אלינור סידי |

איך תתחזקו מערכות יחסים עם התורמ/ת או נציג/ת קרן?

115382274_s (1)

שמעו סיפור – פעם ישבתי לקפה עם חברה טובה וגייסת משאבים אלופה שבדיוק באותו יום חגגה הצלחה מסחררת. במשך ארבע שנים היא חיזרה אחרי קרן מסוימת, ובמשך כל אותן ארבע השנים היא קיבלה סירוב מנומס אחרי סירוב מנומס והסברים חוזרים ונשנים שהארגון שלה אינו מתאים למטרות של הקרן. אחרי ארבע שנים הקרן נשברה ואישרה לה את המענק. "מהניסיון שלי," היא אמרה לי, "אם תבני נכון את מערכת היחסים – כל קרן תישבר בסופו של דבר".

אני לא בטוחה שאכן כל קרן תשנה את דעתה, ובטח שלא חושבת שהמטרה שלנו צריכה להיות "לשבור" את הקרן, אבל חשיבות בניית מערכת היחסים היא אכן קריטית. הרבה פעמים אנחנו יודעים הכל על החיזור אחר תרומה פוטנציאלית, וכלום על תחזוקת הקשר לאחר קבלת התרומה. או חמור מכך – איך להמשיך לתחזק את הקשר גם אחרי קבלת סירוב למענק.

יש חשיבות קריטית לתחזוקת מערכת היחסים עם התורמות/ים בפועל והתורמות/ים הפוטנציאלים שלכם. גם אם כבר קיבלתם את הכסף, וגם אם התורמת אמרה לכם "לא". ושימו לב בבקשה – הפוסט הזה עוסק בעיקר בקרנות ובתרומות פרטיות, אבל חשיבות השמירה על קשר נוגעת גם לאנשים שתרמו לכם סכומים קטנים.
אילו הייתי דניאלה היקרה, הכותבת המיתולוגית של "ידיעות אחרונות", הטור שלי על מערכות יחסים בין עמותות ותורמים\ות בטח היה נראה כך:

דניאלה היקרה,
במשך שנה וחצי היינו בקשר עם נציגה של קרן מסוימת וביקשנו תרומה. עבדנו קשה על להכניס את הרגל בדלת ולהגיע אליהם לפגישה. לאחר מכן הגשנו נייר שלא היה מספיק טוב ונציגת הקרן הדריכה אותנו כיצד להגיש. עברנו סבב שלם של טיוטות עד שהמסמך היה טוב מספיק והוא הועבר על ידי נציגת הקרן הלאה, למקבלי ההחלטות בחו"ל. בסופו של דבר, לאחר שנה וחצי, קיבלנו מענק בסכום נחמד, ואנחנו שמחים מאד. כתבנו מכתב תודה ארוך לקרן. יש עוד משהו שצריך לעשות?
בברכה,
עמותת "חיזור נכון"

מחזרים יקרים,
העבודה לא נגמרה בכך שקיבלתם את המענק! נציגת הקרן עזרה לכם בשיפוץ מכתב הבקשה שלכם וגם אם סבב התיקונים היה מייגע, היא לא ויתרה עליכם גם כשהגשתם מסמך ברמה שאינה מספיקה. במשך שנה וחצי עברתם דרך ארוכה ארוכה עם הקרן ונציגיה, וכתיבת מכתב תודה היא בהחלט הדבר הנכון לעשות, אבל ממש לא הדבר היחיד.

אני תמיד אוהבת לנצל את תקופת המענק עצמה כדי להכיר את אנשי המשרד והאנשים שעזרו לכם בדרך. אפשר להזמין אותם להצטרף לפעילות שלכם, למשל – עמותה שמפעילה קווי תחבורה ציבורית בשבת הזמינה תורמת להצטרף לנסיעה לים. אפשר להזמין אותם לסיורים שאתם עורכים או לבוא איתכם לצפות בוועדות הכנסת. אפשר להזמין אותם להגיע לאירוע חגיגי שמלווה את הפעילות, למשל – פתיחת שנת הלימודים או לצעוד איתכם במצעד הגאווה. או, הפייבוריט האישי שלי, להזמין את כל צוות המשרד שלהם לבוא אליכם לעמותה ולאכול יחד ארוחת בוקר נחמדה עם חברי הצוות. המטרה פה היא להפוך את הקרן או התורמת לשותפים אמיתיים שלכם – לא רק להחתים אותם על צ'קים אלא לפתוח בפניהם את הדלת ובאמת לשמוע מה יש להם לומר.

בנוסף, חובה לבדוק בחוזה שקיבלתם האם לקרן יש ציפיות לקבל מכם סיכום ביניים, באמצע תקופת המענק (למקבלים מענק מתורמים פרטיים: יש לעשות תיאום ציפיות מהיר מול התורמים). וגם אם אין צורך בדו"ח אמצע, הייתי ממליצה שתוציאו משהו משלכם בכל מקרה. זה מגביר את השקיפות ותורם לתחושת האמון ביניכם ובין התורמים.

 

בברכה,
דניאלה היקרה

כל הכלים לפיתוח משאבים וגיוס כספים במקום אחד

דניאלה היקרה,
לאחר תחנונים רבים, ולילות ארוכים ללא שינה בכתיבת בקשה למענק – קיבלנו סירוב מן הקרן. אנחנו שבורים מן הדחיה. מה לעשות?
בברכה,
עמותת "עוד לא אבדה תקוותנו"

דחויים יקרים,
מכירים את הסיסמה הפמיניסטית – 'לא' הוא 'לא'? אז זהו, שלא. בניגוד לעולם הדייטינג (ומתוך סיכון מסוים שהפוסט הזה יתחיל להישמע כמו אג'נדה של "מרכז לאומנות הפיתוי"), בעולם פיתוח המשאבים "לא" הוא תמיד רק תחילתה של מערכת יחסים והוא אף פעם לא מילה סופית.

אז מה לעשות אחרי ה"לא"? קודם כל – להרים צלצול ולבקש להבין מדוע קיבלתם לא. האם הסירוב נבע מאיכות החומרים שהגשתם או מחוסר התאמה למטרות הקרן \ התורמת? האם ניתן לשנות את הפרויקט שהגשתם כך שהוא יענה על המטרות שהקרן מבקשת להשיג? במידה ואתם לא מתאימים למטרות האסטרטגיות שהקרן מבקשת להשיג – נסו לחקור מסביבכם כל כמה זמן הקרן משנה את המטרות האסטרטגיות שלה. כמו בחיזור ההתחלתי, גם כאן קריטי שתבינו מי האנשים שמקבלים את ההחלטות, האם הם יושבים בארץ או בחו"ל, וכל כמה זמן הם מתחלפים.

לפעמים אתם, שמכירים מקרוב את הנושא נמצאים כמה צעדים לפני הקרן בהבנה "לאן נושבת הרוח" ואתם מאתגרים את התורמים הפוטנציאלים שלכם באג'נדה שהם לא מזוהים איתה או באסטרטגיות פעולה שהם פחות מאמינים בהן, אבל, שינויים קורים כל הזמן, וחוסר עניין במערכה הראשונה לא בהכרח מנבא מה יקרה במערכה האחרונה.

עוד אפשרות היא לבחון את עצמכם בראי של הקרן. פה, אני ממליצה להמשיך לפתח את מערכת היחסים. הייתי מזמינה את התורמת הסרבנית לבקר בעמותה ולהשתתף בפעילות שלכם, הייתי מבקשת ממנה פידבק על מטרות העמותה ושיטות הפעולה שלה. המטרה פה היא לא רק להבין מה מפריע לתורמת כדי להוציא ממנה כסף, אלא באמת להסתכל על העמותה מבעד לעיניים שבוחנות אתכם מבחוץ.

ההנחה שלי היא שאם התורמת מלכתחילה עלתה על הרדאר שלכם סימן שהיא מזדהה איכשהו עם המטרות שלכם, אבל קיבלתם סירוב מפני ששיטות הפעולה שלכם לא מתאימות לה (נניח, היא רוצה שתעבדו יותר בשטח ותגישו פחות עתירות). שנו את הפרספקטיבה ונסו להבין שנקודת המבט שלה היא נקודת המבט שמתוכה מסתכלים עליכם תורמים אחרים. מכאן, אם תהיה לכם הנכונות לחזור אל הוועד המנהל ולבצע את השינוי שהם מבקשים – רק תרוויחו.

בברכה,
דניאלה היקרה

מדברות פיתוח משאבים הקבוצה של שתיל בטלגרם על גיוס כספים ופיתוח משאביםhttps://t.me/shatilresource

הכתבה הבאה בסדרה

משפיעות על העולם? מקדמים שינוי חברתי?

פנו אלינו ליעוץ

הצטרפו לרשימת המנויים שלנו

וקבלו מייל עם תכנים חדשים שעולים לבלוג

    תגובות

    כתבו תגובה