מהו תקצוב מגדרי ואיך תיישמו אותו בארגון שלכן

צילום:שירה איתן

תקצוב מגדרי מאפשר לחשוב מחדש על אופן חלוקת התקציב, כך שיהלום את הצרכים ואת סדרי העדיפויות של נשים וגברים. זוהי אסטרטגיה לקידום מעמדן של נשים ולצמצום אי השוויון המגדרי בחברה, המתמקדת בעבודת ניתוח ומעקב אחר תהליכי תקצוב מנקדות מבט מגדרית. אסטרטגיה זו, לוקחת בחשבון את הצרכים, את חוויות החיים של נשים ואת נקודת מבטן ושמה אותן במוקד תהליכי התקצוב וקבלת ההחלטות הכלכליות. גישה זו עושה שימוש בתקציב ככלי לחשיפת דפוסים של אי שוויון בחלוקת משאבים, כאשר המטרה היא חלוקתם מחדש באופן שמתקן את אי השוויון ואת הפערים בין נשים וגברים בנגישות למשאבים ושירותים.

התקציב נראה על פניו כלי ניטרלי המורכב מסכומים כספיים של הכנסות והוצאות. אין בו אזכור מפורש של נשים וגם לא של גברים. אבל, סביר להניח מיקומיהם השונים של נשים וגברים בחברה ובכלכלה, וכן חלוקת העבודה המגדרית, יושפעו באופן שונה מחלוקת התקציב.

כמו כן, התקציב הוא מסמך פוליטי שמשקף סדרי העדיפויות ויחסי כוח. הדבר נכון לתקציב המדינה כמו גם לתקציב הארגוני, ולכן חשוב שנקדיש תשומת לב לניתוח התקציב ונבחן את יחסי הכוחות המגדריים בארגון באמצעותו. בשל חשיבותו, עלינו לדרוש שהתקציב יהיה שקוף וברור לנו.

חשוב להדגיש שתקציב מגדרי אינו חלוקה שווה בין נשים וגברים של הכסף אלא על כלל התקציב מזווית מגדרית, על מנת להעריך כיצד הוא מתמודד עם הצרכים השונים של קבוצות שונות. אין הכוונה גם לתקציבים ייחודיים לנשים כגון אלה המיועדים לאירועי יום האישה.

למה כדאי לנו לאמץ תקצוב מגדרי?

מכיוון שתקצוב מגדרי שם דגש על מתן מענה המבוסס על זיהוי צרכים, אילוצים וחסמים התוצאה המצופה היא שיפור השירותים, התכניות והפרויקטים עבור כולם, נשים וגברים כאחד. יתר על כן, מכיוון שלנשים ולגברים מקבוצות חברתיות שונות ישנם צרכים, אילוצים וחסמים שונים, יש לחדד את נקודת המבט ולהתייחס להצטלבות של מגדר עם מאפיינים נוספים של קהל היעד, כמו גיל, מוצא, לאום וכו'.

לא פעם תהליכים שעניינם קידום שוויון מגדרי נתקלים בהתנגדויות. היתרון של תקצוב מגדרי הוא שמדובר בתהליך מבוסס נתונים, אשר מאפשר לסוכני וסוכנות השינוי לדבר בשפה של מקבלי ההחלטות ולהציג נתונים ומספרים הממחישים את הפערים.

ניתן ואף מומלץ, להתייחס בניתוח המגדרי של התקציב לשלושה היבטים עיקריים: היבטים פנים ארגוניים כמו ייצוג ושכר, תוכניות ופרויקטים ותהליכי רכש. המודל שיוצע להלן מתייחס לניתוח של תקציב פרויקט.

למי זה מיועד?

מרכז אדוה עוסק בפיתוח והטמעה של תקצוב מגדרי במשרדי הממשלה וברשויות מקומיות למעלה מ-20 שנה. במסגרת ההכשרה "ניהול במשקפיים מגדריים, ביקשנו להנגיש את הכלי של תקצוב מגדרי עבור ארגוני שינוי חברתי ולעורר חשיבה אודות היכולת לעשות בו שימוש על מנת לצמצם פערים מגדריים בעשייה הארגונית.

תקצוב מגדרי מתאים לכל ארגון מכיוון שכל ארגון מתנהל באמצעות תקציב אשר משקף את סדר העדיפויות הארגוני. המודל המוצע פשוט וניתן ליישום גם ללא רקע בניתוח תקציבי מורכב.

איך עושות תקצוב מגדרי? המודל לניתוח מגדרי של תקציב כולל 4 שלבים:

1. כמה? בחינה של המצב הקיים

בחרו פרויקט או תוכנית של הארגון ואספו נתונים על אודותיו. שלב זה מטרתו לחשוף מי קהל היעד של התוכנית ולבצע בחינה המתייחסת לשני רבדים. ראשית, יש לבחון מי המשתמשים.ות בשירות או משתתפים.ות בתוכנית ("ספירת ראשים"). כלומר, לשאול כמה נשים וכמה גברים לוקחים חלק בתכנית. שנית, יש לבחון את חלוקת המשאבים, ולשאול מי נהנה מאיזה נתח של התקציב? כמה כסף מושקע בנשים בהשוואה לגברים באותה התוכנית? האם שיעור ההוצאה התקציבית דומה לשיעורי ההשתתפות לפי מגדר? רצוי להתייחס להיבטים שונים של הפרויקט – המשתתפים והמשתתפות, העובדים והעובדות, הרכש, והיבטים נוספים שרלוונטיים.

2. למה? ניתוח צרכים

בשלב זה ננסה להבין את הפערים (במידה והתגלו) ולבחון לעומק את הצרכים של מקבלי.ות השירות או משתתפי.ות התוכנית. מה הם הגורמים לפערים? מה הם הצרכים השונים של נשים וגברים ושל קבוצות שונות של קהל היעד? לדוגמה בחינה של קבוצות גיל שונות, ועוד. אילו אתגרים וחסמים עומדים בפני מי שהשירותים אינם נגישים להם.ן?
לפעמים הנתונים והתשובות יהיו ברשותנו, אך לפעמים יהיה צורך לצאת ולחקור. לשם איסוף המידע וזיהוי הצרכים ניתן לעשות שימוש בסקרים, ראיונות וכו'.

3. איך? המצב הרצוי

קידום שינוי באמצעות פעולות מתקנות, בהתאם לממצאים שלמדנו מהניתוח. בשלב זה המטרה היא להציע שינוי בתוכנית שנבחנה ובתקצוב שלה באופן שונה כך שייתנו מענה טוב יותר לנשים ולגברים הלוקחים בה חלק. לא מדובר בהכרח בתוספת של תקציבים אלא בשינוי האופן שבו התקציב מחולק.

4. הטמעה ובקרה

הניתוח המגדרי הופך לחלק מהותי ושיטתי בתהליכי קביעת המדיניות והתקצוב, ומלווה את תהליך הכנת התקציב הארגוני. זהו לא אירוע חד פעמי, אלא תהליך מעגלי, שדורש בקרה ומשוב בכל שנת תקציב. כל שנה כשתגישו תקציב, בדקו את אותם הפרויקטים ובחנו האם הפעולות המתקנות שיפרו את המצב וצמצמו את אי השוויון.

מאיפה להתחיל?

ניתוח מגדרי של כל התקציב הארגוני יכול להיות משימה מורכבת ומאיימת. יתר על כן, מדובר בגישה מבוססת ידע וייצור הידע דורש השקעת משאבים בתהליך ואלו לא תמיד עומדים לרשותנו בארגונים חברתיים. לכן, התחילו בצעד קטן. בחרו פרויקט ארגוני אחד, רצוי פרויקט שהיישום בו יהיה פשוט. אחרי ההתנסות הראשונה אפשר יהיה ללמוד ממנה ולשכפל אותה לתוכניות נוספות של הארגון. עם הזמן ניתן להרחיב את השימוש בניתוח מגדרי ולהכניס את זה ל-DNA הארגוני.

זקוקים לייעוץ בנושא קידום שוויון מגדרי בארגון? פנו אלינו לייעוץ.

מדריך לייעוץ והתערבות מגדרית בארגונים, הדס בן אליהו וזאב לרר – הפרק האחרון במדריך נכתב על ידי יעל חסון ועוסק בדיוק בנושא שלנו – "תקצוב מגדרי – קידום שוויון מגדרי באמצעות תהליכי התקצוב הארגוניים". פרק ט"ו עמוד 132.
מדריך של מרכז אדוה לניתוח מגדרי של תקציבי רשויות מקומיות