יוצאות לעשות עסקים – מודל 360 מעלות Photo by Kyle Glenn on Unsplash

יוצאות לעשות עסקים – מודל 360 מעלות

פעם צפיתי באיזה פאנל של אנשי שיווק ומכירות בכירים מאד מאד בעולם העסקים הישראלי. ישבו שם על הבמה התותחים הכבדים בסדר גודל של יוניליבר, כן? אנשים שיש להם תובנות מעניינות על צריכה והקשר שבין מוצר לקהל.

"עולם הצרכנים השתנה," הם אמרו בצער, "הצרכן כבר לא נאמן למוצר כמו בדור הקודם. דור הצרכנים החדש קונה רק אם המוצר מתאים לסט הערכים שלו".

ערכים! כך אמרו, אני נשבעת. מיד הגיע הסבר לפיו אם העסק מעסיק עובדים בהעסקה פוגענית, מזהם את הסביבה בתהליך הייצור או לא תורם מספיק בחזרה לקהילה – או בקיצור, אם לעסק יש דימוי שלילי בעיני הציבור, אותו ציבור יעדיף לבחור את המותג המתחרה.

התובנה הזו אינה חדשה. ארגונים כמו "מעלה", "מתן" וציונות 2000" פועלים כדי לקדם אחריות תאגידית אצל עסקים ולדאוג שהם יבינו את האחריות שיש להם כלפי הקהילה שבתוכה הם פועלים. וכך, המילה הזו "קהילה" שאקטיביסטים כמוני כל כך רגילים בה, מצאה את עצמה נכנסת לשימוש בתוך מגזר שהיתה זרה בו. מעתה אל תאמרו "צרכנים", אמרו "קהילה".

אז איפה זה פוגש אותנו? 

זה פוגש אותנו בפער שבין ארגוני שינוי חברתי ובין ארגוני רווחה, חינוך, מחקר ובעצם כל עמותה אחרת בישראל. מדוע חברות הייטק מוכנות לתמוך במחקר אקדמי זה די ברור, ואפילו התמיכה של "בזק" במרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית לא מעלה שאלה מיוחדת. אבל האם החברות האלו יסכימו לתמוך גם בארגונים שאינם נותני-שירותים אלא פועלים לשינוי חברתי?

הנה מה ששומעים פעמים רבות מארגוני שינוי חברתי בתגובה לאפשרות שיפנו לעסקים: "זה לא יעבוד", "אנחנו נתפסים שמאלניים מדי, העסקים לא רוצים להיות מזוהים איתנו", "ארגוני חופש דת? השתגעת? כל עסק שיתמוך בהם מיד ימצא את עצמו מול חרם צרכנים מהמגזר החרדי" וכן הלאה וכן הלאה. לסקפטיות אין חקר, לספקנות אין שיעור.

לשם כך ברצוני להציג לכם את מודל 360 מעלות שפיתחנו שותפתי, ד"ר גלית דשא, ואנוכי עבור ארגוני שינוי חברתי. הגישה מובאת כאן לפניכם במלואה, בחינם, זמינה לאימוץ. גזרו ושמרו.

שלב ראשון – הקימו ועדה מייעצת

מי צריך להיות בוועדה?
הרכיבו אותה מאנשים שמכירים את הארגון לעומק, מבין חברי הצוות וחברות וחברי ועד מנהל. שלבו גם אנשים חדשים בארגון, שלהם מבט חיצוני ורענן. כל המשתתפות והמשתתפים צריכים להיות מחוייבים לערכי הארגון ולארגון עצמו. לכן, אם תחליטו להזמין מתנדבות/ים ויועצי חוץ, שיקלו היטב את המיקום שלהן/ם בארגון.

מי צריך להיות מחוץ לוועדה?
אנשים שתוקעים תהליכים. הכניסו לוועדה רק אנשים שמסוגלים להציג התנגדויות בצורה שתניע את התהליך ותהיה פרודוקטיבית.

שלב שני – לימוד – דר' גלית דשא מגדירה שמונה דרכים ליצירת שותפות עם עסקים:

אנא שימו לב שקבלת כסף מהעסק היא רק אופציה אחת מתוך שמונה דרכים ליצור איתו קשר. לדעתי האישית היא גם הפשוטה והנחותה ביותר מהן משום שהיא חד-פעמית, אינה מבטיחה המשכיות ואינה מייצרת מערכת יחסים. השנה קיבלתם כסף – ושנה הבאה אף אחד לא מבטיח לכם כלום. תצטרכו להגיש בקשה שוב. הדרכים האחרות עשויות לייצר מערכות יחסים ארוכות טווח, יציבות יותר לטעמי.

שלב שלישי – שרטטו את הגבולות האדומים שלכם

כל ארגון שייעצתי לו אי פעם יודע שאני תמיד אומרת, שיותר חשוב להחליט ממי לא לקחת כסף מאשר להחליט ממי כן. החשש מפני "הלבנה" – white washing הוא חשש שראיתי שחוזר על עצמו אצל ארגונים רבים. כלומר, האפשרות שהעסק ישתמש בתמיכה שלו בעמותה על מנת להלבין את חטאיו החברתיים.
אני יכולה לחשוב על דוגמה (לא היפוטתית) בה ארגון העוסק בחופש העיתונות, יהיה לו בעייתי לקבל כסף מעסקים שנמצאים בבעלות מי שסומנו על ידי הארגון בהקשר של "הון-שלטון-עיתון". דוגמה לא היפוטתית אחרת היא ארגון שעובד עם נשים בזנות, שהתנדבות עובדים היא אופציה ממש לא רלוונטית לו. הארגון לא רוצה לחשוף את הנשים שמקבלות ממנו שירות, או להכניס אנשים זרים לסביבותיו. לכל ארגון הקווים האדומים שלו. צרו לכם ועדה מייעצת הבנויה ממספר עובדים וחברי ועד, ונסו להבין ביחד איתם מה הגבולות האדומים שלכם.

שלב רביעי – חזרו לחזון העמותה

ידידתי גלית דשא אומרת שבסופו של דבר, השאלה המנחה היא: האם ניתן לחבר יחד צרכים משותפים, של העמותה ושל העסק? האם יש ערכים משותפים לשנינו? הנה עוד דוגמה מהניסיון שלנו:
עמותה שהחזון שלה מדבר על חופש דת, בחירה אזרחית חילונית וכו' מצאה חיבור ערכי עם מרכז קניות גדול שפועל בשבת. ושימו לב שאני מדברת פה על חיבור ערכי, ולא זיוף שלו. האנשים שפועלים במסגרת העסק מחזיקים עולם ערכי, ככל אדם אחר. ובמקרה הזה, גם העמותה וגם העסק החזיקו תפיסה ערכית דומה, לפיה לאדם צריך להיות החופש לבחור כיצד תיראה השבת שלו.
חזרו לחזון העמותה וערכו רשימה של הערכים הארגוניים שלכם.

שלב חמישי – חצי יום סדנה לוועדה המייעצת

פנו לכם שלוש או ארבע שעות לצורך חשיבה והתנסות, לכם ולחברי הוועדה המייעצת.
התחלקו לשתי קבוצות, האחת תרכיב משקפיים של עסק והשנייה תמשיך להרכיב את המשקפיים של העמותה.

כרטיס עבודה עבור הקבוצה עם משקפי העסק:

  • מדוע לתמוך ולשתף פעולה עם ארגונים חברתיים בכלל?
  • מה העסק מקבל כשהוא תומך בעמותה כלשהי?
  • מה רלוונטי לעסק בהחלטה האם לעבוד עם העמותה שלנו?

כרטיס עבודה עבור הקבוצה עם משקפי העמותה:

  • מדוע כדאי לעסק לשתף פעולה עם ארגון חברתי?
  • מה מייצרים ארגונים חברתיים שעשוי לעניין עסקים?
  • מה הארגון שלנו מייצר שעשוי לעניין עסק?
  • על פי אילו פרמטרים העסק מודד אותנו?

תנו לעצמכם חצי שעה לעבודה בקבוצות.

לאחר מכן התכנסו שוב במליאה, שתפו בעבודה הקבוצתית ונסו לענות על השאלה: מה צריך לקרות בארגון שלנו על מנת שנוכל להתחיל לשתף פעולה עם עסקים?
הקדישו לכך כחצי שעה

ועכשיו, התחילו לפרק את השלם לחלקיו.
1. הכינו רשימה של כל הפרויקטים, המיזמים המתוכננים, הכיוונים והרעיונות שקיימים כיום בארגון.
2. לאור רשימת הצרכים של הארגון העסקי שהכנתם/ן ולאור הצרכים שלכם/ן, נסו לכתוב לכל פרויקט ורעיון את מידת היכולת שלו לייצר שיתוף פעולה עם ארגון עסקי לפי חלוקה כזו:

טבלה להורדה

השאלות האלה יסייעו לכן/ם להוציא את המוץ מן התבן ולהתמקד. הקדישו לכך שעה.

בשלב הבא בחרו שניים או שלושה אפיקי עבודה שנראים לכם ריאלים ובנו תכנית עבודה מפורטת. תכנית העבודה צריכה לכלול שמות האחראים לכל שלב ומועדי ביצוע. הקדישו לכך שעה.

מניסיוננו, תפיסת ה 360 מעלות שפיתחנו תורמת גם להתפתחות הארגונית, מעבר לשאלה הספציפית של גיוס כספים מעסקים. ארגון סקפטי במיוחד שהתחיל איתנו תהליך בחשש גדול ובסימני שאלה ענקיים, הפך, לאחר סדנה ותהליך בניית פרויקטים, לארגון שהמנכ"ל שלו מגדיר כ"ארגון מגייס".
"אם פעם גיוס המשאבים היה רק באחריותי, היום, אחרי הסדנא והתהליך, כל צוות הארגון מבין שלכולנו יש תפקיד. הפכנו לארגון מגייס וזה מגביר יצירתיות, חדשנות ומכניס רוח חדשה ורעננה".

ולסיום,

לסיום, אני מרשה לעצמי לחזור רגע לאותו פאנל אנשי עסקים שבו נכחתי ולסיים את הפוסט הזה באיזושהי תחזית אופטימית: נראה שבשנים האחרונות רווחת ההבנה בקרב המגזר העסקי כי תפקידו של עסק אינו מתמצה בלפעול למען שורת הרווח בלבד. נכון שיש אנשי עסקים רבים שתורמים ברוחב לב, מתנדבים ופועלים בקהילה אבל בשנים האחרונות יש יותר ויותר אנשי עסקים שמבינים כי יש לעסק, כעסק, כיישות, יש תפקיד בתוך המרקם החברתי שבו הוא מתקיים. כיום, ההבנה הזו מתבטאת בתמיכה בעמותות נותנות שירותים בתחומי רווחה וחינוך, וגם בתמיכה במחקר אקדמי. כמו כן, זה מתבטא ביותר ויותר עסקים שמעצבים תהליכי ייצור שאינם פוגעים בסביבה, בהעסקה לא פוגענית וכן הלאה.

אני מאמינה כי בשנים הבאות נראה שעסקים נכנסים גם לתחום הלובי לשינוי חקיקה ולשינוי חברתי. לא מופרך לחשוב על בריתות בין ארגונים שפועלים למען פליטים, למשל, ובין תעשיינים שנמצאים במצוקת כח אדם בתחומים מסויימים. החסם המשמעותי ביותר נמצא לעיתים אצלנו, בתוך העולם החברתי.

תפיסת 360 מעלות פיתחו אלינור סידי וד"ר גלית דשא עבור ארגוני שינוי חברתי.

רוצים לשמוע עוד צרו קשר עם - אלינור סידי: elinorsi@shatil.nif.org.il