רוצה לקבל עדכונים מבלוג שיפט?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
שיפט בלוג שתיל לשינוי חברתי לאתר שתיל
רוצה לקבל עדכונים מבלוג שיפט?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
מארגן לשינוי חברתי בשתיל. מוביל תהליכים ומרכז שותפויות מורכבות וקואלציות בנושאים של שוויון בבריאות, חברה משותפת ודיור ציבורי. עוסק בהנחייה, ניהול צוותים, גיבוש הסכמות ותהליכי גישור
ניצחון יוצא דופן נרשם בבחירות בסרי לנקה, כאשר המדינה האסייתית חתכה חזק שמאלה. המועמד המרקסיסט אנורה קומארה דיסנאיאקה הוביל את המהפך בבחירות בסרי לנקה עם ניצחון חסר תקדים. בניגוד למגמה העולמית של תנועה ימינה, תוצאות הבחירות בסרי לנקה מציגות תפנית דרמטית: מ-3 מושבים בלבד בקדנציה הקודמת, זינקה מפלגתו ל-159 נציגים מתוך 225 מושבים בפרלמנט – רוב מכריע של למעלה משני שלישים.
אחרי בחירות 2015 כונה הפער בין מה שניבאו הסקרים לתוצאות הבחירות: "יום הכיפורים של הסוקרים". עשור מאוחר יותר הגיע "יום הכיפורים של הסוקרים" בהודו. הסקרים בבחירות 2024 הצביעו לאורך כל הדרך על ניצחון סוחף לימין ההודי ברשות נרנדרה מודי, אבל התוצאות במציאות היו שונות לחלוטין
"אחרי האירועים הקשים של השבעה באוקטובר והמלחמה המתמשכת היה לנו ברור שמתחוללת כאן רעידת אדמה. ראינו איך הימין הקיצוני מסתער על הרגע ומנסה לעצב את המציאות מחדש בהתאם לחזון שלו, והקמפיין שלו לחידוש ההתיישבות ברצועת עזה רק חידד לנו עד כמה חשוב להציב אל מול זה חזון אלטרנטיבי." תמי יקירה, ממארגנות כנס ארגוני השלום, שתיל
לפני השבעה באוקטובר היו מי שקראו להסכם שלום עם שכנותינו, היו יוזמות שהציעו פתרונות מדיניים-ביטחוניים, אבל קשה לומר שהיה לכך קשב ציבורי.
מאבקים רבים ומלחמות לא מעטות מסתיימים בתיקו חמוץ. ראשיתם בקול תרועה רמה, ירח דבש של אחדות וחוויית עוצמה, ואחריתם במבט מפוקח על מציאות שאינה נוחה לאף אחד מהצדדים. אבל לפעמים דווקא יש מנצחים ומפסידים, והתמונה הופכת לברורה עוד יותר כאשר הצד המנוצח מודה שהפסיד.
כך היה בשתי זירות המלחמה המרכזיות במלחמת העולם השנייה, באירופה ובאסיה. בעלות הברית הביסו את גרמניה הנאצית והיא חולקה לשתי מדינות.
"חיים יחד" נוצרה מתוך המציאות של המלחמה, אבל בעיות היסוד שהיא באה לפתור לא קשורות באופן ישיר רק למלחמה. שורש הבעיה נוגע לסוגיות של דיור, איכות החינוך לכלל תלמידי ישראל, בריאות נגישה בפריפריה והזדקנות בכבוד.
המלחמה חשפה את חוסר האחריות של נבחרי הציבור שלנו. היא חשפה את הזנחת הביטחון הבסיסי שלנו, ואת היהירות. המנהיגים לא ראו מה צומח לידינו ולאיזה אסון הם מובילים אותנו. הם זנחו את הביטחון כמו את שאר התחומים שמאפשרים חיים בכבוד: מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא. – על פי חמשת המ"מים שתבע ז'בוטינסקי שהם חובת המדינה כלפי אזרחיה.
אם ניתן ללמוד מקונפליקטים אתניים ופוליטיים בעולם על מה שאנחנו עוברים פה? האם חתירה לסיום סכסוך היא תפקיד בלעדי של מדינות או שיש שם מקום גם לתרומת החברה האזרחית?