רוצה לקבל עדכונים מהבלוג?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
לב ארן
מארגן לשינוי חברתי בשתיל. מוביל תהליכים ומרכז שותפויות מורכבות וקואלציות בנושאים של שוויון בבריאות, חברה משותפת ודיור ציבורי. עוסק בהנחייה, ניהול צוותים, גיבוש הסכמות ותהליכי גישור
כתבה
לב ארן | 21 בפברואר 2024
חיים יחד – כי זה כן הזמן ליוזמות חדשות
"חיים יחד" נוצרה מתוך המציאות של המלחמה, אבל בעיות היסוד שהיא באה לפתור לא קשורות באופן ישיר רק למלחמה. שורש הבעיה נוגע לסוגיות של דיור, איכות החינוך לכלל תלמידי ישראל, בריאות נגישה בפריפריה והזדקנות בכבוד.
המלחמה חשפה את חוסר האחריות של נבחרי הציבור שלנו. היא חשפה את הזנחת הביטחון הבסיסי שלנו, ואת היהירות. המנהיגים לא ראו מה צומח לידינו ולאיזה אסון הם מובילים אותנו. הם זנחו את הביטחון כמו את שאר התחומים שמאפשרים חיים בכבוד: מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא. – על פי חמשת המ"מים שתבע ז'בוטינסקי שהם חובת המדינה כלפי אזרחיה.
כתבה
לב ארן | 23 בינואר 2024
שיחה על בניית שלום ופתרון קונפליקטים
אם ניתן ללמוד מקונפליקטים אתניים ופוליטיים בעולם על מה שאנחנו עוברים פה? האם חתירה לסיום סכסוך היא תפקיד בלעדי של מדינות או שיש שם מקום גם לתרומת החברה האזרחית?
כתבה
לב ארן | 24 בדצמבר 2023
השפעת אירועי 9/11 על זכויות האדם מנקודת מבט ישראלית ואמריקאית
פרופ' תמר הוסטובסקי ברנדס למדה לתואר שני במשפטים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, זמן קצר אחרי פיגועי 9/11. בעקבות השבת השחורה של השבעה באוקטובר ביקשנו ללמוד מההיכרות שלה, איך השפיע האסון הנורא על היחס לקבוצות המיעוט בחברה האמריקאית. גם כאן כמו בארה"ב, מדובר על אירוע של מגה-טרור המאיים לכרסם בזכויות האזרח במדינה, אבל שני הבדלים התבררו […]
כתבה
לב ארן | 5 בנובמבר 2023
איך ישראל חופשית שינתה את פעילות הארגון בזמן מלחמה?
מימדי הטבח של שמחת תורה סימנו לעמותה את הכיוון החדש והמחויב – התאמת פעילות הארגון בזמן מלחמה. העמותה העניקה את שירותיה לאותן משפחות שאיבדו את היקרות והיקרים להם מכל. העמותה כבר צברה ניסיון בהענקת שירות לאלה שלא חפצים לחסות תחת מה שמציע הממסד הרבני, וברור היה שצו השעה הוא לוויות אלטרנטיביות.
כתבה
לב ארן | 22 בינואר 2023
מחאת החקלאים בהודו: איך מיעוט פרלמנטרי הצליח לשנות חקיקה?
מחאת החקלאים בהודו לא פרצה מיד. מי שהגיבו ראשונות באופן אפקטיבי היו המדינות בפדרציה ההודית המתנגדות לשלטון הימין. החקלאות בהודו אמורה להיות מנוהלת ברמת 29 המדינות, ולא בתור תכתיב מהמרכז. המדינות חוקקו בזריזות חוקים הסותרים את החקיקה הפדרלית, ופנו לבית המשפט העליון בניו דלהי, בטענה שהחקיקה הפרה את האיזונים החוקתיים בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי.
כתבה
לב ארן | 17 במרץ 2021
הודו ירדה ליגה במדד הדמוקרטיה והחופש, גם העולם
כמה אנשים בעולם חיים במשטר דמוקרטי על אמת? אל תגידו מיעוט, ברור שמיעוט. קחו שנייה ותחשבו איזה אחוז מתוך תושבי כדור הארץ לדעתכם חיים במשטר בו נשמרות חירויות האזרח וקיים סדר פוליטי דמוקרטי שנגיש לכלל האזרחים.