כתבה

לב ארן | 12 ביוני 2024

מאבקים רבים ומלחמות לא מעטות מסתיימים בתיקו חמוץ. ראשיתם בקול תרועה רמה, ירח דבש של אחדות וחוויית עוצמה, ואחריתם במבט מפוקח על מציאות שאינה נוחה לאף אחד מהצדדים. אבל לפעמים דווקא יש מנצחים ומפסידים, והתמונה הופכת לברורה עוד יותר כאשר הצד המנוצח מודה שהפסיד.

כך היה בשתי זירות המלחמה המרכזיות במלחמת העולם השנייה, באירופה ובאסיה. בעלות הברית הביסו את גרמניה הנאצית והיא חולקה לשתי מדינות.

כתבה

לב ארן | 21 בפברואר 2024

"חיים יחד" נוצרה מתוך המציאות של המלחמה, אבל בעיות היסוד שהיא באה לפתור לא קשורות באופן ישיר רק למלחמה. שורש הבעיה נוגע לסוגיות של דיור, איכות החינוך לכלל תלמידי ישראל, בריאות נגישה בפריפריה והזדקנות בכבוד.

המלחמה חשפה את חוסר האחריות של נבחרי הציבור שלנו. היא חשפה את הזנחת הביטחון הבסיסי שלנו, ואת היהירות. המנהיגים לא ראו מה צומח לידינו ולאיזה אסון הם מובילים אותנו. הם זנחו את הביטחון כמו את שאר התחומים שמאפשרים חיים בכבוד: מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא. – על פי חמשת המ"מים שתבע ז'בוטינסקי שהם חובת המדינה כלפי אזרחיה.

כתבה

לב ארן | 23 בינואר 2024

אם ניתן ללמוד מקונפליקטים אתניים ופוליטיים בעולם על מה שאנחנו עוברים פה? האם חתירה לסיום סכסוך היא תפקיד בלעדי של מדינות או שיש שם מקום גם לתרומת החברה האזרחית?

כתבה

לב ארן | 24 בדצמבר 2023

פרופ' תמר הוסטובסקי ברנדס למדה לתואר שני במשפטים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, זמן קצר אחרי פיגועי 9/11. בעקבות השבת השחורה של השבעה באוקטובר ביקשנו ללמוד מההיכרות שלה, איך השפיע האסון הנורא על היחס לקבוצות המיעוט בחברה האמריקאית. גם כאן כמו בארה"ב, מדובר על אירוע של מגה-טרור המאיים לכרסם בזכויות האזרח במדינה, אבל שני הבדלים התבררו […]

כתבה

לב ארן | 5 בנובמבר 2023

מימדי הטבח של שמחת תורה סימנו לעמותה את הכיוון החדש והמחויב – התאמת פעילות הארגון בזמן מלחמה. העמותה העניקה את שירותיה לאותן משפחות שאיבדו את היקרות והיקרים להם מכל. העמותה כבר צברה ניסיון בהענקת שירות לאלה שלא חפצים לחסות תחת מה שמציע הממסד הרבני, וברור היה שצו השעה הוא לוויות אלטרנטיביות.

כתבה

לב ארן | 22 בינואר 2023

מחאת החקלאים בהודו לא פרצה מיד. מי שהגיבו ראשונות באופן אפקטיבי היו המדינות בפדרציה ההודית המתנגדות לשלטון הימין. החקלאות בהודו אמורה להיות מנוהלת ברמת 29 המדינות, ולא בתור תכתיב מהמרכז. המדינות חוקקו בזריזות חוקים הסותרים את החקיקה הפדרלית, ופנו לבית המשפט העליון בניו דלהי, בטענה שהחקיקה הפרה את האיזונים החוקתיים בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי.