התארגנויות של פעילים הן דבר מורכב, במיוחד בשלב התהוות הקבוצה. תחילת הדרך מלווה במשהו כאוטי, מציף, ללא סדר או גבולות ברורים. לחברים בקבוצה בהתארגנויות בתחילת הדרך יש לרוב אג'נדות ואינטרסים שונים. והשונות עשויה להקשות על הניסיון ליצור הסכמה ביחס למטרה ולדרך הראויה להשגתה.

שיתוף פעולה בין ארגונים לאקטיביסטים הוא דבר אידיאלי ויש לו פוטנציאל ליצירת השפעה ושינוי חברתי. יחד עם זאת אנחנו יודעים שהמציאות הרבה יותר מורכבת, ראינו זאת במחאת קיץ 2011, ונראה שגם במחאת בלפור (2020-2021). אז מה הופך את המפגש בין קבוצות של אקטיביסטים לארגונים ממוסדים למורכב? ומה יכול לסייע?

יש לכם רעיון מבריק למיזם ואתם בטוחים שיש לו גם פוטניאל עסקי, ולא רק חברתי? ובין היתר אתן רוצות שהוא יהיה בר קיימא ולא רק תלוי גיוס תרומות? מאיפה מביאים את הכסף ואילו אפשרויות עומדות בפניכן לגיוס מימון ראשוני למיזם בתחילת הדרך? בסרטון זה תקבלו סקירה של אפשרויות לגיוס מימון למיזמים חברתיים - עסקיים עם הרבה דוגמאות שמעוררות השראה ומרחיבות נקודת מבט

המחאה החברתית של 2011 הייתה חזון אחראית הימים של הרבה מאד ארגונים חברתיים ששמחו לראות איך הציבור הרחב שבדרך כלל אדיש יצא לרחובות בדרישה ל"צדק חברתי". המעגלים של אקטיביזם היו רחבים בהרבה ממה שהכרנו. זה היה מדהים אבל גם מטלטל. היו הארגונים ממוסדים שלא מצאו את עצמם ולא הבינו מה תפקידם, והמפגש שלהם עם התארגנויות של פעילים בשטח היה מורכב, מציף ומאתגר.

הטכנולוגיה משנה את העולם שלנו. כולנו חווים זאת בכל תחומי חיינו והקורונה רק האיצה את תהליכי שינוי, ואף לקחה אותנו קצת עד לקצה. הרי בשום תסריט לא דמיינו שכל חיינו יעברו לדיגיטל ובמשך שנה שלמה נבלה מול מסכים למטרות למידה, עבודה, קניות, פנאי ואפילו פעילות פוליטית שהתנהלה בחלקה בחוגי בית און ליין.

בפוסט זה נציג בקצרה את העקרונות המרכזיים וכלים שיכולים לתמוך בתהליך של בניית תכנית עבודה אג'ילית וזאת מתוך פרספקטיבה ארגונית ופיננסית.