התחלה של תעוררות

ביקשנו רשות מדפני ליף, לשתף את קוראי SHIFT בפוסט שכתבה בעמוד הפייסבוק שלה. והיא הסכימה:)

אם הייתי יכולה להעביר את כל השיעורים שלמדתי לכל מי שמתעוררים בתקופה הזו בפעם הראשונה
הייתי עושה זאת, רק כדי לחסוך את הכאב, את החלקים המיותרים שבמאבק.
אבל אני לא יכולה לעשות את זה בלי מילים.
אז הנה כמה תובנות וכלים לאקטיביסטים המתעוררים שלומדים על בשרם אינספור שיעורים בתקופה הזו.

1. אחרי שיוצאים לרחובות יש אדרנלין. מה זה אומר?

זה אומר שהאנרגיה שלכם גבוהה, שקשה להירדם, שיש משהו ממכר בחוויית הביחד. זה אומר שיום אחר כך יש ריקנות. זה אומר שיש פחד מהיעדרות הדבר.
זה טבעי, החיים הם מסע של חיפוש איזון.
קודם כל להבין את זה. אתם על אדרנלין.
זה אומר שיהיו ימים של דאון. זה אומר שיהיה קשה להוריד את הקצב.
זה אומר שגם לרחוב יש דינמיקה משלו מעצם היותו.
דינמיקת הרחוב הזו אינה המחאה. היא האנרגיה של הרבה אנשים ביחד.
זה הכוח הכי גדול, זה הדבר שאחר כך כשחוזרים הביתה נותרים עם געגוע.
קחו נשימה. קחו זמן לעצמכם.
תזכרו שמה שאתם חווים עכשיו זה לא סוף. זו התחלה.
התחלה של התעוררות.

2. אם הגעתם למצב שבו קשה לכם לדבר עם חברים ובני משפחה קרובים שלא לוקחים חלק במהלך שאתם מובילים, אז זה אומר שאתם עמוק בפנים

החיים מתחלקים פתאום למה שקורה בהפגנות והזמן ה"מת" ביניהן.
זה גם אומר שיש סיכוי שאין לכם כוח להסביר את עצמכם ושאפילו אתם נוטרים טינה קלה לקרובים אליכם ביותר. שהם לא מבינים אתכם, שהם שופטים אתכם.
בייחוד אם הורים דואגים ושואלים שאלות שקשורות בעתיד.
"מה יהיה אתך?" סטייל.
אז ככה, לאנשים הכי קרובים אלינו יש תפקיד מהותי בחיים.
מרחבי תמיכה אישיים הם דבר סופר חשוב
תלמדו לבקש עזרה
תלמדו לבקש מרחב שמקשיב
במקום לכעוס על האנשים מהעולם "הישן" שלכם (לפני שיצאתם לרחוב)
תבינו שיש מצב שהתפקיד שלהם ממש לא ישן.
חשוב שיש אנשים בחיים שלכם שאוהבים אתכם ורוצים בטובתכם בלי קשר לזהותכם החדשה כאקטיביסטים.
לבקש עזרה זה דבר שקשה לכולנו.
אבל לכו תדעו, יש מצב שאם תבקשו אהבה תקבלו אותה.

3. שחיקה היא חלק ממש מוכר באקטיביזם.

אין כבר כוח, רוצים לחתוך אבל מרגישים אחריות
רוצים להאט אבל מרגישים את כובד העולם עליכם
ואני אומרת חד משמעית – מותר! מותר לקחת רגע לעצמכם או שניים או שלושה רגעים. מירוץ שליחות ושליחים, כפרות. זה אומר שאם אתם מקריבים את האהבה שבכם, את החיוניות ואת ההשראה ומה שמניע אתכם כרגע זה כוח אינרציה והזדהות אתם כבר בתוך השיטה. נו, זו שנמצאת בכל אחד ואחת מאיתנו. מותר לדאוג לעצמנו. לא על חשבונכם. רוצים עולם של תיקון? תקנו גם את עצמכם.

4. אם אתם פעילים מוכרים זה אומר שיש ים של אנשים שמגיעים אליכם עם עצות.

הרבה מהם מבוגרים מכם. רוצים להגיד לכם מה לעשות ואיך לעשות. מסבירים לכם את ה"ככה זה" של השפה הפוליטית ומלמדים אתכם להשתמש בה. אבל לפעמים האינטואיציה שלכם מבקשת משהו אחר. ויש קול שמשתיק אותה כי "אולי יש משהו שאני לא רואה טוב". וגודל השעה, והמבוגרים יגידו לי איך. ואני רוצה לנצח. אבל הלב רוצה לשם. והראש מתחיל לעשות סלטות.
תקשיבו ללב. תקשיבו לאינטואיציה שלכם. המסע לתיקון חברה הוא מסע ארוך. יש הרבה מאוד תובנות שעוד יגיעו בהמשך, אחרי שהרחובות ישנו שוב צורה וההתעוררות תחפש את התשובה לשאלה "מה עכשיו?"
זה אומר – הכי פשוט – שיש מקום לקול שלכם. אל תמכרו אותו בזול.

5. אנשים נמצאים ברחובות מכל מני סיבות מתחילת הקורונה.

זה אומר שלכל הקבוצות השונות יש כבר היסטוריה ומשקעים אחד עם השני.
יש גם אגו ויש גם אי אמון שנזרע לפעמים ויש איזו דרישה לצופף שורות. גם אם זה אומר להשתיק ביקורת ואולי להימנע מהצפה של אי הסכמות עמוקות.
עצתי היא – תציפו. תפרקו בריתות שלא בריאות, באומץ.
תהדקו את הקשרים ותעבדו על תיאום ועל שיתוף פעולה עם הקבוצות השכנות שמדברות לליבכם. איפה שיש השתקה של ביקורת, יש משהו לא בריא.
עתיד המחאה שלכם אינו תלוי בזה. אפשר לפרק אמון בין קבוצות כשאין התמודדות עם המשקעים.

6. תבכו. מותר. תשחררו את האנרגיה שתקועה בתוך הגוף.

תשתפו. בייחוד אם עברתם אלימות משטרתית, בייחוד עם נרמסתם והלב הפך קשה. הלב הוא הכוח על. שמרו עליו חי ואוהב ופתוח. אל תתנו לאף אחד לדבר על הלב שלכם כמכשול. הלב שלכם אינו אידיוט. הוא יודע את הדרך.
אם יש אפשרות לקבוע כמה פגישות של טיפול, אחלה. זה טוב.

7. פרנויה – אוהו… הפרנויה… שלב קשוח.

זה שאתה פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחריך. אבל – תחושת נרדפות היא מכשול קשה מאוד. אם אתם כל הזמן בפחד, זה אומר שהגיע הזמן לקחת רגע. וגם, לסמוך על אנשים זה טוב. זה דבר טוב. תזכרו את זה. מטרת שחיקת פעילי מחאה היא שחיקת כל מה שמאמין וטוב ואוהב. קבלת חוקי משחק של אלימות ושל מחיר. אם תפעלו תשלמו מחיר.

8. "אני משלם מחיר גבוה" – יצאתם לדרך מכל מני סיבות.

אבל כנראה שאחת הסיבות האלה היא איזו כמיהה למשמעות ולגילוי של יכולות ההנעה שלכם. הרצון שלכם לעשות משהו טוב, לעשות משהו גדול מהחיים, לתת מעצמכם. לאפשר דרור למתנות שיש בכם. לצאת מהקווים ולגלות את נפלאות ההרפתקה. אז כן, יש מחיר. אבל יש מחיר גם בלוותר על הכמיהה הזו. תגידו תודה. בחברה שלנו לא מדברים מספיק על המחיר הגבוה שאנחנו משלמים כשאנחנו מוותרים על מימוש הקול הפנימי הזה.

9. "זו לא המהפכה שלי אם אני לא יכולה לרקוד בה" – אהבה.

רק אהבה מביאה אהבה. אם לא כי לכם, אם אתם לא יצירתיים, אם אתם כבר מדברים בתוך שבלונה, אם שכחתם לחלום – אז הגיע הזמן לחדש קשר עם החלקים האלו בכם.
קחו דף. תכתבו למה יצאתם לדרך. מה הלב מבקש. מה החלום.
מה כואב. בכל פעם שאתם מתבלבלים, תקראו את המילים שלכם.

10. יש גם טוב ויש גם כן.

צאו לטיול רגלי וצודו רגעים של יופי, תסיימו את היום בלהגיד תודה על שלושה דברים שקרו לכם, תעשו טלפון או תכתבו הודעה תומכת ומפרגנת למישהי או מישהו שיש לכן תודה עבורם/ן. יש גם טוב. יש גם יש.