מה זה ערוץ תוכן ולמה כדאי שיהיה לכם אחד כזה?

צילום:גלעד קוולרצ'יק

נתחיל בחידה: מה משותף ליוטיוברית "אנדר", לאיגוד ההתעמלות בישראל ול"אלי הדרקון"? והתשובה היא… כולם מנהלים ערוץ תוכן.

אנדר היא בחורה צעירה, המגדירה את עצמה ללא ג'נדר, שלומדת בבית ספר "רימון", ובזמנה הפנוי היא מנהלת ערוץ יוטיוב. בערוץ שלה היא משתפת בהתמודדויות השונות שיש לה בחיים (לחץ בלימודים, משברים נפשיים, הבחירה שלה לאמץ מראה נטול ג'נדר…), והעובדה שיש לה מעל 34K עוקבים, יכולה ללמד על העניין הרב שמגלים צעירים ובעיקר צעירות בערוץ.

סרטון מתוך הערוץ של אנדר.

איגוד ההתעמלות בישראל מקדם את ענף ההתעלמות, על ידי יצירת תשתית רחבה של מתעמלים ברמות שונות. הוא מעלה לעמוד הפייסבוק שלו סרטונים (שכיף לשתף) מתחרויות שהשתתפו בהן מתעמלים ישראלים.

"אלי הדרקון" (אליקו כהן) עוסק בצ'יקונג ויש לו שיטת טיפול שפיתח המכונה "דרך הדרקון". לצד השירותים שמציע בתשלום, הוא דואג לשלוח למנויים שלו (מעל 14K) בניוזלטר סרטונים קצרים עם תרגילי צ'יקונג שעוזרים לבעיות מטרידות כמו כאבי גב או חימום הגוף בחורף.

תעצרו רגע ותשאלו את עצמכם, לאיזה ערוצים אתם מנויים? אולי איזו חנות טבע שאתם נוהגים לקנות דרכה ומידי פעם שולחת לכם מתכונים בריאים? בלוגרית שאתם עוקבים אחריה משתפת בחוויות מטיולים חוצי יבשות? או שאולי אתם מקבלים עדכונים מערוץ תוכן שמעשיר את הידע המקצועי שלכם?

מה זה בעצם אומר ערוץ תוכן?

ערוץ תוכן זו פלטפורמה שמעלים אליה תוכן מקורי באופן עקבי ומתמשך. זה יכול להיות פוסטים בבלוג, סרטונים בערוץ יוטיוב וגם ניוזלטר שנשלח בתדירות גבוהה יכול להתפס כערוץ תוכן. מה שחשוב שמדובר על ערוץ שיש לו קהילה של עוקבים, שהולכת וגדלה כל הזמן. אנשים יכולים לבחור להצטרף לערוץ (וגם לעזוב אותו אם בא להם) ואז הם מקבלים התראות כל פעם שעולה תוכן חדש. הם יכולים להגיב, ואם מדובר על תוכן טוב הם יעבירו אותו הלאה, ואולי גם ימליצו לחברים או קולגות לעשות מנוי. מנהל הערוץ מצידו לומד להכיר את הקהילה שלו, להבין מה מעניין אותם, ולהתאים את התכנים בערוץ לצרכים ולהעדפות שלהם.

דוגמה לערוץ תוכן הוא העמוד של התנועה לעתיד הנגב המערבי. חברי התנועה, תושבי האזור שחיים במציאות ביטחונית אה.. – איך לומר – מאתגרת, משתפים בחוויות שלהם (כמו מה עושים כשיש "צבע אדום" באמצע המקלחת או תמונת בלוני נפץ שנחתו סמוך לבית…) מביעים עמדה כלפי מדיניות הממשלה והסיקור התקשורתי, ומבטאים קול מקומי, שיוצר הזדהות ומעורבות גבוהה בעמוד.

שינויים בהרגלי הצריכה

בעבר כשדיברנו על ערוץ תוכן התכוונו לכלי התקשורת המסורתיים: הטלוויזיה, הרדיו והעיתונות המודפסת, אבל היום זה כבר מאוד שונה. לטלוויזיה יש גם נוכחות דיגיטלית, העיתון כבר לא מופיע רק בפרינט, ובכלל רוב גופי התקשורת עובדים בכמה מדיות במקביל, וזה לא נגמר כאן. למעשה ערוצי התוכן עברו תהליך של "דמוקרטיזציה".
המגרש הזה נפתח (כבר די מזמן) לכולנו. הטלוויזיה משדרת ביוטיוב ויוטיוברים מגיעים למסך הטלוויזיה, הבלוגים הם מקור ידע מועדף (הנתונים מהעולם – כאן המקור) ופתאום כולם רוצים לפתוח ערוץ פודקאסט (זה בלי נתונים. סתם תחושה:)).
כל אחד יכול.ה לפתוח ולנהל ערוץ תוכן מטעם עצמו. בני נוער קמים בבוקר ומחליטים לפתוח ערוץ יוטיוב, ואחרי שנה יש להם עשרות אלפי עוקבים. (רק מילה על יוטיוב – החל מ-2020 חוקי המשחק משתנים. למי שמתעניין אפשר לקרוא על זה כאן או לצפות כאן).

ומה עוד השתנה? יחד עם הקלות הבלתי נסבלת של יצירת התוכן, גם הרגלי צריכת התוכן משתנים. אנשים צופים, קוראים ומאזינים לתכנים האהובים עליהם בכל זמן נתון וכמעט בכל מקום. והצריכה המוגברת של תוכן גם מגבירה את הביקוש, וכאן אנחנו נכנסים לתמונה.

למה? כי יש לנו הרבה מה להציע. אם בתכניות ריאליטי הקהל הכי אוהב לראות מה קורה מאחורי הקלעים – "מאחורי הקלעים" זה אנחנו! אנחנו פוגשות את המציאות בעיניים וחיות אותה ביומיום, ומסתבר שיש לא מעט אנשים שצמאים להיחשף ולהכיר. רוצים להבין למה זה קורה דווקא עכשיו? תקראו את הפוסט של אפרת למה כדאי לכם להכיר את הטרנדים בתחום שבו אתם פועלים?
אז כאמור אנשים רוצים לדעת. אולי ב"מנות קטנות", אולי "רק לטעום" אבל עדיין הסקרנות קיימת, ולנו יש את הידע, הנתונים, ההיכרות המעמיקה עם הנושא, חסר לנו רק ללמוד איך להגיש אותו באופן שאנשים יאהבו, ובמושגים של עולם הריאלטי אנחנו רק צריכים ללמוד "לצלחת".

בשביל מה זה טוב?

ערוצי התקשורת המסורתיים מנהלים עוד ערוצי תוכן כדי להגדיל את החשיפה ולתת ערך נוסף לקהל שלהם, יוטיוברים פותחים ערוץ כסוג של מקור הכנסה או מקפצה לעולם הבידור, בעלי עסקים עושים את זה כי הם גילו שתוכן הוא כלי שיווקי שמגדיל להם את קהל הלקוחות ושומר אותם קרוב לעסק.

ומה בנוגע אלינו? הארגונים החברתיים? למה לנו זה כדאי?
יש כמה סיבות. ראשית ערוץ תוכן יכול לתת ערך לקהילה שלנו. אם נחזור רגע לדוגמה של התנועה לעתיד הנגב המערבי – העמוד משתף תכנים של תושבי שדרות, ושל המועצות האזוריות כמו: אשכול ושער הנגב. אם בעבר כל יישוב הרגיש בודד במערכה, השיתוף בונה את התודעה האזורית של התושבים, ותורם לסולידריות של "אנשי העוטף".

דוגמה נוספת הוא ערוץ התוכן של מדרסה, ארגון שמלמד ערבית מדוברת, ומנהל ערוץ בפייסבוק עבור קהילת הלומדים שלו.

שנית, ערוץ תוכן הוא הכלי להגיע איתו לעוד אנשים שאולי לא מכירים את הארגון אבל מתעניינים בנושא, כי זה נוגע להם אישית או לעבודה שלהם. דוגמה שאנחנו אוהבות לספר היא על פרק שהקלטנו בשיפט באוויר, שעסק בשורדות זנות, אחת המאזינות, חברת צוות שלנו העבירה את הפרק לבן זוג שלה שהוא שוטר. אחרי שהאזין אמר שכעת הוא מסתכל במבט חדש על אוכלוסייה שבא איתה במגע, ומעולם לפני כן לא נחשף לצד השני.

בנוסף, ערוץ תוכן משלנו גם לא מגביל אותנו בזמן מסך או במסר, ויש לנו יד חופשית לקבוע את הכללים. ומעבר לכל אלה, אם נעשה זאת בהתמדה, ונגיע לקהל הולך וגדל של עוקבים, נוכל גם להשפיע על התודעה הציבורית, למצב את עצמנו כמומחים לנושא, ולהפוך להיות אלה שפונים אליהם בכל פעם שהוא עולה לכותרות. להרחבה בנושא זה כדאי גם לקרוא את הפוסט של נועם שיזף למה כדאי לכם לייצר תוכן חדשותי בלי תלות בכלי התקשורת המסורתיים?

לסיכום

ערוץ תוכן הוא כלי נוסף בארגז הכלים שלכם. הוא לא ה"שופר" הארגוני, אלא "מוצר תוכן" שעומד בפני עצמו. תתייחסו אליו כפרויקט עם מטרות וקהל יעד, שלא מסתכם בהכרח בקהל התומכים הקבוע. תחשבו על סטודנטים למשפטים, מורים לאזרחות, עובדות סוציאליות קהילתיות וכו'.

ועניין אחרון לגבי מי צריך ליצור את התוכן. כמו שניהול פרויקט הוא באחריות הארגון ולא משימה שהארגון מוציא באאוט סורסינג ככה גם תתייחסו ליצירת תוכן. מומחים יש בשפע והם יכולים לייעץ, אבל אל תוותרו על המקום שלכם ביצירה.