ההצלחה שלנו כדוברים ודוברות נמדדת על פי היקף החשיפה התקשורתית החיובית שהצלחנו לייצר לארגון ולפעילותו. ניבחן על כמות ואיכות האייטמים שקידמנו, התגובות שיזמנו, וגם על החשיפה השלילית שהצלחנו למנוע או למתן. זוהי אמנם תכלית עבודת הדוברות, אבל לא ניתן להצליח בה ללא בניית ממשקי עבודה פנים ארגוניים עם אנשי הצוות בארגון.

מחקר גדול שנעשה על דרכי העבודה של עיתונאים בישראל העלה שהמקור המועדף עליהם הם מקורות רשמיים. אלו נתפסים כאמינים יותר בגלל היותם "גורם מוסמך". השיקול השני בסדר חשיבותו היה היכרות אישית ומקצועית עם המקור. (מחקר שנעשה על ידי ד"ר אביב בר-נוי ופרופ' צבי רייך, 2022)

ברוח הסיכומים של 2017, ולרגל העובדה ש-SHIFT חוגג שנה, חשבנו שזה זמן טוב לשתף אתכם בעשרת הפוסטים הנקראים.

מאמר דעה, במהותו, אינו המקום לבשר על נתונים חדשים ומסעירים שהעמותה שלכם עלתה עליהם, או לחלופין לשטוח את ה״אני מאמין״ של הארגון. בבסיסו, מאמר דעה צריך להתחבר לנושא שנמצא כעת על סדר היום ולפרוש את הזווית המיוחדת והניתוח המעניין שלכם.

הודעה לעיתונות היא כלי עבודה בסיסי בעבודת הדוברות, ומטרתה ללכוד את תשומת הלב של העיתונאי. הודעה לעיתונות יכולה לבשר על אירוע מתקרב, על תגובתו של הארגון לאירוע חדשותי, לספק נתונים על סקר חדש של הארגון שלכם או על סיפור ספציפי שאתם מעוניינים שיישלח בתפוצה רחבה ולא לכתבת זו או אחרת.

עקרון בסיסי למינוף הזדמנויות בתקשורת הוא נושא הטיימינג. העמותה שלכם זכתה הבוקר בתקדים משפטי ענק ואתם מתים כבר להוציא את זה ולעשות כותרות.

על פי הערכות של הפרסומאית אולגה וולפסון, לפחות כ-500 אלף איש דוברי רוסית כמעט ולא צורכים תקשורת עברית. לכן הדרך לקהל דובר רוסית עוברת, עדיין, לעתים קרובות מאוד – בתקשורת המגזרית.

כדוברים אתם מוקפים בהמון פלטפורמות תקשורתיות ויש לכם הרבה כלים בארגז, השאלה היא איך להשתמש בהם בכדי למצות את ההזדמנויות התקשורתיות שלכם מול המטרות וקהלי היעד שהגדרתם.