שיטת lean (או "ניהול רזה"; רזה=lean) היא אחת הדרכים המרכזיות שבהן חברות סטארט-אפ, בהיי טק ובתחומים אחרים, משתמשות כדי להבטיח הצלחה מסחרית. גם ארגונים חברתיים ברחבי העולם החלו להטמיע בעבודתם את שיטת lean, כדי להשיג את מטרותיהם. השיטה מסייעת להם לשפר את תהליכי הפיתוח ולהפחית סיכונים כלכליים.

כאנשי סושיאל מדיה אנחנו עובדים קשה על קמפיין, משקיעים בו שעות וכסף לא מבוטל. אנחנו מפיקים סרטונים ופוסטים מעוצבים, מנסחים דפי נחיתה באתר, מממנים פרסום ברשתות החברתיות ושולחים מיילים ווטסאפים בתפוצת נאט"ו. אבל איך יודעים בסוף אם הקמפיין הצליח?

במובנים רבים משבר הקרונה הוא סוג של התנגשות מטאור בחיינו. כל אחד מאיתנו מגיב ומסתגל אחרת. חלקנו זיקיות שממציאות את עצמנו מחדש, וחלקנו דינוזאורים, קופאים במקום, וכמהים לחזור לשיגרה המוכרת.

אני רוצה להציע לכם להשתמש בכלי מעניין שיעזור לכם לבחון את פעילות הארגון במהלך תקופת הקורונה.

איך מתכננים פרויקט במציאות שבה אי ודאות זה חלק מהשגרה? איך מעריכים עבודת שינוי מדיניות, כשלא פעם מדובר על ריצה למרחקים ארוכים? מדריך חדש: לעשות סדר במציאות משובשת

סקר מקיף שנעשה לא מכבר ב-93 מדינות, מראה כי 96% מהעמותות צופות ירידה בהכנסות, ויותר מ-40% מהן צופות ירידה של למעלה מ-20% בהכנסות. פחות משאבים, דחייה וביטול של תכניות, קליטה של צוות החוזר לאיטו מחל"ת וממשיך לעבוד מהבית.

אנחנו רוצים להבין טוב יותר עד כמה אנחנו משיגים את המטרות שלנו, מה מידת ההצלחה שלנו, מה עובד טוב ומה פחות, ובכלל, להיות ארגון לומד המחויב לשיפור מתמיד.

ניסוח תיאורית שינוי הארגונית מסבירה מדוע ואיך אוסף הפעולות בעבודה השוטפת שאנחנו עושים עשוי להוביל בסופו של דבר לשינוי שלשמו אנו פועלים. בשפה פשוטה יותר, מה ההיגיון שמוביל את ההתנהגויות שלנו? איך הגענו למסקנה שהפעילות הספציפית שבחרנו בה אכן תביא לשינוי המיוחל?

ארגוני חברה אזרחית המקדמים דמוקרטיה, חברה משותפת וצדק חברתי פועלים בסביבה פוליטית מורכבת, דינמית ובלתי צפויה, ולעיתים תוך קושי לגייס שותפים בעלי השפעה במערכת הפוליטית.

בשנים האחרונות מספר רב ומשפיע יותר של נבחרי ציבור בכנסת ובממשלה מאמינים שדמוקרטיה היא שיטה להכרעת רוב בבחירות, ולא מערכת ערכים הכוללת, גם עקרונות כמו איזונים ובלמים בין רשויות השלטון, שוויון בפני החוק, חופש ביטוי, החופש להפגין ולהתאגד, והגנה על המיעוט מפני עריצות הרוב.

כיצד ארגונים המקדמים דמוקרטיה וזכויות אדם, חברה משותפת וצדק חברתי, יכולים לפעול בסביבה הפוליטית הנוכחית? מה יכול לעבוד עבור אלו המקדמים מדיניות שנדמה כי היא זוכה לתמיכה מועטה בקרב מקבלי החלטות?

הערכה של תכניות לקידום מדיניות עשויה להיות מאתגרת, אך גם מועילה מאוד אם נעשית נכון כמה טיפים שיעזרו לכם להעריך בצורה אפקטיבית את הפעילות שלכם.

רוצים לדעת איזו השפעה הייתה לקמפיין שלכם? ביום עיון שעסק בנושא שיתפו מספר מומחים, ביניהם אסתר פורמן, ג'ים קו, ד"ר דליה שיינדלין, גיתית בר-און ועידן רינג, בתובנות שלהם על הערכת קמפיינים תקשורתיים וציבוריים.

עמותת סיכוי מפעילה בשנים האחרונות את פרויקט מדד הייצוג השואף להגדיל את הייצוג של ערבים אזרחי ישראל בתכניות אקטואליה. עידן רינג, מנהל הפעילות התקשורתית והציבורית מתייחס, לכלי המדידה והערכה בפרויקט הספציפי הזה, ובעבודתו התקשורתית והציבורית של הארגון בכלל.

אנחנו עוסקים במאבקים חברתיים שנמשכים לפעמים שנים ארוכות, שלא לומר עשרות שנים, ואחת השאלות שעולה אצל רבים מאתנו, איך יודעים שאנחנו בדרך הנכונה?