ינואר 2018, ירושלים. אני נכנסת למשרדי שתיל. יושבים שם הסמנכ"ל ומנהלת משאבי אנוש. הריאיון הולך טוב, הגעתי מוכנה, אני ממש רוצה את התפקיד. עד שמגיעה השאלה: "האם את מכירה את שתיל? האם את יודעת במה עוסקת הקרן החדשה לישראל?" [שיט], "כן, בטח" אני אומרת בביטחון, "אתם עובדים עם בית איזי שפירא". "לא, אנחנו לא" משיב […]

גם בארגוני זכויות יש לעובדים ולמעסיקים אינטרסים דומים. העובדים מחויבים כמעט תמיד לזכויות עליהן נאבק הארגון. כולם רוצים להגן עליהן ולהרחיבן. גם המנהלים אינם רוצים לנצל את העובדים יתר על המידה. אולם גם בתוך הארגונים הללו האינטרסים אינם זהים. המנהלים, הנמצאים בקשר עם וועד מנהל ותורמים, רוצים לבצע מקסימום פרויקטים ופעולות במינימום עלות. הם רוצים להגביר יעילות ומחויבותם לנושא אינה פחותה מזו של מנהלי מפעל הרוצים להשיא רווחים.

כאשר ארגון מחליט לגייס עובדים או מתנדבים מקבוצות מגוונות. מצופה מהעובדים החדשים שהם יהיו דומים מאוד לעובדים הקיימים, שהם יבינו את השפה הארגונית, את הכללים, ירגישו בבית בארגון מהרגע הראשון ושהארגון לא יצטרך להשתנות כהוא זה כתוצאה מכניסתם של עובדים מגוונים.

על ההתפטרות הגדולה אני מניחה שממעתם. זה קורה באופן מובהק בארה"ב, בישראל עדיין קשה לקבוע, אבל ממה שאנחנו רואות, הטלטלה בהחלט נמצאת כאן. גם אצלנו בעולם החברתי.

הגעתי למגזר השלישי לפני כארבע שנים, ומאז, קשה לי יותר לשמוח בעבודה, אני מודה. תחומי התוכן שמכווצים את הלב, עומק ורוחב האתגרים החברתיים, הקשיים שבדרך הארוכה, הביקורת על הפעילות שלנו, דה הלגיטימציה ועוד ועוד.

אם מקובל עלינו שמנהיגות מעצם טבעה איננה ניטרלית – שהיא לא א-פוליטית – עלינו להכיר בכך שהתפיסות והבחירות המנהיגותיות של ארגונים חברתיים, ללא מטרות רווח (קרי, של האנשים שעובדים בהם ומנהלים אותם) מתעצבות בהשפעת הערכים והמדיניות שלהם, בין אם במודע או שלא במודע

ארגונים רבים בוחרים להתקשר עם נשות מקצוע חיצוניות במקום להעסיק אותן באופן ישיר, אם מהעדר תקציב מתאים, חוסר יכולת להתחייב לטווח ארוך, או לצורך נקודתי.

שלוש דוגמאות של ארגונים שהצליחו להעסיק מקדמת מדיניות יחד עם ארגונים נוספים הפועלים באותה זירה:

אני אימאן אגבאריה, ובשש השנים האחרונות אני מנהלת משאבי אנוש בעמותת רופאים לזכויות אדם. אחד האתגרים שעסקתי בהם בתקופה האחרונה, הוא איך לשמור על החוסן הארגוני בזמן קונפליקט או משבר.

הפוסט על בסיס שיחת זום למנהלים בנושא צמצום עובדים בעקבות משבר הקורונה, עם יועצים מומחים: עו"ד יאיר זלנפרוינד, ממשרד אופיר כץ ושות', עורכי דין ועדי בסון מחברת מתאם.

העובדים שלכם הם המשאב הכי גדול שיש לכם בארגון, אז רגע לפני שאתם מצמצמים את אחוזי המשרה שלהם או מוציאים אותם לחל"ת (ראו מידע בנושא מדריך לעובדים בתקופת משבר הקורונה בכל זכות), תעצרו ותשאלו את עצמכם.ן האם יש אופציות נוספות?

בפוסט הזה איחדנו כוחות, וריכזנו את כל מה שאנחנו חושבים שארגונים חברתיים יכולים לעשות בהתייחס למגיפה שהולכת ותופסת יותר מקום בחיים שלנו.

הרבה מנהלי עמותות מספרים כי, משיקולי תקציב, הם מחפשים גייס משאבים צעיר שיוכל להתפתח וללמוד את התחום תוך כדי עבודה, "מישהו שיצמח אצלנו".

הרבה נכתב על מציאת איזון בין הבית, הפרטי, הזוגי, המשפחתי ובין העבודה. טיפים רבים למעסיקים וגם לעובדים ממלאים את הרשת. כתבות מרגשות על חברות הייטק מתקדמות במקומות רחוקים שאוסרות על העובדים שלהם לענות למיילים או להודעות ווטסאפ שקשורות לעבודה אחרי השעה 17:00. יופי להם באמת. אבל מה עושים בעולם החברתי? עולם העמותות, הארגונים וההתארגנויות שגם […]

בשנים האחרונות, המושג קהילה נהיה טרנד של ממש והמילה קהילה הפכה למילת באזז שמשתמשים בה בהקשרים רבים ומגוונים. כל קבוצת פייסבוק או וואסטאפ היא קהילה.

יום כיף ארגוני הוא אינו דבר של מה בכך בארגוני המגזר השלישי. לרוב, ארגונים חברתיים אינם בעלי תקציב גבוה ופעילויות הרווחה נוטות להידחק לסוף הרשימה. אך חשוב להבין את ההשפעות הרבות והחשובות שיש ליום כזה.

למנהל/ת פיתוח משאבים טוב/ה ישנם תחומי אחריות רבים, המקיפים נושאים שונים ובראשם פיתוח ושימור. כך שנכון יהיה לקרוא לתפקיד "פיתוח משאבים" וגם להתייחס אליו כאל כזה, ולא ליפול להגדרה השכיחה והלא-הולמת של "מגייס/ת כספים".

כמו כל נכנסת חדשה לתפקיד, גם לי היו פנטזיות, חלומות וסטיגמות על המגזר השלישי, שנפגשו עם המציאות וכמו כל פגישה עם מציאות, הכל התערבב לי. למזלי, התברכתי באנשים מקצועיים וסבלניים, שהקלו על תהליכי הסוציאליזציה שלי בארגון, אבל בהרבה מהארגונים שהספקתי להכיר זה לא תמיד ככה.

אנחנו, העובדים בארגוני שינוי חברתי, מרגישים הרבה פעמים שצרות העולם מוטלות על הכתפיים שלנו. אנחנו נחשפים לעוולות חברתיות ועובדים עם אנשים שהזכויות שלהם מופרות על בסיס יומיומי, וכשזה המצב, אנחנו לא מרגישים בנוח לעסוק בתנאי העבודה שלנו.

אז נכון, אתם עובדים בארגון חברתי, יש לכם את הכיוון שלכם, יכול להיות שאתם מתעסקים בזכויות אזרח כלליות, יש מצב שאתם ארגון משפטי ויכול להיות שאתם עובדים עם קהילה מאוד ספציפית כמו פליטים. בואו נגלה לכם סוד, לא משנה עם איזו אוכלוסייה אתם עובדים, יש בה גם להט"בים.

כארגון אתם מנסתם גם מעסיקים עובדים, מתקשרים עם פרילנסרים או קונים שירות מעוסק מורשה או עוסק פטור. בפוסט הזה תוכלו לקרוא הנחיות "עשה ואל תעשה" בהתקשרויות השונות שלכם עם עובדים.