הפרק הפעם מזמין לחשיבה מסוג חדש. ד"ר בתיה רודד, תושבת ערד מסתכלת על ארגון מחדש של המרחב המוניציפלי באופן שיוכל לצמצם את הפערים, לחזק שותפות אזורית, ולהגדיל את ההון המקומי.

מה ההבדל בין עיר קלאסית שמתהווה באופן טבעי לעומת עיר שקמה בצורה מלאכותית? ואיך זה קשור ליצירת חיים עירוניים, תוססים ומשגשגים? ומה הקשר בין כל אלה לפערים הגדולים בין רשויות באותו מרחב גיאוגרפי?

בפרק הפעם אסתר עקיבא מקיבוץ סעד, המנהלת שותפות אזורית לקידום חינוך מדעי בנגב, מציעה הסתכלות אזוריות חדשה, שצומחת מתוך שותפות של רשויות בנגב ואקטיביזם אזרחי, ומתבססת על הכוחות והמשאבים המקומיים.

הפעם יוסוף אבו ג'עפר, גזבר לשעבר במועצה המקומית חורה וגזבר איגוד ערים נגב מזרחי, מדבר על רשויות שנהנות מארנונה של מתקנים ממשלתיים לעומת רשויות שצריכות להסתפק ב"מענקי האיזון" שהממשלה מקצה, שלא מאפשרים להן חופש ועצמאות.

בפרק הזה מתאר אורי ליברטי ממקימי ומובילי פורום תושבי ירוחם לצדק חלוקתי ותכנון אזורי, את סיפור המאבק של התושבים להרחבת שטחי השיפוט של ירוחם בדרישה לצדק חלוקתי. אורי לוקח אותנו שלב אחר שלב, מדו"ח מבקר המדינה המצביע על עיוותים קשים בחלוקת העושר האזורי, דרך ההתארגנות של התושבים, הקמת ועדת הגבולות ועד השינוי המיוחל.

בפרק זה מדבר איציק קריספל יזם חברתי ומנהל האגף לפיתוח כלכלי בעיריית אופקים, על הדרך בה הקצו את הקרקעות בראשית דרכה של המדינה, וכיצד היא משפיעה על חלוקת המשאבים מאז ועד היום. נגענו בסיבות להקמתן של עיירות הפיתוח לצד המועצות האזוריות, ובפערים ביניהן בבעלות על משאבי הקרקע.