רוצה לקבל עדכונים מבלוג שיפט?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
רוצה לקבל עדכונים מבלוג שיפט?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
קיים דמיון בין טראומות קולקטיביות לבין טראומות אישיות ומשפחתיות: אלו ואלו מתרחשות בעקבות מפגש ישיר או עקיף עם איומים קיומיים, מוות, פציעה ואובדנים, ולשתיהן יש השלכות אופייניות.
שגרת חירום היא שלב חשוב בהתמודדות של ארגון עם משבר חריף, כמו מלחמה, מגיפה או טראומה אחרת, כפי שחווינו לא מעט לאחרונה. השלב הזה מגיע אחרי ההלם והכאוס הראשוניים, וכשאנחנו מנהלים אותו נכון, זה עוזר לנו להביא את העובדים, הצוותים והארגון כולו – באופן הדרגתי להתמודדות ולתפקוד.
אחת מהשגרות הניהוליות החשובות בתקופה הזו, היא שיחה אישית קבועה עם כל עובד.ת שאת ממונה עליה באופן ישיר. שיחה כזאת יכולה לסייע לשמור על חוויה של רציפות אצל העובד – הרגשה של המשכיות ואף יציבות בתוך הכאוס.
מימדי הטבח של שמחת תורה סימנו לעמותה את הכיוון החדש והמחויב – התאמת פעילות הארגון בזמן מלחמה. העמותה העניקה את שירותיה לאותן משפחות שאיבדו את היקרות והיקרים להם מכל. העמותה כבר צברה ניסיון בהענקת שירות לאלה שלא חפצים לחסות תחת מה שמציע הממסד הרבני, וברור היה שצו השעה הוא לוויות אלטרנטיביות.
מה ניתן לעשות אם הארגון שלנו אינו נותן מענה חירום בשגרה, אבל דווקא עכשיו מוצא עצמו נותן תמיכה כזו? אם יש לכם יוזמה לגיוס כספים שאיננה חלק מהמשימה הארגונית, שימו לב שיש הנחיות חדשות של רשם העמותות, שמאפשרות להרחיב את גיוס הכספים גם לתחומי חירום. רשם העמותות נותן הקלות לארגונים שנדרשים כעת להסיט חלק או את כל הפעילות שלהם לטובת מצב החירום, ולכן מאפשר לגייס תרומות גם לנושאים שאינם חלק מליבת העשייה של הארגון.
אם אתם פועלים בארגונים שעוסקים בנושאים, הממותגים, מחוץ לגבולות הקונצנזוס, כמו למשל: קידום שלום ופתרון מדיני, זכויות אדם, חברה משותפת או מאבק בגזענות, אתם בטח מכירים את זה מקרוב. המצב הביטחוני מתערער, בעקבות זאת רף הסובלנות יורד, והאתגרים סביב המסרים שמעלים לעמוד הפייסבוק בשעת משבר הופכים להיות יותר ויותר מורכבים.
איך מצליחים לעמוד בקצב המואץ שמכתיב הפייסבוק, כשאירוע רודף אירוע? איך שומרים על אחידות המסר, בתוך בליל מורכב ומגוון של עמדות שמביעים חברי הארגון? מהו תהליך קבלת ההחלטות על מסרים בנוגע להעלאת פוסטים, ומי אמור לאשר אותם?
איך מתמודדים עם תגובות בעמוד הפייסבוק? תגובות קשות ודברי נאצה? האם תגובות עוינות פוגעות במטרות הארגון או דווקא מועילות לו?