מנהלים לשינוי חברתי עם יוהן אטלן

מנהלים לשינוי חברתי עם יוהן אטלן

נעים להכיר: יוהן אטלן

תפקיד: מנכ"ל מועצת הנגב ואחד ממייסדי הארגון.

מה זה מועצת נגב?
"אנחנו מלכ"ר שהוא ארגון גג רב מגזרי שחברים בו נציגי רשויות מקומיות, נציגי מוסדות עוגן גדולים כמו בתי חולים או התאחדות התעשיינים, נציגי עמותות ונציגים מהמגזר עסקי. המועצה פועלת מקו קריית גת בצפון, דרומה עד אילת. שטח שבו 31 רשויות מוניציפליות, שמתוכן 23 חברות במועצת הנגב"

מה מטרת הארגון?
"מועצת נגב קמה כדי לקדם סדר יום אזרחי התואם את הצרכים, השאיפות והתקוות של תושבי הנגב. מיכאל ביטון, יו"ר ההנהלה לשעבר אמר, שהנגב נמצא במיחזור של משאבים מאז קום המדינה ואפילו לפני. הנגב דליל במים, דליל באוכלוסייה דליל בכסף. אנחנו נדרשים למאבקים על משאבים והרבה פעמים במאבקים האלה אנחנו נמצא את עצמנו אחד נגד השני, ויחד עם זאת, כדי לשרוד ולהתפתח עלינו למצוא את האינטרסים המשותפים שלנו, לשם כך נועדה מועצת הנגב".

ומהם ההישגים העיקריים:
"כחלק מתהליך המוניטור למעקב אחר החלטות ממשלה והיישום שלהן במרחב הנגב, שאנו מפעילים יחד עם המרכז להעצמת האזרח גילינו שהממשלה לא מקדמת החלטה שהיא קיבלה, לחזק את סורוקה במיטות אשפוז נוספות. היום, בעקבות הקמפיין שהובלנו, נוספו עוד 139 מיטות אשפוז (כ-40 מיליון ₪). עכשיו פועלים בעזרת קואליציית ארגוני הבריאות, ביניהם: שתיל, רופאים לזכויות אדם, הרשות לפיתוח הנגב ועוד, להקמת בית חולים שני בנגב. מובילים את קמפיין נתב"ג 2, להקמת שדה תעופה אזרחי בנבטים במקום בצפון. הצלחנו, בשיתוף פעולה עם מטה המאבק בעמק יזרעאל, להעלות את הנושא לסדר היום, לגרום לוועדה לחזור בה מהחלטתה, ולקיים סבב דיונים נוסף במועצה הארצית לתכנון ובנייה".

 

מאיפה אתה?
"יליד הרצליה, לפני 19 שנה הגעתי לנגב, הייתי הרבה שנים בבאר שבע, ולפני חמש שנים עברתי לדימונה".

איך הגעת לתחום?
"לפני כן ניהלתי במסגרת מרכזי הצעירים בישראל את תחום המעורבות האזרחית והמנהיגות בדרום. התחלתי לעסוק בהקמת מועצת הנגב מתוך העשייה שלי שם. הייתי חלק מצוות ההקמה שפעל בהתנדבות כ שנה וחצי, ולאחר מכן הגשתי מועמדות לניהול המועצה והתקבלתי, זה היה לפני ארבע שנים וחצי".

מה אתה זוכר מהיום הראשון שלך בתפקיד?
"התרגשות אבל גם תחושה של אתגר מאוד גדול ואחריות מאוד גדולה להוכיח שהדבר הזה שחלמנו עליו שנה וחצי יכול לעבוד. אתגר מרכזי בימים הראשונים היה לקחת את העקרונות המנחים, הערכים, כל מה שנכתב בנייר היסוד של המועצה ולהמיר אותו לפעולות ספציפיות. לשרטט את המודל הלוגי של הפעילות, ולתרגם את החלומות והמילים למעשים ופעולות פרקטיות".

מה האתגר המרכזי איתו אתה מתמודד היום?
היום הקושי הגדול ביותר של המועצה זה הקושי התקציבי. להיות מנהל בארגון שהוא עדיין רזה ורעב מאוד למשאבים זה אתגר. אתה גם צריך לדעת לתעדף, ולפקס את עצמך, לנקות את רעשי הרקע ולהתרכז בעיקר. ללמוד איך עושים עם מעט כמה שיותר, ואיך מגדילים את מקורות ההכנסה, ומייצבים את מועצת הנגב לאורך זמן".

טיפ למנהל/ת טרי/ה:
"הייתי מייעץ לבנות ועד מנהל מעורב וחזק, והשאלה היא איך לעשות את זה. צריך לדאוג שהעשייה של הארגון תהיה מחוברת לדברים שמעניינים כל חבר הנהלה ספציפי. ההנהלה צריכה להיות מעורבת בתוכן ולא רק בצורה, במה שהארגון מקדם ולא רק באיך הוא עושה את זה. חשוב לבחור חברי הנהלה מגוונים, שכל אחד מהם יהיה בעל ערך מוסף שונה. אך השוני מייצר גם אתגר.

אם לא היית מנהל בארגון הזה מה היית עושה?
"הייתי שמח להמשיך להתעסק בסוגיות מדיניות, בין אם זה בתחום המוניציפלי או בממשלה או בכנסת".

מה אומרת בת הזוג שלך על העבודה שלך?
"היא תתאר את העבודה כמשהו שהיא לא מבינה איך אני עושה אותה. עבודה שמכילה הרבה אי וודאות, הרבה קשיים, הרבה אתגרים ומכשולים והרבה מאוד סיפוק. תתרכז בעיקר בחלקים הקשים".

מה עושה בשעות הפנאי?
"עובד על הגינה שלי כבר שנים ומאוד נהנה מזה. מנגן על גיטרה, קורא ספרים, בעיקר ספרי עיון ופילוסופיה. לאחרונה קראתי את הספר 'הסביבה הפוליטית של קביעת מדיניות ציבורית בישראל' של שלושה מחברים: יצחק גל-נור, ג'ניפר אושר ואלמה גדות-פרז. מומלץ מאוד למי שרוצה לעצב מדיניות, להשפיע על המדיניות בישראל וללמוד מתוך קייס סטאדי".

ושאלה לסיום, מה אתם יכולים להציע לארגוני חברה האזרחית?
"ראשית, אנחנו טובים בהבנה עמוקה של אתגרי הפריפריה בכלל ובעיקר בנגב. אנחנו יכולים לדבר על זה בהרבה מאוד זוויות והיבטים ופרספקטיבה ארוכת שנים ורחבה על הנגב. אנחנו עושים הרבה הרצאות בנושא ומזמינים כל גוף שיש לו איזושהי נגיעה בפריפריה שיבוא ויתייעץ איתנו, אנחנו נרצה לתת לו סקירה שיכולה להפיל לו כמה אסימונים ולשנות את החשיבה שלו על פריפריה בכלל ועל הנגב בפרט. שנית, אנחנו מבינים היום לעומק את האתגרים של מערכת הבריאות, שהיא אחת המערכות המורכבות ביותר שיש במדינת ישראל. ודבר אחרון, אנחנו יודעים לבנות הסכמות. לצערנו היום יש פחות שיח של הסכמות וקונצנזוס אלא שיח של יישוב סכסוכים אנחנו נשמח לייעץ ולהעביר הרצאות בנושא של בניית הסכמות".