אישה חרדית שוחה נגד הזרם – פודקאסט (עונה 3)

שיפט באוויר – פרק 23 – עונה 3

"אם את רוצה שבאמת יקראו אותך אז עדיף שלא ידעו שאת אישה" אסתי ביטון שושן, אישה פמיניסטית, מזרחית חרדית, מדברת על הבחירה שעשתה לכתוב בשם בדוי, של גבר, כדי שאנשים יקראו את מה שיש לה לומר. מאז היא כבר כותבת בשמה, אבל עדיין ממשיכה להאבק נגד הדרת נשים בתוך החברה החרדית.SHIFT באוויר – הפודקאסט של שתיל לשינוי חברתי.

מוזמנות/ים להצטרף לקבוצת הטלגרם

אולפן הקלטות: מועדון הכוכב השמיני, הרצליה
איש הסאונד, עיבוד והפקה מוזיקלית של אות הפתיחה: מרסיאל בוחסירה
יעוץ מקצועי: מאיה קוסובר
תחקירנית ועוזרת הפקה: אלונה קדם
תחקיר: ברית יעקבי
עורכת: גלית יחיא-צפדיה
מגישות: מירנה קציר וגלי בסודו

לינקים:

נבחרות

אסתי שושן

תמלול הפרק:

מבחינתנו במקרה זה, טוב משמע אוזניים ממראה עיניים, אבל למי שבכל זאת מעדיפ/ה:

גלי: כשהתחלנו לעבוד על התכנית עם אסתי שושן שיושבת איתנו היום התמונה שעלתה לי לראש היא הדג סלומון הזה ששוחה במעלה הנהר, קראתי את התחקיר עליה והפליא אותי איך היא מצליחה לקפוץ מבריכה לבריכה וכל הזמן נגד הזרם.
ניסיתי להבין איך כילדה מזרחית שגדלה בין ילדות אשכנזיות היא העזה לצאת נגדן ולא הייתה מוכנה שיתנשאו עליה ואיך כאשת תקשורת בחברה החרדית היא מעזה לדבר על הנושאים שלא ממש נוח לגעת בהם
מירנה: הפרק שלנו היום עוסק במאבק נגד הדרת נשים שמתחולל בתוך החברה החרדית ואיך אישה מזרחית מובילה שינוי בחברה שלפחות מבחוץ נראה שהיא נשלטת על ידי גברים אשכנזים. לאישה הזאת קוראים אסתי שושן הי אסתי
אסתי: הי
מינה: אסתי אשת תקשורת חרדית מזרחית ואקטיבסטית, כל אלה נכונים?
אסתי: משתדלת
מירנה: היא יזמה ומובילה את המאבק של נשים חרדיות להשתלב בפוליטיקה והקימה ארגון בשם נבחרות הפעילות שלהן הביאה לזה שמפלגת אגודת ישראל שינתה בקיץ האחרון את התקנון שלה שמנע מנשים להצטרף אל המפלגה ולהתפקד אליה
גלי: אז אמנם אין עדיין נציגות של נשים במפלגות החרדיות אבל מסתבר שהרבה שינויים קורים היום בחברה החרדית שסוללים את הדרך לשם. אז אני גלי
מירנה: ואני מירנה
גלי: ונמצאת איתי מירנה, ואנחנו שיפט באוויר הפודקאסט של שתיל על שינוי חברתי
מירנה: מתחילות
אסתי: אוקי אז לא נבחרות לא בוחרות זה מתחיל כדף פייסבוק איזשהי תנועת מחאה שבאמת אני, בהתחלה אני מובילה אותה אני הפנים שלה, לבד ובהמשך מצטרפות נשים נוספות
מירנה: שמה המטרה שלה?
אסתי : שהמטרה שלה מחאה מאוד פשוטה. מחאה והעלאת מודעת לכך שאין נשים במפלגות החרדיות ואיך זה משפיע על החיים של נשים חרדיות בתוך החברה החרדית.
אסתי: זה משפיע בהמון דרכים שאנחנו באמת גילינו ומגלות כל הזמן. קודם כל ברמה ברמת הסתכלות העצמית של אישה איך היא התפיסה העצמית של נשים שהתפיסה אומרת כן זה יש מקומות שאנחנו לא צריכות להיות בהם והמקומות האלה אגב לא קשורים להלכה לתורה לערכי הליבה החרדים שבאמת חיים לפיהם אלא למוקד של כוח פוליטי עסקני שפשוט מפאת ההרגל זה נשאר ככה. אה… אז קודם כל באמת על התפיסה העצמית והדברים היותר בולטים והיות אקוטיים זה באמת חוסר טיפול משווע בכל מיני סוגיות חברתיות שהמון מהם נוגעים נוגעות לשנים
מירנה: מה למשל?
אסתי: למשל טיפול בנפגעות תקיפה מינית טיפול בנשים שנפגעות באלימות במשפחה היחס לנשים גרושות נשים רווקות לנשים שהן לא נמצאות בתוך המסגרות הנכונות והמתאימות. זה קשור לחינוך. נשים מטבע הדברים יותר מעורבות בחינוך של הילדים, זה קשור לחינוך זה קשור לתעסוקה עד כמה אפשרויות התעסוקה פתוחות לנשים חרדיות ומה השכר שהן מקבלות אפילו בתוך במשרות שהן בתוך החברה החרדית ששמה הן מועדות מאוד מאוד לניצול תחת כל מיני תירוצים נושאים של השכלה איזה השכלה מקבלות נשים חרדיות עד כמה היא באמת מאפשרת להן להשתלב בשוק העבודה אם למשל המדינה מעודדת מלגות לגברים חרדים מתוך מטרה שהם ירכשו מקצוע וישתלבו בשוק העבודה הרי שנשים חרדיות לא מקבלות את הדבר הזה כי הן עובדות כבר אבל הן עובדות ברובן בשכר ובתנאים מאוד מאוד נמוכים זה כל מיני דברים כאילו גם נושאים של רפואה ובריאות כמעט בכל נושא של החיים הנושאים האלה לצערנו לא.
מירנה: הם מופקדות, הם מופקדים בידיים של גברים
אסתי: זאת אומרת הם לא מופקדים בכלל זאת אומרת חברי הכנסת החרדים הם באמת פרלמנטרים מצויינים ברובם והם יודעים להשיג את מה שהם רוצים להשיג אבל זה בעיקר בדברים שנוגעים לציביון היהודי של המדינה ופחות בייצוג של הצרכים של החרדי והחרדית הפשוטים ושמה זה המקום שזיהינו כמקום שדורש שאישה תהיה שם מעצם העובדה שהיא מכירה ושהיא יודעת ושנשים תוכלנה לגשת אל.. ההפדרה גם בין גברים ונשים שהוא מאוד מאוד מובנת בתוך החברה החרדית היא מאוד לא מאפשרת את הגישה לנבחרי הציבור ואת העבודה איתם
מירנה: אז איך אתן פועלות לשנות את המצב של נשים בחברה החרדית?
אסתי: יש כל מיני פעילויות יש דברים שעישנו בעבר יש דברים שאנחנו היום מתמקדם בהם, היום ההתמקדות שלנו היא באמת ההכשרה של מנהיגות, לקחת נשים להפיץ באדוות של שינוי את הרעיונות האלה לקחת נשים שבאמת יש להן את הניצוץ הזה את הפתיל האקטיביסטי הזה שמחפש מקום לבעור לזהות א תן לתת להם בית כלים תמיכה וידע כדי לעשות שינויים חברתיים בכל מיני נושאים שהם חשובים להן ברמה האישית למצוא את הקול הפנימי שלהן ולרתום אותו לצורך עשייה חברתית זה פרויקט למשל משותף שלנו עם ויצו שנקרא נבחרת עתודת מנהיגות חרדיות אנחנו כבר בסוף השנה השניה שלו זה באמת דבר שמחולל שינוי עצום ומייצר המון המון אדוות בכל מיני מקומות ובכל מיני אה..
מירנה: כמו מה למשל כי אנחנו שומעים מחוץ לחברה החרדית על מאבקים על מגזר החרדי שקשורים לנשים גרושות עגונות שכר בלניות.
אסתי: נכון זה נשואים שעולים כל הזמן, יש לכל מיני
מירנה: אז איזה תוצאות את רואה?
אסתי: התוצאות זה כל מיני מיזמים אז קודם כל נשים שבאמת רצות לפוליטיקה. היה לנו שתי נשים מהמחזור הראשן שבאמת טבלו את הרגליים לראשונה בביצה העכורה הזאת שנקראת הריצה לרשויות המקומיות הן לא נכנסו אבל כבר היו מודלים שונים לאחרות של נשים חרדיות אחרות שנראות כמוהן ומתנהגות כמוהן וחיות את אורך החיים שלהן שכבר עשו צעד בכיוון של עשייה פוליטית ממש וניסו לרוץ בכל מיני רשימות מקומיות אה… מעבר לזה יש נשים שמקדמות כל אחת את הנושאים שלה יש נשים שפועלות למשל הנה עכשיו כרגע אנחנו בפיתוח של כל מיני מיזמים שלהן אם זה ייצוג של נשים במועצות דתיות אם זה עזרה לילדים שהם על הרצף האוטיסטי בדגש על עזרה למשפחות שלהן ובכלל כל הנושא של החינוך המיוחד בתוך החברה החרדית שהוא כמעט אין לו תקצוב והוא לא קיים ואין מענה למשפחות כאלה וכל מיני סוגיות מהסוג הזה, ממלכתי חרדי שזה אחד הנושאים המאוד מאוד חמים היום בתוך הזירה החרדית שבעצם הורים דורשים להקים את המסגרות האלה בכל מיני מקומות בארץ והנציגות החרדית חוסמת את ה…
גלי: אין בכלל דבר כזה ממלכתי חרדי?
אסתי: יש דבר כזה הממלכתי חרדי הוא נפוץ מאוד בירושלים אבל מעבר לזה במקומות אחרים בארץ כמו בפתח תקווה איפה שאני גרה ממש מתנהל מאבק מאוד מאוד איתן שמובילה אותו אחת הבוגרות שלנו רחלי מורגנשטיין וזה לא לזה זה מאבק יש מולנו גורמים מאוד מאוד חזקים אבל אני יודעת שבסוף ננצח יהיה בית ספר ממלכתי חרדי בפתח תקווה, מתי זה יקרה, ניתן לזמן לעשות את שלו.
מירנה: את רואה שינוי גם בחיים של נשים מהשורה של נשים שהן לא אקטיביסטיות או מנהיגות בעקבות…
אסתי חד משמעית אני חושבת שזה מייצר שינויים ואני כל פעם שומעת את זה ממקומות לא צפויים גם לא רק בחיים של נשים
מירנה: ספרי לנו דוגמה
אסתי: גם חיים של גברים. נשים שהן מחליטות ללכת ללמוד יש אישה אחת שבאה וסיפרה על כל מיני דברים שהיא מתמודת איתם ובסופו של דבר מה שהיא הבינה שהיא צריכה לעשות זה ללכת ללמוד תואר אקדמי בלי להתעסק עם כל מיני דברים עם כל מיני בוסים בעבודה שחוסמים את דרכה ובכלל לתת לנשים… היום את שומעת נשים זאת אומרת גם ברשת את יכולה לראות נוכחות מאוד מאוד גדולה של נשים שמשמיעות את דעתן וכל מיני דברים ושהן מפתחות כל מיני מיזמים זאת אומרת במובן אה אהמסויים אני חושבת שקצת קודם היה קשה לשמוע נשים אני בעצמי כתבתי בעיתון חרדי כי לא הייתה לי במה אבל כתבתי כל הזמן תחת כל מיני שמות היום נשים כבר כותבות בשמותיהן
מרינה: שמות פסבדונים. שמות בדויים
אסתי: או בשמות בכל מיני שמות (בדויים) לא אמתיים או שמות שמסתירים את השם הפרטי כדי שלא יזהו שאת אישה כל מיני טריקים כאלה והיום את שומעת את זה יותר. אמנם תראי…
מירנה: אה, אז זה לא כדי שלא יזהו אותך
גלי: זה יותר זה לא כדי זה לא מתוך החשש להיחשף זה מתוך הרצון להקרא
אסתי: זה גם וגם כן כן. אני אגיד לכן איך אמר לי העורך שלי באותן שנים אני כתבתי פובליציסיטיקהואקלטואליה ודברים כאלה אז הוא אמר אה.. אם את רוצה שבאמת יקראו אותך אז עדיף שלא ידעו שאת אישה הקוראים שלנו לא בשלים לקבל דעות של אישה
מרינה: והיום את כבר כותבת בתקשורת החרדית
אסתי: תלוי איפה יש מקומות בתקשורת החרדית של יכניסו אותי בשום דרך או בשום צורה כי יודעים מה אני מייצגת היום ומבחינתם אני אישה אולי מסוכנת שהדעות שלי ייחשפו אבל יש מקומות באינטרנט אני כן כותבת מידי פעם ודאי בשמי וגם עם תמונה שזה גם סופג כל הזמן ביקורת של טוקבקיסטים
מירנה: אז בואי נדבר קצת על הביקורת. אתם חוטפים קצת אש ממניהיגים חרדים טוקבקיסטים למה זה מרגיז אותם כל כך?
אצל המנהיגות החרדית הפוליטית אני בהחלט מבינה מאיפה זה בא. אם צריכה להיכנס אישה מישהו צריך לפנות את המקום שלו לא רואה מישהו שמתנדב לעשות את זה מרצון. אז בהחלט יש להתנגדויות האלה מקום והם חלק מהדבר הזה לפעמים כן יכולים מאוד לרפות את הידיים ומאוד להחליט ולהתיש אבל כנראה שאם הם לא היו אז לא הייתה שום משמעות למה שאנחנו עושות
מירנה: את יכולה לספר דוגמה אחת ספיצפית של התנגדות שהרגשת שאת על סף רפיון ידיים?
אסתי יש המון אבל אחת ההתנגדויות שקיבלו ככה מאוד מאוד בולטות זה היה במהלך קמפיין שעשינו ב-2015 לפני הבחירות זה היה אחד הרבנים שנחשב רב מצד אחד מאוד מודרני ופתוח ומדבר עם אקדמאים חילונים וכאילו נחשב איזשהו סמן ליברלי חרדי באיזשהי צורה והוא נתן שיעור בנושא שלנו על אותן נשים שרוצות ייצוג בכנסת והוא אבחן אותנו בצורה קצת אכזרית הוא אמר שכולנו סובלנות מסכיזופרניה וזקוקות לטיפול פסיכיאטרי. עכשיו זה לא זה דיון שאני גם אין לי יכולת לנהל אותו אני לא יכולה לרדת לרמות כאלה של דיון ושיח אני יכולה רק לצחוק על זה אבל ברגע שההרצאה הזאת עולה ליוטיוב ועד היום נמצאת שם וזוכה להמון המון צפיות ואנשים שומעים וכנראה מקשיבים ומאמינים למה שהוא אומר אז כן זה לא כיף ולא נעים היו עוד המון זה כל הזמן נמצא אבל אני מרגישה שזה נחלש, זאת אומרת ככל שאנחנו מתמסדות והופכות להיות ארגון שככה יודע מה שהוא עושה ומבין את האסטרטגיה שלו ומבין לאן הוא הולך ההתנגדויות הן פחות חזקות אבל נעשות קצת יותר מתוחכמות כמו התעלמות כמו שתיקה.
גלי: תגידי ובכל זאת איך מיישבים את העולם הפמיניסטי שאת אומרת שיותר ויותר נשים חרדיות מאמצות אג'נדות כזאת ואת העולם החרדי השמרני?
אסתי: אה זאת באמת שאלה טובה. אני שואלת את עצמי את השאלה הזאת כל הזמן לא מיישבים. לא מיישבים את הדבר הזה זה לחיות באמת עם הסטירות האלה ולקבל את זה שהן נמצאות שם ולהתמודד איתן כל פעם בצורה אחרת. לשם זה יש קבוצה סגורה בפייסבוק שנקראת פמיניזם חרדי פתחתי אותה לפני כמה שנים באמת כשהשיח היה בחיתוליו ושמה באמת אנשים מתיעצים ומדברים נשים ואנשים וגברים חרדים דנים בכל הסוגיות האלה שקשורות ללל מתח הזה בין יהדות ובין החרדיות לבין הקהילתיות ומה שהיא דורשת ובין הרעיונות החדשים שהם נחשפים אליהם, זה כל הזמן נמצא שם וכל פעם כשאני יושבת מאחורי מחיצה בבית הכנסת למשל בבר מצווה של הבן שלי אני יושבת מאחורי המחיצה ואני לא חלק ממה שקורה שם למטה אה.. להגדי לך שזה לא צובט בכלל ושאני מקבלת את מקומי באופן אבסולוטי? לא. כן, הייתי רוצה שדברים יראו אחרת אבל אני שומעת למשל המון נשים כותבות ומספרות לי שהן החליטו מישהי למשל סיפרה לי שהן החליטו שבבר מצווה של הבן שלה לא בעליה לתורה היא מדברת היא קמה ונותנת את הנאום אם יש מישהו שנותן דבר תורה זה בדכ האבא או אחד הגברים היא קמה ועמדה ועשתה את ועוד המון נשים שעושות את זה בכל מיני מקומות אנחנו כל הזמן בוחנות את הגבול ומאתגרות את…
גלי: בתוך ההלכה בעצם?
אסתי: כן בתוך ההלכה. לא לפגוע בקודשי ישראל ובהלכה כפי שהיא פסוקה ומסורה הערב למשל אנחנו הולכות להיפגש עם הרבנית אשת ההלכה מלכה פיוטרקובסקי שהיא באמת אחת ממדליקות המשואה לפני כמה שנים היא אישה שבאמת מביאה את השיחה הזה של הא הא איפה ההלכה ואיפה אנחנו נשים בכל הדבר הזה ואנחנו הולכות לדבר את זה איתה כל מיני סוגיות זה לא פעם הראשונה שאנחנו נפגשות אבל אנחנו הולכות לברר איתה כל מיני סוגיות שבאמת מעסיקות אותנו. אנחנו נשים חרדיות ואנחנו מתעקשות אה למרות שמנסים כל הזמן לשלול את זה אנחנו מתעקשות על הזהות החרדית שלנו ואנחנו פועלות מתוך החברה החרדית ולמען החברה החרדית תוך אהבה למקום שבו אנחנו חיות ולערכים הטובים של בחברה הזאת כן יש בנו ביקורת כן יש בנו … לשנות כן אנחנו רוצות להיות חלק מהשיח גם ההלכתי שמעצב את מציאות החיים שלנו אה. הדברים נעשים מאוד מאוד לאט ובקצת צניעות וענווה של היכולת שלנו להשפיע אבל הם נעשים כל הזמן והשינויים קורים כל הזמן.
מירנה: דיברת קודם על ההתנגדות שאתן מעוררות בתוך החברה החרדית ואני מניחה שזה משהו שחווית לא פעם בתור אקטיביסטית ואפילו כילדה כבר אז התחלת להיות אקטיביסטית.
אסתי: כן האמת שאני חושבת שעצם המציאות מציאות חיי כילדה נערה חרדית שגדלה בתוך מוסדות אשכנזים ובתוך חברה אשכנזית אהה עם ערכים מאוד מאוד אשכנזים היא מייצרת אותי היא יוצרת בי משהו שמגדיר אותי כאיזשהו עוף מוזר שתמיד מסתכל על הדברים מבחוץ. אה.. וזה מניח את היסודות להמשך אז זה תמיד בער בי תמיד היתה לי מודעות לשונות שלי מגיל מאוד מאוד קטן
מירנה: מה זה החוויה של להיות ילדה מזרחית בתוך בית ספר אשכנזי חרדי?
אסתי: זה כל הזמן להתמודד עם זה שאנשים חושבים שמשהו לא בסדר איתך שאת פחות מהם שאת צריכה להשתדל יותר כדי כדי להוכיח שאת שווה זה להתמודד עם גזענות בפרצוף
גלי: יש לך דוגמה לחוויה של גזענות בפרצוף?
אסתי: גזענות בפרצוף זה זה מורה שמחלקת את את הטור את הטורים לשחורות ולבנות או קבוצה של ילדות לפעמים זה גם מכיוון הילדות עצמן שמחליטות שאת הילדות השחורות הן לא רוצות לשתף במשחקים שלהן או בתוך כל מיני דברים כאלה מצחיקים… כמו אם עכשיו אנחנו אומרות את נוסח ספירת העומר אז יש את הנוסח האשכנזי והנוסח הספרדי וכל קב מנסה להגביר את הקול שלה כדי שהוא ישמע יוצר חזק ושהקבוצה השנייה לא תשמע. זה שכל התרבות המזרחית היא בעצם לא קיימת השירים והפיוטים וההלכות של של הצד המזרחי כמעט לא נלמדות ולא מוזכרות בשיעור ובעצם זה לחיות בשני עולמות שיש לך בית מזרחי ואבא שלי הוא רב שהוא גם חוקר את תרבות ומנהיגי המזרח
אני חיה כל הזמן את העולם הזה לעולם שבעצם מתנכר לזה מזלזל בזה ומחשיב את זה לנחות באופן שכמעט אי אפשר לתקן
גלי: והמורות לא יוצרות באלנס בעניין הזה?
אסתי: המורות הן חלק מהבעיה. רובן כאילו אני לא חושבת ש.. אני זוכרת שמגיל מאוד מאוד צעיר הדיבור בקרב הבנות הספרדיות ואני מדברת איתך על ילדות בנות 7 8 זה למה עושים פרוטקציות לבנות האשכנזיות? זאת אומרת שזה משהו שמתקיים כל הזמן גם בתודעה וגם בבעשיה ובמה שקורה מסביב ובמקום הזה אני מתקשה לקבל את מעמדי הנחות ואני כל הזמן נאבקת אני כל הזמן נמצאת במאבק מול הסביבה שלי שבעצם קודם כל להוכיח שאני יותר טובה מכן זה היה מאוד חשוב לי זה מצד אחד מייצר מצויינות אבל מצד שני זה גם זה להיות בתודעה הזאת של המאבק כל הזמן וזה זה מעורר בי את הדבר הזה שאני לא יכולה לשאת, אי צדק ואי שוויון. למרות שמובנים בתוך צורת החיים החרדית
גלי: וגם היום את מרגישה את היחס הזה אלייך כמזרחית כמישהי שמתייחסים אליה אחרת?
אסתי: בהחלט זה כל הזמן קיים, זה קיים כשאני באה לרשום ילד לבית ספר אני צריכה לבוא עם הפחדים ועם הא.. ועם כל התפיסות מראש שאני יודעת מה מקומי ואיפה יסכימו לקבל אותי ואיפה לא אני מראש לא מסכימה לשחק את המשחק הזה בניגוד לאחרים שיבואו ויפעילו קשרים ופרוטקציות ויעשו כל מיני מהלכים כדי שזה יקרה אני לא אני מחליטה בשלב מסויים לא לשחק את המשחק הזה וגם על זה אני משלמת מחיר אבל אה..
גלי: מה זה אומר את יכולה לפרט להסביר?
אסתי : אני מחליטה שהילדים שלי כשהבנתי שהילדים שהבת שלי למשל לא תתקבל לסמינר החלטתי שאני פשוט מעבירה אותה לסמינר מסוג אחר לאולפנה שזה היה סוג של הגירה תרבותית למקומות אחרים
מירנה: למה מה ההבדל?
אסתי: זה ציבור דתי לאומי זה ציבור מאוד מאוד שונה אבל אני החלטתי שהילדה שלי לא תהיה סוג ב, לא יקרה דבר כזה אף אחד לא יקבל אותה בכוח או בתוך איזשהי מכסה או
גלי: את לא תייצרי סיטואצה שתאלץ אותך לבקש פרוטקציה ואת לא תייצרי סיטואציה שבה לא יקבלו אותה רק בגלל המוצא שלה
אסתי: זאת הייתה החלטה שקיבלנו )מירנה יש לי שאלה( אני ובעלי ו ו כן גם לזה היה מחיר אבל אני רואה את עצמי חיה בצודעה של עבד. של מישהו שעושים לו טובה
מירנה: זה קצת קשה ההרגשה שהילדים משלמים את המחיר של המאבק שלך זה הרגשה קשה לא?
אסתי: אני הצלתי אותם מהתשלום אני מרגישה שבמובן מסויים הם היו יכולים לשלם מחיר הרבה יותר כבד ועשיתי להם איזשהם בחירות שיכול להיות שגם הם היו לא פשוטות אבל לפחות הם לא נמצאים במקום יצביעו עליהם ויגידו להם אמא שלכם ככה, אתם לא בסדר או שאתם ספרדים או שאתם כל מיני דברים שאני חוויתי בעצמי. אז מהבחינה הזאת אני עשיתי את הכל כדי שהם לא יפגעו ולא ינזק ממה שאני עושה. השתדלתי
גלי: ואת מרגישה שאת משלמת מחיר אישי על החשיפה שלך בתקשורת ועל היותך אקטיביסטית?
אסתי: המחיר הוא כל הזמן משולם בתשלומים ארוכים ואין סופיים כמו משנתא שאת לוקחת לכמה שנים טובות זה מתבטא ב ב בכל מיני דברים שכותבים עלי אנשים שבכלל לא מכירים אותי ולא יודעים מי אני אבל התרשמו בכל מיני התרשמו שאני ככה או אחרת זה התבטא בכך שמגדירים אותי כקיצונית או רדיקלית או גם כינויים הרבה פחות מחמיאים אז במקומות מסויימים לא ייתנו לי לדבר לא יתנו לי לכתוב ישתיקו אותי. 33:45 היה איזה ראיון שהתפרסם איתי באיזה אחד האתרים החרדים וברגע אחרי שהוא התפרסם כמה שעות אחר כך פשוט הורידו אותו מהרשת בהוראה של אין לי מושג מי כל מיני דברים כאלה של הדרה והשתקה כי את אוחזת בדעות הלא נכונות. אבל נראה לי שאם הייתי ממשיכה לשתוק אז היה לזה גם מחיר אולי גם אפילו יותר כבד, אז כנראה שזה מה שאני צריכה לעשות.
גלי: ושאלה לסיום איך את רואה את השינוי בחברה החרדית בשנים הקרובות, איך את היית רוצה לראות?
אסתי: שאלה טובה. אני הייתי רוצה שהשינוי יתבטא בפוליטיקה כי אני מרגישה היום שהפוליטיקה היא מחסום מאוד מאוד גדול לתהליכים אורגניים וטבעיים שקורים בחברה החרדית עם הרצון להשתלבות שקיים בשטח שבעצם נחסם על ידי העסקנות הפוליטית החרדית. אני רואה את זה מן ביצה ותרנגולת, כאילו תפסיקו לתת להם כוח ואז תוכלו לייצר שותפויות אחרות ולייצר את השינויים שאתם רוצים. אנשים כל הזמן באים בטענות למה אין בתי ספר לילדים ולמה מדירים אותם ולמה מפלים אותם ולמה ככה ולמה יש קיצונים ולמה יש כל מיני חומות חדשות אבל ברגע האמת הם מצביעים ל ל למי שמשמר את הדבר הזה, אז אין לי איך לפתור להם את זה, מלבד להמשיך ולהגיד להם תשימו לב מה אתם עושים.
גלי: לשים להם את המראה מול הפרצוף ?
אסתי: כן
גלי: תסתכלו עליה
אסתי: כן
מירנה: תודה רבה אסתי זה היה מאוד מאוד מעניין
אסתי: תודה לכם
גלי: תודה תודה
גלי: אנחנו היינו שיפט באוויר הפודקאסט של שתיל על שינוי חברתי בכל פרק אנחנו מביאות את הסיפורים מאחורי מאבק אחד לשינוי חברתי
מירנה: תודה למרסיאל בוחסירה על הסאונד ועל אות הפתיחה, תודה למאיה קוסובר על הייעוץ המקצועי, לאלונה קדם שהיא גם התחקירנית שלנו וגם עוזרת ההפקה. לברית יעקובי משתיל על הסיוע בתחקיר, ולגלית יחיא צפדיה העורכת.
גלי: את שאר הפרקים אפשר למצוא בבלוג שלנו שיפט וגם בכל האפליקציות.
מירנה: מזמינות אתכם להצטרף לקבוצת הטלגרם שלנו 'שיפט', להעיר, להגיב ולשאול שאלות, ואם אתם בעניין של שינוי חברתי – תעשו לעצמכם טובה ותיכנסו לבלוג המעולה שלנו. תוכלו למצוא את התוכן הכי מעודכן על מאבקים חברתיים.
גלי: אז יאללה תעשו שיפט.