מה היו האמצעים הטכנולוגים במחאה החברתית בבלארוס?

צילום:דמיטרי ברושקו TUT.BY

המחאות בבלארוס היו אחד הדברים המרתקים שקרו בפוליטיקה העולמית בשנה האחרונה. בין מאפייניה הבולטים של המחאה החברתית היה החיבור לטכנולוגיה שבעצם הכתיבה את אופי המחאה. דריה קוסטנקו* פעילה חברתית, כתבת טכנולוגיה ומדע ועיתונאית כיום, מספרת על האמצעים הטכנולוגיים במחאה בבלארוס, ועל תפקידם של אנשי ההייטק.

אנשי ההייטק יוצאים מהבועה ולוקחים אחריות

בעשור האחרון בלארוס הפכה למדינת הייטק וסטארט אפים במזרח אירופה. בבלארוס פותחה אפליקציית המסרים Viber שבמדינות חבר העמים נפוצה כמו הוואטס אפ. עד שנת 2020 אנשי ההייטק בבלארוס חיו במעין בועה משלהם והגעת הקורונה הייתה נקודת מפנה. לאחר שלוקשנקו נכשל במאבק בקורונה, הם מילאו את תפקיד הממשלה והחלו לסייע לצוותים הרפואיים במדינה ובסמוך לתקופת הבחירות פיתחו אמצעים טכנולוגים ששימשו את פעילי ויוזמי המחאות החברתיות.

סקרים אנונימיים מציגים את תוצאות האמת

סקרים היא דרך טובה להראות שהרוב רוצה להחליף את השלטון, הבעיה שבבלארוס כל הנסיונות לערוך סקרים עצמאיים סוכלו על ידי השלטון ולאחראים נתפרו תיקים. אנשי הייטק בנו פלטפורמה דיגיטלית בכתובת belarus2020.org שדרכה ניתן היה להצביע בסקרים מבלי שנשקפת סכנה לאזרחים.

בשלב הראשון בכניסה לאתר מפורט ההסבר כיצד להשתמש בפטלפורמה באפליקציות טלגרם ו-Viber, האפליקציות הנפוצות ביותר בבלארוס. אחרי שלוחצים על האפליקציה הרצויה, נפתח צ'אט בוט ובו הדרכות וידאו כיצד להשתמש בפלטפורמה. לאחר מכן בצ'אט בוט אפשר היה ללחוץ על שם המועמד שעבורו עתידים להצביע ולהשאיר מספר טלפון. בשלב השני, ביום הבחירות המצביעים צילמו את הפתק בקלפי משני צדדיו ושלחו את התמונות לצ'אט בוט. מתוך 8 מליון בעלי זכות בחירה בבלארוס, 1.2 מליון אזרחים השתמשו בפלטפורמה זו.

עוקפים את החסימה של האינטרנט כדי לאפשר לאזרחים להתארגן

בלילה שאחרי יום הבחירות השלטון הפעיל Firewall וחסם את האינטרנט בבלארוס על מנת שהאזרחים לא יוכלו להתעדכן במחאות שמתוכננות. אנשי הייטק מצאו דרך לעקוף את החסימה. הם כתבו קוד באפליקציית VPN (רשת פרטית וירטואלית) שאיפשר להשתמש באינטרנט בטלפונים ניידים.

מפות אינטראקטיביות שמראות: איפה הפעילים שנפגעו? היכן המשטרה?

בערב שלאחר הבחירות, כאשר האינטרנט הפסיק לפעול, אנשים יצאו מהבתים לרחוב כדי להתעדכן ולהבין מה קורה וסבלו מגל אלימות קשה של המשטרה. אנשים במרכז מינסק פתחו את בתיהם ואת בנייני המגורים והכניסו את האזרחים שנפגעו פנימה, למקלטים כדי לעזור להם להימלט מהשוטרים. פעילי המחאה יצרו מפה אינטרקטיבית כדי לדעת איפה נמצאים הנפגעים.

"היכן המשטרה"? – מפה אינטרקטיבית שנייה נעשתה תחת השם "היכן המשטרה". נוצר בוט שאפשר היה לכתוב לו היכן ראו את כוחות הביטחון ומה היה מספרם.

צ'אט עם מיקומים – Dze.chat

צ'אט שבו אנשים התארגנו להפגנה מקומית, לעצרת או לפעולת מחאה. דרך הצ'אט ניתן היה למצוא את הארועים בקרבת מקום מגוריו של הפעיל, בשכונה או ברחובות הסמוכים.

Byhelp: אתר לעידוד התנדבות, עזרה למפוטרים ואיסוף עדויות

האתר הוקם עם פרוץ מגיפת הקורונה למטרת פעילות חברתית והתנדבותית. דרך האתר אנשי הייטק יזמו התנדבות בבתי חולים, קנו אלפי מסיכות, תרופות וציוד הגנה לרופאים שעבדו מסביב לשעון. לאחר הבחירות השתמשו באתר למאבק נגד אלכסנדר לוקשנקו ולסיוע לפעילים חברתיים. למשל, עובדים שפוטרו מעבודה בשל דעותיהם הפוליטיות מלאו טופס בקשה כדוגמת ביטוח לאומי ושילמו להם סכום השווה לשלוש משכורות. יוזמה נוספת שקיימת באתר היא איסוף עדויות מאנשים על עינויים ומעצרים ותיווך בין הנפגעים מאלימות משטרתית לבעלי מקצוע – רופאים פרטיים, פסיכולוגים ועורכי דין שמסייעים להם בהתנדבות במתן טיפולים, ניסוח תלונות וכו'.

טלגרם: ערוץ מידע מרכזי לסיקור מערכת הבחירות בבלארוס

הטלגרם הפך בבלארוס לערוץ מרכזי לתאור הבחירות והארועים אחריהן. הערוץ המרכזי שתיאר בטלגרם את כל המחאות נקרא Nekto (מישהו). בערוץ כל מי שרצה פרסם טקסטים ותמונות מהארועים באופן אנונימי.

מהדורת חדשות באנגלית, בטלגרם – דריה יזמה ערוץ תוכן באנגלית בשם: infocenter Free Belarus2020. ביחד עם מספר חברים היא פתחה קבוצה בפייסבוק ותרגמו את הארועים שמתרחשים לאנגלית. כך נולדה מהדורת החדשות באנגלית בטלגרם. את הערוץ מפעילים 48 מתנדבים בשלוש משמרות. הפעילים מסייעים גם במידע לאתר של עיתונות עצמאית Voice of Belarus.

ערוץ בלאק בוט – ערוץ בו מזהים שוטרים אלימים ומפיצים מידע אודותיהם, למשל את הפרופילים שלהם מהרשתות החברתיות. לאחר מכן מדפיסים את תמונתו של השוטר ומדביקים על הבניין שבו הוא גר בצירוף כיתובים כמו "תתבייש".

חיבור בין מחאות ומטרה אחת ברורה

לסיכום, אנשי הייטק שלפני הבחירות בבלארוס נחשבו ל"מנותקים" מהמציאות במדינה, הצליחו בעזרת האמצעים הטכנולוגיים לסחוף אחריהם קבוצות אחרות בחברה, למשל את הפועלים ששבתו ביוזמתם במפעלים. אמנם המפגינים טרם גרמו להפלת השלטון של כמעט שלושה עשורים, אך הם בהחלט המחישו את הכוח הטמון במחאות חברתיות בעלות מטרה ממוקדת.

האם ניתן לאמץ חלק מהאמצעים הטכנולוגיים בארץ ביוזמות חברתיות ובהפגנות שונות בארץ? באילו סוגיות פוליטיות וחברתיות יכולים אנשי ההייטק בארץ להיות מעורבים באותו קנה המידה כמו בבלארוס תוך שימוש ופיתוח אמצעים טכנולוגיים? מוזמנים ומוזמנות לשתף.

*דריה קוסטנקו, פעילה חברתית, כתבת טכנולוגיה ומדע ועיתונאית כיום, עלתה לארץ לפני שש שנים ממינסק, בירת בלארוס. ב-2006 השתתפה בגלגוליה הקודמים של המחאה ואף נעצרה ושהתה שבועיים במעצר. מאז הבחירות בבלארוס בקיץ 2020 יזמה פעילויות שתרמו להעלאת המודעות ולחשיפה בינלאומית של המחאות. בכתבה זו דריה סיפרה על האמצעים הטכנולוגיים שיוזמי ופעילי המחאה השתמשו בהם וכן על התפקיד החשוב של אנשי ההייטק בבלארוס.