איך ארגוני להט"ב השפיעו על חקיקה בזמן מלחמה?

צילום:דפנה יהושע

זמן קצר לאחר תחילת אירועי השבעה באוקטובר הבינו רבים ברחבי העולם שהחברה הישראלית נכנסת לשלב מכונן בדברי ימיה שטרם ידעה כמותו. בהקשר זה, מרבית ארגוני החברה האזרחית בישראל המבקשים לייצג את האינטרסים של תושבי ישראל מול הממשל, נאלצו להעריך מחדש את תפקידם במציאות המתהווה. 

כחבר ועד מנהל באגודה למען הלהט"ב, ניסיתי להעריך את הצרכים הצפויים בשתי זירות הפעילות העיקריות של הארגון – קידום מדיניות ושירותי פרט לאוכלוסיות להט"ב בישראל. בזירת שירותי הפרט, ועם הבנת הצרכים בשטח כשבוע לאחר תחילת האירועים, איישה האגודה עובד סוציאלי שליווה בני-משפחה של קורבנות להט"בים ובני-משפחה להט"בים שאיבדו את יקיריהם, נפצעו או נחטפו. לימים, העידו חלקם שהליווי שהעניק להם הארגון באותם ימים היה משמעותי ביותר.

המאבק נגד חקיקה מפלה כלפי בני זוגם של חיילים נופלים וחטופים

באשר לזירת המדיניות, ניכר היה שעשרות אלפי להט"בים התגייסו באחת לכוחות הביטחון השונים והציבו עצמם בסכנת חיים מיידית. למעשה, מדובר בפעם הראשונה בה פרץ משבר בטחוני בהיקף כלל-לאומי מאז חל מפנה תרבותי עמוק ביחסה של החברה הישראלית ללהט"בים החיים בה.

בהקשר זה, מספר שבועות לאחר פרוץ המלחמה פורסמה כוונת הכנסת לחוקק חוק חדש שיסדיר את הסיוע לבני משפחותיהם של החטופים ברצועת עזה. במסגרת מאמץ הניטור הקבוע של האגודה למען הלהט"ב על פעילות הכנסת והממשלה, זיהינו שההגדרה המוצעת בהצעת החוק ל"בני זוג" מפנה לחוק אחר שקיים שנים רבות ומסדיר את הסיוע לבני משפחות חיילים שנפלו במערכות ישראל (חוק שזכה לכינוי "חוק המשפחות השכולות"). כלומר, הבנו שהכנסת עתידה לחוקק חוק חדש ומפלה נגד בני זוגם הלהט"בים של חטופים בהווה או בעתיד. מכאן, התחלנו לעבוד.

ביום המחרת פנה אמרי זגורי, מנהל קשרי הממשל של ארגוני הקהילה הגאה, למספר חברי כנסת בנושא האמור והביא לידיעתם כי הכנסת עתידה להעביר בהסכמה רחבה הצעת חוק שתייצר אפליה חדשה כלפי להט"בים יש מאין. חבר הכנסת יוראי להב-הרצנו ממפלגת יש עתיד שמרבה לקדם סוגיות הקשורות לקהילה הגאה הרים את הכפפה. הוא פנה לשכנע את משרד הבטחון, הועדה המחוקקת בכנסת וחברי הקואליציה בדבר הצורך לתקן את החוק.

בדבריו, הצביע מנהל קשרי הממשל של ארגוני הקהילה הגאה על כתבה ששודרה במהדורת החדשות המרכזית מספר ימים קודם לכן ועוררה מחאה נרחבת. הכתבה סיקרה את סיפור נפילתו של רב-סרן שגיא גולן ז"ל בקרב בבארי, בשעה בה הציל משפחות לכודות ביישוב. עומר אוחנה, ארוסו של שגיא גולן, רמז בבירור בכתבה שהמודיע שצה"ל שלח כדי להודיע על נפילת בן-זוגו נהג בו באופן מפלה ומבזה על רקע היותם זוג גברים. בתגובה לכך, עשרות אלפים הביעו זעזוע עמוק וזעם על מערכת הביטחון ברשתות החברתיות. רבים מהם עשו זאת תוך שירות מילואים, וחשו שצה"ל סבור שבעודם טובים מספיק כדי למות, אינם טובים דיים כדי לקבל יחס שוויוני ומכבד בחייהם.

בהמשך לשידור הכתבה, וכמי שמבקשים לנטר גם את עמדות הציבור בקהילה הגאה, חשנו באגודה למען הלהט"ב שמקרה אפליה נוסף כלפי הקהילה בהקשר המלחמה עשוי לעורר סערה ציבורית קשה וחסרת תקדים. ציינו מסקנה זאת בפני חברי הכנסת עמם דיברנו, ועמדנו על כך שמלבד הסיבה המהותית לתיקון הצעת החוק, חתימתם על הצעת חוק מפלה תביא לביקורת ציבורית נוקבת. נקודה זו הייתה משמעותית עבור חברי כנסת ושרים שתמיכתם בקהילה הגאה אלקטורלית או אינסטרומנטלית בלבד.

תיקון נדיר של עוול היסטורי בחקיקה הנוגעת לאוכלוסיית הלהט"ב

בנקודה זו, בה חברי כנסת כבר מגויסים למטרה, מקדמי מדיניות נוטים לקחת צעד אחורה, במחשבה שמטרתם הושגה. כמי שעבד בכנסת ובממשלה, למדתי שעד תום הליך החקיקה ייתכנו שינויים המושפעים מכוחות פוליטיים רבים, ואם לא נמשיך במעורבותנו עד השלמת החקיקה, אין להבטיח שהמטרה תושג.

ולכן, כדי להישאר בתמונה, דאגה האגודה למען הלהט"ב להגיע לכל דיוני הועדה המחוקקת ולהציג את עמדתה לגבי הנוסחים המוצעים לתיקון הצעת החוק. בסופו של דבר החליטה הכנסת שכדי למנוע חקיקתה של אפליה חדשה כלפי בני-זוגם הלהט"בים של חטופים או נעדרים בחוק החדש, יש לתקן את ההגדרה המפלה בחוק המקור – חוק התגמולים למשפחות שכולות. כך נוצר רגע היסטורי נדיר בדברי ימיהן של הקהילה הגאה בישראל ושל הכנסת, בו היא ביטלה אפליה קיימת כלפי להט"בים בחוק קיים. עומר אוחנה, אלמנו של רב-סרן שגיא גולן ז"ל נכח גם הוא במעמד המרגש ביציע האורחים בכנסת, יחד עם נציגי ארגוני הקהילה הגאה ובהם האגודה למען הלהט"ב.

למעשה, ועד מעמד זה, הפעם היחידה בה הכנסת הצביעה ברב קולות על ביטול אפליה כלפי להט"בים הייתה ב-1988, עם ביטול האיסור על משכב זכר שנקבע בחוק העונשין (במסגרת מהלך פוליטי מחוכם אף יותר שהובל על-ידי חה"כ שולמית אלוני ז"ל). בין שני תיקוני חקיקה אלה, רוב מוחלט של ההוראות המפלות כלפי אזרחי ישראל הלהט"בים בוטלו על-ידי מערכת המשפט, ולא הכנסת. זאת, לאור הווטו הקבוע שמטילות מפלגות שעוינות את הקהילה הגאה, ובראשן המפלגות המבקשות לייצג את הציבור החרדי.

בשונה מעתות שיגרה, ונוכח עמדתן העקרונית של המפלגות החרדיות נגד שירות בצה"ל, הבנו באגודה שבקונטקסט האמור נציגיהן לא יעזו להטיל ווטו על הבקשה לבטל את האפליה הקיימת כלפי בני-זוגם של חיילים ואת זו המתגבשת כלפי בני-זוגם של חטופים. ואכן, ובאופן נדיר, הצביעו נציגי המפלגות החרדיות הן בעד ביטול האפליה כלפי להט"ב בחוק משפחות שכולות, והן בעד הצעת החוק השוויונית להסדרת מעמדם של משפחות החטופים.

ניצול שעת רצון להשגת שוויון זכויות מלא בחקיקה לקהילת הלהט"ב

הדיון במסגרת שיח הזכויות והחובות (הבעייתי לכשעצמו) הוביל להסרת החסם העיקרי זה עשורים שמונע יוזמות חקיקה לטובת הקהילה הגאה. ככל שהיה מדובר במקרה אחר יש להניח שהיה קשה עד בלתי אפשרי להסיר התנגדות המפלגות החרדיות לביטול האפליה בלשון החוק, ועל הקהילה היה להגיש עתירה לבג"ץ בנושא. גם כאן – זיהינו באגודה שעת רצון שנוצרה בנסיבות טראגיות, והחלטנו להוכיח שביטול אפליה כלפי להט"ב בחקיקה היא עניין של רצון בלבד. מה שקרה פעם אחת – יוכל לקרות שוב בהקשרים אחרים.

אכן, עדיף היה שהזדמנות זו כלל לא הייתה נוצרת מלכתחילה. אך משנוצרה, תפקידם של גורמים אזרחיים המבקשים לקדם מדיניות ציבורית לזהות מצבים אלה, לקבוע מטרות ויעדים ולחתור עד השגתם המלאה במלאכת מחשבת פוליטית עדינה. להצלחה אמהות ואבות רבים, אך לרוב ארגוני החברה האזרחית, שבדרך כלל הינם הראשונים לזהות, לנסח ולקדם שינוי חשוב של מדיניות ציבורית, לא זוכים לקרדיט הראוי בשורה אחת עם יתר השחקנים הראויים לכל שבח. יש לשנות מצב דברים זה, ולכן ניסיתי להציע כאן כמה כלים כדי לעשות זאת בהצלחה.

ניצול קונצנזוס חברתי לקידום זכויות להט"ב

לסיום, יש לעמוד על שתי נקודות חשובות בהקשר זה. האחת – למרות הווטו של המפלגות החרדיות בנושאי להט"ב, יהיה זה סביר לקבוע שנכון לשנת 2024, הקהילה הגאה נהנית מקונצנזוס ציבורי יחסי ורחב יותר מאשר קבוצות אחרות כמו החברה הערבית או מבקשי מקלט. אכן, ככל שמדובר בנושא קונצנזואלי כך סיכויי ההצלחה לשינוי מדיניות גדלים. עם זאת, יש לתור תמיד אחר שעות כושר ייחודיות, ולרגע הנכון בו "הכוכבים מסתדרים" ומאפשרים ביצוע תיקון, גם אם של תקנה או קריטריון, ו"להכות בברזל בעודו חם". באופן טראגי ואבסורדי, שעות מלחמה מספקות חלון הזדמנויות לקבוצות מופלות לשפר את זכויותיהן האזרחיות על בסיס תרומתן לחברה הכללית.

בהמשך לכך, האגודה למען הלהט"ב ערה לבעייתיות הטמונה בשיח הזכויות והחובות, המתנה זכויות שוות במילוי חובות אזרחיות, ולא כעניין מהותי ועצמאי. עם זאת, האסטרטגיה בה בחרנו באגודה למען הלהט"ב מבקשת לשכפל את ההישג אל מחוץ לשיח הזכויות והחובות, במקום להימנע מלנצל הזדמנויות הנוצרות בעקבותיו. במסגרת זו, ובהמשך לתיקון האמור, מקדמת האגודה חבילת תיקוני חקיקה נוספים נדרשים, ובראשם חקיקת חוק פיצויים לקורבנות פשעי שנאה, הרחבת הגדרת התיבה "הסתה", ביטול האפליה בנישואין ועוד.

מרגע שהוכיחה הכנסת כי בכוחה לבטל אפליה נגד הקהילה הגאה כשהיא רוצה דיה, נפתחה הדלת לדרוש מן המחוקקים לעשות זאת גם בהקשרים אחרים. אין זה מקרה שההזדמנות נקרתה בהקשר המלחמה והשירות הצבאי – אך מתפקידנו כארגון חברה אזרחית להרחיב את אותה דלת אל מעבר לשיח הזכויות והחובות, להיות הראשונים לזהות את האפשרות בזמן, ולהמשיך לייצר מציאות חברתית חדשה וטובה יותר לקהלים שבשמם אנו מבקשים לפעול.