היה מדהים! אבל לא הבנתי אף מילה – פודקאסט (עונה 3)

שיפט באוויר – פרק 26 – עונה 3

מוחמד מוגרבי ונטע וינר מלהקת סיסטם עאלי, מספרים איך הם מצליחים ליצור ולהופיע בארץ ובעולם, וגם לעבוד עם בני נוער, וכל זה – בשש שפות.

"הכי חשוב זה לא לפחד ולשמוע את השפה. גם אם אני שומע פתאום שפה שאני לא מבין, אמהרית או לא יודע מה, יש אנשים שמזיז להם המון דברים בגוף כאילו, אני מרגיש מאוים, לך תדע מה הוא מקלל אותי? הוא מסתלבט עליי?"

למידע על האירועים של סיסטם עאלי

עמוד הפייסבוק של סיסטם עאלי

SHIFT באוויר – הפודקאסט של שתיל לשינוי חברתי.
מוזמנות/ים להצטרף לקבוצת הטלגרם

אולפן הקלטות: מועדון הכוכב השמיני, הרצליה
איש הסאונד, עיבוד והפקה מוזיקלית של אות הפתיחה: מרסיאל בוחסירה
יעוץ מקצועי: מאיה קוסובר
תחקירנית ועוזרת הפקה: אלונה קדם
עורכת: גלית יחיא-צפדיה
מגישות: מירנה קציר וגלי בסודו

תמלול הפרק

מבחינתנו במקרה זה, טוב משמע אוזניים ממראה עיניים, אבל למי שבכל זאת מעדיפ/ה:

שיר (מוחמד): אחרי שהגעתי ליפו

גלי: מה שאנחנו שומעות ברקע זה את סיסטם עאלי. זה להקה ששרה את חלון לים התיכון של פוליקר וגלעד. אבל יש פה איזה טוויסט בעלילה, כי בשיר המקורי זה ר על ניצול שואה שמגיע חסר כל ליפו ומקווה להקים שם בית. בביצוע הנוכחי הם בעצם עושים פה איזשהו שינוי ולא מתייסחים רק על ניצול השואה, אלא גם על הערבי שנאלץ להימלט מיפו.
מירנה: וואו. מערבבים שואה ונכבה. אלוהים ישמור.
גלי: בדיוק: אז מי זה סיסטם עלי?
זאת להקה שהתחילה כפרויקט חברתי, והיום הם להקת ראפ שחברים בה ערבים ויהודים, ששרים, שימי לב מירנה, בשש שפות שונות, וזה לא ממש מטריד אותם שלא כולם מבינים את הכל, העיקר שכל אחד מהם יכול לשיר בשפה שלו.
הם מופיעים במרכז לינקולן בניו יורק, בברבי בתל אביב ובמתנס בג'סר א-זרקה, ועובדים עם בני נוער ביפו, ובעוד ישובים והם עושים עשייה חברתית משמעותית גם עם הנוער וגם בתור להקה, ונשמע את זה היום מהם.
מירנה: נמצאים איתנו כאן מוחמד ונטע. אהלן.
נטע: אהלן, שלום.
מוחמד: אהלן, כיף חאלק.

מרינה: אז אנחנו נשמע מכם קצת על, על הלהקה ואיך היא קמה, וגם על העבודה החברתית שלכם. ורק נספר שזאת להקה שקמה מתוך מאבק על זכויות דיור ביפו. נכון?
נטע: לגמרי.
מרינה: ואיכשהו התגלגלתם והפכתם להיות אה… להקה של עשרה אנשים, אה… ששרים בשש שפות?!
נטע: נכון.
מרינה: שש שפות!
גלי: זהו היה איזה מבטא ביידיש, ומענין.
מרינה: עברית, אנגלית, רוסית, ערבית, יידיש? יידיש!
גלי: אמהרית.
מירנה: אמהרית, שזה די מדהים. ועובדים, הקמתם את ב' סיסטם עאלי, ואתם עובדים עם אה… נוער, אה… ביפו ובעוד מקומות בארץ ובקיצור, נרצה לשמוע על כל זה.
גלי: אלה מוחמד ונטע, ואנחנו מירנה וגלי, בפודקאסט שיפט באוויר, בכל פעם אנחנו מביאות את הסיפורים שמאחורי מאבק אחד לשינוי חברתי.
מירנה: יאללה מתחילות.
מירנה: אז איך הקמתם את הלהקה?
מוחמד: קודם כל הלהקה היא נוצרה ב…בוא נקרא לזה במפגש, במפגש בין אנשים. היא, אף אחד לא בא ואמר "יאללה בוא נעשה להקה". כמובן המפגש והאמת וכל אחד שרוצה לספר את הסיפור שלו, זה, זה מה שחיבר בין הגרעין היותר מהודק של הלהקה. אמ… כמובן כולנו, רובנו, בוא נקרא לזה הכרנו תחת כל הדגש של צדקה הרעות. ו…
מירנה: צדקה רעות שזה ארגון שעושה פעילות עם נוער.
גלי: תנועת נוער.
נטע: זו תנועת נוער פלסטינית יהודית שפועלת שלושים וחמש שנה. פה. וגם מפעילה קבוצות באזורים שכנים, אבל הבסיס שלה תמיד היה ביפו. אז זה קשור גם לסיפור של המפגש ביננו כי, מוחמד נולד וגדל ביפו ואני הגעתי אליה בתור מהגר בגיל חמש עשרה, פחות או יותר, דרך צדקה רעות, ואנחנו הכרנו סביב זה ש… זתומרת, החיבור ביננו היה ממקום של אומניות לחימה.
מירנה: וואלה, לא דרך מוזיקה.
מוחמד: לא, אני מדריך ג'ודו, הוא מדריך קרב מגע, אה… זו הייתה שפה, זו הייתה השפה ביננו למרות שלא צריך מילים, אבל…
מירנה: שפה… שפת המכות? או
מוחמד: שפת האומניות לחימה.
מרינה: אוקיי
מוחמד: זו השפה. זו אומנות שחיברה ביננו בלי, ממש בקליק כזה, אש כזאת שכל אחד, יש לו איזה אש בוערת בתוכו ו… ושהתחלנו לעשות שיעורים לילדים, אתה רואה שפתחנו את המרכז,
מירנה: שיעורים של אומניות לחימה עשיתם?
נטע: כן, גם
מוחמד: והגיעו גם כן מלא ילדים מגיל ארבע, עד גיל שישים וארבע, ו… וואו, זה היה ממש מחמם את הלב. ו… ולאט לאט התגלגלנו קצת ל, ל, לסיפורים אמיתיים בוא נקרא לזה. למוזיקה.
נטע: הסיפור שאנחנו תמיד מספרים ומתחילים אתו כל סדנא, זה סיפור שבו היינו בבית ספר ביפו ש… שתשעים וחמישה אחוז מהתלמידים בו הם או ערבים בני יפו, או עולים חדשים מברית המועצות לשעבר, איך כתוב על הלוח בכל כיתה אסור לדבר ערבית או רוסית.
גלי: מי כתב את זה?
נטע: המורים. זה היה הנחיה של הבית ספר.
מוחמד: שלא ידברו מהשפה שלהם, כאילו אח שלי למד בבית בפר הזה והיה רשום ממש כאילו, על הלוח, בטוש לא מחיק, ממש ברור, שלא ידברו ב… אין לדבר ב… בשיעור בשפה, בערבית ורוסית.
גלי: ומה עמד מאחורי זה בעצם?
נטע: אה, אנחנו יכולים רק לשער מה היה העניין עם זה. מבחנתנו זה היה פשוט, זה מן מראה מאוד, מאוד רצינית לכוח של שפה זאת אומרת, ככלי יצירתי אבל גם כאיום. והסיפור, זתומרת, הסיפור שאנחנו עוסקים בו מאז הוא מאוד, מאוד קשור ללשון ולשפה. לשפות, זה השפות שאנחנו משתמשים בהן, אמרנו קודם, מנינו שש שפות. היחסי כוח ביניהן, הם לא שווים. הן לא שוות במרחב. זה לא איזה מן כור היתוך שבו, וואו, יש מרכיבים זהותיים, נפלאים, אבל כולם תחת קורת גג… לא יש, יש מכות, יש מלחמה.
מירנה: יש היררכיה.
נטע: יש היררכיה ויש השתקה. שהיא גם פועלת הפוך, זתומרת, הקשר בין הערבית, ויידיש, ורוסית ואמהרית לעברית הוא קשר הדוק. העברית, היא אחות, והיא בת והיא אמא של השפות האלה, ומה שעושה שפה או סיפור הוא זהות. בחיים זה… זה המשא ומתן הזה.
מירנה: אז בעצם העבודה שלכם עם הנוער זה עבודה על זהות?
נטע: לגמרי, וגם העבודה שלנו עם עצמנו.
גלי: ואיך אתם עובדים בשפות שאתם בעצם לא מדברים אותם? לפחות חלק מהם, או אני מקשרת ששניכם לא שולטים, למרות שזרקת פה כמה מילים ברוסית, אני לא יודעת מה… אם באמת אתם ככה על בוריין מבינים את כל השפות.
מוחמד: משתדלים ללמוד. זה… הכי חשוב זה לא לפחד ולשמוע את ה… את השפה. גם אם כא… גם אם אני שומע פתאום שפה שאני לא מבין, אמהרית או לא יודע מה, יש אנשים שמזיז להם המון דברים בגוף כאילו, אני מרגיש מאוים, לך תדע מה הוא מקלל אותי? הוא… הוא… מסתלבט עליי? אני לא יודע,
כמו שציינו מקודם על ה… על העניין הזה של הבית ספר ש… להגיד להם, חבר'ה אנחנו עושים עכשיו סדנא, וכן, אנחנו רוצים שתביאו את השפת אם שלכם, את האמת שלכם. ו… וככה הכרנו אחד מהחברי הלהקה קוראים לו אנבר סיטיברגימוב, הוא ברייקדנסר, שהוא מטורף, ווואלה כאילו, תקשיבו פתאום לבוא להם, לגישה שלהם, באמת שלהם, בשפה שלהם רגע, רגע, רגע, מותר לי? עכשיו אני יכול? טוב, אז בוא תשמע.
מירנה: וואו.
מוחמד: גם אם לא הבנתי את הכל, אבל בסדר. הכל טוב. אפשר להבין את האנרגיה שהוא מעביר דרך המילים שלו, אתה יכול להבין, את… אתה יכול לקלוט את השפת גוף שלו.
מירנה: איך זה משפיע אחר כך על החיים שלהם?
נטע: של הבני נוער?
מירנה: כן.
נטע: כמו שזה משפיע על החיים שלנו.
מירנה: איך?
נטע: זאת אומרת, אנחנו בעשר שנים האחרונות, מטפחים קהילת יוצרים. זה מה שאנחנו עושים. אנחנו בונים ואומרים למשפט בונים את הבית מחדש, זה הבית. זה, זה הקבוצה הזו.
מירנה: זה השיר שלכם שהוא ידוע.
נטע: זה אחד השירים הראשונים שכתבנו, הוא גם היה קשור לבתים מאוד קונקרטיים. זתומרת, לבתים ש… אנשים שהיו תחת סכנה, של גירוש מהם אה… אבל בהקשר הזה, ה… הקהילה הזאת או היכולת ליצור את החיבורים האלה, ויותר מהכל, היכולת של כל אחד, כל אחת מאיתנו לספר את הסיפור שלו בשפת האם שלו ב… ב… בלי להתפשר, וב… בווליום גבוה. אמ… זה… זאת מטרת העל. זה… זה הבית שאנחנו בונים.
גלי: ואיפה הקהילת יוצרים הזאת? מה קורה איתה היום?
נטע: אז המרכז, בית סיסטם עאלי נמצא בשכונת ג'סי כהן, בחולון. שם אנחנו יושבים, זה… זה, אה… זה תחת הגג של המרכז לאומנות דיגיטלית, שזה גוף מופלא בפני עצמו, שווה לפודקאסט אה… בפני עצמו אה…
גלי: רושמות.
נטע: כן, תרשמו. האולפן שלנו, והמקום שבו אנחנו עובדות, ה… הבסיס שלנו נמצא שם בג'סי כהן, הקבוצות שלנו עובדות בהרבה מקומות אחרים: ביפו, בבת ים, בחורה…
גלי: יש להקות שצמחו היום עצמאית בחורה? מעניין זה… בא מהדרום…
נטע: כן. כן, חורה זו קבוצה לגמרי. חורה זו קבוצה שמוחמד עבד איתה, זה סיפור מעניין כי פנו אלינו אמ… מתוך מצוקה, מפאת בעיה של אה… שליטה בשפה הערבית. של אה… בעיה מאוד קשה עם הלימוד…
גלי: של מי? של בני הנוער?
נטע: כן. של בני נוער מ… מהאוכלוסייה הבדואית בחורה, ושאלו אם יש לנו איזה כלי, ומוחמד ממש בנה סילבוס של ראפ, אמ…
מירנה: וואו.
נטע: של עבודה של לימוד ערבית דרך ראפ. אמ… אז זו דוגמה אחת. אז הקהילה הזאתי מפוזרת בהרבה מקומות, אה… המקומות שיצא לנו להיות באמת, זה מחורה, לירושלים, לחיפה לברוקלין. מקומות שאנחנו שנינו הסתובבנו בהם.
גלי: יש להקות או הרכבים שצמחו ב… מקרב החבר'ה האלה?
נטע: לגמרי. לגמרי.
מירנה: דיברתם על לבנות את הבית מחדש. אולי נשמע קטע מהשיר הזה?
נטע: בשמחה.
זה נשמע כאילו אתם מציעים איזה,  איזה, אני יודעת, נוסחה, או אלטרנטיבה, לאיך שאנחנו מנהלים פה את העניינים, זתומרת זה לא שאתם רק אה…. מתנהלים בדרך אחרת ייחודית לכם, אה… של ריבוי שפות וריבוי זהויות ו… ו… והרבה חוסר ודאות, וחוסר שליטה וגם מקום שאתם נותנים לקונפליקטים, ו… וזאת שאלה אם זה, אתם בעצם מנסחים פה איזה מתכון שגם יתאים לנו כחברה?
נטע: המפגש ביננו התחיל מתוך רצון עז לעשות ראפ.
מירנה: תעזבו אותי מחברה עכשיו…
נטע: לא, חייב להיות כנה לגבי זה. רצינו לעשות ראפ ולשרוף במות וחיפשנו את השותפים הכי מדהימים שיכולנו לעשות את זה איתם ככה מצאנו אחד את השני ואת סיסטם עאלי. בהקשר של איך אנחנו מאמינים שמוזיקה צריכה להיעשות, ומה ההשלכות שלה, אז זה כבר כן קשור לחברה וזה קשור מאיפה ההשראה מגיעה, למי זה חוזר, מה זה קהל מה זה קהילה, ומה הקשר בין שתי המילים האלה. אמ… ואז כן.
מירנה: אז, אז מה הקשר בין קהל וקהילה?
נטע: בהיפ הופ זה קשר הדוק, זתומרת לקהל יש את אותו תפקיד שלאמן יש במוזיקה, אה… בהופעות שלנו בטח, אמ, מ… מהיום הראשון, אבל אה… אנחנו פשוט לא, לא אה… רואים את ההפרדות האלה כל כך, זתומרת המקום הזה של להגיד זה פוליטיקה או הזה מוזיקה, אנחנו לא רואים שום הפרדה בין מוזיקה לפוליטיקה, זתומרת, הכל פוליטי, השפה הזאת פוליטית, הצבע עור שלנו פוליטי, המקום שאנחנו יושבים בו הוא פוליטי והקהל שלנו אם אנחנו מופיעים מולו או לא יכולים להופיע מולו זה עניין פוליטי. אז להגיד, אמ… מוזיקה היא פוליטית, כן, מוזיקה היא תשוקה, והיא זעם, והיא האהבה והיא פוליטיקה והיא חיים, אז, אז, אז זה חלק מזה, וכל שיר שלנו הוא שיר מחאה, כמו שכל שיר הוא שיר אהבה.
מירנה: אז… אז אני מניחה שגם יש אה… תגובות שאתם מקבלים לעניין הזה, נכון?
מוחמד: הם מגיעים, מגיעים אלי אחרי ה… אחרי ההופעה או משהו 'וואו היית מדהים, הכל טוב ופה אבל לא הבנתי שום מילה'. אוקיי, אז ל… למי זה בעייתי למי? לי או לך?
זה כמו שאמר נטע על ה… על העניין של השפה, איפה שאני אלך… גם אם אני אדבר ב… לא קשור לפוליטיקה, סתם אדבר על אהבה והכל, עצם זה שאני אדבר בערבית זה כבר כאילו וואו, רגע, רגע, רגע, זה משהו, עושה לו משהו בגוף כאילו רגע אני, אני מתחיל להדחיק אותך, אני, קודם כל אני שונא אותך, אנלא מבין אותך, מי אתה, מתחיל לחשוד, רגע, רגע, רגע. אז אוקיי, אתה בא ל.. להופעה לשמוע מוזיקה ו… אנשים שלא מבינים כאילו, או שמשהו… אתן לך איזה דוגמה אחרת אמ… יש אנשים שזז להם משהו בגוף, בעט בהם, ואתה יודע מה? לא הבנתי מילה, אבל הבנתי, אהבתי את האנרגיה שלך, אהבתי את ה… את ה… לא הבנתי אבל הבנתי.
נטע: אבל הבנתי.
מוחמד: אבל הבנתי כאילו
מירנה: זה נורא מעניין,
מוחמד: זה, זה משהו… מדליק, זה נותן לך אנרגיה כאילו, גם אם לא הבין וגם אם הוא הבין וגם אם ת'… את התנועות שאתה מביא על השולחן והכל. וואלה, כאילו אנשים זז להם משהו בגוף.
מירנה: זה מדהים כי אני חוש… הרבה אנחנו מדברות כאן על שינוי חברתי וה… ה… ואיך אנחנו עושים את זה באמצעות מילים. זתומרת, ואתם כאן עושים משהו שהוא לא, הוא לא מילולי. אה… או, או לא מילולי לגמרי.
מוחמד: הוא לא חייב.
נטע: כן הוא, הוא סופר מילולי בהקשר הכלל… הכ… הכ… הכלים הכי עוצמתיים שיש לנו גם בשביל לדמיין את ההמקום שהיינו רוצים או רוצות לחיות בו יום אחד, הוא ה.. הוא המילים והצלילים האלה. אמ… הקשר שלנו איתם קשור ללנסות ל.. גם ל… ל… להתבטא או לחוות שפה שנאחנו לא ידעים מה היא. אמ… ולהיות במקום די מפחיד שלא בהכרח להבין. זה התחיל מזה שמצאנו את עצמנו, עומדים על גג של מקלט עם עשרה אנשים שמרפראפים בטירוף בשפות שלא הבנו, ולא הכרנו והיינו צריכים לפתח אמון די רב בשביל להיות בטוחים שהם לא מקללים את אמא שלנו,
נטע: כנ"ל שנינו, זאת אומרת, ה… התהליך הזה הוא תהליך ארוך, ועד ל… לקהלים האלה. לקהל הזה, זה… אנחנו כל מקום שאנחנו מופיעים זה סרט אחר לגמרי, זה שונה אם אנחנו מופיעים בברבי, ואם אחר כך אנחנו מופיעים במתנ"ס בג'יסרזאקה, ואם יום אחר כך אנחנו מופיעים בלינקולן סנטר בניו יורק, שזה הכל דוגמאות מהשנים האחרונות, מי שנמצא בקהל… זה אנרגיה אחרת לגמרי, והתגובות הן אחרות לגמרי.
מירנה: מה אתם אומרים?  תפרגנו לנו באיזה אה…. פריסטייל קטן?
מוחמד: כן.
נטע: אז זה התחיל ביפו הדיון הזה. אמ… ויש לנו שיר חדש, שחוזר לשם. חוזר ליפו, וניתן לכם טעימה ממנו. הוא מתחיל במילים:
"אמא שלי יאפא היא אמא של כולם
החיים שלנו חומוס פול מחלוט: זיעה ודם
אמא יאפא שילך כל העולם
תני לי רק להיות מסטול אם את מנה של סם…
מירנה: ואוו.
(מחיאות כפיים)
גלי: וואי, וואי, וואי, וואי, רגע הייתה לי איזה שאלה שממש כאילו, זה פתאום… דיברנו עם איזשהי קבוצה שכולנה הם נקראים, בירושלים שהם עושים עבודה עם אה… בין אה… יהודים וערבים  ונורא בולט החומות בירושלים. עכשיו, יפו פתאום נראה ש… ה… זה ש… העובדה שאין שם חומות זה מאפשר חיבורים אחרים.
מוחמד: ממש לא. יש חומות, אף אחד לא אמר שלא, תמיד יש את השינוי, תמיד יש את ה… אה…. השכונות אה… זה ההפרדות והכעס ו… כל ה… הבנייה החדשה והעצומה, וה… והטיפוח והיופי של יפו זה, זה מכעיס את השכנים מאוד, מאוד, מאוד.
מירנה: מה שמוחמד מדבר עליו, זה תהליך שקורה בשנים האחרונות ביפו, התושבים הותיקים נדחקים החוצה מהשכונות. למה זה קורה? כי בהדרגה עוברת לשם אוכלוסיה יותר מבוססת ו"משתלטת" עליה, הופכת אותה לטרנדית ויקרה מדי עבור התושבים הותיקים והפחות מבוססים. זה תהליך שקורה בעוד מקומות בעולם בשכונות עניות יותר … ג'נטריפיקציה. את התושבים הותיקים זה מקומם, ובמקרה של יפו, אפילו עוד יותר.  בעיני הרבה אנשים זה נתפס כעילה לדחוק החוצה של ערבים על ידי יהודים.
מוחמד: זה שזה לא מורגש, זה מאוד מורגש. זה… בוא נקרא לזה… מים שקטים חודרים עמוק, זה זה. זה עכשיו עניין החדש שאני חייב להגיד אותו על ה… העניין של בית קברות ביפו, ש… איזה יזם או לא יודע מה, הוא קנה את השטח אדמה, פתאום חופר ומגלים שם קברות של אה…אנחנו נלחמים מאוד, מאוד, מאוד, שלא… שנשמור על הבית קברות הזה. מספיק. מספיק. אנשים כבר התעוררו. מספיק לקחת, כאילו, אדמות ולהגיד וואלה כאילו, אה סבבה אה… הסבים שלי, והסבים של כל תושב יפוי שם. זה לא הפקר. אז… מספיק להשכיח את העבר, ווואלה אנחנו, אנחנו זוכרים. אנחנו זוכרים.
נטע: אחד הדברים שאנחנו עושים עכשיו אה… לאחרונה, זה פורמט הופעה המועדף עלי בעולם, זה סיור ביפו. זה הופעת ראפ שפרוסה על פני שעתיים ועל פני עשר תחנות.
מירנה: וואו. מדהים.
נטע: ביפו אנחנו לוקחים קבוצות לסיור שמתחיל כמו סיור היסטורי, אה… אמ… נרטיבי, ומתפתח לכדי הופעת ראפ. או לדמיין איך אנחנו מתחילים מככר המזרקה, עולים דרך השוק לתוך העיר העתיקה, לנמל ובכל תחנה…
מירנה: אתם עוצרים ושרים.
נטע: קופץ עליכם ראפר עם ה…
מירנה: וואוו.
נטע: סיפור חיים האישי שלו, ועם ה… בית שלו…
מירנה: מהלהקה שלכם או מה…?
נטע: כן, כן, לא, זה סיסטם עאלי.
מירנה: וואו.
נטע: אמ… ואז, בהקשר הזה אז זה נפלא.
מירנה: אני נרשמת מתי ה… מתי, מתי…
נטע: בטח, בטח תבואו, תבואו, תבואו. עכשיו נעדכן אה….
גלי: נכון, גם אני רוצה.
מירנה: אז רגע, אז אולי תגיד איזה מילה איפה אפשר להתעדכן למי שמאזין?
נטע: אפשר להתעדכן גם באתר של בית סיסטם עאלי, אה… וגם בעמוד פייסבוק שלנו. האמת שזה הכי טוב.
אנחנו צריכים לסיים ואנחנו נשמע את הסינגל החדש שלכם. יש לכם גם אלבום חדש.
נטע: ברוך השם.
מירנה: אה רוצים להגיד על זה איזה מילה?
נטע: מילה אחת…. מהאראז'אן.
מוחמד: מהאראז'אן.
נטע: זה השם של האלבום. אנחנו יוצאים עכשיו באמת לטור ואפשר להתעדכן בכל תאריכי ההופעות בעמוד פייסבוק שלנו, באתר שלנו. ובוא נרקוד.

גלי: תודה למרסיאל על הסאונד, למ איה קוסובר על היעוץ המקצועי, ולאלוןה קדם התחקירנית שלנו, ולגלית יחיא צפדיה העורכת.
מירנה: אנחנו היינו שיפט באוויר, הפודקאסט של שתיל על שינוי חברתי.
נטע: תודה רבה.
מוחמד: שוקרן.
מירנה: בכל פרק אנחנו מביאות את הסיפורים שמאחורי מאבק אחד לשינוי חברתי.
גלי: את שאר הפרקים אפשר למצוא בבלוג שלנו: שיפט, ובכל האפליקציות של הפודקאסטים.
מירנה: אנחנו מזמינות אתכם להצטרף לקבוצת הטלגרם שלנו, שיפט. להעיר, להגיב ולשאול שאלות. ואם אתם בעניין של שינוי חברתי אקטיביסטים, יזמים, עובדים בארגונים חברתיים, או עמותות, תעשו לעצמכם טובה, תיכנסו לבלוג המעולה שלנו ותוכלו למצוא שם את התוכן הכי מעודכן על מאבקים חברתיים, כלים לשינוי, גיוס כספים, ניהול, וכל מה שמעניין אתכם.
גלי: יאללה, תעשו שיפט.