רוצה לקבל עדכונים מבלוג שיפט?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
רוצה לקבל עדכונים מבלוג שיפט?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
כשנתקלתי אחרי חופשת הפסח בשאלה המשעשעת, שלא לומר המעליבה, "איך אומרים: שמנתי או השמנתי?" החלטתי שאני חייבת לדבר מנהל עמוד הפייסבוק המופלא ומעורר האינגייג'מנט של האקדמיה ללשון עברית, לטובת קוראי SHIFT, וככה הגעתי לתליק כרמון.
במהלך השיחה הופתעתי לשמוע שהם לא משקיעים שקל בקידום ממומן, ומי שעוקב בהתמדה יודע שהפוסטים בעמוד זוכים לחשיפה לא רעה בכלל. ניסיתי להבין איך הם עושים את זה.
נכון. יש לנו תגובות אוהדות ומפרגנות, אנשים מתחברים להנגשת השפה, למילים חדשות ותיקוני טעויות נפוצות. הדימוי המנותק שתיארת לא מדויק. האקדמיה נועדה להנגיש את אהבת השפה העברית, היא עומדת לשירות הציבור, ומקבלת הרבה מאוד פניות גם לפני שהיה לה עמוד פייסבוק פעיל.
לא. "ירשתי" את ניהול העמוד ובמהלך כתשעה חודשים הכפלנו את מספר האוהדים ל-138 אלף, והבאנו לאינטראקציה מאוד גבוהה.
חלק גדול מהחומרים נמצאים באתר האקדמיה ללשון העברית כמו סוגיות פיסוק או שאלות ותשובות לציבור, אני לוקח משם מה שנראה לי ומתרגם לשפה פייסבוקית, ובסוף יש גם מי שעורך את הטקסט, כי אני לא בלשן, אני לא בלשן ולא עורך לשון בהשכלתי, אלא עם ניסיון בעבודה בארגונים חברתיים שגם בהם התמחיתי בפישוט מסרים מורכבים לציבור רחב
בפייסבוק אני מדבר בגובה העיניים, מתעסק בדברים אקטואליים, סוגיות יומיומיות ומשלב לא מעט הומור, כי זה מה שאנשים אוהבים, וגם אוהבים לשתף.
את רוב הפוסטים אנחנו מתכננים מראש בהתאם ללוח השנה, כמו חגים, אירועים, ימי הולדת לדמויות רלוונטיות, ומנסים גם להתייחס לנעשה ביום יום.
בנוסף אנחנו עובדים עם סטודנטיות מבצלאל, שמכינות לנו מראש איור לכל פוסט. וכשיש אירוע שלא תוכנן מראש, כמו הבחירה באבשלום קור להדליק משואה ביום העצמאות, אני לא אהיה תלוי בלוק הייחודי של האיורים אלא אעלה תמונה בעצמי.
חלק מהתכנון מתייחס גם ליצירת תמהיל נכון של התוכן: מילים שלא מכירים, תיקוני לשון, ופוסטים שבהם אנחנו שואלים את הציבור איך הם נוהגים לומר, או בואו תעזרו לנו לבחור מילה חדשה. למשל הזמנו את הציבור, בשיתוף תאגיד השידור כאן, להציע מילה עברית למילה פודקאסט. קיבלנו הרבה מאוד הצעות, ופרסמנו את המילה שנבחרה: "הסכת"
אכן. ובקרוב נצא במיזם משותף סביב מילה נוספת. זה יוצר הרבה עניין ומעורבות ומטבע הדברים מגדיל את החשיפה.
אנחנו לא מסתפקים בלייקים ושיתופים, אלא שואפים גם לצאת מגבולות הפייסבוק. למשל עסקנו במילה לא מוכרת כמו גומִץ והדבר קיבל התייחסות בערוצי הטלוויזיה. זה יכול להיות מדד להצלחה.
במקרה אחר בחרתי לעסוק בנושא כבד יחסית כמו מפעל המילון ההיסטורי, והפוסט הצליח להביא תגובות אוהדות לפעילות החשובה הזאת של האקדמיה בעמוד. הבאתי לחשיפה חיובית של נושא שלא רבים הכירו ומבחינתי זה הישג. לכל פוסט יש מדדי הצלחה שונים.
לא שמים את כל הביצים בסל אחד. יש לנו ניוזלטר שנשלח אחת לשבוע-שבועיים, ואנחנו מזמינים אנשים להירשם אליו. יש טוויטר, עוד רשתות, כמו אינסטגרם, שפונה לקהל יותר צעיר, ואנחנו מתחילים עכשיו ללמוד מי הקהל שלנו שם ומה הוא אוהב.
לתמצת את המסר. עבדתי בארגונים חברתיים והניסיון באקדמיה ללשון לימד אותי שאי אפשר להעביר תמיד את כל המסר. נסו לחלק את המסר העיקרי לכמה חלקים ותעלו כל פוסט בנפרד. תעמידו את עצמכם מחוץ לארגון ותראו אם אתם מצליחים להעביר את המסר בצורה תמציתית. וגם, תגיעו מהר לפאנץ' ושימו אותו פעמיים בניסוחים שונים, בהתחלה ובסוף.
מותר להיות קלילים. יש מתח בין מוניטין הארגון כרציני ובין שפת פייסבוק. הכוונה שלי בקליל היא במובן של ניסוח נגיש לקריאה ולא עושה שימוש במילים מקצועיות מידי שעשויות להרתיע את הקורא. זה דומה למתח בין משפטנים לאנשי שטח. אלו הראשונים ידברו בשפת עורכי דין ואנשי השטח ינסו לתרגם את הרעיונות לשפה מובנת יותר.
אימאג'. חשוב לשלב. אנחנו בחרנו בשיטה של איורים, אבל אפשר גם לאלתר לבד, בפאוורפוינט. חשוב רק לבחור תמונות שהן ללא זכויות יוצרים. האיור בונה קו עיצובי אחיד מצד אחד, ומצד שני זה גם יכול לשעמם, ולכן סטייה מהתבניות היא מבורכת.
תחקרו את הקהל שלכם. תעברו על פוסטים ישנים ותסתכלו למה התחברו יותר ולמה פחות. תחקרו מה עובד לארגונים בארץ ובעולם, ותבדקו מה עובד לכם על ידי ניסוי וטעייה. וגם, אל תהיו אוטומטיים: נסו לגוון ולהפתיע כמה שיותר.
והתשובה לשאלה איך אומרים פוסט בעברית: רְשׁוּמָה.
ומי שרוצה לדבר עם תליק, זו כתובת הדוא"ל שלו: talikc@hebrew-academic.org.il
וקבלו מייל עם תכנים חדשים שעולים לבלוג
תגובות
תותח
כתבו תגובה