אנחנו מוכנות. בואי נצא לדרך! לדבר עברית שוויונית

צילום:Photo by Robert Thiemann on Unsplash

אחרי תקופה שבה נאלצתי להיפרד זמנית מלשון נקבה באפליקציית הניווט 'ווייז', כי לא היתה דוברת כזו להוראות הנסיעה המפורטות – עדיין מתפשט חיוך על פניי בכל פעם שאני שומעת 'אנחנו מוכנות, בואי נצא לדרך!'. הללויה! סוף סוף הוראות שפונות אליי, ולא אל מישהו אחר. כל כך התרגלנו ש'ככה זה בעברית', ושה'סתמי' הוא תמיד בלשון זכר… אלא שזה ממש לא סתמי, זה מהותי.

מחקרן של ד"ר תמר קריכלי-כץ וד"ר טלי רגב הראה כי נשים הצליחו יותר בעת ביצוע מטלה במתמטיקה כשפנו אליהן בלשון נקבה מאשר כשההוראות היו בלשון זכר. התוצאות היו דומות אך מובהקות פחות עבור גברים. עם זאת אנחנו יודעות ויודעים, שגברים נוטים להתלונן כשמסמכים רשמיים פונים אליהם בלשון נקבה, משום שאינם רגילים לכך, ויש להם רתיעה טבעית מפנייה אליהם בלשון נקבה, שנחווית על ידם כלא מכוונת אליהם כלל "סמני את התשובה הנכונה ביותר? מי זו 'סמני', אני גבר לא אישה".

לאחרונה אומצה שפה שוויונית אצל ארגונים רבים, כגון אוניברסיטאות, חברות מסחריות, וארגונים ציבוריים. באופן טבעי נשים מרוצות מהשינוי, וגם קהל היעד הגברי יכול להבין את היתרונות בפנייה לשני המינים באופן שיוויוני.

אתרי האינטרנט ודפי הפייסבוק של ארגונים שאימצו שפה שיוויונית מגלים התמודדות יצירתית ומגוונת עם יישום הפנייה, תוך כיבוד השפה וחוקיה. כמו במקרים רבים אחרים של התעדכנות – זהו שכלול, והתקדמות. זוהי צעידה עם רוח הזמן, ועם המהפכה שממשיכה לקדם (לאט מדי) את זכויות הנשים, את ההזדמנויות הפתוחות בפניהן, ובאותה עת את הישגיה של החברה כולה.
שדולת הנשים מעודדת קידום של עברית שיוויונית, ומציעה כללים פשוטים לפנייה שיוויונית וניטרלית-מגדרית, על בסיס המדריך של "דברו אלינו" – דפנה אייזנרייך. כדאי לנסות, זה מאתגר אבל ממש לא קשה.

בין אם מדובר בתוכן של אתר אינטרנט שמציג חברה לקהל הרחב, ובין אם במלל שהוקלט עבור מערכת למענה קולי, בין אם אלה טפסים מקוונים או נאום בפני קהל, יש דרכים רבות להשתמש בשפה שוויונית. בדוגמאות הבאות נראה כמה קל לבצע את המהפך החשיבתי הזה, ועדיין לכתוב ולדבר בשפה קולחת ובהירה.

נזכיר שקל גם לפספס, לשכוח ולחזור להרגלים שבסופו של דבר גורמים לחלק מאיתנו להרגיש כאילו נותרנו בצד.

ניסוח ניטרלי

הנחיות ופניות בלשון זכר, כפי שהשתרשו באתרים ובטפסים מקוונים רבים, אפשר להפוך לניטרליות מבחינה מגדרית:
הדרך הקלה ביותר היא מעבר מלשון זכר יחיד – לתצורה של שם הפועל
למשל: במקום "היכנס" – "לכניסה" ובמקום "עדכן" – "לעדכון"

פנייה לשני המינים

במקום פנייה למגדר אחד, קל וכדאי להשתמש בפנייה בלשון רבים, לגברים ולנשים. למשל: "ברוכים הבאים וברוכות הבאות"

כאשר הפנייה באתר מניעה אנשים לפעולה, אפשר להשתמש בתצורת ציווי ברבים, שהיא ניטרלית מבחינה מגדרית. למשל:
"דברו איתנו", או "שלחו לנו פרטים".

כדאי גם לפרט, ולפנות בנפרד לקוראים ולקוראות, כל אחד ואחת בדרך אחרת ומגוונת, שרק הופכת את התוכן לעשיר יותר – רווח נקי לאתר או לפרסום. כמו למשל:

שימוש במגדר בהתאם למין המשתמש או המשתמשת

כבר בשלב של הכניסה לאתר, מומלץ לאפשר בחירה במין המשתמש או המשתמשת. מאז ואילך, אפשר בקלות להתאים את הפנייה לגברים או לנשים לפי הבחירה

שימוש בסיומת כפולה

דרך ותיקה וקלה לפנות אל שני המינים בו זמנית היא להשתמש בסיומות כפולות. השיטה המוכרת יותר היא באמצעות לוכסן.
למשל: "לקביעת תור לרופא/ה". באחרונה רווח השימוש גם בנקודה, כמו למשל: "א.נשים", "כולכם.ן"

לסיכום, שפה שוויונית: אלה הכללים

פנייה ניטרלית: שימוש בשם הפעולה או בשם הפועל. "לכניסה" ולא "כנס", "לשלם" ולא "שלם"

סיומת כפולה: שימוש בנקודה או בלוכסן כדי לפנות לשני המינים. א.נשים, לקוח/ה, אזרחים.יות או אזרחים/יות

פנייה מכלילה: פנו גם לגבר וגם לאישה. ברוכים הבאים וברוכות הבאות

הכותבת, מנהלת הפיתוח של שדולת הנשים בישראל