איך בונים קהילת בוגרים?

בשנים האחרונות יש התעוררות חזקה במוסדות האקדמאים בכל הקשור להקמת ארגוני בוגרים. בחו"ל הבינו כבר מזמן את הערך של שמירת קשר עם בוגרים, ועכשיו זה מתחיל לגדול גם כאן, אצלנו. הרבה פעמים כשמתייחסים לארגוני בוגרים חושבים ישירות רק על האקדמיה, אבל 'בוגרים' נמצאים בכל מקום, וספציפית בארגונים חברתיים אתם יכולים למצוא אותם בקורס חד פעמי שעברו אצלכם, שנת שירות או התנדבות בקהילה, סטודנטים שעשו אצלכם התנסות או פעילים שהכשרתם, ובכל חוויה משותפת עם אנשים נוספים.

ההבנה היא שכשאנחנו חווים חוויות משותפות, אנחנו בונים ביחד עם האנשים שאיתנו זהות משותפת. משהו שמקרב אותנו אחד לשנייה ויוצר שפה.
ארגון בוגרים שומר על הערך המוסף שנוצר בחוויה הזו ומטפח אותו לאורך זמן בצורה שהיא Win-Win גם לארגון עצמו וגם לחברים בו.

איך בונים ארגון בוגרים?

אני מחלקת את תהליך ההקמה לארבעה שלבים כאשר כל שלב מתייחס לרמת ההכרות, המעורבות והחיבור שלנו עם אותם האנשים.

שלב #1: מטרות

כשאנחנו בונים קהילת בוגרים אנחנו צריכים להבין מה המטרות שלנו מהקהילה ומה המטרות של הבוגרים שייקחו בה חלק.
הארגון צריך להבין מה הערך שלו מקהילת הבוגרים הזו ואיך היא תשרת את צרכיו, ומהצד השני לעשות כל שביכולתו כדי להבין מה הבוגרים צריכים ואיזה אינטרס יש להם להישאר בקשר עם בוגרים נוספים. רק אם יהיה ברור לשני הצדדים מה הרווח שלהם מהקהילה היא תוכל להצליח ולהישאר רלוונטית לאורך זמן.

כדי לגלות את הצרכים אנחנו נשאל לאורך תהליך ההרשמה ותוך כדי החוויה המשותפת שאלות מנחות שיעזרו לנו להבין מה מחבר את המשתתפים אחד לשנייה, ומה צריך לקרות כדי שזה יתממש.
תוכלו לגלות את הצרכים האלו דרך השאלון אותו הם ממלאים בהצטרפות לקורס, בשיחת הרשמה, בשיחות אחד על אחד ועוד.
ברגע שתעשו שינוי מחשבתי ותחפשו באופן אקטיבי תשובות – אתם תדייקו את השאלות ותגיעו לתשובות מאוד מעניינות.

שלב #2: יצירת מסע למשתתפים

מהרגע שהמשתתפים שלכם שומעים על הקורס ועד שהם מסיימים אותו, הם עוברים תהליך. המטרה שלנו היא לייצר להם חוויה לאורך כל הדרך בצורה שתחבר אותם אחד לשנייה ותתמוך בהקמת קהילת הבוגרים בהמשך.

דברים שאנחנו יכולים לעשות:

לייצר תחושת ביטחון: לחשוב על כל הדברים שמשתתפים בקורס צריכים לדעת לפני תחילתו במובנים האנושיים, ולסדר להם את כל הידע בצורה נגישה ופשוטה. למשל: עם מי תהיו בקורס? כמה אנשים מאותה העיר יש בקורס שלכם? מה הגיל הממוצע? ועוד.

להקים ערוץ תקשורת: מקום בו כל המשתתפים יכולים להכיר אחד את השנייה עוד לפני שהקורס התחיל ואף לעודד אותם לעשות זאת בצורה אקטיבית.

לייצר הזדמנויות להכרות: למשל – עבודות בית בקבוצות, מינגלינג מונחה, תהליכים השתתפותיים ועוד.

לבנות תהליך כניסה לקהילת הבוגרים: לחשוב על כל הדברים שצריכים לקרות במעבר בין השתתפות פעילה להפיכה לבוגרים, ולבנות תהליך שיעודד אנשים לקחת חלק.

אם החלטתם להקים ארגון בוגרים לאחר כמה מחזורים, ולא תוך כדי הפעילות, יש בפניכם אתגר שונה: לחדש קשרים ולעורר רצון למעורבות.
זה אתגר משמעותי ובעיקרו הוא החיפוש אחר הדבר שמעניין עד היום את הבוגרים שלכם, והערך שתוכלו לתת אחרי תקופה משמעותית בלי קשר.

במקרה הזה תצטרכו:

• לחשוב על מגוון דרכי הפנייה הרלוונטיות לבוגרים והמסרים שתרצו להעביר.
• לאסוף דאטה ולטייב אותה כמה שיותר כדי שתהייה עדכנית ורלוונטית.
• למצוא נקודות כוח בתוך הבוגרים שלכם: אנשים משמעותיים שיוכלו לרתום בוגרים נוספים להצטרף ולעודד את תופעת העדר.

שלב #2.1 – בחירת מוביל/ה

השלב הזה הוא חלק מהשלב השני אבל החלטתי לתת לו מקום של כבוד כי מגיע לו והוא באמת חשוב: בחירת המוביל/ה של קהילת הבוגרים.

אנשים הולכים אחרי אנשים, ובטח אחרי כאלו עם צורך משותף.
כשאתם מחפשים את מי שיוביל את הבוגרים שלכם, חשבו על מי הם האנשים עם החזון, החיבור לשטח והכריזמה (בע"פ ובכתב) ובקשו להפוך אותם למובילים של הקהילה.

דברים שכדאי לחשוב עליהם בבחירת המוביל/ה:

1. רצוי לבחור לתפקיד מישהו שיש לו הכרות מסוימת עם הבוגרים, ואם לא הכרות אישית אז לפחות ברמת החוויה המשותפת.
2. מצאו מישהו שיודע להוביל. בניגוד לניהול שדורש מישהו שיחליט ויבצע עצמאית – הובלה דורשת מנהיג נטול אגו (כמה שאפשר) שיודע להעצים את האנשים סביבו ולתת להם לקחת את המושכות.
3. בדקו שיש לו את סט הכישורים שמוביל קהילה צריך: גישה לאנשים, יכולת כתיבה גבוהה, רגישות לסביבה, יכולת עמידה בלחצים, זמינות גבוהה, אכפתיות, יכולת ארגון אירועים פיזיים ועוד.

יש מקרים בהם יהיה אפשר לגייס את אחד הבוגרים לתפקיד, אבל זה בדרך כלל לוקח זמן, אז צריך בעל/ת תפקיד שימלאו את המקום ויבנו את היסודות, ורק בהמשך להעביר את המושכות לבוגר/ת מתאימ/ה.

שלב #3 – יצירת מסר מרכזי ותוכן רלוונטי

תוכן הוא הדרך שלכם לייצר מרחב ושפה משותפת. קהילה שתרוץ למרחקים רחוקים היא קהילה שיש בה עולמות תוכן שמעניינים את קהל היעד ומניעים אותם לפעולה.
כדי לגרום לזה לקרות צריך להבין מה עולם התוכן שמעניין את הבוגרים ואיזה תוכן אפשר לייצר סביבו. אני תמיד ממליצה לבחור מספר נושאים בתוך עולם התוכן, וממנו לגזור תכנים ספציפיים.

אחת הדרכים הכי טובות לקבל רעיונות היא להתבונן ולהקשיב למשתתפים בזמן החוויה המשותפת. מכיוון שהחוויה המשותפת היא פיזית – זה יוצר יתרון משמעותי על קהילות שקמות מתוך צורך, בלי קבוצת אם. תוכלו למצוא במהלך אותם מפגשים, אינסוף שאלות ורעיונות שיכולות להפוך לתכנים קצרים, ארוכים ומאמרים מקצועיים.
הנושאים שהחלטתם שיהיו ליבת הקהילה יכתיבו את הטון של מה יעלה בה בהמשך ואיך חבריה יתפסו אותה.

לסיכום:

הצגתי בפניכם את ארבעת הדברים החשובים ביותר לבניית קהילת בוגרים טובה: מטרות משותפות, יצירת חוויה, מוביל/ה כריזמטית ומחוברת, ועולמות תוכן שמעניינים את חברי הקהילה ורותמים אותם לפעולה.

אלו היסודות הבסיסיים שיאפשרו לכם להכיר את הבוגרים שלכם ולייצר איתם מערכות יחסים ארוכות טווח. קחו אותם איתכם לכל קורס, סדנה או תוכנית אקדמאית שתבנו, ותייצרו חיבורים אנושיים יוצאי דופן בין האנשים שהכי חשובים לכם.

שיהיה בהצלחה!

הכותבת: הדר ביסמוט, מובילה קהילות. עוזרת לעסקים וארגונים להתחבר לקהלי היעד הרלוונטיים אליהם. לפרטים נוספים