איך תמצו את תקציבי הממשלה?

צילום:יוסי זמיר, שתיל סטוק

חלק ניכר מהעמותות בישראל מקבלות תמיכה ממשאבים ממשלתיים, אשר מועברים במגוון צורות, מדובר במקור משאבים חשוב וחיוני לפעילות רציפה של אותן עמותות. ישנן עמותות אשר מצליחות לקבל את אותם המשאבים מדי שנה ויש כאלה שאינן מכירות או אינן יודעות כיצד לפנות ולקבל סיוע ממשלתי.

למידע על איך עובדים עם משרדי הממשלה כנסו למאגר מיצוי משאבי הממשלה

בשנת 2018 סך הכנסות המלכ"רים שסיפקו שירותים לאזרחים עמד על 22.3 מיליארד ש"ח, כאשר כמחצית מתוכם היו מתקציב המדינה – 9.6% הקצבות ותמיכות ו-1.6% ממכירת שירותים. עם זאת, הכנסות אלו דווחו רק על ידי 14% מהמלכ"רים, המשמעות היא ש-86% מהמלכ"רים לא קיבלו הקצבות או תמיכות או מכרו שירותים למדינה.

למה עמותות נמנעות בפנייה לקבלת תקציבי ממשלה?

העבודה עם משרדי הממשלה כרוכה בלא מעט אתגרים. כאשר מדובר על ארגונים קטנים קיים קושי מבני להיות ערוכים להגשת בקשות או לעמוד בתנאי הסף להספקת השירותים. תנאי הסף כוללים בין היתר דרישה למחזור כספים מינימאלי, עבודה בפריסה ארצית והגבלה על אחוז הוצאות הנהלה וכלליות בהתאם להנחיות החשב הכללי (חשכ"ל).

אתגרים נוספים נוגעים לסכומי התמיכות שיכולים להשתנות מדי שנה, כיוון שהם מושפעים מהאווירה הכללית ותלויים בתקציב המדינה מצד אחד, ומצד שני עקב החלוקה השוויונית, ככל שיותר עמותות עונות על הקרטריונים נותר סכום קטן יותר לכל עמותה.

עוד קושי שיש לקחת בחשבון נוגע להיבטים תזרימיים. המדינה מעבירה את הכסף רק לאחר שהפעילות בוצעה, עד אז צריכה העמותה לדאוג למימון ביניים. גם תהליך העברת הכספים עצמו כרוך בלא מעט בירוקרטיה. כל משרד עובד עם מערכת שונה ושיטות ההגשה והדיווח מושפעות בהתאם.

כדי להתמודד עם הדרישות הרבות ההמלצה שלנו שאדם אחד בארגון יהיה מוגדר כאחראי לתחום משאבי הממשלה, וידאג לעמוד בדרישות ההגשה והכנת הדוחות.

רגע לפני שנדבר על היתרונות בעבודה עם תקציבי הממשלה נתייחס לשיקול נוסף ואחרון המשפיע על ההחלטה אם לעבוד עם משרדי הממשלה, והוא נוגע לסיבות אידיאולוגיות. מדובר לרוב על ארגוני סנגור ושינוי מדיניות אשר מעדיפים לשמור על החופש שלהם, להביע עמדה ביקורתית על הממשלה ולא להיות תלויים בתקציבים שלה.

יתרונות גיוס כספים לעמותות ממשאבים ממשלתיים

לצד הקשיים והבירוקרטיה יש כאמור לא מעט יתרונות שכדאי להכיר.

מקור תקציבי קבוע – הקולות הקוראים של חלק ממשרדי הממשלה קבועים, כך שאם עמותה קיבלה תמיכה בשנה מסוימת יש סיכוי גבוה שתצליח לקבל גם תמיכה בהמשך. עובדה זו מסייעת רבות בניהול העמותה ובביצוע הפעילות השוטפת. אמנם משרדים ממשלתיים יכולים לשנות את התחומים בהם המשרד מעוניין לתמוך, אך מעיון בקולות קוראים בעבר הניתן לזהות שבחלק מהמשרדים (תרבות למשל) יש קולות קוראים שחוזרים על עצמם מדי שנה.

סכומים משמעותיים – סכומי התמיכה יכולים להיות משמעותיים ולכן עבור עמותות רבות כספי התמיכה מהווים אחוז ניכר ממחזור העמותה והן נדרשות רק לתוספת השתתפות הנהנים או תרומות בהיקף נמוך יחסית. אם זאת חשוב לזכור שתלות גבוהה מידי במקור תקציבי יחיד עשויה לפגוע בקיימות הארגון, וההמלצה שלנו היא תמיד להשקיע בגיוון מקורות המשאבים.

חלוקה שוויונית – חלוקת התקציב בכל קול קורא מבוצעת באופן שוויוני כאשר בחלק מהמקרים החלוקה נקבעת לפי ההוצאות בגין הפעילות הנתמכת, ובחלק מהמקרים מדובר על הניקוד שכל עמותה קיבלה.

יכולת השפעה – קבלת תקציבים ממשאבים ממשלתיים מאפשרת קשר ישיר ולפעמים שוטף בין העמותה לבין פקידי המשרד הרלוונטי. החיבור שנוצר יכול למקם את העמותה כבעלת הידע או כגורם מומחה אשר מתייעצים עימו, ואף פונים אליו למימוש תקציבים נוספים.

חיזוק הלגיטימציה של הארגון מול תורמים ושותפים מעולם הפילנתרופיה והמגזר העיסקי – כשארגון מגייס כסף מהמדינה, אפילו קצת, הוא בעצם אומר שגם המדינה מכירה בבעיה שבה הוא מטפל, שהוא ארגון מוכר ומוסמך בעיניה ושהיא מוכנה לשלם לו כסף כדי שיעשה את מה שהוא יודע לעשות.

מה שכדאי לזכור. הכסף של המדינה הוא כסף של כולנו, וחובתנו כארגון חברתי למצוא את הדרך לממש את הכסף הזה שמיועד לפתרון בעיות חברתיות.

מקורות המידע העיקריים עבור המשאבים הממשלתיים הם בעיקר:

1. אתרי האינטרנט של המשרדים השונים – בדרך כלל תחת פרסומים ניתן למצוא קולות קוראים שונים. משרדים ממשלתיים מרכזיים הם: חינוך, רווחה, בריאות, אבל גם כאלה שעוסקים בנושאי רוחב כמו פריפריה, נשים וכן הלאה יכולים להיות רלוונטיים. וכשלא מוצאים אף משרד שעוסק בתחום גם משרד ראש הממשלה הוא אופציה.
2. אתר הרכש הממשלתי ואתר הרכש החברתי ובהם מרוכזים חלק רב מהמכרזים
3. אתרי האינטרנט של הרשויות המקומיות והחברות הכלכליות
4. אתרי ביטוח לאומי, קרן עזבונות ועוד

בנוסף יש לציין מקור חשוב מאד אשר מתייחס למידע עבר והינו אתר מפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי. מדובר באתר אשר מציג את השתנות תקציב המדינה במהלך השנה בהתאם להעברות התקציביות, ומראה כיצד משתנה חלוקת התקציב משנה לשנה. בנוסף האתר מאפשר לעמותות השונות לבדוק מה מקבלות עמותות דומות, למשל אם מדובר בתמיכות אז אפשר לבדוק באיזה תקנות תקציביות מדובר.

מיצוי משאבים ממשלתים בקרב עמותות ערביות

על פי מחקרו של פרופסור אמל ג'מאל משנת 2019 – ארגונים ערביים פלסטינים בחברה האזרחית בישראל, מתוך כ-3,000 מלכ"רים הפועלים בחברה הערבית, 1,111 הוגדרו כפעילים ומתוכם 922 מלכ"רים ערביים הגישו דיווח לרשם העמותות עבור שנת 2018. כאשר מתוכם 418 מלכ"רים המשרתים אזרחים.

סך הכנסות המלכ"רים המשרתים אזרחים עמד כל כ-14% מסך הכנסות המלכ"רים (כ-270 מיליון ₪) כאשר מתוכם כ-71% היו הכנסות מתרומות ורק 6.7% היו ממשאבים ממשלתיים (6.2% הקצבות ועוד 0.5% מכירת שירותים), מתוך ה-418 מלכ"רים רק 8% דיווחו שקיבלו הכנסות מהממשלה, המשמעות היא ש כ-33 עמותות ערביות קיבלו ביחד כ-38 מיליון ש"ח.

הסיבות העיקריות לאי קבלת תקציבים נעוצות בעובדה שרוב העמותות הערביות הן עמותות לוקאליות אשר סובלות מצד אחד ממחזורי הכנסות קטנים ובכך הן לא עומדות ברף המינימלי של חלק מההקצבות, מצד שני אין לעמותות כח אדם מיומן שידע לבצע מעקב ולהגיש בקשות לתמיכה או להתמודד במכרזים שונים. חלק מהארגונים כפי שציינו לעיל מתנגדים אידיאולוגית לקבלת כספי מדינה לרבות ארגוני סנגור.

יש לציין כי בשנים האחרונות ישנה עליה במודעות לאופציה של מיצוי משאבים ממשלתיים כמקור הכנסה זמין לעמותות הערביות לרבות לאור העובדה שיש קולות קוראים המופנים לחברה הערבית ואשר מחייבים בביצועם אנשי מקצוע שמכירים את השפה ואת התרבות, למשל קולות קוראים הקשורים לצעירים בשנת המעבר אחרי י"ב.