עבודה עם רואה חשבון

עבודה עם רואה חשבון

קטגוריות:

מהו תפקידו של רואה חשבון?

רואה החשבון (רו"ח) הוא בעל תפקיד מרכזי מאוד בארגון. בארגונים קטנים, שבהם אין מנהל כספים מקצועי, רואה החשבון הוא למעשה הדרג המקצועי הבכיר בכל הנוגע לניהול הכספים, מיסוי ודיני עבודה.

  • רואה החשבון הוא בראש וראשונה מבקר חיצוני שצריך לבקר את הדוחות הכספיים שמגיש הארגון (והוכנו על ידי הנהלת החשבונות). האחריות להכנת הדוחות הכספיים מוטלת על הארגון, ואילו רואה החשבון בודק את הדוחות ומאשר שהם משקפים נאמנה את מצבו הפיננסי של הארגון והוכנו לפי תקנות המס וגילויי הדעת של לשכת רואי החשבון.
  • הביקורת על הדוחות הכספיים נערכת פעם בשנה. הדוחות המבוקרים מוגשים הן להנהלת הארגון והן לגורמי חוץ שונים שפועלים מולו (כגון רשויות המס, רשם העמותות, תורמים וגופים מממנים).
  • מומלץ שרואה החשבון יהיה גם מנחה מקצועי של הנהלת הארגון בכל הנוגע לניהול כספי, מיסוי ודיני עבודה. מומלץ לעגן בחוזה ההתקשרות עם רואה החשבון סעיף שיקבע זאת ויעודד את הנהלת העמותה לפנות לרו"ח להתייעצות בנושאים אלה.

לדוגמה: התייעצות לגבי הוצאות שאינן מוכרות למס הכנסה (הוצאות עודפות), כגון חלק מהחזרי הוצאות הרכב לעובדים, כיבודים וארוחות לעובדים, ימי כיף ועוד.

רואה חשבון אינו מחליף ייעוץ משפטי של עורך דין, אולם הוא יכול לסייע ולהמליץ על דרכי התנהלות רצויות.

מעבר לביקורת על הדו"ח הכספי, רואה החשבון יכול לספק לארגון שירותים נוספים:

  • רישום העמותה במס ערך מוסף
  • רישום העמותה במס הכנסה
  • סיוע בעריכת הדוח המילולי השנתי
  • בחינת שיעור הוצאות ההנהלה והכלליות מתוך המחזור השנתי בהתאם לתקרת האחוזים המותרים לצורך קבלת תמיכות שנקבעו על ידי החשב הכללי
  • בחינת תשלומי שכר לחברי ועד לאור הוראת סעיפים 26א ו-33(א)(2) לחוק העמותות
  • סיוע בקבלת אישור ניהול תקין
  • סיוע והכנה לקראת ביקורת עומק של רשם העמותות
  • סיוע וייעוץ לשלושת המוסדות העיקריים בעמותה – אספה כללית, ועד מנהל וועדת ביקורת
  • הגשת מסמכים לרשם העמותות
  • טיפול בקבלת הכרה כמוסד ציבורי לצורך קבלת תרומות לפי סעיף 46א לפקודת מס הכנסה
  • הצגת הדוח הכספי בפני חברי הוועד המנהל בישיבות הוועד (או סיוע למנכ"ל שמציג את הדוח בעצמו)

כיצד בוחרים רואה חשבון לארגון?

בבחירת רו"ח לארגון רצוי להביא בחשבון את השיקולים שלהלן (נוסף לשיקול המחיר):

ניסיון בעבודה עם מלכ"רים – חשוב לבחור רואה חשבון בעל ניסיון בתחום המלכ"רים, משום שלתחום זה יש מאפיינים מיוחדים. רצוי לבקש המלצות ממלכ"רים אחרים מקרב לקוחותיו.

נכונות לסייע לארגון כמנחה מקצועי – כדאי לוודא נקודה זאת מראש עם רואה החשבון ואף לקבל המלצות על התפקוד שלו בתחום זה. שגיאות ברישום חשבונאי או בטיפול בסוגיות מיסוי עשויות להיות בלתי הפיכות ולעלות לארגון כסף רב. חשוב מאוד שלרשות הנהלת הארגון יעמוד איש מקצוע בתחום זה שאפשר להתייעץ עמו.

זמינות – מומלץ להתחשב בגורמים אלה:

  • זמינותו של רואה החשבון להתייעצויות בסוגיות שונות שהנהלת הארגון חושבת שדורשות את מעורבותו.
  • תאריך היעד לסיום הביקורת והפקת הדוחות הכספיים המבוקרים. רצוי שתאריך זה לא יהיה מאוחר משישה חודשים לאחר תום השנה.
  • נכונותו של רואה החשבון לבוא ולהציג את הדוחות הכספיים ולהסביר את משמעותם בפני הנהלת הארגון. חשוב שחברי הוועד המנהל והאספה הכללית יבינו לחלוטין את משמעות המספרים שמוצגים בדוחות.

מהו תשלום שנתי סביר לרואה חשבון?

גובה התשלום תלוי בגודל הארגון: ככל שהארגון גדול יותר כך רואה החשבון נאלץ להרחיב את הביקורת ולכן ידרוש שכר טרחה גבוה יותר.
לאחר איתור 3-4 רואי חשבון המתאימים לארגון בהתחשב בכל השיקולים שפורטו לעיל, כולל קבלת המלצות מלקוחות אחרים של אותם רואי חשבון, יש לקבל הצעת מחיר מפורטת מכל אחד מהם הכוללת את השירותים שהארגון יקבל. יש להשוות ביניהן ולקבל את ההצעה שמתאימה ביותר לפי הקריטריונים החשובים להנהלת הארגון (מחיר, זמינות, היקף השירותים וכו').

לקריאת פוסטים נוספים על ניהול פיננסי

חשוב!

אנחנו משתפים בידע שיש ברשותנו, ובידע שגיבשנו יחד עם אנשי מקצוע, ועושים כל מאמץ כדי להביא מידע מדויק ומהימן, נכון למועד פרסום הפוסט. עם זאת מה שמופיע כאן לא בא להחליף יעוץ מקצועי של רו"ח או יועץ משפטי, אנא קחו זאת לתשומת לבכם.

המידע נכון למרץ 2018

הישארו מעודכנים בזמן אמת

 

 

 

ללא תגובות עדיין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

97 − = 88

כ