אורלי פס |

"מת באיטיות מי שלא זז" על אומץ ניהולי במציאות כאוטית

בלוג חדש

אומץ ניהולי הוא היכולת להוביל שינוי דרמטי בארגון. לשנות מבנה ארגוני, לשאול שאלות קשות שאחרים מעדיפים לא לשאול או להוביל שותפויות פורצות דרך, ולא טריוויאליות. האומץ הניהולי נדרש מאיתנו במיוחד עכשיו בתקופת מלחמה, להוביל שינוי במציאות של אי וודאות.

לקבל החלטות אמיצות

יום אחד (רגע לפני שפרצה המלחמה הארורה), קמתי בבוקר והחלטתי לעזוב את התפקיד שלי בשתיל כמנהלת מחלקת ייעוץ ארגוני. או נכון יותר, גייסתי את האומץ לומר את זה לארגון. התגובות, ברובן, דיברו על האומץ שלי ללכת ממקום שהיה לי בו טוב.

עניתי שאני בסך הכל רוצה להגשים חלומות עכשיו ואם אחכה עוד קצת, אולי יהיה לי מאוחר מדי. ואז, התחלתי לחקור את המושג הזה, בניסיון להבין מה זה אומץ ומה עלי לעשות בפעם הבאה כשאצטרך לגייס אותו. רושמת, כדי לזכור, וגם כדי להזכיר לכם.

מה זה אומץ?

"הלוואי שהיה לי את האומץ לחיות את החיים שאני רוצה, ולא את החיים שאנשים אחרים ציפו ממני לחיות" זאת הייתה החרטה השכיחה ביותר מתוך חמש החרטות הגדולות של אנשים על ערש דווי.

אלפרד אדלר הגדיר אומץ כתנועה.

אומץ הוא לא היעדר פחד, אלא הנכונות לפעול למרות תחושת הפחד. כוח המאפשר לאנשים לצאת מאזור הנוחות, לנווט במצבים מאתגרים כדי להשיג את המטרות לשהם. אומץ לב יכול להתבטא בצורות שונות, כמו אומץ פיזי – התמודדות עם סכנה פיזית, אומץ מוסרי – עמידה על אמונותינו או אומץ רגשי – התמודדות עם רגשות קשים ועיבודם.

ד"ר ברנה בראון מנפצת מיתוס שפגיעוּת היא חולשה, וטוענת להפך – היא המדד הכי מדויק לאומץ. "כשאנו עושים הכול כדי לא להיפגע, אנו מרחיקים מעצמנו את החוויות שמביאות מטרה ומשמעות לחיינו".

רוב העוסקים והעוסקות בשינוי חברתי אוחזים באומץ מוסרי ורגשי. אתן עומדות בזירת מאבק תמידית, פעמים רבות מחוץ לקונצנזוס, ונלחמות על מה שאתן מאמינות בו. איך אתן עושות את זה? מה יש בכן ומה יש בסביבה שמאפשר לכן לעשות את זה? אתן יכולות ללמוד הרבה על האומץ שלכן דרך התבוננות במעשים היומיומיים שלכן.

מה לגבי אומץ ניהולי? להוביל מהלך יוצא דופן בארגון, לקיים שיחות קשות עם עובדים שאתן רוצות לפטר, להביע עמדות שונות מהקול הארגוני המקובל, לומר לוועד המנהל מה אתן חושבות עליו, לשאול שאלות קשות שאחרים מעדיפים לא לשאול ועוד אלף דוגמאות שבטוח עולות לכן בראש.

איפה אתן נמצאות מול הפעולות האלה? מה אתן לא מעזות לעשות עכשיו?

בימים אלו, ימי מלחמה, אנחנו חווים טלטלה עצומה שמרעידה את כל הנחות היסוד שחיינו עליהן. בתוך כל הכאב והזעזוע, אני מעזה להציץ אל היום שאחרי, לצמיחה אחרי הטראומה הקולקטיבית, כזו שתאפשר משמעות מחודשת, אפשרויות חדשות, אמונות חדשות ושגשוג. הצמיחה הזאת, מחייבת אומץ. אם תרצו לשנות את הארגון שלכן, אתן תידרשו לגייס אומץ ניהולי.

למה כ"כ קשה לגייס אומץ?

1. זה מפחיד! פחד יכול להיות מחסום רב עוצמה שמונע מאיתנו לנקוט בפעולה או לצאת מחוץ לאזור הנוחות שלנו.

2. ומה אם אכשל? – אומץ לרוב כרוך בנטילת סיכונים לנסות דברים חדשים, מה שאומר שתמיד קיימת אפשרות לכישלון. הפחד מכישלון יכול להרתיע, וכשלונות או אכזבות בדרך עלולים להיות מייאשים.

3. מה יגידו עליי? – כשאנחנו מבצעים פעולות אמיצות, אנו עלולים להיתקל בביקורת. הפחד להישפט או להיות ללעג יכול לשתק אותנו ולהניע אותנו מלפעול.

4. אין לי כוח –  גיוס אומץ יכול להיות תובעני רגשית, במיוחד כאשר מתמודדים עם מצבים קשים או טראומטיים. זה עשוי לדרוש התמודדות עם רגשות כואבים, עיבוד טראומות מהעבר או קבלת החלטות קשות.

5. מי יודע אם זה יצליח? אומץ כרוך לעתים קרובות בכניסה אל הלא נודע. זה דורש נכונות לסבול אי נוחות ולנווט בטריטוריה לא מוכרת, גם כאשר התוצאה אינה ודאית.

אז איך מגייסות אומץ?

אלו המלצות לפעולות אישיות שכדאי שתעשי כמנהלת:

מה מחיר ההימנעות? ככל שמחיר ההימנעות גבוה יותר, כך גדל הסיכוי שתצליחי לדחוף את עצמך לפעולה אמיצה.

זהי את הפחדים שלך. קחי קצת זמן לרפלקציה עצמית וזהי אילו פחדים או אתגרים מעכבים אותך. האם זה פחד מכישלון, פחד מדחייה או פחד מהלא נודע?

תהיי מוכנה להיכשל. "הצלחה זה לנוע מכישלון לכישלון – בהתלהבות" (צ’רצי’ל). מנהלים בארגוני שינוי חברתי, הם לרוב "מועדון סגור" שמחליף מקומות אחד עם השניה, זה אינו שוק עם תחלופה גבוהה. רובכן מכירות את רובכן. לכן לא פשוט להיות במקוום שכולם יראו לכן "את הכשלון" וייתכן שלאור זה, עולה החשש ביתר שאת.

לקחת סיכון מחושב – הסעיף הזה בא כתשובה לסעיף שמעל. על מנת להתאמן באומץ ובאפשרות להיכשל, תרשי לעצמך להיכשל באזורים בהם מחיר הטעות לא גבוה מידי. התחילי בצעדים קטנים עם משהו שמרגיש מעט לא נוח אך ניתן לניהול.

אל תעשי נסיונות על הפרוייקט הכי גדול, לכי על פרוייקט צד; אל תעשי שיחת משוב קשה עם העובדת הכי מאתגרת שלך, תעשי עם זה שאת מעריכה שיוכל לקבל את המשוב בצורה מכילה יותר; אל תנסי מסרים חדשים על תורם ותיק וגדול, נסי אותם עם תורמת שרק עכשיו התחילה לתרום; לאט לאט תגדילי את צעדי האומץ שלך.

תרגלי חמלה עצמית. להיות אמיצה לא אומר להיות מושלמת או לעולם לא להרגיש פחד. חשוב לתרגל חמלה עצמית ולהיות אדיבה לעצמך ברגעים של פגיעות. אני זוכרת כמה ארועים עם המחלקה שלי, בהם ניסיתי להסביר רעיון חדש וחטפתי מקלחת צוננת. חזרתי הביתה מובסת, אבל מאותגרת. אחרי חיבוק עצמי, התנפלתי מחדש על הרעיון, הפעם מזווית אחרת, זה עבד!

תלמדי מניסיון העבר. חקרי ארועי עבר בהם הפגנת אומץ ונסי להבין מה אפשר לך את התנועה, מה היה בך? מה היה בתנאים בסביבה שאיפשרו את זה?

"רשת מעודדת" – חפש אנשים שיעודדו אותך באמת לזוז. זה יכול להיות עובדת שלך, עמיתה שלך בארגון, עמיתה מקבילה מחוץ לארגון או יו"ר הועד המנהל.

"רשת מגוונת" – התחברי עם אנשים שיכולים להציע לך נקודת מבט רעננה ושונה משלך! אני למשל הייתי מחוברת לאנשים מחברות ייעוץ ארגוני עסקיות וגם ליועצים ארגוניים מצה"ל. ניסיתי להרחיב כמה שיותר את זוויות הראייה שלי על העולם על מנת למתוח את המוכר והידוע בשירותי המחלקה.

חפשי חוויות חדשות – חקרו חוויות חדשות וצאו מאזור הנוחות שלכם. זה יכול להיות לנסות תחביב חדש, לנסוע ליעד חדש (בזה הייתי מעולה 😊) או ללמוד מיומנות חדשה. אימוץ הבלתי נודע ודחיפת הגבולות שלך יעזור לך לבנות חוסן ולגלות היבטים חדשים של עצמך.

איך לעודד תרבות ארגונית של נקיטת אומץ?

מגרש משחקים של התנסויות. אומץ ניהולי הוא תכונה שניתן לטפח ולעדן לאורך זמן. תני מקום ומרחב לעובדים שלך לשחק ולטעות קצת. אצלי במחלקה ידעו העובדות ש"עדיף כשלון מפואר מחלומות במגירה". נכון, זה לא על כל המגרש, ולא כל הזמן, אבל צרי לעצמך ולארגון ארגז חול בו ניתן להרחיב את ההתנסות וגם את האופציה להיכשל בגדול או להצליח בגדול.

חגגו את ההצלחות שלכם. הכירו וחגגו את הפעולות האמיצות שלכן, לא משנה כמה קטנות. תתגאו באומץ שלכן ובהתקדמות שאתן עושות בדרך. חגיגת ההצלחות שלך תחזק את האומץ שלך ותעורר אותך להמשיך לדחוף קדימה.

תאמרי בקול את מה שאת חושבת! תקשורת אפקטיבית היא לב ליבו של האומץ הניהולי. היו שקופים עם הצוות, חברי ההנהלה ובעלי העניין לגבי תהליך קבלת ההחלטות שלכם וההיגיון מאחוריו. עודדו דיאלוג פתוח, הקשיבו לדעות מגוונות, והיו מוכנים להודות כאשר אתם טועים.

הביאו אנשים אמיצים ומגוונים לארגון. חפשו אנשים שהפגינו מנהיגות במצבים מאתגרים, בין אם במגזר השלישי ובין אם בתחומים אחרים. חפשו מועמדים שהתגברו בהצלחה על מכשולים, לקחו סיכונים מחושבים וקיבלו החלטות קשות. רקורד מוכח של הובלה ביושרה וחוסן יכול להוות אינדיקטור חזק לאומץ ניהולי.

טיפוח תרבות של אומץ מחייב אימוץ גיוון והכלה. חפשו מועמדים מרקעים מגוונים, בעלי נקודות מבט ומיומנויות יוצאות דופן. התנסויות חווייתיות מטפחות חדשנות ומסייעות לצוותים לנווט באתגרים מורכבים. הדגישו את החשיבות של יצירת סביבה מכילה שבה קולם של כולם נשמע ומוערך.

צרי לך תמונת עתיד רצויה. הגדרי מטרות, חזון וערכים. קבעי מה את רוצה להשיג, בין אם מדובר במטרות אישיות או מקצועיות, והציבי לעצמך יעדים ברורים וניתנים והשגה.

מֵת בְּאִטִּיּוּת
מִי שֶׁלֹּא זָז מִמְּקוֹמוֹ
מִי שֶׁלֹּא מִתְעַנְיֵן.

מֵת בְּאִטִּיּוּת
מִי שֶׁפּוֹגֵעַ בִּכְבוֹדוֹ הָעַצְמִי
מִי שֶׁלֹּא נוֹתֵן שֶׁיַּעַזְרוּ לוֹ.

מֵת בְּאִטִּיּוּת
מִי שֶׁהָיָה שָׁבוּי בְּהֵרְגֵּלָיו
וְחוֹזֵר יוֹם יוֹם לְאוֹתָן הַמֻּסְכָּמוֹת.
שֶׁלֹּא מַחֲלִיף מוּתָג
שֶׁלֹּא מֵעֵז לְשַׁנּוֹת גּוֹנֵי לְבוּשׁוֹ
שֶֹּׁלא מְשׂוֹחֵחַ עִם מִי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר.

מֵת בְּאִטִּיּוּת מִי שֶׁמּוֹנֵעַ מֵעַצְמוֹ תְּשוּקוֹת
וּמְעַרְבּוֹלוֹת הָרְגָּשׁוֹת שֶׁהֵם יוֹצְרִים, דַּוְקָא אֵלֶּה
מַחְזִירִים נִיצוֹצוֹת לָעֵינַיִם וּמְשִׁיבִים לַחַיִּים
לְבָבוֹת שְׁבוּרִים.

מֵת בְּאִטִּיּוּת
מִי שֶׁלֹּא מְשַׁנֶּה כִּוּוּן כְּשֶׁהוּא מַרְגִּיש
אֻמְלָל בִּמְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ, אוֹ עִם אֲהוּבָתוֹ,
מִי שֶׁלֹּא מְרַעֲנֵן הַיָּדוּעַ וְהַבִּלְתִּי יָדוּעַ
כְּדֵי לְהִתְעַלּוֹת בַּחֲלוֹמוֹתָיו,
מִי שֶׁלֹּא מַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ, וְלוּ פַּעַם אַחַת בַּחַיִּים
לְהִתְרַחֵק מֵעֵצוֹת נְבוֹנוֹת.

תִּחְיֶה הַיּוֹם,
סַכֵּן הַיּוֹם
עֲשֵׂה זֹאת עַכְשָׁו.

אַל תִּתֵּן לְעַצְמְךָ לָמוּת בְּאִטִּיּוּת.
אַל תִּמָּנַע מֵהָאֹשֶׁר.

רבים מיחסים את השיר לפאבלו נרודה, אבל כתבה אותו: מרתה מדיירוס. תרגם לעברית: אריה קומיי

יאללה, זוזו 😊

משפיעות על העולם? מקדמים שינוי חברתי?

פנו אלינו ליעוץ

הצטרפו לרשימת המנויים שלנו

וקבלו מייל עם תכנים חדשים שעולים לבלוג

    תגובות

    כתבו תגובה