איך לצלם טוב בסמרטפון?

צילום:ענר גרין

אנחנו מצלמות באירועים והפגנות, ומתעדות בכל רגע נתון את הנעשה סביבנו, השאלה כמה מאיתנו באמת יודעות ויודעים לצלם טוב בסמרטפון, ולהפיק מהמכשיר את המיטב? 

התמונה משרתת אותנו לעבודה עם התקשורת, ברשתות ובהזדמנויות שונות, וחשוב שתעביר את המסר הנכון. בשביל זה פנינו לענר גרין, צלם ומדריך צילום שיכתוב לנו פוסט, על ההיבטים שיש לקחת בחשבון כשאנחנו ניגשות לצלם ולסקר אירועים: היבטים טכניים וגם אסתטיים. 

קומפוזיציה ועיתוי נכון לצילום

באופן כללי נרצה להעביר מסר בצילום. לספר סיפור. קל וחומר כשמדובר על צילום אירוע כשתפקידנו לתעד אותו ולדברר אותו הלאה. כדי להעביר מסר או סיפור עלינו לספר לעצמנו קודם מה אנחנו רוצים להעביר הלאה לצופה? זה נשמע אולי טריוויאלי ומיותר אבל עצם ההתעכבות על השאלה הזו יכולה לפתור הרבה מהשאלות שיש לנו לגבי הצילום הרצוי, שיעשה את העבודה.

בכל תמונה יש נושא ובכל תמונה יש רקע. צריך להבין שהרקע לעולם יהיה לפחות 50% מהתמונה. בשל כך עלינו תמיד לקחת אותו בחשבון ולהשתמש בו. מה הכוונה?

אם הבנו שהרקע יהיה נוכח ובחלק גדול מהתמונה אז כדאי ״להציב״ בו משהו שיעזור לי לספר את הסיפור. משהו שישלים את הסיפור. עלינו לעמוד בזוית כזו שתביא לידי ביטוי את הקשר שבין הנושא לבין הרקע – קשר משלים, קשר ניגודי, קשר של סדר ועוד. מה שמתאים בהתאם לסיטואציה.

לבחור מה הפוקוס של התמונה

כאשר התמונה ״שלמה יותר״, היא מעניינת יותר ומתקשרת יותר. לקיחת הרקע בחשבון מעודדת אותי לעשות סדר בתמונה וכן גורמת לנושא לזוז הצידה מעט כדי לאפשר לרק לבוא לידי ביטוי. מיקום הנושא באחד הצדדים של מסגרת התמונה מחייבת אותי לוודא שהפוקוס אכן נשמר על הנושא. כדי לוודא את זה עלינו ללחוץ על הנקודה במסך הטלפון בה הנושא נמצא. הופעת ריבוע הפוקוס על הנושא נועל את הפוקוס על הנושא למרות שהוא אינו במרכז.

כדי ליצור תמונות מעניינות שמעבירות את האוירה שהיתה באירוע לא תמיד נחפש את הרגעים הנמצאים בלו״ז. הרבה פעמים הרגעים הטובים ביותר לצילום נמצאים בין לבין. איפה שישנה התרחשות. אנשים קמים ומדברים האחד עם השני, יש תנועה, יש אוירה.

צריך להבין שהתוכן הויזואלי לא תמיד מתיישב עם התוכן של הדברים הנאמרים באירוע. לויז׳ואל חוקים משלו. כשישנה התרחשות אנחנו רוצים לראות אותה ולהרגיש אותה. זה אומר שהרבה פעמים נפנה את המצלמה למקומות ולרגעים לא מתוכננים מראש.

קביעת חשיפה שמותאמת לנושא

חשיפה = כמות אור (בהירות) מתאימה עבור הנושא.
לרוב עלינו לדאוג כך שהחשיפה של התמונה תתצבע מהנושא ללא התחשבות מיוחד ברקע. החשיפה אמורה להתבצע אוטומטית כאשר אנו נועלים את הפוקוס על הנושא (ע״ע סעיף 1). עם זאת, קורה לא אחת שהחשיפה האוטומטית לא מייצרת לי תמונה טובה כמו שאני רוצה. לשם כך ישנה אפשרות לעשות פיצוי חשיפה.
פיצוי חשיפה = לסטות לבהיר או לכהה מהחשיפה האוטומטית.
עושים את זה עלי ידי גרירת הסרגל הנמצא ליד ריבוע הפוקוס למעלה או למטה לכיוון ה ״+״ או ה ״-״ (בהיר או כהה).

התייחסות לאור הקיים

האור הקיים הוא חומר הגלם של התמונות שאנו מצלמים. לכן, ישנה חשיבות עליונה לשים לב אליו.
ראשית, לפני שאנחנו מצלמים עלינו לשים לב מהיכן מגיע האור אל הנושא שלנו – מלמעלמה, מהצד, מאחור, מלפנים.

כלל האצבע אומר שהמצלמה (גם של הטלפון המשוכלל ביותר) היא כלי מוגבל ביחס לעין האנושית. הרבה מהסיטואציות שאנו רואים בעינינו באופן טבעי אינן יכולות לבוא לידי ביטוי בתמונה טובה באמצעות מצלמת הטלפון. על כן, עלינו להקל כמה שניתן על המצלמה וכמה שפחות לאתגר אותה עם תאורה בעייתית.

התאורה הנוחה ביותר לצילום עבור הטלפון היא זו שמאירה את פני הנושא שלי. כלומר אנחנו מצלמים עם כיוון האור. במצב זה התאורה מאירה באופן אחיד את הנושא שלי (אנשים, חפצים). מבחינת התמודדות עם האור, מצלמת הטלפון לא נתקלת באתגר מיוחד וכך גם התמונות שיצאו ייראו טוב.

המצב דומה גם כשהתאורה מגיעה מלמעלה. מצלמת הטלפון תדע להתמודד ולהוציא תמונות טובות.
הבעיה מתחילה כאשר האור מגיע מהצד או מאחורי הנושא. בעזרת פיצוי החשיפה שסקרנו בסעיף 2 ניתן להתגבר על בעיות החשיפה שנתקל בהן אך מוטב מראש להמנע מלצלם בסיטואציה הזו.

עריכת תמונות ושליחתן

את העריכה נעשה בתוך תוכנת העריכה של הטלפון ולא דרך אפליקציה צד ג׳ כגון אינסטגרם. כמו כן, לא נשתמש בפילטרים מובנים אלא נערוך נקודתית כל תמונה בצורה ידנית.
ראשית עלינו להכנס לגלריית התמונות ולבחור את התמונה הרצויה. שנית, נכנס לתפריט העריכה (EDIT) כדי לשנות את

הפרמטרים המתאימים:

1. Brightness – תיקון חשיפה של התמונה. לא להגזים עם זה. לעשות תיקונים קלים בלבד לבהיר או לכהה.
2. Contrast – הגברת הניגודיות בין החלקים הכהים לבהירים. מתאים בעיקר לתמונות שצולמו בימים מעוננים או בתאורה מאד שטוחה. בתמונות שיש חוסר פאנצ׳יות. יש להזהר עם הכלי העצמתי הזה.
3. Shadows – הבהרת החלקים הכהים בתמונה.
4. Highlights – הכהת החלקים הבהירים בתמונה.
5. Warmth – חום / קור. תיקון סטיית צבע של התמונה לכחול או לכתום. כלומר, חימום או קירור התמונה בהתאם לצורך. שוב, לא להגזים עם זה.
6. Vibrance או Saturation – הגברת הרוויה של התמונה. לעיתים כדאי להעלות רוויה של התמונה בקצת. לרוב אין צורך בכך.

לסיום, איך לשלוח בצורה טובה את התמונה שצילמתם בסמרטפון?

שליחת התמונות בצורה המומלצת ביותר תיעשה דרך דוא״ל. כך התמונות שומרות על איכותן המקורית. שיטה נוספת ונוחה היא דרך אפליקציית טלגרם. ממשק המשתמש של הטלגרם דומה מאד לווטסאפ המוכר. היתרון בטלגרם שהוא מתאים להעברת קבצים כבדים ואפשר לשלוח בקלות תמונות ברזולוציה מלאה על ידי שליחת קובץ (File). לא תמונה (Photo). זה אפשרי גם בווטסאפ להעביר תמונה באמצעות שליחת קובץ (File) – אבל חבל להכביד על המכשיר.

איכות התמונה אולי פחות משנה אם נועדה לפרסום ברשתות, אבל אם רוצים שהתמונה תשרת אתכם לעוד שימושים – כדאי מאוד להקפיד על העברה שלה באיכות מקסימאלית.