300 עסקים התגייסו לקמפיין חברתי הענק בארץ. אתם חייבים ללמוד מה היה שם פלאש 90, הדס פארוש

300 עסקים התגייסו לקמפיין חברתי הענק בארץ. אתם חייבים ללמוד מה היה שם

קטגוריות:

ערב תשעה באב 2018 התפוצצה קהילת הלהט"ב ברחובות. זעם שנבנה במשך שנים של אוזלת יד מול חקיקה מפלה הגיע לשיא בחודש יולי האחרון: אגודת הלהט"ב הכריזה על יום שביתה של הקהילה הגאה בתשעה באב ומספר ימים לאחריו על הפגנת ענק בכיכר רבין. הכיכר – שבפעם האחרונה שראתה את חברי הקהילה הגאה היתה זו זכייתה של נטע ברזילי שהוציאה אותם החוצה – ראתה הפעם כמאה אלף איש יוצאים להפגין בכיכר רבין נגד חוק הפונדקאות המפלה. הקמפיין כולו זכה לתמיכה חסרת תקדים בציבור הישראלי ולהתגייסות מעוררת השראה מצד חברות ועסקים במשק.

הנתון הבא יהפוך אתכם לירוקים מקנאה: כ-300 חברות ועסקים התייצבו לצד קהילת הלהט"ב ביום השביתה שהוכרז. הקמפיין כולו, כולל ההפגנה בכיכר רבין, עלה לאגודת הלהט"ב כחצי מיליון ₪ (כחצי מהתקציב השנתי שלה). את הסכום כולו הם הצליחו לגייס ככסף ייעודי שלא בא על חשבון תקציב הפעילות הרגיל של הארגון. חלק משמעותי מתוכו הגיע מפניה למענקי חירום מקרנות, אבל החלק הארי הגיע מחברות ועסקים שהכניסו יד לכיס והחליטו לתמוך גם בכסף ולא במעשים.

אתם ירוקים כבר? אני לא מכירה אף ארגון לזכויות אדם שהצליח לגייס כזו תמיכה במאבק שלו. אף ארגון. גם לא ארגוני זכויות אדם מיינסטרימיים כמו הארגונים הפמיניסטיים. בדיסקליימר אציין שחשוב לזכור שהקהילה ההומואית (וכתבתי "הומואית" בכוונה, ולא להט"בית בהקשר הזה) היא קהילה שממוקמת חזק בתוך המדיה והמגזר העסקי וכי הדבר מייצר לה כח שייתכן שקהילות אחרות חסרות אותו. ועדיין, את הקמפיין שהם הרימו צריך ללמד בבתי ספר. גם ארגונים אחרים יכולים לאמץ חלק מן הטקטיקות שננקטו שם.

בצניעות רבה מספרת חן אריאלי, יו"ר אגודת הלהט"ב, על מזל גדול, על סערה לא צפויה ועל כדור שלג לא ניתן לעצירה שאיש לא תכנן אבל כשישבתי איתה לשיחה מעמיקה יותר גיליתי תכנון מוקדם והכנה מדוקדקת מראש שמזכירה מבצע צבאי.

חן, ספרי לי על הקמפיין. מה היה שם?

"ידענו מראש שהקיץ יהיה בעניין של פונדקאות. אחרי הקיץ של שנה שעברה שבו הוצאנו לרחובות 15,000 איש (בסבב הקודם שבו עלה חוק הפונדקאות לדיון. א.ס.) ידענו שהקיץ הנוכחי יהיה גדול אבל לא ידענו עד כמה. התכוננו ברמת התקציב הארגוני ותקצבנו 10,000 ₪ להפגנה ובסוף עשינו הפגנה בכיכר שעלתה 250,000 ₪. לא דמיינו שזה יגיע לממדים כאלה, על אף שהתכוננו מראש".


5 הצעדים שנקטה בהם אגודת הלהט"ב כדי להתכונן במהלך השנה לקיץ:

הפעלת לוביסט ומעקב צמוד אחר לו"ז החקיקה ולו"ז בג"צ צור-וייסלברג (עתירה הדורשת את השוואת רישום אמהות לסביות לרישום של זוגות סטרייטים, א.ס.)

איסוף נתונים עצמאי – האגודה ערכה מפקד משפחות

הקצאת תקציב מראש

הכנה בלוח השנה הארגוני – היה "דיבור" ארגוני על כך שהקיץ יוקדש למחאה


דווקא רעיון השביתה נפסל בהתחלת הדרך, נזכרת חן, משום שחוות הדעת המקצועית והמשפטית שקיבלו באגודת הלהט"ב אמרה שלא ניתן חוקית לשבות. הקהילה הלהט"בית אינה איגוד עובדים ולכן אינה מסוגלת להכריז חוקית על שביתה. באגודה, אם כן, חיפשו אפיקי מחאה חדשים.

"הבנו שאנשים מחפשים מה לעשות ולא רק לבוא ולהפגין, כי עשינו את זה בקיץ הקודם וזה לא הוביל למשהו משמעותי. ואז חזרנו לרעיון השביתה והתחלנו לבדוק את ההיתכנות שלו. התייעצנו עם עורכי דין וארגוני עובדים כדי להבין את הצד המשפטי, ועם התקשורת בהתייעצות מקדימה כדי לשאול האם זה מעניין והאם נראה להם שזה יפורסם. אנשים אמרו לנו שזה לא יתפוס, ושאם כמה סלבס מהקהילה לא ישבתו אז כולם ילכו לעבודה ושזה לא יעניין את התקשורת. כולם היו מאד סקפטיים."

עם זאת, החיבור של חן ושל אוהד, מנכ"ל האגודה, לשטח העלה פידבק אחר והפוך לחלוטין: הפעילים צמאים לאפיק מחאה אחר, חדש, והם מחכים לאות לפעולה. החיבור הזה לשטח איפשר להנהגת האגודה לנקוט בצעד אמיץ, בניגוד להמלצות כל היועצים.

"הלוביסט שלנו בכנסת עקב אחרי ההצבעה שנדחתה מיום ליום וידענו שהתוצאות של ההצבעה יהיו מפלות. אמרנו לשלומי, איש התקשורת שלנו (שלומי לאופר, מבעלי משרד ייעוץ התקשורת לאופר-גלאון, א.ס.), שאנחנו הולכים על השביתה ובוא נוציא הודעה. כשההצבעה בכנסת עברה ללא זוגות גאים – תוך שעה כבר היתה הודעה בחוץ. ברגע שהוצאנו את ההודעה על שביתה, זה פשוט תפס כמו אש בשדה קוצים. על אף שקיבלנו פידבק לא ללכת עליו מהרבה מאד אנשים, הוא תפס. ההקשבה שלנו לשטח הראתה שהשטח בבעירה ושהיו הרבה קבוצות פעולה שרצו לעשות משהו ולא ידעו מה לעשות. הבנו שהשביתה תעזור לאנשים להתכוונן ולמסגר את זה. ההכרזה של שביתה אפשרה לכל הקבוצות האלו להתכנס לתוך משהו ספציפי ולהתכוונן אליו. התייעצנו עם הארגונים הלהט"בים הדתיים לגבי לוח השנה והיום שבו הכי כדאי לעשות את זה והבנו שתשעה באב הוא היום האופטימלי. גם מבחינת המסר של אהבת\שנאת חינם וגם כי ממילא מדובר ביום בחירה במשק וזה יקל על המגזר העסקי להתייצב לצידנו".


5 הצעדים לפני יציאה לקמפיין שנקטה בהם אגודת הלהט"ב:

בדיקת היתכנות עם יועצים מקצועיים (עורכי דין וארגוני עובדים, במקרה הזה).

התייעצות "בשושו" עם התקשורת לבדיקת רמת העניין בסיקור הקמפיין.

הכרת הלו"ז – ידעו מתי תתקיים הצבעה ועקבו אחר הדחיות.

ביצוע פעולות מקדימות – ההודעה לתקשורת כבר היתה מוכנה מראש, עמוד התרומה ב"ישראל תורמת" היה כבר מוכן מראש.

הפעלת הזירה – ארגוני הלהט"ב הדתיים, במקרה הזה, וגם קבוצות המתנדבים הקיימות של הארגון.


"הדבר הראשון שעשינו היה לגייס חברות שיודיעו בתמיכה בעובדים שישבתו. התחלנו בשתי קבוצות פעולה של מתנדבים בקהילה. קבוצת LGBTECH היא התארגנות קיימת שאנחנו עובדים איתם בשוטף והם גייסו את חברות ההייטק הראשונות. במקביל, קבוצה שקמה במיוחד עבור מחאת הפונדקאות "המחתרת התקשורתית הגאה" (בהובלת מור חובבו ושכוללת גם אנשי תעשה, פרסום, שיווק ותקשורת) החליטה להתגייס תחת המסר של "המדינה אומרת לנו לא ועכשיו אנחנו אומרים לא". אחרי שגייסנו כמה חברות ראשונות זה היה ברור שזו הופכת להיות אש גדולה. כל פרסום של חברה הביא עוד פרסום מעוד חברה".

ההודעה על היציאה לשביתה יצאה ביום שישי, אומרת חן, והשביתה תוכננה ליום ראשון. לוח הזמנים היה קטן מאד ואינטנסיבי. "אנשים עבדו כמו מטורפים ושכחו לאכול", אומרת חן. ככל שהתקדם הזמן שטף התמיכה רק הלך וגדל והגיע למצב שבו בכל דקה התקבל שם של חברה נוספת שיצאה בהודעת תמיכה.
התמיכה של החברות התחלקה לסוגים שונים. חברות כמו IBM יצאו בהצהרת תמיכה גורפת והודיעו שיאפשרו יום חופש מיוחד לעובדים, באישור ממונה. חברות כמו פלאפון, מטריקס, בזק ו YES אישרו את יום השביתה לעובדים כיום שלא נכלל בימי החופש של העובדים (על חשבון המעסיק) בנוסף להודעות התמיכה הציבוריות. וחברות אחרות כמו סלקום ומייקרוסופט ישראל הודיעו שיעניקו סכומי כסף נכבדים לעובדים הומוסקסואלים שיבחרו להתחיל בתהליך הפונדקאות.

איזה ערך את רואה בעזרה שקיבלתם מהמגזר העסקי?

"קודם כל תמיכה ציבורית. החברות הוציאו הודעה לתקשורת או בפייסבוק של החברה. הרבה מהחברות הצהירו דברים ערכיים: 'אנחנו מאמינים בשוויון לכל אדם, מאמינים בזכות של כל אדם להיות הורה וכאלה'."

ככל שהתקדם הזמן לקראת ההפגנה הגדולה בכיכר רבין, הבינו באגודת הלהט"ב כי התקציב שייעדו במקור לצורך כך אינו מספיק וכי הם צריכים עזרה כספית, ולא רק ציבורית.

"הבנו שיש פה משהו שגדול על הארגון שלנו בכמה מידות. התחלנו להיות מדוייקים בצרכים שלנו וביקשנו משתי קבוצות הפעולה (LGBTECH והמחתרת התקשורתית, א.ס.) לכוון אותנו לחברות שיכולות לתרום למאבק דברים שמעבר להצהרה ציבורית. גייסנו כסף בעזרת אנשי הקשר שהביאו אותם ובנוסף פנינו גם לקרנות ולמענקי חירום. כל האירוע הזה עלה חצי מיליון שקל שזה חצי מתקציב השנתי של האגודה. הצלחנו לגייס את כל הכסף הזה ורוב הגיע דווקא מחברות. על כל חברה שהסכימה לתת כסף לעובדים – עשינו פניה. לא תמיד זה הניב אבל בהחלט סימנו אותן ועשינו פניה".

"העסקים שהצטרפו אלינו עזרו לסמן אותנו ככח חברתי וכח כלכלי. ההערכה שלנו היא ש50 אלף איש שבתו באותו יום ולמעלה מ 300 חברות תמכו בעובדים שלהם ששבתו. השביתה איפשרה פלטפורמה לעסקים להביע תמיכה באופן שלא מחייב לשים כסף. פתאום נהיה להם אפיק מעשי להראות גיוון במקום התעסוקה ואת הערכים הליברליים שלהם. ברור לנו מה יש להם להרוויח מהתמיכה בקמפיין הזה. ברור לי שהרבה חברות קפצו על העגלה כי זה נהיה פופולארי ואי אפשר היה שלא, קודם באו הראשונים ואח"כ כבר לא היה אפשר שלא להצטרף ".

שימו לב לסיפור הבא של חן, שעוסק בתרומה בשווה כסף:

"עמדתי ברוטשילד בשיא החום ופתאום אני מבינה שיש פעילים שחוסמים את איילון ושהם עולים את כל הדרך אלינו לרוטשילד. מדובר היה בבני נוער, בשיא החום, צועדים לרוטשילד אחרי שחסמו את איילון. התקשרתי למור שובבו מה"מחתרת" וביקשתי בקבוקי מים עבורם ותוך שעה הגיעו לרוטשילד 2000 בקבוקי מים כתרומה מאחת החברות. מתנדבים כמו מור עזרו בהבנת הצרכים שיש בשטח עצמו – היו לנו כמה אנשים בשמש הקופחת והיה צריך לארגן להם משטחי צל ענקיים ומים. היו מנגנוני עבודה שפשוט ידעו לפעול".

אז למה לכם לחזר אחר עסקים? מה זה ייתן למאבק שלכם? – כל התשובות של אגודת הלהט"ב

  1. גיוס של המגזר העסקי הוא הישג בפני עצמו. מדובר במגזר שלא תומך במאבקים חברתיים בדרך כלל וחושש להביע עמדה.
  2. עניין תקשורתי – כתבות בוואלה, ווינט ו- וודג' היו מתבקשות, אמנם, אבל אף אחד לא ציפה לכתבות בדה-מרקר, גלובס ומדורי העסקים של העיתונים השונים.
  3. כניסה למיינסטרים, לקונצנזוס
  4. פתיחת אפיקים לגיוס משאבים
  5. תרומות בשווי כסף

ביום השביתה עצמו ביצעה אגודת הלהט"ב עבודה תקשורתית ששווה לשים אליה לב. הארגון הקטן הזה, בסך הכל חמישה עובדים, הרים אולפן תקשורת – לא פחות – בלב שדרות רוטשילד. במקום לתת לתקשורת לסקר בעצמה, החליטו באגודה שהם אלו שייצרו את התוכן עבור התקשורת ויזמינו את הכתבים לצרוך במקום לייצר. ניידות שידור הגיעו לשדרות רוטשילד והתחברו לפיד שייצרה עבורם האגודה, שהחליפה מגישים ומרואיינים באולפן הטלוויזיה שלה בכל שעה עגולה. ייתכן שוב שמדובר בטקטיקה שארגונים אחרים, שפחות נטועים בתוך המילייה התקשורתי יצליחו ליישם בהצלחה. עם זאת, חשוב להזכיר כי התגייסות סלבס למאבקים חברתיים היא שכיחה במדינת ישראל, ולא מאפיינת אך ורק של הקהילה ההומואית. מדובר בטקטיקת קמפיין שחשוב לשקול אותה.

מספרת חן:

"הדבר המרכזי שקרה זה נרטיב. היה לנו כח בתוך התקשורת ועשינו רעש בסדר היום הציבורי. הציבור הרחב היה איתנו ושידר לעסקים שהם יכולים לתמוך מבלי להסתכן בכלל. זה משהו שנוגע לכולנו, לכל המארג החברתי של המדינה, וגם חברות שמרניות יותר יכולות להתחבר לערכים של משפחה וילדים. הנרטיב של: לא מאפשרים לנו להקים משפחה בישראל, מסמן פגיעה בערך משפחתי ישראלי מאד מהותי ואנשים התחברו לזה בקלות. זה היה נרטיב קל לעיכול שמדבר לקהל מאד רחב. עסק שתומך בלהט"בים שמנסים להקים משפחה בעצם תומך בהקמת משפחה, שזה בלב הקונצנזוס הישראלי. כמעט חודש שלם היינו בלב הסיקור התקשורתי: הפגנה בכיכר, החוק עצמו, דיון בבג"צ אח"כ השביתה וכו'. כל ערב היינו במהדורה ואין כלי תקשורתי שלא דיווח עלינו. זה מאד עזר לחזק את המחאה. וכמובן – זה עזר בגיוס תרומות פרטיות. הרבה עסקים תרמו דרך מנגנון התרומה של "ישראל תורמת" בכרטיסי אשראי. זה היה צינור ההזנה המרכזי שלנו, בתרומות של 1000 ₪ משם. ניצלנו את המומנטום ושידרנו שאנחנו צריכים עזרה. שידרנו את אותו המסר לשתי קבוצות הפעולה שלנו והם חיברו אותנו לחברות שהיו מסוגלות לתת כסף, ואנחנו פנינו בעצמנו באופן ישיר".

איך אתם מתכוונים להיעזר בעסקים האלו בעתיד? האם תישארו איתם בקשר?
"גיוס העסקים לא התנהל באופן מסודר, היה לזה חיים משל עצמו. אנחנו ארגון קטן וכל מי שאמר "אני יכול לדבר עם מישהו" – הלך ודיבר איתו. בשעות הראשונות עוד ניהלנו רישום אבל זה יצא משליטה באיזשהו שלב. עם חלק מהעסקים אנחנו לגמרי בקשר ועם חלקם – לא. אנחנו לומדים לקחים מהקמפיין הזה ואני חושבת שהיינו צריכים לעשות מאגר מידע מסודר שלהם. מאד קשה לחשוב מאורגן בחלון הזמנים המצומצם שהיה לנו".

מה את ממליצה לארגונים אחרים שרוצים לקבל תמיכה מעסקים?

"אני חושבת שבעידן של היום העסקים מעוניינים לא רק לתרום כסף. יכול להיות שבסופו של דבר זה יוביל לזה, אבל העסקים מדברים יותר על מעורבות חברתית ואחריות תאגידית. צריך להבין מה זה אומר. יש מגזר שכן מעוניין לקחת איזשהו חלק בזירה החברתית וצריך להבין איזה תפקיד הוא יכול למלא. בשביתה התפקיד היה מאד ברור ומאד קל למימוש – הם היו צריכים לאפשר לעובדים לא להגיע באותו יום, וכמובן היה קל שהיה מדובר ביום בחירה במשק וזה לא בהכרח עלה להם בכסף. ה "win-win" מאד עזר – זה לא היה רק "תנו לי צ'ק". הרבה פעמים פונים לחברות הייטק, ויש להם אחריות תאגידית והם רוצים שהעובדים יתנדבו איפשהו או שהם ישוו את התרומה של העובדים שלהם. פחות רוצים לתת צ'ק.
בנוסף, עסקים גדולים שפונים לקהל מאד רחב, לא יעשו שום דבר שיסכן את העסק. הם לא ירצו נרטיב שלא פונה לרוב הקהל שלהם. הקלף שעבד לטובתנו הוא ערך המשפחה שהוא בלב הקונצנזוס הישראלי, זה אפילו לא יהודי-דתי בהכרח. אנחנו חברה שמקדשת את המשפחה וזה נמצא בלב ליבה של התרבות שלנו. אני חושבת שהדרך לעצב את זה מול עסקים זה לחבר בין עסק ובין נרטיב שהוא יכול לאמץ כי זה מתאים לקהל הלקוחות שלו. ואז אולי לייצר את "win-win" לשני הצדדים. "

חמשת הכללים לניהול קמפיין מוצלח של חן אריאלי:

  1. לייצר "win-win" – להבין שגם העסק רוצה להרוויח ושזה לגיטימי. זה לא רק אלטרואיסטי, זו לא קרן פילנטרופית. למעלה מ-300 חברות הצטרפו כי היה להן רווח.
  2. לייצר אפיק מעשי ופשוט להצטרפות העסק ואנשים למאבק.
  3. חיבור לשטח – להישאר מחוברים לשטח, לקרוא נכון את השטח. זה יאפשר לכם לעשות החלטות אמיצות, גם בניגוד להמלצות של גורמים מקצועיים.
  4. הכנה מוקדמת – זו אסטרטגיה לניהול מאבק ארוך טווח. ידענו שהקיץ האחרון הוא לא סוף המאבק הזה ושיהיו לו עוד נקודות בהמשך הדרך, סימנו אותן ונערכנו אליהן מראש.
  5. תשתית קבוצות מתנדבים – לקחנו על עצמנו להיות ארגון מתכלל וליצור אפיקי עבודה משותפים לכל ההתארגנויות השונות בקהילת הלהט"ב. הקמנו מנגנונים שמאפשרים לנו לעבוד מרושת ומשותף בצורה מקצועית.

ואיך אפשר בלי ההמלצות שלנו?

5 ההמלצות שלנו לגיוס כספים מוצלח במהלך הקמפיין

להכין תשתית מראש – יש מלא אתרים שיאפשרו לכם לעשות גביה באינטרנט בכרטיסי אשראי (ישראל תורמת, פייפאל, ועוד ועוד). לפחות אמצעי גבייה אחד חייב להיות באוויר בעת היציאה לקמפיין.

להבין את הצרכים ולשדר את הצרכים לשטח בזמן אמת. אם ההפגנה גדלה מכמה אלפי אנשים בודדים לכמה מאות אלפים – צריך לשדר הלאה שהצורך לכסף עלה.

לפנות למענקי חירום לקרנות ולתורמים שיש לכם מערכת יחסים קיימת איתם.

לייצר מצבי win-win עבור העסקים שתומכים בכם. אל תצפו מהם לתמיכה אלטרואיסטית. להבין שהם מצפים להרוויח מהתמיכה בכם ולהבין שזה לגמרי בסדר.

בסיס נתונים – כל סימני הקריאה בעולם לא יספיקו כדי לתאר כמה שזה חשוב. חובה חובה להכין רשימות, לשמור על שמות אנשי קשר, לרשום בזמן אמת מספרי טלפונים של אנשים ולתעד את סכומי התרומה. בסיס הנתונים הזה ישמש אתכם בעתיד והוא שווה זהב.


הישארו מעודכנים ומעודכנות בזמן אמת

ללא תגובות עדיין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

74 + = 84

כ