כיצד הפכו "לילה טוב" את ההתנגדות להטרדות מיניות בחיי הלילה מטאבו למיינסטרים?

"לילה טוב", עמותה הנלחמת בתופעת ההטרדות המיניות והאלימות המינית בחיי הלילה בישראל, התחילה ממקום מאד אישי.

יצאתי עם חברות לשמוע את המוזיקה שאנחנו אוהבות במועדון שאנחנו אוהבות, וחזרתי בבוקר למחרת המומה וכועסת. במרחב הציבורי, בזירה הביתית שלי – חוויתי רצף של הטרדות ואלימות מינית מטלטלת; ובאותה מידה – זה היה עוד לילה במועדון בישראל. לא היה בזה שום דבר חדש.

השאלות ששאלתי את עצמי, על הזכות של נשים במרחב הציבורי, על הזכות של נשים לשלמות הגוף שלהן, התגלגלו לכדי פוסט שעוד באותו היום הפך ויראלי. הא-נשים ששיתפו אותו ידעו בדיוק על מה מדובר: כשאשה יוצאת למועדון, צפוי שתוטרד. מעצם היותה אישה בחיי הלילה – סביבה חשוכה ורועשת רוויית אלכוהול, סמים ואווירת מיניות – אין ערבות לבטחונה האישי. בדיוק מהסיבה הזו, רוב החברות שלי כבר לא יוצאות למסיבות.

לילה טוב היא יוזמה משותפת שלנו, פעילות חברתיות, בלייניות ובליינים, בשיתוף בעלי ברים ומועדונים, שמטרתה לצמצם את האלימות המינית בחיי הלילה – החל בהטרדות וכלה בשימוש בסמי אונס. אנו מקדמות מרחב בטוח ומהנה לבלייניות ולבליינים של חיי הלילה בכל הארץ, באווירה של אפס סובלנות כלפי הטרדות מיניות ותמיכה מלאה במי שחשה או חש מוטרד.

בטחון אישי וחיי לילה הם לא רעיונות סותרים
חשוב להבהיר, אני מבלה קבועה בחיי הלילה של תל אביב. זו לא קריאה כנגד תרבות של מוזיקה רועשת, עשן, חושך והשעות הקטנות של הלילה. להיפך- זה בדיוק מה שאני אוהבת. המאפיינים הללו הופכים את חיי הלילה למרחב ציבורי יוצא דופן, שבו נצרכים סמים שמקובלים על פי החוק (אלכוהול) ושלא מקובלים בעיני החוק (כל דבר אחר), וככזה צריך לייצר במרחב הזה כללים שיבטיחו את שלמות הגוף והנפש של כל הנוגעים בדבר. זה מורכב, אבל בפירוש אפשרי.

איך הפכנו את ההתנגדות להטרדות מיניות בחיי הלילה למיינסטרים?

האתגר הראשון היה לתת שם לתחושה שרק 50% מהקהל מרגיש ולהפוך אותה למושג שגור – כזה שיקבל התייחסות הולמת והתנגדות רצינית. גם כאן, העשייה הגיחה מתוך התנדבות וקהילה. יומיים לאחר פרסום הפוסט, איגדנו יחדיו נשים וגברים, מבלות בחיי הלילה ובעלי מועדונים למפגש (במועדון ה"אנה לולו") שישפוך אור על החוויה הנשית: מהי הטרדה, מה רצוי ומה אסור ואיך לייצר מרחב בטוח לנשים במועדון.
החשיבות בשיקוף: חיי הלילה ברובם מאורגנים ומנוהלים על ידי גברים. חלקם כלל לא היו מודעים לתופעה או להיקפה. כדי להתקדם מרעיון למעשה, היינו צריכות לייצר שיח שמגדיר איפה עובר הגבול בין תקשורת פרו-מינית להטרדה מינית.

האתגר השני, היה בזיהוי הגורמים האחראיים – אלו שניתן לרתום לעבודה משותפת במאמץ למגר אלימות מינית מחיי הלילה. מתוך ההבנה שברים ומועדונים הם מרחב ציבורי בבעלות פרטית, שעבור הבילוי בהם הקהל נדרש לשלם, פנינו אל בעלי אותם מקומות כאחראיים ראשיים לבטחון המבלים והמבלות. זאת לצד אינטרס כלכלי ברור מצידם- הדרה של 50% מהקהל – רעה לעסקים. הפניה האישית אל בעלי המועדונים בעיר סייעה לא רק במחויבותם האישית והמתמשכת לעשייה, אלא גם בסימון אלימות מינית בסצנת חיי הלילה כדבר מוקצה, והפכה את הדיון על מיניות הוגנת ושוויונית ללגיטימי, קוּל וחשוב.

בארוע שנערך בבר ה"כולי עלמא" תחת הכותרת "דונט קיל מיי וייב", הזמנו מבלים ומבלות, ברמנים, מלצריות, דיג'ייז, מארגני ליינים להשמיע את קולם בנושא – להוציא לאור את תופעת ההטרדה ואת המקומות בהם היא מתקיימת ובד בבד לתת כלים למנהלי בתי העסק כיצד למגר אותה: איך להתמודד עם מטרידים באופן חוקי, ההגדרות של "חוק הסלקציה" ואיך לא לנצל את נושא ההטרדות המיניות כדי לעקוף את חוק הסלקציה (מתוך הבנה שאי אפשר לזהות מטרידים מראש, והם קיימים בכל הצורות והצבעים). באותו מפגש קראנו לפעולה של גורם האחריות הנוסף, הקהל עצמו. עידוד של ערבות הדדית ועזרה חברית ושקולה, לאיש או אשה הנמצאים במצוקה בסביבת המועדון.

אסטרטגיה: פעילות בכל קנה מידה
כדי למגר את תופעת האלימות המינית מחיי הלילה, בחרנו לתקוף את הנושא במספר רמות: בקשר שבין קהל המבלות והמבלים; בין הקהל לבין הצוות המפעיל של חיי הלילה (בר, מלצור הנהלה, בעלות ובעלי עסק); בין הרשות המקומית לבין האזרחים ובתי העסק בתחומה; ובחקיקה כלל ארצית שתבהיר הלך-רוח אזרחי ותפנה משאבים לתופעה חמורה הקורית במקביל – השימוש בסמי אונס לניצול ותקיפה מינית.

מתוך ההיכרות שלנו עם סצינת חיי הלילה, פנינו אל כל הגורמים הרלונטיים ליצירת שינוי בהלך הרוח המאפיין אותה. השתמשנו במדיה החברתית בכדי לעורר שיח כנגד הטרדות ולתת במה למוטרדות. פיתחנו מערך הדרכות שנועד לסייע לבתי עסק בטיפול נכון במקרה של הטרדה והפכנו אותם שותפים בהפצת המסר; שיתוף הפעולה עם העירייה הביא לשינוי תודעתי אצל הקהל הרחב, גם זה שלא יוצא למועדונים; הפעילות במדיה הציבורית הביאה לחיבוק של חיי הלילה כסצנה לגיטימית לשוויון מיני (זירה שהייתה פעם "אפלה" ואלו היו כללי המשחק שלה). הפעילות החקיקתית, השתתפות בוועדות בכנסת לצד משטרת ישראל, כמאגפת סופית את תופעת סם האונס: להכיר כי היא קיימת, כי היא מחייבת צעדים והפניית משאבים.

האמנה החברתית וגיוס בתי עסק
המטרה היתה לייצר הסכם וולונטרי ומחייב בין כל הצדדים בחיי הלילה, המבלים והמפעילים. השיח שהוביל לניסוח האמנה נעשה בשיתוף עם מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית תל אביב. במפגשים, התדיינו שני הצדדים ביחד ובנפרד וניסחו עמדות שהובילו לשלושה עקרונות מחייבים:

1. התחייבות שהצוות במקום הבילוי יעבור אחת לשנה הכשרות ייעודיות לזיהוי וטיפול במקרים של הטרדה או פגיעה מינית.
2. תליית שילוט ברחבי המועדון/בר המבהיר שלמקום יש אפס סובלנות כלפי הטרדה מינית, ושמי שחש/ה מוטרד/ת יכולה לפנות לכל אחד מעובדי המקום לעזרה.
3. מינוי אחראי/ת לנושא לצורך טיפול ותיעוד המקרים, תיאום ההכשרות והנחלת העקרונות בקרב עובדי המקום.

הרחבת הפעילות אל בתי עסק שלא לקחו חלק בתהליך ניסוח האמנה, כללה פניה אישית אל מקומות הבילוי ומפגש עם נציגות מההנהלה. במפגשים הסברנו על הפעילות, על תופעת ההטרדות על האמנה והמתחייב ממנה. רק בתי עסק שהתחייבו לאמנה במלואה ועברו הדרכות נכללו בפעילות.

מיתוג, פרסום
במקביל לתהליך ניסוח האמנה, בנינו את המותג שלימים נקרא "לילה טוב". פנינו אל המעצב הגרפי אפיק נעים ליצירת לוגו שיהיה מזוהה עם היוזמה (דמות של מלכת קלפים שמחווה בידה לעצור, המופיעה בכל שילוט במועדונים החברים באמנה)

יצרנו קשרים עם יוזמות מקבילות בארץ ובחו״ל. שיתוף פעולה עם היזמה הבריטית Good Night Out סייע בניסוח המאפיינים הגרפיים לניסוח מסר ברור שלוכד את העין, מנגיש את הדיון ומגייס את הצופה.

אתר האינטרנט של לילה טוב, בו ניתן לקרוא על האמנה, להתעדכן על מקומות חדשים המצטרפים ליוזמה, ולהתנדב אליה, משמש גם לפניות אישיות אלינו מצד הקהל הרחב לתרומות, שאלות, בקשות להרצאות ופעילויות נוספות ושיתופי פעולה.

דף הפייסבוק של לילה טוב, המנוהל על ידינו ולו מעל 9000 עוקבות ועוקבים, המציע תוכן בנושא חיי לילה בטוחים והטרדות מיניות במרחב הציבורי, הפך לחלק חשוב בעשייה שלנו. הדף מתעדכן במקרים ובפעילויות רלוונטיות ומטרתו לעדכן על הנעשה במסגרת היוזמה ולקדם את שינוי הנורמות והגברת המודעות בכל הנוגע למרחב בטוח מאלימות מינית בחיי הלילה.
היוזמה זכתה לכיסוי תקשורתי רב במהדורות החדשות בטלויזיה, בעיתונים, ברדיו ובאתרי החדשות המרכזיים, במקומונים ובלוגים.

גיוס והרחבת פעילות: מוניציפלית וארצית
"לילה טוב" פועלת בתמיכת ארגונים פמיניסטיים כמו שדולת הנשים בישראל ומרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, בתמיכת הקרן החדשה לישראל, ובשיתוף פעולה עם עיריית תל אביב-יפו והקליניקה לזכויות נשים במכללה למנהל.

הפנייה אל עיריית תל אביב נעשתה במטרה להפיץ את המסר לקהל הרחב, מעבר לסצנת האנדרגראונד, וכן במטרה רחבה יותר – בכדי לנסות לעגן את עקרונות האמנה שלנו בחקיקה עירונית.
הפניה לעו"ד גבי לסקי, חברת מועצת העיר תל אביב-יפו ויו״ר הועדה לקידום מעמד האישה במועצה, הובילה לשיתוף פעולה בקמפיין "אל תהיה הגבר הזה", שפורסם בתחנות אוטובוסים ברחבי העיר, במטרה להפוך את נושא ההטרדות המיניות בחיי הלילה מנישה, לעניין ציבורי יומיומי.
לסקי הצליחה להעביר החלטה ראשונית במועצה שמקבעת את נושא ההדרכות למניעת הטרדה מינית כתנאי לרישוי עסקים, והשלב הבא יהיה לקדם את זה מהחלטת מועצה לחקיקה עירונית של ממש.

כמו כן לקחנו חלק בפרויקט "הסלון החברתי" של מזא"ה 9 ועיריית תל אביב, שנועד ללמד את הקהל כלים אפקטיביים לשינוי חברתי מצד יזמות חברתיות מובילות.צוות הניהול של "לילה טוב" מורכב כולו ממתנדבות שהקימו את היוזמה מתוך רצון לשנות את חיי הלילה עבור עצמן, ועבור כולנו.

לאחר שגייסנו מעל ל-40 בתי עסק בתל אביב ובאר שבע, ומקומות רבים נוספים פנו להתחיל בתהליך ההצטרפות, פתחנו בתהליך הפיכת היזמה לעמותה על מנת לממן את הרחבת הפעילות והעמקתה מול המקומות שכבר הצטרפו.

הרחבת הפעילות כוללת:
*פיתוח מערך ההדרכות כך שיאפשר העברת הכשרות לכל המקומות שהצטרפו ברחבי הארץ.
*קידום שיתופי פעולה עם הארגונים הפעילים בנושא.
*קידום מודעות ציבורית ומדיניות עירונית ולאומית שתתמוך בחיי לילה נקיים מהטרדות ואלימות מינית.

קמפיין ההדסטארט שהובלנו גייס למעלה מ-100 אלף ש"ח ב-6 הימים הראשונים לקמפיין. לטובתו גייסנו את הקומיקאית רות אלבז לסרטון סאטירי שימשוך את הצופים לחוויה חיובית של הזדהות עם המטרה. הקמפיין הצליח לגייס גם עשרות אמנים ויוצרים לתרומת תשורות עבור התומכים, ביניהם רם אוריון, רונה קינן, רמי פורטיס, האמניות מיכל היימן ומיכל בר אור, הקומיקאים תום יער, תם אהרון ועוד.
הכספים שגויסו במסגרת הקמפיין אפשרו להקים עמותה ולקיים תקציב פעילות למשך שנה. לאחר הקמת העמותה גויסה יהל אזולאי שרעבי כמנהלת פרויקטים בשכר.

קידום חקיקה ואכיפה בנושא סמי האונס
בכדי להלחם בתופעת סמי האונס, השתתפנו בדיונים בכנסת בוועדה לקידום מעמד האישה ובוועדה המיוחדת למאבק בנגע הסמים והאלכוהול, וניסחנו הצעת חוק בשיתוף ח״כ מיכל רוזין.

לילה טוב זכתה בפרס ״האיש ההולך״ לאקטיביזם אורבני ובציון לשבח מטעם פרס דרור.
היוזמה זוכה לתמיכה נרחבת בקרב ציבור חיי הלילה והצעירים, המביעים שוב ושוב את הצורך האקוטי אותו זיהינו ולו עיצבנו פיתרון מותאם ואפקטיבי.

מייסדות לילה טוב הן: יעל אלבז, גילי רון, יסמין וקס, קרן גרינבלט, הגר שיזף, שירה מייקין, שלי בן שחר, תמר גומל, סילאן דלאל וגלי פיפלקס.

לאתר לילה טוב
לדף הפייסבוק
לילה טוב בטוויטר: #goodlyla