אמור לי מי התורמים שלך ואומר לך מאיזה ארגון אתה

אמור לי מי התורמים שלך ואומר לך מאיזה ארגון אתה

ביקשנו מד"ר איתי גרינשפן ושירה ורדי מבית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית, האוניברסיטה העברית בירושלים, לשתף את קוראי SHIFT בניתוח נתונים שערכו על מאפייני תורמים לארגוני סביבה, ארגוני רווחה וארגונים לשינוי חברתי, ניתוח אותו הציגו לראשונה בכנס השנתי ״לאן נושבת הרוח: אתגרי ההשתתפות החברתית בישראל״, של המרכז לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה ומיזם ההתנדבות הישראלי. הם כמובן נענו ברצון:)

התנועה הסביבתית בישראל התפתחה בשלושה גלים עיקריים (גרינשפן, 2015)

גל ראשון, משנות ה-50 ועד סוף שנות ה- 80, תקופה שהתאפיינה בשיח של 'שמירת טבע', ובפעילות כמעט בלעדית של החברה להגנת הטבע (לצד ארגונים חצי-ממשלתיים כמו רשות שמורות הטבע וקק״ל).
גל שני, מתחילת שנות ה-90 עד אמצע שנות ה-2000, תקופה שהתאפיינה בשיח חדש של 'איכות הסביבה' (שיח שנותן דגש על סוגיות מדעיות כמו זיהום מים, זיהום האוויר ובריאות הציבור), ובגידול משמעותי של מספר ארגוני הסביבה בישראל (ראו תרשים 1 – הקמת ארגוני סביבה חדשים לפי שנות הקמה, מקור) שהוביל להיווצרות תנועה סביבתית בולטת ובועטת בישראל. הגידול במספר ארגוני הסביבה בתקופה זו היה חלק מהתפתחות החברה האזרחית בישראל בשנות ה- 90 שמקורה בעלייה במודעות החברתית ובפעילות הציבורית לטובת שינוי חברתי (מה שאולריך בק מכנה 'פוליטיקה של מטה' בסוגיות כמו פמיניזם, זכויות אדם, אקולוגיה, רב-תרבותיות, עובדים זרים, ועוד).
גל שלישי, שני העשורים האחרונים ועד ימינו, תקופה המאופיינת בשיח מתרחב של ׳קיימות׳ ובחיבור בין סוגיות חברתיות לסביבתיות. יותר ויותר פעילים חברתיים, אקטיביסטים ובעלי אג'נדות חברתיות בונים קואליציית צדק חברתי וצדק סביבתי בין ׳מחבקי עצים׳ לבין 'מתקני עולם'. עוד מאופיינת תקופה זו בפנייה ליותר אוכלוסיות שמביעות עניין בסוגיות סביבתיות, ובמודעות גדלה של העולם העסקי למחוייבות התאגידית שלהם לחברה ולסביבה.


תרשים 1. הקמת ארגוני סביבה חדשים לפי שנותה קמה

מי מממן את כל הפעילות האזרחית הירוקה הזו, ומה חלקם של התורמים הקטנים – האזרחים – להתפתחות ארגוני הסביבה בישראל

הנתונים מצביעים על כך שכמעט רבע מהכנסות ארגוני הסביבה בישראל מגיעים מתרומות של אינדיבידואלים או כדמי חבר (תרשים 2) כך שיש חשיבות לנו, האזרחים.

תרשים 2. מקורות ההכנסה של ארגוני הסביבה בישראל, לפי מקור מימון

מחקרים מראים כי התורמים 'הירוקים' נוטים להיות צעירים, רווקים, משכילים,וממעמד סוציואקונומי גבוה יחסית. אך לאור החיבור שהזכרנו בין סוגיות חברתיות לסוגיות סביבתיות, עולה השאלה האם תורמים לתחומי הסביבה שונים במאפייניהם מתורמים לארגוני רווחה ותורמים לארגונים לשינוי חברתי?

ניתוח שערכנו לאחרונה מתוך סקר פילנתרופיה בקרב מדגם של האוכלוסייה הבוגרת בישראל משווה את מאפייני התורמים (גיל, הכנסה, וכו׳), המניעים לתרומה (מוטיבציה) והאמון במוסדות המדינה בין 3 קבוצות: תורמים סביבתיים (להלן – 'הירוקים'), תורמים לתחום הרווחה (להלן – 'החברתיים') ותורמים לשינוי חברתי (להלן – 'מתקני עולם') (מקור הנתונים הוא סקר נתינה ופילנתרופיה שנערך בשנת 2016 על מדגם של 614 נסקרים מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל (Drezner et al., 2017)). הסקר מעיד על כך ש- 15% מהאוכלוסייה תרמו לארגוני סביבה; 63% תרמו לארגוני רווחה; ו-7% תרמו לארגוני סנגור ושינוי חברתי (הנשאלים יכלו לענות שהם תורמים לכמה סוגי ארגונים, ולכן – 60% מהתורמים לארגוני סביבה תרמו גם לארגוני רווחה; ו- 13% מהם תרמו גם לארגוני שינוי חברתי. מגמה זו בפני עצמה מעידה על התכנסות כלשהי בין התחומים).


בפירוט הממצאים להלן נציג הבדלים בין שלוש קבוצות התורמים:

1. מאפיינים סוציו-דמוגרפיים: מצאנו כי התורמים 'הירוקים', הם באופן מובהק יותר משכילים, צעירים, רווקים, ובעלי הכנסה גבוהה לעומת כלל התורמים (בדומה למופיע בספרות). אולם, הם אינם שונים מהתורמים 'מתקני העולם': בשתי הקבוצות, רוב התורמים היו ילידי הארץ או ילידי אירופה-אמריקה (ממוצא אשכנזי), בני דור המילניום (ילידי שנות ה-80-2000), אקדמאים בשיעור גבוה יחסית, רווקים, חילונים, ובעלי הכנסה מעל הממוצע.
אולם בהשוואת התורמים ה'ירוקים' לתורמים ׳החברתיים׳, מצאנו כמה הבדלים: התורמים לתחומי הרווחה היו לרוב בעלי הכנסה נמוכה יותר, אחוז נמוך יותר מהם היו ילידי אירופה ואמריקה (יותר תורמים ממוצא מזרחי?), רמת הדתיות היתה גבוהה יותר בקרב תורמים אלה, והם היו נשואים באחוזים ניכרים יותר. ההבדלים מוצגים בתרשים 3 (צהוב = תורמי רווחה, סגול = תורמים לארגוני שינוי חברתי).


תרשים 3. תורמים ירוקים, חברתיים, ומתקני עולם, לפי מאפיינים סוציו-דמוגרפים

2. השתתפות אזרחית ומניעים לתרומה: כשהשווינו את ה'ירוקים' ל׳חברתיים׳ול'מתקני העולם' בנוגע להשתתפות אזרחית (תרשים 5), גילינו שהם מתנדבים יותר וחתומים בשיעור גבוה יותר על כרטיס אד"י לתרומת איברים בהשוואה לתורמים אחרים באופן כללי, וכן לעומת 'החברתיים', אבל לא לעומת 'מתקני העולם'. המניעים העיקריים של 'הירוקים' לתרומה זהות לאלו של 'החברתיים': כדי לעזור לזקוקים לעזרה, כדי למלא חובה מוסרית, וכדי להרגיש טוב עם עצמם. בקרב 'מתקני העולם', נתפסה דווקא עבודת הארגונים עצמם כמניע עיקרי לתרומה. מה שמעיד, אולי, על אופייה של קבוצה זו, כמזדהים אידיאולוגית עם הארגונים לשינוי חברתי.

תרשים 5. תורמים ירוקים, חברתיים, ומתקני עולם, לפי השתתפות אזרחית אחרת ומניעים לתרומה

3. רמת אמון: לתורמים 'הירוקים' יש אמון כללי דומה לכלל התורמים ול'חברתיים' ול'מתקני העולם'. אך רמת האמון שלהם בארגוני איכות סביבה, באופן לא מפתיע, היא גבוהה יותר בהשוואה לכלל התורמים; אבל – גילינו אצל 'הירוקים' ו'מתקני העולם' רמת אמון נמוכה יותר לעומת כלל התורמים, ולעומת 'החברתיים' במוסדות כמו: הממשלה והמשטרה (תרשים 6).


תרשים 6. תורמים ירוקים, חברתיים, ומתקני עולם, לפי אמון במוסדות שונים

לסיכום

כשמשווים בין התורמים 'הירוקים' לבין תורמים 'מתקני העולם' – מגלים הבדלים מעומעמים למדי. שתי הקבוצות דומות במאפיינים הסוציו-דמוגרפיים שלהם, יש להם מדדים גבוהים יותר של השתתפות אזרחית, וכן הם מביעים אמון נמוך יותר במוסדות למעט אמון בארגוני סביבה, לעומתם 'החברתיים' דומים יותר לתורמים הכלליים האחרים והתכנסות מאפיינים ביניהם לבין הירוקים לא ניכרת. זוהי עדות להתכנסות בין אג'נדות של סביבה ושינוי חברתי גם בקרב התורמים לארגונים אלה, אך פחות להתכנסות בין סביבה ורווחה בקרב התורמים.

כשאנו באים לאפיין את התורם 'הירוק' ואולי גם את 'מתקן העולם' אנחנו נתקלים בפרדוקס מסוים: מצד אחד, אנחנו פוגשים את האדם 'המיטיב' – הם מתנדבים בשיעור גבוה, הם תורמים איברים, תורמים לא רק לארגוני סביבה; מצד שני, אנו מזהים בקרב תורמים אלה רמת אמון נמוכה במוסדות המדינה, מה שייתכן ומעיד על נטייה שלהם להתרחקות מהממסד, העדפת החברה האזרחית כמרחב לשינוי, וייתכן שנטייה לאינדיבידואליזם.

כארגונים לשינוי חברתי המתעניינים בפוטנציאל גיוס כספים והזדהות אידיאולוגית עם אג'נדות של שינוי חברתי, יש להביא בחשבון את המאפיינים האלו, להבין את המניעים של התורמים, ולהבין כי – פעילות סביבתית איננה 'איכות סביבה' בלבד, אלא היא שינוי חברתי!

לא מעט שאלות מונחות עוד לפתחינו: לאן ינתבו הארגונים הללו את מרצם בעתיד? האם נוכל לזהות תהליכי התכנסות של תחומי פעילות משולבים יותר: סביבה-רווחה-חברה? האם תחרות על תורמים ועל משאביהם תתפתח או שיתופי פעולה ואיגום מאמצים? או שמא מציאת דרך לייחוד הפעילות של כל ארגון כדי להשיג נישה ייחודית? כך או כך, אם ניטיב להכיר את התורמים, ניטיב למקד את פעילויותינו ואת מהות העשייה שלנו.

מקורות:
בק, א' (2002). עולם חדש יפה: מודל של חברה אזרחית. תל אביב: הוצ' הקיבוץ המאוחד.
גרינשפן, א' (2014). פילנתרופיה סביבתית: יחסי הגומלין בין קרנות פילנתרופיות לארגוני הסביבה בישראל. סדרת מאמרים, חוברת 21. ירושלים: המרכז לחקר פילנתרופיה בישראל.
גרינשפן, א' (2015). תהליכי שינוי והתפתחות בתנועה הסביבתית בישראל: מאוריינטציה מדינתית לחברה אזרחית ושותפויות. ביטחון סוציאלי, 98, 157-193.
טל, א', לאון זכות, ש', פרנקל-אושרי, ל', גרינשפן, א' ועקוב, ש' (2011). התנועה הסביבתית בישראל: מגמות, צרכים ופוטנציאל. באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
Drezner N. D., Greenspan, I., Katz, H. &Feit, G. (2017). Philanthropy in Israel 2016: Patterns of Individual Giving. Tel Aviv: The Institute for Law and Philanthropy, Tel Aviv University Buchmann Faculty of Law.