חצי שנה של הדרכה בזום, מה למדנו?

חצי שנה של הדרכה בזום, מה למדנו?

כבר למעלה מחצי שנה שעברנו ממפגשי הדרכה פיזיים להדרכה בזום, אבל מי סופר? מאז שמשבר הקורונה פרץ לחיינו קיימנו עשרות מפגשים במגוון רחב של נושאים. חלק היו חד פעמיים לקהל משתנה וחלק לקבוצה קבועה של משתתפים. התובנות בפוסט נוגעות בעיקר למפגשים החד פעמיים.

אם זו הדרכה בזום יגיעו רק חצי

לא משנה כמה אנשים נרשמו לנו. בין אם מדובר על כנס גדול שנרשמו אליו 200 איש או על מפגש למידה שנרשמו אליו 120 איש. בסוף עולים מחצית מכמות האנשים (בהנחה שהתוכן ניתן להם בחינם).

אין כאן טוב או רע. זה פשוט הדילול הטבעי של הזום. אם במפגשים פיזיים היקף הנעדרים נע סביב 15-20% (בהנחה ששילמו מראש) בזום היד קלה על כפתור ההרשמה והפער גדול יותר. זה רק משהו שצריך לקחת בחשבון. לא חשוב מה אתם מתכננים. סבב היכרות, חלוקה לחדרים, סקר, כל דבר, תסתכלו על כמות הנרשמים ותערכו להשתתפות של מחצית מהם.

"אף אחד לא באמת צופה בהדרכה מוקלטת" – טעות!

העולם השתנה. לפני הקורונה הלמידה בפיז'מה + נעלי בית לא באמת הייתה פופולארית כמו שניתן לחשוב. אנשים שילמו על קורסים, לעיתים גם אלפי שקלים אבל בפועל לא מצאו לזה זמן בחיים שלהם. את המידע הזה שמעתי לראשונה מאישה יקרה בשם נחמה שור, כשהשתתפתי ב"קורס מהכורסה". בסוף ההדרכה היא אמרה ש-90% יקנו ולא יצפו. אנשים שאלו אותה מופתעים: "אז בשביל מה הם מוציאים את הכסף, אם אין להם כוונה לצפות בהדרכה?" והיא מייד תיקנה אותם: "יש להם כוונה. הם יצפו בזה. מתישהו". המטרה שלה הייתה לסייע לעסקים קטנים לפתח "מוצר דיגיטלי", ולכן העובדה שאנשים יצפו או לא, לא הייתה לב העניין. כמו שנאמר: "ירצו יאכלו, לא ירצו לא יאכלו".

גם רועי דויטש שהקים את ג'ולט (אלטרנטיבה מודרנית להשכלה גבוהה) מדבר על זה בראיון לפודקאסט גיקונומי. הוא ראיין בעלי תפקידים בחברות כמו נייקי ומק דונלד שתפקידים לרכוש תוכן עבור העובדים שלהם. בשורה התחתונה, הרבה מאוד כסף הושקע בשנים האחרונות ברכישת תוכן א-סינכרוני, ובפועל עובדי החברה שעבורם הוא נקנה לא באמת מצאו זמן ומוטיבציה לצפות בו. אבל… כאמור – העולם השתנה.

אולי אנחנו לא מסתובבים בבית בנעלי בית ופיז'מה אבל העובדה שהתרגלנו לשבת מול מסכים, מגדילה את אחוזי הצפייה. אנחנו במילא שם, ורגילים שמדברים אלינו דרך המסך.

*רק הערה לגבי הקלטות זום – יש עניין של זכויות יוצרים, ושווה לברר עם עו"ד מה מותר ואסור בעניין הזה, כדי שלא תסתבכו עם זה אחר כך.

תארזו יפה

אם הסכמנו עם ההנחה שיש אנשים שצופים בתוכן המוקלט, תנגישו אותו לקהל ותהפכו אותו ידידותי למשתמשת. תערכו החוצה חלקים מיותרים כמו ההתחלה, שאלות ארוכות מהקהל ותקלות טכניות כמובן.

תעשו פתיח יפה לכל ההדרכות וסגיר מניע לפעולה, שיעורר את הצופות והצופים להמשיך איתכם הלאה. אם המטרה שיצפו בתוכן כמה שיותר אנשים תעלו אותו לערוץ שלכם ביוטיוב בפלייליסט שפתחתם לצורך העניין ככה שהקלטה אחת מובילה לבאה אחריה.

המרצה הוא לא העיקר

אם עד היום המרצה הייתה מרכז והמצגת מאחוריה רק תפאורה. בזום היוצרות התהפכו. את אולי תקפידי להיראות במיטבך (רק אם זה חשוב לך. לא חייבת😊) אבל מה שבעיקר יזכרו, ומה שיראו רוב הזמן זה את המצגת.

רק טקסט זה מצ'עמם. תשתמשו בתמונות גדולות לא גנריות מידי – וגם כאן, תקפידו להשתמש בתמונות ללא זכויות יוצרים או לתת את הזכויות הנדרשות. ולגבי הטקסט. שחקו עם הגודל של הפונט. בגדול את העיקר ובקטן את כל השאר. ועדיף כמה שיותר קצר.

פואר פוינט זה הכלי הכי נגיש שאני מכירה. הדברים שגיליתי לאחרונה השאירו אותי פעורת פה. אם אין לכם, אז גוגל סלייד גם סבבה. על Canva אני לא ממליצה למצגות היא לא מותאמת מספיק לעבודה עם טקסט. וזה יגזול מכם זמן יקר.

ההנחיה גלויה ומתרחשת תוך כדי תנועה

את זה למדנו מהטריבונה, אבל צברנו גם שעות של ניסיון, ויכולות להעיד שככל שההנחיה נעשית בשיתוף עם מי שנמצא, ופחות מעל הראש שלהם או מאחורי הגב, ככה עדיף.

זה בסדר לשאול בקול רם אם צריכים עכשיו הפסקה, ולהיות קשובות להלך הרוח. לפעמים עדיף לעשות הפסקה יזומה של חמש דקות מאשר למשוך את הזמן ולגרום לאנשים לצאת לבד לנשום אוויר. אחר כך יהיה להם קשה לחזור, ותכל'ס קל מאוד להעלם באלגנטיות, להשאיר זום דולק ומצלמה כבויה.

תאפשרו ותעודדו מעורבות 

אינטרקציה תורמת לתחושת הקשב של המשתתפים. תמצאו דרך לאפשר אותה. גם אם היא לא תדמה אחד לאחד את המציאות שמחוץ למסך. איך? יש כל מיני כלים טכנולוגיים כמו סקרים וdo כלי תגובה בזום עצמו. רק תשמרו על מינונים לפעמים מרוב פירוטכניקה אנשים הולכים לאיבוד.

מה שאתם צריכים לחשוב עליו זה איך לאסוף תגובות מהקהל ואיך לחוש את הדופק. אתם יכולים לתכנן כמה שאלות מראש לאורך ההרצאה. שאלות כאלה שכשרואים את כולם במרחב פיזי שואלים באופן טבעי. תחשבו על שאלות שיניעו את המשתתפים לפעולה ויגרמו להם להגיב.

זה לבינתיים הניסיון שלי ושל הקולגות שלי בשתיל. מוזמנות.ים לשתף בניסין שלכם.ן

רוצים לשמוע עוד צרו קשר עם - גלי בסודו: galib@shatil.nif.org.il

ללא תגובות עדיין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *