מה זה השקעות אימפקט והאם הן רלוונטיות עבור ארגונים לשינוי חברתי?

"לתורמים שלנו משעמם לתת תרומה פילנתרופית. להשקיע בהשקעות אימפקט נתפס כיותר מעניין" אמרה נציגה של אחת הקרנות בפאנל משקיעים במאיץ לקידום מודלים עסקיים בעמותות של שתיל ואשוקה. זו עוד הוכחה לשינוי שעובר עולם הפילנתרופיה, כאשר לצד הנתינה המסורתית הולכות וצומחות עוד ועוד קרנות אימפקט, המעוניינות לקדם שורת רווח כפולה.

מה זה השקעות אימפקט (IMPACT INVESTING)?

קיימים מודלים שונים של השקעות אימפקט (Social Impact Investment) ואלו הנפוצים שביניהם:

• קרנות האימפקט – אלו קרנות שמגייסות כספים ממשקיעים, ומשקיעות אותן במיזמים, עמותות ועסקים בעלי תשואה כלכלית ותשואה חברתית מדידה. כדי שהשקעה תוגדר השקעת אימפקט, זו צריכה להתקיים תחת התכוונות לפתרון בעיה חברתית מובהקת, להיות מגולמת במודל העסקי, וכן מלווה על ידי מדידה קפדנית של האימפקט החברתי ושל התשואה הכלכלית.
• אגרות החוב החברתיות (Social Impact Bonds) – זהו מודל יחסית חדש בישראל. השימוש באיגרת החוב החברתית מאפשר לגייס הון חדש ממשקיעים, לטובת מימון תוכניות חברתיות מוגדרות מראש. פרויקטים אלה נשענים על היכולת למדוד את ההצלחה הייחודית של התוכנית ביצירת אימפקט חברתי. במידה ותוצאות הפרויקט חיוביות, משלם הגוף ציבורי (בד"כ המדינה) חזרה למשקיעים תשלומים ההולכים וגדלים ככל שהתוצאות החברתיות טובות יותר. לעיתים מבוסס תשלום זה על תועלות כלכליות הנוצרות לגוף המשלם בגין התוצאות החברתיות – (למשל חסכון בקצבאות, גידול בהכנסה ממיסים וכו´). תועלות אלה עשויות להיות מכומתות מראש כחלק מהמודל (מתוך: Social Finance Israel).

מתוך: Social Finance Israel

מיזם האג"ח החברתי הראשון, שיזמה Social Finance, יצא לדרך בשנת 2010 באנגליה שהייתה חלוצה בתחום בעולם. 5 מיליון ליש"ט גויסו ממשקיעים פרטיים למימון מיזם של חמש שנים לשיקום אסירים משוחררים במטרה לצמצם את שיעור החזרה של אסירים אלה לבתי הסוהר. הספק שנבחר לבצע את המיזם העניק לאסירים מגוון שירותי תמיכה בהם טיפולי גמילה, ייעוץ, ושירותי בריאות הנפש. מאמץ נוסף הושקע בשיפור התיאום בין שירותי הרווחה השונים למען זיהוי סימני מצוקה בקבוצת הטיפול. התוצאה הייתה ירידה של 8.4% בשיעורי ההרשעות החוזרות של קבוצת הטיפול, בהשוואה לקבוצת הביקורת. נכון לשנת 2018 קמו עשרות אגרות חוב חברתיות שמצויות בשלבי פיתוח או יישום ברחבי העולם, כולל בישראל.

שלוחת Social Finance בישראל הוקמה בשנת 2013 ובשנותיה הראשונות יזמה שלושה מיזמי אג"ח חברתיים:

• המיזם ראשון הוא צמצום הנשירה של תלמידי מדעי המחשב מאוניברסיטת חיפה והמכללה האקדמית תל אביב-יפו. וזאת כי שיעור הנשירה הממוצע ממדעי המחשב הוא כ-30% כאשר כ 85% מהנושרים עוזבים כבר בשנה הראשונה. הנשירה נפוצה יותר בקרב אוכלוסיות משכבות חלשות. הנשירה פוגעת בסטודנט, במוסד האקדמי ובמשק הישראלי כולו, עקב מימוש-חסר של יכולת ההשתכרות. פוטנציאל הרווח של המיזם טמון בכך שהאוניברסיטאות מפסידות כסף על סטודנטים שנושרים, והן משלמות ל-Social Finance בהתאם לצמצום בשיעורי הנשירה. האג״ח נבנה בשיתוף קרן אדמונד דה רוטשילד ועמותת אלומה.
• המיזם השני שואף לצמצום התחלואה בסוכרת מבוגרים, על ידי שינוי אורחות חייהם של אנשים בקבוצות סיכון לסוכרת, מה שעשוי לדחות את התפרצות המחלה ב10-15 שנים. דחייה כזו של המחלה תחסוך כסף לקופות החולים ולביטוח הלאומי, ואלו ישלמו למיזם על בסיס הצלחה שתיקבע לפי פרוטוקול מחקר ומדידה שהוכן על דעת רופאי הקופות, הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות.
• המיזם השלישי עוסק בהגברת היקף בוגרי מתמטיקה ברמות 4 ו-5 יחידות בגרות ברהט. נכון להיום אחוז התלמידים הנבחנים ב-4 ו-5 יחידות בבגרות במתמטיקה ביישוב רהט עומד על כ-15% אשר נמוך משמעותית מאחוז הנבחנים באוכלוסיה הכללית, העומד על כ-35%. אג"ח חברתי זה הינה פועל יוצא של החלטת ממשלה 2397 לפיתוח ביישובי הבדואים בנגב.
  תחום האימפקט מעודד חדשנות חברתית, מדידת תוצאות חברתיות, זרימה של הון כלכלי חדש ומסייע בפיתוח מוצרים, כלים ושיטות להתמודדות עם אתגרים בתחומים של בריאות, חינוך, תעסוקה, חקלאות בת-קיימא, אנרגיה מתחדשת, דיור בר קיימא ועוד. בנוסף, המאפיין המרכזי של אג"ח חברתי הוא שהסיכון עבור פיילוטים חברתיים חדשניים עובר למשקיעים והמדינה מצמצמת את משאבי הפיתוח, לטוב ולרע, ומשלמת רק על תוצאות מוצלחות. למרות כל יתרונות אלו, התחום עוד חדש בישראל ולכן עדיין מוקדם להסיק מסקנות לגבי האפקטיביות שלו.

ועידת החדשנות החברתית SOCIAL IMPACT

בתחילת יולי 2019 דה מרקר, בנק לאומי, עיריית ירושלים, קק"ל ומפעל הפיס הובילו ועידה בתחום של חדשנות חברתית. האירוע המדובר התקיים במתחם מעורר השראה של מרכז שלווה והתכנסו בו שחקנים רבים ומגוונים הפועלים באקוסיסטם המתרחב של השקעות חברתיות. בוועידה היה ניתן לפגוש נציגים ולשמוע דוברים של חברות ציבוריות, גופים עסקיים וממשלתיים, קרנות, ארגוני תשתית, יזמים וארגונים חברתיים. כל אחד מהשחקנים התייחס מנקודת מבטו לשאלות כמו: איך מייצרים חדשנות בעשייה חברתית? איך למקסם את הרווח באג"ח חברתי? איך מייצרים מדידה של תשואה חברתית? או איך מרחיבים השקעות אימפקט של גופי השקעות מוסדיים?

4 תובנות מרכזיות מהועידה של דה מרקר ומפאנל המשקיעים במאיץ:

1. חשיבה תלת מגזרית – שלושת המגזרים במשק עסוקים בפיתוח פתרונות חדשניים ויצירתיים לבעיות חברתיות וסביבתיות קיימות. החדשנות החברתית באה לידי ביטוי ביצירת שיתופי פעולה תלת מגזריים, תוך כדי הבלטת ערך מוסף ותפקיד ייחודי של כל מגזר; נעשה שילוב טכנולוגיות חדשות בפתרון בעיות חברתיות; קיימת מכוונות מאד גבוהה למדידה של השפעה חברתית ועסקית, ולפיתוח כלים פיננסיים חדשים התומכים ביצירת תשואה חברתית ועסקית.
2. קפיטליזם קשוב – במגזר העסקי ממשיכה להעמיק ולהתרחב מגמה של אחראיות חברתית והמושג האופנתי החדש הוא קפיטליזם קשוב. מדובר על גישה המאמינה כי הקפיטליזם והיסודות עליהם נשען (יזמות, תחרות, מסחר חופשי ושלטון החוק) חיוניים לכלכלה בריאה ומתפקדת, אך לצידם חיוניים גם האלמנטים הנוספים – הכוללים אמון, אנושיות וחמלה, שיתוף פעולה ויצירת ערך עבור חברה.
   לקפיטליזם קשוב יש ארבעה מרכיבים חיוניים: מטרה נעלה ויעוד מעבר להשאת רווחים; התנהלות של שותפות ושאיפה לפיתרונות של win win עם כלל בעלי העניין של העסק (עובדים, לקוחות, ספקים, קהילות תומכות וכו'); מנהיגות קשובה המונעת מתוך יעוד נעלה של העסק ולא ממניעי עוצמה או כסף; ותרבות ארגונית קשובה בעלת מאפיינים כגון: יושרה, שקיפות, למידה והעצמה של עובדים וצוותים. נראה כי תפיסות אלו משפיעות יותר ויותר על התנהלות המגזר העסקי כיוון שכיום חברות נמדדות, על ידי משקיעים ועובדים פוטנציאליים, גם לפי פרמטרים חברתיים ולא רק עסקיים, מה שכמובן מגביר את המוטיבציה של המגזר להפגין יותר אחראיות ומעורבות חברתית.
3. קרנות פילנתרופיות נכנסות גם להשקעות אימפקט – נראה כי גם בעולם הפילנתרופיה חלים שינויים לא מבוטלים. בנוסף לקרנות השקעה יחסית חדשות שפועלות בתחום של אימפקט בשיתוף פעולה עם המדינה (כגון קרן דואליס ו- IVN) המשקיעות בעסקים חברתיים, נראה כי גם קרנות וותיקות נכנסות לזירה זו ומשנות אסטרטגיות פעולה. כך לדוגמא מגבית בריטית וותיקה UJIA יצרה מסלול מובחן להשקעות אימפקט חברתיות אשר מכוונות למתן תמיכה במיזמים המקדמים שורת רווח כפולה. באופן דומה גם קרן אדמונד דה רוטשילד החליטה להאיץ בישראל את התהליך של פיתוח יזמות אימפקט ועושה זאת על ידי תמיכה בבניית תשתיות ואקוסיסטם ישראלי שיתמוך בתהליך זה. אגב, גם רשות החדשנות פועלת במגוון כלים לביסוס, חיזוק והובלת חדשנות ישראלית, כולל בתחומים חברתיים-ציבוריים.
4. מקומן של בנות המיליאנז בהשקעות אימפקט – מתברר שאחד הזרזים להתחזקות המגמה של השקעות אימפקט הם צעירים אשר לא מתעניינים במתן תרומות פילנתרופיות (זה נחשב ל old school) אלא יותר מאמינים ביצירת מיזמים ברי קיימא המקדמים מטרות חברתיות. כמו כן, מתברר שרוב המשקיעים בתחום האימפקט הם בעצם נשים. לפי נתונים שפרסמה סיטיבנק לקראת 2019, כ-79-70% מהנשים מעוניינות להשקיע לפחות חלק מכספן בהשקעות אימפקט, מול 62-49% מהגברים, תלוי במחקר. כלומר, כפי שכותבת אלינה שקולניקוב, העלייה בשוק השקעות האימפקט העולמי מלווה בטרנד דמוגרפי מהותי אשר יחזק עוד יותר את המגמה החיובית כיוון שבעשורים הבאים יותר כסף ינוהל על ידי נשים וצעירים בני דור המילניאלז.

לאור זאת נראה שבשכונה שלנו קורים תהליכים מעניינים וחשובים. ללא ספק הם מייצרים מורכבות ואתגר אך גם לתחושתי לוקחים את המגזר החברתי עוד צעד אחד קדימה, לעבר חדשנות, יצירתיות, יעילות ואפקטיביות. ברור שמודלים אלו לא מתאימים לכל הארגונים, אך לתחושתי, אם יותר ארגונים לשינוי חברתי יעזו לצאת מאזור הנוחות שלהם ויפתחו למודלים ולהזדמנויות חדשות, זה עשוי לסייע לקדם בדרכים חדשות ויצירתיות את הערכים שלהם, ולחזק את האיתנות הפיננסית של הארגון.