נדיה אייזנר |

כמה דברים שכדאי לכם לדעת על התקשורת בשפה הרוסית

11176439_ss

על פי הערכות של הפרסומאית אולגה וולפסון, לפחות כ-500 אלף איש דוברי רוסית כמעט ולא צורכים תקשורת עברית (כן, גם אם הם כבר 26 שנה בארץ). לכן הדרך לקהל דובר רוסית עוברת, עדיין, לעתים קרובות מאוד – בתקשורת המגזרית.

הקהל שצורך תקשורת בשפה הרוסית נחלק לשתי קבוצות עיקריות:

קבוצה ראשונה – אנשים בגילאי 45+ שהגיעו לארץ בגיל מבוגר יחסית ומעדיפים בשעות הפנאי ובבית שלהם את השפה הרוסית על פני העברית. עם בני משפחתם הם ידברו רוסית, ברכב הם יאזינו לרדיו ברוסית, לרוב הם יקראו ספרים ברוסית, יתכתבו ברוסית ברשתות החברתיות ויצפו בטלוויזיה ברוסית, הכוללת עשרות ערוצים שמשדרים מרוסיה. זאת למרות שהעברית שלהם יכולה להיות מצוינת, וכאשר הם פותחים "ישראל היום" או "YNET" אין להם בעיה להבין כל מילה.

קבוצה שנייה – עולים חדשים מהזמן האחרון שעדיין לא למדו עברית. כן, יש כאלה – חלקם עולים מרוסיה עצמה, לרוב משכילים ואמידים, שחוו התחזקות פוליטית של משטר פוטין, רדיפת המתנגדים וההומוסקסואלים, משבר כלכלי וקריסה של מערכות רווחה, אנטישמיות מתגברת, וגורמים נוספים, שהופכים את החיים ברוסיה להרבה פחות טובים ממה שהם היו לפני 15 שנה. חלקם האחר – עולים ממזרח אוקראינה שהם למעשה פליטי מלחמה.

נציין שגם חלק ניכר מהעולים הצורכים תקשורת ישראלית בשפה העברית נחשפים במקביל לתקשורת בשפה הרוסית שמקורה בישראל או ברוסיה, ובמדינות נוספות שהיו חלק מברית המועצות.

איך בכלל הוקמו כלי התקשורת ברוסית?
ובכן, קצת רקע היסטורי: כ-1,200,000 עולים מברית המועצות הגיעו לישראל מאז שנות השישים של המאה העשרים.
בניגוד לעולי מארצות ערב שנות החמישים של המאה הקודמת, עולי ברית המועצות הגיעו ארצה בעידן של תהליכי ליברליזציה ואינדיבידואליזם. אלה אפשרו לעולים לשמר חלק ניכר מהתרבות שהביאו עימם, ואף לכונן בעצמם אמצעי תקשורת שיענו על צרכיהם – הצורך במידע, בתרבות, בידע צרכני ועוד.
עידן התקשורת החדשה הביא לכך שבאמצעות האינטרנט יכולים העולים לשמר מדי יום קשרים אישיים ותרבותיים עם מדינות המוצא שלהם, באופן אינטראקטיבי ורב ערוצי.

כתוצאה מכך נוצרה בארץ תקשורת מגזרית בשפה הרוסית שהיא זירה ייחודית המנותקת במידה רבה מערוצי התקשורת השונים בשפה העברית, אם כי לפעמים יש ביניהם זיקה, כמו בין "ידיעות אחרונות" לבין העיתון הרוסי היומי היחיד בישראל, "וסטי", שהוקם על ידי "ידיעות" ונמצא תחת "המטריה" שלהם עד היום.
בניגוד לתקשורת בעברית, שבה מספר מצומצם של שחקנים, מי שמבקש להגיע לנתח משמעותי של ציבור דוברי הרוסית חייב לעשות זאת תוך שימוש במגוון רחב של אמצעי תקשורת: רדיו, אינטרנט וכו'.

מרבית אמצעי התקשורת ברוסית אינם נמצאים בבעלותם של עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר. הם נמצאים בשליטת אנשי עסקים ישראלים, או בידי תאגידי תקשורת ישראלים, או בידי אנשי עסקים מחו"ל – מה שבעצם גורם לחוסר המוטיבציה של הבעלים לקדם סדר יום קהילתי, תרבותי או חברתי מסוים.

המאפיין החשוב של כלי התקשורת ברוסית:
במרבית כלי התקשורת ברוסית, הכתבים אינם משובצים לתחומי סיקור ספציפיים, ורבים מהם מסקרים במקביל נושאים רבים, או עוברים מתחום לתחום בהתאם לצורך ולעניין שלהם.
עוד מידע שחשוב לדעת: חלק מארגוני התקשורת אינם מספקים תוכן חדשותי מקורי, אלא עושים שימוש בהיקף ניכר במידע המתורגם מאמצעי תקשורת ישראלים וזרים.

המגמה והנטייה הפוליטית:
אם לתקשורת העברית בארץ יש דימוי "שמאלני" – לגופי תקשורת והעיתונאים דוברי רוסית יש דווקא דימוי "ימני", שנקשר בעבר לשיתוף פעולה נרחב בינם לבין מפלגת "ישראל ביתנו" – אבל חייבים לדעת ששום דבר לא פשוט כפי שהוא נראה ושמדובר בעיקר בסטראוטיפים.

כמו בכלל הציבור הישראלי וכמו בכלל הציבור של העיתונאים, גם בין דוברי רוסית יש התפלגות של דעות פוליטיות, חברתיות וכלכליות שונות. מה שאפשר לציין בוודאות, זה שלגופי תקשורת ברוסית יש עניין בראש ובראשונה בנושאים שנוגעים ישירות לקהל הקוראים, כלומר לקהילה של יוצאי ברה"מ לשעבר, וכן – נושאי ביטחון, פוליטיקה ישראלית, פוליטיקה בינלאומית (ובתוכה פוליטיקה רוסית), ציונות ומסורת וכלכלה.

האם באמת עדיין צריך להתייחס לתקשורת רוסית?
כן. בפברואר-מרץ 2015 נערך סקר דעת הקהל ע"י מכון המחקר של ישראל (PORI), שהוזמן על ידי NEWSru.co.il. זה המחקר המדעי הראשון שנערך בשנים האחרונות בנושא 'התרבות האזרחית והעדפות הפוליטיות של ישראלים דוברי רוסית'.

מחקר זה נערך פנים אל פנים באמצעות ראיונות עומק עם 1012 המשיבים (שענו על 134 שאלות) בשלוש קבוצות מיקוד: בני הדור הצעיר, אנשים בגיל העמידה, ובני גיל הזהב.

אחת השאלות הייתה: 'האם אתה באופן אישי זקוק לתקשורת בשפה הרוסית בישראל?' שלושת רבעי מהנשאלים ענו בחיוב. ניתן להסיק מכך שקהל היעד של התקשורת בשפה הרוסית בישראל מהווה כמעט שלושה רבעים מהמספר הכולל של העולים מברית המועצות לשעבר. כלומר, בסביבות 645.000 איש.

השחקנים המשמעותיים בתחום:

טלוויזיה:
ערוץ 9
RTVI
ערוצי אינטרנט: ITON_TV ו- ILAND

רדיו:
רדיו רק"ע – רשות שידור
רדיו ראשון – "פרבויה רדיו"

עיתונות כתובה:
"וסטי"
"נובוסטי נדלי"
מקומונים: "מוסט", "אפוחה"

אינטרנט:
ניוזרו – אתר החדשות הגדול ביותר בשפה הרוסית בישראל
עיתון וסטי באינטרנט
news.israelinfo.co.il
ערוץ 9 באינטרנט
זהב – פורטל מקבוצת וואלה
Dom.co.il
https://cursorinfo.co.il/
Relevantinfo.co.il
https://mignews.com/
הדטלי – האתר ששייך לליאוניד נבזלין, אחד מהבעלים של הארץ
ישראגאו – פורטל רחב שעוסק גם בפוליטיקה וחברה
מגזין כלכלה חדש ואיכותי
שקשוקה  – בלוג פופולרי אצל עולים שהגיעו בשנים האחרונות

משפיעות על העולם? מקדמים שינוי חברתי?

פנו אלינו ליעוץ

עוד פוסטים בנושא תקשורת

מיכל גרינברג כורך | 25 במרץ 2024

מי הם גופי העיתונות העצמאית בישראל?

אסיה לדיז'ינסקיה | 10 במרץ 2024

מה עושה דוברת שהיא גם מנהלת סושיאל?

הצטרפו לרשימת המנויים שלנו

וקבלו מייל עם תכנים חדשים שעולים לבלוג

    תגובות

    נהדר. נכון מאוד. אני רק רוצה להוסיף שרוב העולים, ישנים וחדשים צורכים מדיה ברוסית כי זאת שפת האם שלהם והתרבות שלהם, כמו שיראלים בחו"ל אוהבים לראות ערוץ 2 ולהיות מעודכנים בכוכב נולד הבא בישראל.
    אני הייתי שמחה מאוד אם היו פונים אלי בשפת האם שלי יותר, גם בערוצים ארציים ולא רק מקומיים או נישתיים.

    כתבו תגובה