את בונה כוח או בונה קהילה?

שמנו לב שיש בילבול בין שני תפקידים עם שם דומה אבל מהות אחרת: האחד מארגנת קהילתית – community organizer, והשני מנהלת קהילה בארגון חברתי. מצביעות כאן על השינויים בעינינו, מוזמנות ומוזמנים להתייחס, ולשתף מהניסיון ותפיסת העולם שלכם.

מארגנת קהילתית

אפשר להגדיר את מהות התפקיד של מארגנת קהילתית לפי משפט סיני עתיק: "לך אל האנשים, חיה איתם, אהוב אותם, למד אותם, עשה איתם, ובסוף יגידו: עשינו בעצמנו" ההצלחה שלך נבחנת במה שהשארת אחרייך.
מארגנת קהילתית יכולה לפעול מטעם ארגון חברתי, מטעם כמה ארגונים שחוברים יחד, ובמובנים מסוימים גם בעבודה של עובד.ת סוציאלי.ת קהילתי.ת יש היבטים של ארגון קהילה.

במסגרת התפקיד מארגנת קהילתית מסייעת לקהילה לבסס את הכוח שלה סביב אינטרס משותף, תהליך הכרוך במאבק והתמודדות חברתית. המארגנת פועלת להגביר את השיתוף והמעורבות של הקהילה בקבלת החלטות הנוגעות לחייהם באופן ישיר, וכן להשפיע על מקבלי ההחלטות בנושאים שמעסיקים את חבריה.

הפעולה של מארגנת קהילתית מחזקת את הדמוקרטיה. תפקידה לבנות כוח אזרחי חדש וחוצה מגזרים, שמוביל מאבקים ויוזמות בנושאים ציבוריים הנוגעים לתושבים, אם מדובר על פעולה מקומית או האזרחים, כאשר מדברים את מאבק כלל ארצי. במקרים רבים המארגנת יוזמת חיבורים ויוזמת שותפויות וקואליציות של ארגונים, פועלת עם מנהיגות ומנהיגים, ונותנת מקום למנהיגות חדשה לצמוח.

המארגנת מחזקת את יכולותיהם של חברי הקהילה בונה רשתות, יוצרת תשתיות לעבודה משותפת, ומנגישה ידע בתחום ניהול, מנהיגות, אקטיביזם, וכלים לשיתוף ציבור.

העבודה נעשית עם תושבים שמתמודדים ישירות עם הבעיה, עם קבוצות פעילים, התארגנויות מקומיות, התאגדויות עובדים ותנועות חברתיות.

מנהלת קהילה

התפקיד של מנהלת קהילה מוכר לנו מהתאגידים הגדולים אשר מקימים קהילות מותג כחלק מהאסטרטגיה השיווקית שלהם. הם יוצרים קהילה נאמנה, המזדהה עם ערכי המוצר (עד כמה שלמוצר יכולים להיות ערכים) מהווה קבוצת מיקוד המגיבה לשינויים ומהדהדת אותם ברשתות.

התפקיד מתפתח כיום גם בקרב גופים ממסדיים וגם בקרב ארגונים חברתיים. יש סיבות שונות שבגללן ארגון חברתי בוחר לערב את הקהילה, כמו למשל: להשיג לגיטימציה ציבורית למטרות שלו, לגייס את משאבי הקהילה או כדי להגדיל את ההשפעה שלו.

הקהילה מבוססת לרוב על פעילים או מתנדבים שכבר נמצאים בארגון. העבודה של מנהלת הקהילה תתמקד בחיזוק הזיקה של חברי הקהילה לארגון. ביצירת מודלים המאפשרים להם לקחת חלק בעשייה הארגונית ובחיבורים של חברי הקהילה בינם לבין עצמם סביב משימות שמקדמות את מטרות הארגון.

מנהלת הקהילה תעסוק בניהול תוכן, שפת מושגים, שגרות עבודה ויצירת מסורות, נורמות וערכים.

מקור הלגיטימציה

מקור הלגיטימציה שונה בשני התפקידים. מנהלת קהילה תקבל את המנדט כמו גם את התקציב מהארגון, לעומת מארגנת קהילתית, שצריכה את הלגיטימציה של השטח.

אם מנהלת הקהילה נמצאת בתווך בין הארגון לקהילה, מארגנת קהילתית מחויבות פחות לגורם המפעיל, כיוון שהמשימה לנגד עיניה היא שינוי יחסי הכוח, ולא רק חיזוק הארגון או הקהילה.

למי שייכת הקהילה?

תכל'ס בשני המקרים אין בעלות על הקהילה. אבל בהרבה מקרים מארגנת קהילתית פועלת לגמרי מאחורי הקלעים לעומת מנהלת קהילה שבמקומות מסויימים שמה הולך לפנייה ויותר מכך.

בקהילות גדולות בפייסבוק למשל קרה לא פעם שמנהלות הקהילה החליטו לסגור את הקבוצה.
למה? כי כבר לא היה להן כוחות לנהל, והן לא רצו להשאיר את הקהילה פעילה ללא ניהול או להעביר את המטה הלאה. הן העדיפו לסגור את הקבוצה, כי חששו מחוסר שליטה ומפגיעה בתדמית המקצועית שלהן.

לעומת זאת, אצל מארגנת קהילתית, המצב שונה. תפקידה להאציל סמכויות ובסופו של דבר להביא לכך שהקהילה תפעל בכוחות עצמה.

בעולם החברתי גם אם הקהילה מזוהה עם מנהלת הקהילה, עדיין מכיוון שהיא מוקמת מטעם הארגון הזהות תהיה גדולה יותר עם הארגון ולא עם המנהלת. השאלה המעניינת מה קורה כשהארגון מחליט לסגור את הקהילה שהקים? וזו שאלה ששווה יהיה לבחון בשנים הבאות.

לסיכום,

פתחנו בדגש על השוני, ומסיימות בדימיון. חלק גדול מכלי העבודה והמיומנויות זהים בשני המקרים:

• איתור האנשים ויצירת הדיאלוג עימם – זיהוי הכוחות בקבוצה, ועבודה עם ההון האנושי הקיים.
• יצירת הזדמנויות לשיח מכבד בפלטפורמות דיגיטליות ובמרחבים פיזיים – פתיחת קבוצות ווטסאפ, פייסבוק וכו', ותיאום פגישות עבודה
• בניית הסכמות – הובלת תהליכי קבלת החלטות, ולעיתים בשילוב כלים השתתפותיים.
• ארגון אירועים – פעולות מחאה, מפגשי לימוד וכנסים
• עבודה בינאישית – התמודדות עם קונפליקטים ושמירה מתמדת על הלב הפועם של הקהילה.