שירה איתן |

איך לשמור על אנרגיה במחאה מבוזרת?

מחאה מבוזרת

המנהיגות במחאה הנוכחית היא מנהיגות מבוזרת. יש אמנם מטה מרכזי, אבל בעיקר בתפקיד שירותי עבור הרבה מאוד קבוצות בשטח. אותן קבוצות יוזמות מהלכים משלהן, ולוקחות חלק בפעולות גדולות ומתואמות כמו ימי שיבוש או שביתה. לפי נחי אלון (לומד ומלמד על התנגדות אזרחית בלתי אלימה) למחאה מבוזרת יש כוח רב יותר, כי קשה לשלטון לפרק את ההנהגה.

הביזור במחאה הנוכחית בא לידי ביטוי במגוון דרכים: ביזור גאוגרפי באמצעות קבוצות שפרוסות לאורכה ורוחבה של הארץ; ביזור פרופסיונאלי של קבוצות כמו החלוקים הלבנים, מחאת ההייטק, הסטודנטים, העובדות הסוציאליות, האקדמיה או המילואימניקים; ביזור סקטוריאלי כמו בונות אלטרנטיבה שמעודדת התארגנויות של נשים או הקולקטיב המזרחי אזרחי.

הביזור גם בא לידי ביטוי בפעולות שאנשים נוקטים. יש כאלה שלוקחים חלק בקבוצת מתופפים, יש את הרחפניסטים, הצלמות והצלמים של המחאה (שאת התמונות שלהם תוכלו למצוא בשתיל סטוק), יש את יצרני הדגלים, מגייסי הנואמים והנואמות, מנהלות ומנהלי קבוצות הווטסאפ, מפיצי המידע, הנאבקים בפייק ניוז ולוקחים תפקיד חשוב במלחמת התודעה ועוד.

האופן המבוזר של המחאה, ובפרט זה הגאוגרפי, מאפשר למובילים לפעול ברמה הקהילתית. מאמר של לורן מקארת'ר שפורסם בכתב העת יוזמות חברתיות של אוניברסיטת סטנפורד: Democracy and Philanthropy מתייחס לתפקידה החשוב של עבודה קהילתית ביישום תרבות דמוקרטית הלכה למעשה.

עבודה של מובילי המחאה עם הקבוצות שנוצרו ברמה המקומית יכולה לספק מענה לשבטיות המסוכנת בה נגועה החברה שלנו, להפחית את הבידוד החברתי אשר מזין את הקיצוניות הפוליטית, ולהפיח רוח חיים בתרבות הדמוקרטית ברמת השטח.

איך לארגן קהילה פעילה סביב מוקדי המחאה?

המחקר הסוציולוגי מעיד שמגע בין פעילי מחאה פנים אל פנים מייצר קרבה ומפחית דעות קדומות. מפגש שנותן מקום לסיפורי חיים אישיים ולמקום ממנו מגיעים הפעילים, מייצר את האפשרות לאמפתיה וקשר, למרות השוני הקיים. בנוסף, הוא מגדיל את הסיכוי לבנות נראטיבים חדשים ומאחדים ולגבש זהויות קולקטיביות רחבות ומכילות יותר. כך שמעבר למפגשים שקורים במחאה בעיקר במוצאי שבת ובימי שיבוש, ניתן לייצר מפגשים נוספים כמו למשל: חוגי בית על השלכות המחאה על הקבוצה או האזור, מפגשי שיח על רגשות ומחשבות, מפגשים "מקצועיים" של העברת מידע וידע או חשיבה משותפת על גיוס פעילים או בניית קהילה, ולתת בהם מקום למגוון הדעות.

כל אלה הם ביטוי של ארגון קהילה פעילה, שמראה את אופן הפעולה של הדמוקרטיה ובו בזמן מחזק את ההיבטים הפלורליסטים והרב תרבותיים של החברה. אחד מהאתגרים הוא למצוא את האינטרסים והערכים המשותפים ולהשתמש בהם כעוגן בהובלת השיח במקביל לאפשרות לבטא את השוני בזהות האישית ובאמונות הפוליטיות והדתיות. כמובן שהחזקת האמונה בכך שסולידאריות חברתית הינה אפשרית יכולה לסייע לקדם קהילה פעילה פלורלוסטית המבטאת את הדמוקרטיה ומחזקת אותה.

איך לבנות ביחד קהילה פעילה, איך להקשיב לאנשים שונים עם נקודות מבט שונות ולגבש הסכמות, איך להבין מי הם בעלי הכוח במוסדות הפוליטיים והכלכליים שלנו וכיצד לפעול מולם. בתקופה שבה אנשים איבדו את האמון במוסדות הדמוקרטיים, עבודה נכונה עם הקהילה מקנה לאנשים תחושת שליחות ואמונה ביכולת שלהם להשפיע על המוסדות ולתקן אותם.

מחאה מבוזרת, למה חשוב לשים לב?

התמקדות בפרקטיקה של ארגון קהילה ופחות בנושאים. לעבוד עם קבוצות בבניית מכנה משותף בקרב האזרחים שהתרבות הפוליטית ההגמונית מנסה להפריד ביניהם: קהילות עירוניות וכפריות, קהילות בעלות אידיאולוגיה פרוגרסיבית ואידיאולוגיה שמרנית וכדומה. בנוסף, עבודה עם התארגנויות פחות ממוסדות שמעורבות ברמת השטח ויכולות לבנות כוח באופן משמעותי יותר. למשל, חיבור עם סטודנטים, עם מועצת תלמידים, עם פעילים מקומיים של קבוצות מחאה ששייכות לסקטורים שונים.

הניסיון לייצר מפגש בין אנשים שחושבים שונה ממני ושאינם שותפים למחאה אולי חשוב, אבל הסיכוי להשפיע עליהם נמוך, לעומת החיבורים שתוכלו ליצור עם השותפים לכם. אלה שעומדים לידכם כתף אל כתף ומניפים דגל, ומחר אולי תהנהנו מולם בסופר. שווה לייצר הזדמנות למפגשים משמעותיים יותר, שיסייעו בתחושת השייכות ויצרו מחויבות הדדית להמשיך להגיע ולקחת חלק בפעולות המחאה לאורך זמן.

טיפוח השתתפות אזרחית משמעותית. בניית קהילה מעורבת ופעילה ויצירת מגוון של פעילויות שמאפשרות דרגות מעורבות שונות. "סולם המעורבות" הוא כלי שיכול לסייע לכם להסתכל על רמות מעורבות שונות, ולראות איך אפשר לייצר מנעד רחב שלך פעולות שמאפשרות לאנשים לעלות כל הזמן במדרגות המעורבות.

תחשבו על תפקידים שאנשים יכולים לקחת. קבועים וחד פעמיים: להיות סדרנים, לתופף, לעצב את המודעה לאירוע, לתעד, וגם לארגן מסיבת ריקודים או שירת המונים או מיצג כלשהו. בנוסף, חשוב גם להגדיל את רמת השותפות בתהליכי קבלת החלטות בפעילות ולעודד מגוון יוזמות. כל אלה יבנו בסיס רחב של קהילה וגם יחזקו את המנהיגות המקומית והארגונית.

מקור מימון. בארה"ב אפשר לראות שככל שארגונים הפכו למתוחכמים יותר לגבי בניית כוח ברמה המקומית (ברמת המדינה האזורית וברמה הלאומית) המימון הפילנתרופי של עבודתם של מארגנים קהילתיים גדל גם הוא בצורה משמעותית. קרנות בארה"ב השקיעו 227 מיליון דולר בפעילות של ארגון קהילתי בשנת 2008. בשנת 2020, הסכום הזה כבר הגיע ל 1.17 מיליארד. במהלך אותה תקופה, מימון עבור חינוך לדמוקרטיה ורישום מצביעים עלה בצורה חדה מ-32 מיליון דולר ב-2008 בלבד, לסכום של 515 מיליון ב-2020. שווה לקרוא את הפוסט על המדריך להתארגנות שנכתב אחרי עלייתו של טראמפ לשלטון ב-2016 ועל העבודה הקהילתית שנעשתה בעקבותיו.

כדי שתוכלו לגייס כסף ממקור פילנתרופי תצטרכו להתחבר לגוף ממוסד – עמותה שמוכנה לקחת את ההתארגנות תחת חסותה. אם לא, מימון המונים היא דרך יישומית יותר. ואפשר לפתוח "קופה" באחת האפליקציות כמו למשל פייבוקס, ולהזמין אנשים לתת מכספם לטובת בפעילות.

השקעה בבניית קהילות פעילות ברחבי הארץ תתרום לחיזוק הלכידות החברתית ותיתן לנו סיבה טובה להמשיך יחד בכל הכוח.

משפיעות על העולם? מקדמים שינוי חברתי?

פנו אלינו ליעוץ

כותבים נוספים

עוד פוסטים בנושא קהילה

מירנה קציר | 29 בנובמבר 2023

איך לנהל שיחה עם מי שחושב אחרת

פוסטים אחרונים

לנה צ'רביצ'ניה | 12 באוקטובר 2023

כיצד לתמוך בצוות ובארגון בזמן משבר?

תומר אביטל | 26 בפברואר 2024

תקווה עכשיו!

שולחן המערכת | 11 בפברואר 2024

איך תמצו את תקציבי הממשלה?

יוליה בנימין | 5 בפברואר 2024

למה ואיך לפתוח ערוץ וואטסאפ?

עו"ד מוטי כהן | 3 בינואר 2024

פרטיות ואבטחת מידע בעמותות

הצטרפו לרשימת המנויים שלנו

וקבלו מייל עם תכנים חדשים שעולים לבלוג

    תגובות

    כתבו תגובה