אלה ידעיה |

איך מעבר צודק קשור למשבר האקלים?

מעבר צודק

משבר האקלים כבר כאן והוא משבר חברתי לא פחות מסביבתי. כי לא משנה על איזה ביטוי של המשבר מדובר: מגפה, שיטפונות, שריפות, או גלי חום בלתי נסבלים, יהיו תמיד אלו שיפגעו ואלו שיפגעו יותר. גם האחריות ליצירת המשבר ולהחרפה שלו אינה מתחלקת באופן שווה. דווקא הכלכלות החזקות והמזהמים הגדולים צפויים להיות אלה שיתמודדו טוב יותר עם המשבר. והשאלה שניצבת בפנינו: איך ניצור סדר יום של צדק אקלימי ושל מעבר צודק, ולא נשאיר אף אחד מאחור.

התמודדות מול סכנות משבר האקלים?

בחודשים האחרונים החצי הצפוני של הודו בוער, גל חום הקשה ביותר מאז החלו המדידות. 300 מיליון בני אדם כמעט ללא מים וטיפול רפואי, נמצאים בסכנת חיים של ממש. אסון הומניטרי בהתהוות. גם כאן אצלנו כבר מתחילים להרגיש ולהבין שמשבר האקלים לא מתחיל ונגמר אצל דובי הקוטב והוא לא רק עניין לנכדים שלנו. כך למשל התגלה לאחרונה שבשונה מהסיקור התקשורתי של גלי חום, שמתמקד בעיקר בצפיפות בחופי הים, יש גם אנשים בישראל שמתים כתוצאה מכך. 45 בני אדם בממוצע מתים מידי שנה בגלל גלי החום.

אם כן, למשבר האקלים יש ויהיו עוד הרבה יותר השפעות כלכליות, חברתיות ובריאותיות מרחיקות לכת על הציבור בישראל ובאזור. רבות מהן ישפיעו בעיקר על אוכלוסיות מוחלשות ופגיעות, כמו במקרים של חשיפה לעוני אנרגטי – מי יוכלו לשאת בעלויות המטפסות של קירור הבית בקיץ ומי לא, למי יש צל ברחוב או בריכה בישוב, מי עובד בעבודה שחושפת אותו לפגעי מזג האוויר ועוד.

בנוסף, מגמות האקלים בישראל ובעולם עשויות להשפיע על מחירי המזון, להגביר את המתיחות באזור ולהקצין קונפליקטים בחברה. לבסוף, גם האמצעים להתמודדות עם המשבר עלולים להשפיע בצורה לא שוויונית על חלקים שונים בחברה, לפגוע דווקא בחלשים ביותר ולהרחיב פערים.

מעבר צודק, מבלי להגדיל את אי השוויון

כארגוני שינוי חברתי, העוסקים בזכויות אדם ועובדים עם אוכלוסיות מוחלשות, מוטלת עלינו היום המשימה להיכנס למערכה מול משבר האקלים מצוידים בנקודות המבט של הקהילות שאנחנו עובדים איתן, להציע פתרונות, ולהוביל סדר יום של צדק אקלימי ושל מעבר צודק הקושר בין סוגיות סביבתיות וחברתיות.

אנחנו צריכים להיות חלק מהמערכה הזאת כי זה דחוף וקורה עכשיו. כי זה משנה את הכל. וגם כי אנחנו לא מוכנים שאת המשבר הזה ישרדו רק קבוצה קטנה של עשירי העולם, ואנחנו לא מוכנות שבניסיונות החשובים להתמודד איתו ולצמצם את היקפו, נגדיל עוד יותר את אי השיוויון ונהיה חברה פחות צודקת, ופחות דמוקרטית.

"לא להשאיר אף אחד מאחור" זו סיסמה של יעדי האו"ם 2030 לפיתוח מקיים שעלינו לקחת ברצינות. אסור שנשאיר מאחור את אלה שהמדינה הפקירה לאורך שנים את התשתיות בערים ובישובים שלהם, או את הקשישים, את החיים בעוני, את אלה שאין להם איך לחמם את הבית, את דיירות ודיירי הדיור הציבורי, את חסרי הבית, את הפלסטינים, את עובדי הבניין והחקלאות שעובדים כל היום בשמש הקופחת, את הפליטים והמהגרים, לא נסכים להשאיר מאחור גם את עובדי המפעלים המזהמים שיצטרכו להיסגר, ולא נסכים שיגידו לנו שצריך לבחור בין אוויר נקי ובריאות לבין פרנסה. כי אנחנו יודעות שיש אלטרנטיבה. ואת הידיעה הזאת ואת הכוונה לא להשאיר אף אחת ואחד מאחור עלינו לתרגם לתכנית עבודה ולהיאבק עליה עם כל השותפים האפשריים.

מדיניות של צדק אקלימי

עלינו לוודא שהמדינה פועלת כדי לצמצם את הפגיעה באוכלוסיות הפגיעות והמוחלשות שיפגעו ממשבר האקלים. למשל לדאוג לכך שעובדים בעבודות מזהמות שיסגרו יזכו לרשת ביטחון כלכלית ולהסבות מקצועיות, או אנשים המתגוררים בנקודות שיסבלו במיוחד מחום יזכו לבתים ומרחבים ציבוריים המותאמים להתמודד עם גלי חום ארוכים. עלינו לעודד ולתמוך בפיתוח חוסן קהילתי, כלכלי, תרבותי ובריאותי; בין השאר על ידי מעורבות של אזרחים, ארגוני חברה אזרחית ורשויות בעיצוב מהלכים ופתרונות המותאמים לצרכים של אוכלוסיות שונות בחברה.

ויש כאן גם רגע של הזדמנות גדולה עבורנו – לשרטט ולקדם שינוי לעבר חברה צודקת יותר. להראות איך בניסיון להתמודד עם המשבר נוכל דווקא לשפר את החיים שלנו, לבנות קהילות חזקות יותר, סולידריות יותר, שיוויוניות יותר ודמוקרטיות יותר.

מתוך חשיבה זו יצאנו לדרך בחודשים האחרונים במהלך שמטרתו לתת לארגונים לשינוי חברתי את התשתית הנדרשת על מנת להעמיק את הבנתם אודות המשבר והשלכותיו ולגבש את המלצותיהם למעבר צודק. התחלנו ללמוד ולעבוד ב-8 קבוצות בליווי שתיל, השל ומרכז אדווה. הקבוצות עוסקות בקשר בין משבר האקלים לסוגיות של: דיור ותכנון, עוני ואנרגיה, צדק חלוקתי במדיניות אנרגיה מתחדשת, תעסוקה ירוקה ומעבר צודק, ביטחון תזונתי, פליטים והגירה, בריאות ועוד.

מתוך הלמידה והחשיבה שנעשתה בקבוצות נוצרו 16 יוזמות שהוגשו לפורום האקלים הישראלי שמוביל ח"כ לשעבר דב חנין תחת בית הנשיא. יוזמות העוסקות לדוגמה במנגנונים להעלאת יכולות ההשתתפות של אוכלוסיות מוחלשות בייצור אנרגיה מתחדשת, באיתור עוני אנרגטי על ידי רופאי משפחה, בהתאמת דיור ציבורי ופרטי למשבר האקלים, בסל אקלום למשפחות החיות בעוני ויצירת רשת מרכזי קירור וחימום קהילתיים, בקידום מענה לביטחון תזונתי במסגרת הרשויות המקומיות, בהנגשת מרחבים ירוקים ומוצלים לכל אחד ואחת במרחק סביר מהבית ועוד.

אנחנו מזמינים אתכם להסתכל על האוכלוסיות שאיתם אתם עובדים ועל הנושאים בהם עוסק הארגון לשאול, באיזה אופן משבר האקלים צפוי להשפיע עליהם ולתכנן צעדים להתמודדות ולהקטנת הפגיעה.

כדי ללמוד יותר, כדאי להאזין לסדרת פרקים חדשה בפודקאסט הגורם האנושי של חיים וסביבה

משפיעות על העולם? מקדמים שינוי חברתי?

פנו אלינו ליעוץ

עוד פוסטים מאבקים חברתיים

פוסטים אחרונים

אסף שמואלי | 1 באוגוסט 2022

איך לעבור שיימינג בשלום?

הצטרפו לרשימת המנויים שלנו

וקבלו מייל עם תכנים חדשים שעולים לבלוג

    תגובות

    כתבו תגובה