איך ניתן רוח גבית לנשים ברשויות המקומיות?

צילום:שירה וינברג

המציאות בישראל היא שדווקא בזירה המקומית המשפיעה על רבדים משמעותיים בחיינו, שיעור ההצבעה בבחירות המקומיות נמוך יחסית. על פי המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא נע סביב ה-50% בניגוד לשיעור ההצבעה בבחירות הכלליות שעומד על כ-70%. דווקא במקום שאחראי על רבדים משמעותיים בחינוך, בתרבות, בספורט, ברווחה, בסביבה, בחיי הקהילה שלנו, דווקא במקום שבו אנחנו באמת יכולות להשפיע, אנחנו אדישות.

מה מחיר האדישות?

ראשי עיר רבים מכהנים עשרות שנים ויוצרים קיבעון שמונע התחדשות, התקדמות, גיוון וריענון של מנגנונים ומערכות.
רמת שחיתות גבוהה יחסית למערכות אחרות, הנובעת במידה רבה מאותו מקום של העדר תחלופה, בניית חונטה של נאמנים ותחושת כח בלתי מוגבל. זהו מדרון חלקלק העולה לנו התושבים לא רק הרבה כסף אלא גם ירידה מתמשכת באיכות השירותים ופוטנציאל שיפור לא ממומש. חשוב כמובן להדגיש שלא כולם מושחתים, יש רבים שהערך המוסף של הניסיון והכוח שצברו מנותב לטובת התושבים והתושבות. אתם יודעים ואתן יודעות מה התמונה ברשות שלכם.

מיעוט נשים המכהנות כראשות רשות או סביב שולחן המועצה

רק כ-6% מראשי הרשויות הן נשים וסביב שולחן המועצה נשים מהוות 16% בלבד. יש שיגידו זו המציאות, נשים בוחרות לא להתמודד. יש שיגידו למה זו בכלל סוגיה מגדרית? למה לבחון מועמדים והמועמדות לרשות על פי מגדר ולא רק על סמך עשייה, רקע ועמדות?

התשובה הקצרה היא שיש לבחון מועמדות ומועמדים לרשות ולמועצה על סמך עשייה, רקע ועמדות! אבל זה מוביל אותנו למציאות מורכבת. כמו שמרבית מקבלי ההחלטות בראש הרשות וסביב שולחן המועצה הם גברים, כך מרבית העשייה הקהילתית הציבורית מובלת ונעשית על-ידי נשים בקהילה. המציאות היא שכיום לגברים יש כוח פוליטי ולנשים יש כוח חברתי. בניגוד להנדסת המישור, שם החוק אומר שקווים מקבילים אינם נפגשים, ברשויות זה איננו החוק וגם איננו הטבע, זו מציאות פחות מוצלחת שאפשר וצריך לשנות.

אם אנחנו מחפשות שהטובים והטובות ביותר, יובילו את הקהילה שלנו, כדאי לוודא מראש שאנחנו בוחרות מתוךPOOL של 100% ולא מתוך חצי מהאוכלוסייה. במצב הקיים אנחנו מורידות את הסיכוי למצוא את הטובים והטובות ביותר.
העדר נשים בראש רשויות ובעיקר סביב שולחן המועצה גורם לכך שהקול החברתי, קהילתי, ניסיון החיים השונה, הפרספקטיבה האחרת שנשים מביאות לשולחן לא נמצא שם.

יש הרבה סיבות למה נשים בוחרות להימנע מפוליטיקה מקומית – החל מזה שכרגע זה מקום מאוד גברי שקשה לנשים להשמיע בו את קולן, דרך החשיפה האישית ובעיקר החשיפה של הילדים. החשש מהאיום המתמיד של ביקורת ציבורית נוגע ביקר לחשש מביקורת מפוברקת. סיבה נוספת היא המציאות הרווחת (לא בכל בית ולא בכל משפחה אבל זו הסטטיסטיקה) שנשים לצד העבודה בשכר עובדות בממוצע 12 שעות שבועיות יותר מגברים בעבודות הבית והמשפחה. אישה צריכה לבחור בין להמשיך להתנדב בקהילה לבין לשבת סביב שולחן מקבלי ההחלטות על הקהילה אלא אם כן היא לא עובדת. האפשרות לעשות גם וגם וגם וגם כמעט לא קיימת.

את ההחלטה להתמודד צריכות לקבל כשברור שהתגובה של הסביבה היא עזבי בשביל מה את צריכה את זה, כשאין כמעט נשים בסביבה, כשמחיר המעבר הוא חשיפת המשפחה לסיפורי פוגי, חשיפה אישית בכל ישיבה לריב, צעקות, וויכוח מתמידים עם מקבלי החלטות האחרים.

התוצאה היא שמעט מאוד נשים בוחרות להיכנס לביצה הזו ואלו שכן מדורגות, אצלי לפחות, כ-Wonder Woman. התוצאה היא שאין נשים בזירה שהכי משפיעה על חיינו וכולנו: גברים, נשים, ילדות וילדים מפסידים מכך.

התוצאה היא שההחלטות הכי גורליות על היום יום של כולנו מתקבלות בשולחן חסר גיוון הסובל במקרה הטוב מקיבעון הנובע מחשיבה קבוצתית לא מאותגרת ובמקרה הגרוע החלטות המונעות מניגודי אינטרסים מהותיים.

רצות יחד, נשים לרשויות המקומיות

הדרך שלנו לשנות את המציאות הזו היא בשיתוף פעולה. לאישה אחת, להצטרף לשולחן מקבלי ההחלטות זה סיוט אבל אם נהיה 50/50 חוקי המשחק משתנים באחת.

חשבו על מקום שבו הקהילה מתארגנת כך שיש שיתוף פעולה בין הפעילות החברתיות ואלו המתמודדות על מושב סביב שולחן מקבלי ההחלטות. רשות שבה בבחירות הקרובות יושם דגש בכל הרשימות על גיוון – מגדרי, גילאי, אתני, מקצועי לבין רשות שבה בבחירות הקרובות כמו בקודמות מחנאות, משפחתיות, אינטרסים נדל"ניים יקבעו מי מתמודד ומי ישב סביב שולחן חלוקת התקציב והפיתוח.

אישה אחת כמו גבר אחד יכולים להיות טובים או גרועים בעלי כישורים או חדלי אישים. גיוון משפר משמעותית את סיכויי ההצלחה שלנו כחברה. הוא משפר את הסיכוי שאינטרסים משותפים יקודמו והתנגשות בין אינטרסים או קידום מפלה יצומצמו.

מקומית – היא קהילת נשים הפעילות ציבורית וחברתית במרחב המקומי. המיזם הוקם מתוך הבנה שביחד אנחנו שוות יותר. בעולם שבו מגדרית אנחנו 5050, אנחנו יכולות לבנות אלטרנטיבה. איפה שלבד אנחנו צריכות לעבוד מאוד קשה בשביל להשפיע, ביחד אי אפשר לעצור אותנו. אנחנו יכולות לקדם את החינוך, התרבות, הספורט, חיי הקהילה, הסביבה.

זהו צו השעה עבור כולנו, אם את פעילה חברתית הצטרפי לקהילה, פרסמי פרופיל, הכירי את המתמודדות והמתמודדים ברשות שבה את גרה, וודאי שיש ייצוג שוויוני לנשים בכל הרשימות כך שסביב שולחן המועצה נהיה 5050. כפי שיעל יחיאלי אומרת "זו המשמרת שלנו", בחודשים הקרובים זו המשימה של כולנו והפעם זה בידינו! ביחד אנחנו שוות יותר.