פתרונות טכנולוגיים לעמותות: תעזו לחלום – מקסימום יצליח!

פתרונות טכנולוגיים לעמותות: תעזו לחלום – מקסימום יצליח!

דמיינו שיצאתם לדוג, מין יום חופש שכזה בתוך החיים התובענים של היותכם חלק ממיזם או אירגון חברתי שבו תמיד הצרכים והדחיפות עולים על המשאבים שביכולתכם לספק.
ביושבכם מהורהרים על שפת הנחל, נרגעים לרגע, העלתם בחכתכם את דג הזהב…ההוא, המפורסם.
"רק משאלה אחת עבור האירגון החברתי שלכם" – הוא אומר.
"בטוח?" אתם שואלים. "במקור נתת שלוש".
"אחת" הוא אומר "זה מה שיש היום, ואין הרבה זמן לחשוב, אני לא שורד הרבה מחוץ למים"
אז אתם מבקשים. ומחזירם אותו למים. (ממילא התכוונתם לעשות את זה, גם ללא המשאלה).
אז מה בחרתם? (וכנראה התחרטתם ברגע שאחרי)
הגדלה משמעותית של כספי התרומות שתאפשר לכם להרחיב את הצוות והפעילות?
מקור הכנסה עצמי שאינו מבוסס על תרומות, פילנתרופיה או מענקים ממשלתים?
אולי ביקשתם שתיווצר יותר מודעות בציבור הרחב לבעיה שאתם פועלים לפתור?
או דרך קלה יותר לגיוס וניהול המתנדבים בעמותה שכיום צורכים ממכם הרבה משאבים ולא תמיד מתנהלים בצורה יעילה?
יש מצב שביקשתם לספק לקהל היעד של העמותה את השירות ההוא שחלמתם עליו ואין ביכולתכם לתת?

דגי זהב כאלה, כנראה לא קיימים וגם זמן לדוג בנחת, ככה סתם באמצע היום, לא בטוח שייזדמן לכם בזמן הקרוב, אבל ההתפתחות הטכנולוגית של התקופה שכולנו חלק ממנה, מאפשרת כלים רבים ומגוונים ופתרונות טכנולגיים שהיו בבחינת "דגי זהב דמיוניים" רק לפני שנים או עשרות שנים בודדות… אילו רק ידענו איך לדוג אותם עבור האירגון שלנו.

פתרונות טכנולוגיים בעמותות – מה אומר הסקר?

ב-2019 – יצאה המהדורה הרביעית השנתית של סקר טכנולוגיה גלובלי בקרב 5721 אירגונים חברתיים ברחבי העולם –הסקר שנערך בכל שנה ע"י אירגון Non profit Tech for Good מבקש לבדוק כיצד משתמש המגזר החברתי בטכנולוגיה ברחבי העולם ויוצר מדד עולמי ודירוג משווה בין יבשות שונות.

אז מסתבר של – 80% מהאירגונים החברתיים בעולם יש אתר אינטרנט, מתוכם אצל 88% הוא מותאם למובייל ול- 23% מהם יש חנות אונליין כחלק מהאתר.
64% מהם מקבלים תרומות אונליין דרך האתר, רובם דרך כרטיס אשראי (79%) ויש גם 10% שמקבלים דרך שיטות מתקדמות של ארנק דיגיטלי ואפילו ביטקוין.
68% מהאירגונים משתמשים בשיטות ופלטפורמות שונות לקבלת תרומות קבועות וחוזרות על בסיס חודשי.
90% מהאירגונים נוכחים ברשתות חברתיות כדי להתחבר עם קהל היעד ועם תורמים ולהעלות מודעות לפעילותן. פייסבוק היא הזירה המובילה – ל- 84% מהם יש דף פייסבוק, 47% מתוכם משתמשים בקידום ממומן.
גם ברשתות החברתיות האחרות יש נוכחות – 46% משתמשים בטויטר, 42% באינסטגרם ו- 28% בלינקדאין.
71% מהאירגונים שולחים עידכוני מייל לקהל יעד, תומכים ותורמים בתדירויות שונות. כ-20% מהם משתמשים בכלים טכנולוגים לתקשורת פנימית וככלי ניהול פנים אירגוני.

כשמדברים על נוכחות דיגיטלית במובן של רשתות חברתיות, אתרי אינטרנט, תרומות אונליין וניוזלטרים – ללא ספק חלה התקדמות משמעותית במגזר החברתי ובדרך בה הוא נוכח במרחב הדיגיטלי והקורונה , כמו אצל כל שאר המגזרים והתחומים, האיצה תהליכים אצל מי שעדיין לא היה שם.
אבל אני רוצה לדבר על טכנולוגיה מכיוון אחר.

פתרונות טכנולוגים לעמותות – מה מבקשים מדג הזהב?

במקום לשאול אתכם את השאלה הקודמת, יציע לכם דג הזהב כשתעלו אותו בחככתכם:

"תמורת שיחרורי חזרה למים, אני מעניק לכם למשך שנה צוות של מתכנתים ומתכנתות, מומחי על בחזית הטכנולוגיות – למידת מכונה, בינה מלאכותית, מציאות מדומה, משחקים, בלוקצ'יין, מומחי נתונים, מומחי אבטחה ותכנות מכשירים (IoT) , יהיו בצוות גם א.נשי איפיון ועיצוב מוצר מהמוכשרים ביותר שישנם. רק תגידו מה הייתם רוצים שיפתחו כדי לקדם את החזון והמטרות שהאירגון שלכם שואף אליהן, אבל תנו לי תשובה מהירה כדי שאארגן את זה, אני לא שורד הרבה מחוץ למים".

וואלה – לא חשבנו על זה אף פעם, אתם עונים, היינו רוצים לשפר את האתר שלנו, להוסיף חנות וירטואלית ולשפר את מערכת ה CRM כדי לשפר את מנגנון שליחת הניוזלטר שלנו.
כן, כל זה חשוב, אומר לכם הדג, אבל קבוצה כזו של מומחים ומומחיות, בטח יכולה לעשות עבורכם משהו בסדר גודל אחר, כזה שלא דמיינתם עד היום. תחשבו בגדול.

אז אני מזמינה אתכם לדמיין.

זה אולי לא יהיה קל להשיג, לבצע, למצוא מי שיעשה את זה ואתם אפילו לא תמיד יודעים מה האפשרויות מבחינה טכנולוגית, אבל מי כמוכם מכיר את עולם הבעייה, את קהל היעד וההתמודדות שלו, את הקשיים, המאפיינים והאתגרים שעומדים בפניכם ובפניהם על מנת לחשוב על הטכנולוגיה שהיתה יכולה לסייע.

אני מזמינה אתכם לעשות את התרגיל הזה – אילו דג הזהב היה מתקיל אתכם בשאלה הזו, איזה פתרונות טכנולוגיים היו עולים בראשכם?
כשתעשו לעצמכם את התרגיל – תופתעו עד כמה עצם החשיבה הזו – בעיקר אם היא נעשית עם שותפים שלכם לעשייה – פותחת חלומות ומחדדת אותם ובמקרים רבים כשהחלום נרקם ואפשר לדמיין אותו – גם נמצאת הפלטפורמה מתישהו להגשים אותו.

טיפ מספר 1: תצללו לדוגמאות של אחרים בעולם התוכן שלכם

תפתחו את הצ'אקרה הזו של הדמיון – קוראים לזה – השראה.

הנה שתים מני רבות מהדוגמאות האהובות עלי.

ב-2015 אירגון רופאים ללא גבולות נקרא לטפל בהתפרצות חמורה של חצבת בקונגו, הם שלחו מאות צוותים לכסות שטח עצום במטרה להגיע לכלל האוכלוסיה ומצאו את עצמם, משקיעים את רוב הזמן, בחציית אזורי ג'ונגל ומדבריות לא מיושבים כדי להגיע לאוכלוסיה שפזורה במרחקים וזקוקה לחיסונים.

האירגון הבין שבשביל להצליח להגיע ביעילות לאוכלוסיה שזקוקה לסיוע יש למפות את האזורים האלה שאינם מכוסים בשום כלי מפות מוכר כמו גוגל. הם יצרו פרויקט של קוד פתוח בשם Missing Map Project בהובלת פיטר מאסטרס כדי למפות את הקהילות בתוך שטחי הענק הלא מיושבים. אנחנו שחיים בעולם בו כל שביל עוקף בשדה מופיע בוויז, בגוגל מפות או בעמוד ענן קצת מתקשים לדמיין בתים וקהילות שלמות שלא מופיעים בשום מפה ואין דרך להגיע אליהן או למצוא אותן.

הפרויקט פיתח משחק בשם MapSwipe שניתן להורדה בחינם לכל טלפון סלולרי ומאפשר לכל אחד ואחת לעזור בתהליך המיפוי. המשחק מציג למשתמשים אלפי תמונות של צילומי לווין ועליהם להקיש על תמונות בהן הם מזהים בית, בקתה או כביש. הקשה אחת לזיהוי וודאי, 2 הקשות אם הם לא בטוחים ושלוש הקשות אם התמונה מכוסה בעננות. מאז פותח המשחק – למעלה מ 30,000 איש ברחבי העולם לוקחים חלק ב 400 פרויקטי מיפוי ברחבי העולם ומעל 1.4 מיליון קמ"ר כבר מופו בשיטה הזו ומסייעים לאירגוני סיוע שונים ברחבי העולם לייעל את עבודתם ולהגיע לקהל היעד שלהם שמצוי באזורים הלא ממופים.
השטח הממופה כולל בתוכו מעל 55 מיליון יחידות דיור ומעל מיליון ק"מ של כבישים.
אתר המשחק מראה באופן קבוע את הטבלה של ה-swipers המובילים ומעודד תחרות בינהם וגם מציע לאנשים לארגן ארועי "מפהתון" (Mapathon) כארוע קבוצתי של מיפוי פרויקט משותף.

והנה עוד דוגמה: WFP – הוא אירגון, זוכה פרס נובל, שפועל למיגור הרעב ולשיפור המדד התזונתי בעולם שבו 1 מ-9 אנשים סובלים מרעב ותזונה לקוייה. במהלך 2019 האירגון סייע ל 9 מיליון אנשים ברחבי העולם ופעל ב-88 מדינות לקידום מטרת העל שלהם – אפס אנשים רעבים עד 2030.

האירגון ממומן מכסף ממשלתי, תרומות מאירגונים עיסקיים ומתרומות של אנשים פרטיים.
בשנת 2007 יצר ג'ון ברין John Breen את FreeRice – אתר משחק חינמי ללימוד נושאים מגוונים – מתמטיקה, אנגלית, רומא העתיקה, גיאוגרפיה, לימוד שפות ועוד. הוא במקור יצר את המשחק בזמן שהבן שלו למד למבחן קבלה לקולג' והיה צריך להשלים פערים של ידע כללי. למשחק הוא הכניס קונספט מעניין – על כל תשובה נכונה שהמשתמש עונה, מוצגת מודעת פירסום שבאמצעותה נתרם ע"י המפרסם – גרגר אורז אחד ל – WFP.

התוצאות שכל משתתף במשחק משיג, מוצגות בכמות גרגירי האורז שהוא תרם לאירגון ודרכו למטרה החשובה של מיגור הרעב העולמי. כמובן שהמזון שנרכש ומועבר באמצעות הכספים האלה שמועברים לאירגון אינו מוגבל רק לאורז, אלא לסל מוצרים מגוון – אבל השימוש באורז כאלמנט משחקי, לעומת הצגת סכום כספי של תרומה, ממחיש למשתמש בצורה טובה יותר את התרומה הישירה שלו למיגור רעב באמצעות המשחק וגם נותן מוטיבציה נוספת לענות תשובות נכונות.

 

תמונה מתוך freerice.com )

 

בעשרת החודשים הראשונים שחלפו מאז השקת המשחק – נתרמו ל-WFP  ארבעים ושניים מיליארד גרגירי אורז דרך תשובות נכונות של משתמשי המשחק, כל 19,200 גרגירים מספיקים להאכיל אדם מבוגר ביום. תעשו את החשבון 😊
למעשה – ב 2008 ,שנה לאחר השקת המשחק, הודיע האירגון שהכסף שזרם מהמשחק הספיק להאכיל 6000 איש ביום בכל אחד מימי השנה שחלפה. מדהים, לא?

מאז – המשחק שודרג מספר פעמים, הושק בשפות רבות וכבר 14 שנה שהוא ממשיך לפעול וליצר כסף לאירגון – המפרסמים מקבלים שיטחי פירסום, המשתמשים מעשירים את הידע הכללי דרך משחק ותחרות וגרגירי האורז מגיעים למי שזקוק להם (לחובבי וחובבות הנתונים – 101,483,578,976 גרגירי אורז במצטבר דווחו עד פברואר-2021)
(תמונה מתוך freerice.com)

נוכחות דיגיטלית, תרומות אונליין, כתיבת תוכן, קהילת פייסבוק, מערכות CRM וכו – הן חיוניות היום לכל אירגון שרוצה להתפתח, להתייעל, לייצר מודעות, להגיע לקהל יעד ולגייס משאבים. אבל במקביל – בואו ננסה להתחיל לחלום גם על טכנולוגיה אחרת עבור מטרות חברתיות, זו בדיוק אותה טכנולוגיה שבחיים הפרטיים שלכם נמצאת בכל תחום – במכונית, באפליקציות בטלפון, בניהול חשבון הבנק שלכם, במשחקים, בנטפליקס ובספוטיפיי – החלום הזה חשוב, כדי שלא נהיה במצב שפתאם מזדמנים לנו דגי זהב שבאים להגשים לנו את המשאלות ותופסים אותנו לפני שהספקנו לחלום אותן.

טיפ מספר 2- תחשבו על אפליקציות שאתם מכירים

תחשבו איך הן היו יכולות לענות לכם על צורך אם היו מתאימים אותן למטרות שלכם.

יאנה דרום – שהיא יזמת ובעלת רשת חנויות לאביזרים ומוצרי אופנה למתמודדות עם סרטן השד, שהיא אושיה (וגם חברה טובה) מצאה את עצמה יום-יום משדכת בין עשרות מקרים של מאובחנות טריות בסרטן שד לבין כאלה שעברו מסלול דומה ויכולות לתת עצה ותמיכה. הלוואי, היא חשבה בקול רם שתהיה אפליקציה , דמויית טינדר, שבה כל אישה יכולה להירשם ולמצוא מישהי LikeMe שנמצאת או עברה דרך דומה ומתאימה לה כדמות לצעוד לצידה ולתמוך בדרך הלא פשוטה הזו.

לילי בן עמי, מתוך השבר הנורא על הרצח של מיכל סלה ז"ל, אחותה, חשבה על טכנולוגיות קיימות ואיך הן היו יכולות למנוע את רצח אחותה, אילו היו מתאימים אותן עבור נשים שסובלות מאלימות במשפחה. למשל אותה טכנולוגיה עליה מתבססת "הלו סירי" תפעיל אזעקת עזרה כשהיא מזהה קולות מצוקה או מילת קוד שתוגדר מראש. יצא מזה – האקאתון עם 56 יוזמות טכנולוגיות שחלקן המשיכו את דרכן בעולם ויעזרו לנשים שנמצאות בתוך מעגל האלימות ועל זה בהרחבה בפוסט נפרד.

טיפ מספר 3 : יש דגי זהב

זה נכון שבעולם החברתי אנחנו פועלים לרוב במשאבים מוגבלים ונכון שטכנולוגיה מתקדמת נראית לעיתים הדבר הכי מופרך שאנחנו יכולים לחשוב עליו. זה לא העולם שלנו, לא תמיד השפה שלנו, והפעילות היומיומית שלנו נראית לנו הכי מרוחקת מהמשרדים המפוארים של חברות ההייטק בשדרות רוטשילד. אבל העולם משתנה. יותר ויותר חברות הייטק ויזמים טכנולוגים מחפשים הזדמנות להשפיע על העולם שסביבם.

דור ה-Y ודור ה- Z שיהיו 70% מעובדי ההייטק עד שנת 2030 , רוצים לעבוד בחברות שמחוברות לעולם ערכי שהם יכולים להזדהות איתו ומחשיבים את זה היום חשוב לא פחות ממשכורת ותנאים. נוצרות מסגרות ופלטפורמות של שיתופי פעולה בין העולם העיסקי-טכנולוגי לעולם החברתי וההזדמנויות האלה – בבחינת דגי הזהב – מתפתחות בהדרגה.

תעבדו על המשאלות שלכם בידיעה שהדגים קיימים ובהמשך גם יימצאו החכות המתאימות.

One thought on “פתרונות טכנולוגיים לעמותות: תעזו לחלום – מקסימום יצליח!”

  1. אלינור

    מעולה!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *