שירה איתן |

קואליציית ארגונים לשינוי חברתי: 8 מפתחות להצלחה

קואליציית ארגונים

מה המשותף בין חוק חופש המידע, חוק זכויות נפגעי עבירה, ביטול מס רכוש על קרקעות, יישום חוק חינוך חינם לגילאי 3-4 בחברה הערבית ושינוי הקריטריונים לזכאי דיור ציבורי, מאחורי השינויים הללו שהשפיעו ומשפיעים על חייהם של אלפי אזרחים ואזרחיות בישראל פעלו קואליציות.

נבילה אספיונלי הובילה את הקואלציה לקידום החינוך בגיל הרך, ג'אבר עסאקלה ריכז את הקואליציה לקידום החינוך בגיל הרך, ואת הקואליציה לביטול מס רכוש, ישי מנוחין ריכז את קואליציית חופש המידע ולרה צינמן היא ממובילות קואליציית זכויות נפגעי עבירה ופורום הדיור הציבורי. עבורם וגם עבורינו קואליציה היא כוח משמעותי לשינוי.


>>תערוכה וירטואלית 40*40 משנים מציאות – למידע נוסף על מובילות ומובילי קואליציית ארגונים בתערוכת המחווה לדמויות מפתח, מנהיגות ומנהיגים, שחוללו שינויים משמעותיים בחברה הישראלית לאורך 4 עשורים. התערוכה והקטלוג הנלווה לה פותחים חלון להתבוננות באותן דמויות, בסיפורי החיים המרתקים שלהם, ובשינוי שהצליחו לחולל במציאות. צילומים: אלכס פרפורי.


מה מאפשר עבודה אפקטיבית ומוצלחת של קואליציה? ארזנו לכם קצת מהתובנות שלנו ושל מחוללי השינוי:

מהי קואליציה ולמה לפעול במסגרתה?

קואליציית ארגונים היא שותפות בין שני ארגונים או יותר הפועלים יחד להשגת מטרה משותפת. זוהי אסטרטגיה לבניית כוח בתהליכי שינוי חברתי. לעיתים כוללת הקואליציה גם פעילים או את האנשים "הסובלים ישירות מהבעיה".

בארגונים לשינוי חברתי, הובלת מאבק באמצעות קואליציה היא צורך חיוני שיכול להוות מכפיל כוח מול מקבלי ההחלטות. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שארגונים אלה מייצגים לרוב אוכלוסיות בלתי מאורגנות, עניות במשאבים, עם לגיטימציה מוגבלת ונגישות נמוכה למוקדי כוח והשפעה. ההכרה שלבד קשה לחולל שינוי, ויש צורך בריכוז מאמצים ומשאבים כדי להצליח להשפיע על דעת הקהל ועל החלטות ברמה המדינית, היא זו המולידה את הצורך להקים קואליציה.

קואליציות יכולות לשאת אופי קבוע ולתפקד לאורך שנים או לקום סביב הזדמנות אד-הוק לטובת הנעת תהליך או השגת מטרה מוגדרת בפרק זמן מוגבל. רוב הקואליציות נוטות להיעלם עם השגת מטרתן.

ישי מנוחין: "הקואליציה לחופש מידע, מעצם ריבוי ושונות השותפים בה, היוותה כח. אם היה צריך להפעיל לחץ פוליטי על שר המשפטים או על חבר כנסת, לקדם מסיבת עיתונאים, או לדחוק להקמת ועדה – פנייה של קואליציה של ארגונים הייתה אפקטיבית הרבה יותר מפנייה של אדם או ארגון יחיד"

היתרונות בעבודה המשותפת כוללים בין היתר: למידה משותפת של חברי הקואליציה ושימוש בחכמת הקבוצה הגדולה, הגעה לקהלים רחבים יותר, חיזוק כוחם של הארגונים ובניית כוח פוליטי-ציבורי שקשה יותר להתעלם ממנו.

עם זאת העבודה בקואליציה היא קשה ומורכבת. בעלי הברית הפוטנציאליים עלולים לחשוש מאיבוד אוטונומיה, או להיות חלוקים על דרכי הפעולה או הפתרונות הדרושים. החברים בקואליציה יכולים להיות שונים זה מזה במידת המיליטנטיות או הרדקיליות של עמדותיהם, או במידת רצונם להיות מעורבים בפעילות המשותפת. בהקשר זה כדאי לקרוא גם את הפוסט מאוהל אחד למחנה אוהלים המדגים קואליציה פרגמטית וממוקדת עבודה.

עוד מתחים, יכולים להיווצר סביב תחרות על מקורות מימון, על חברי קהילה, על מקבלי שירות, וגם על ציפייה לקבלת קרדיט והערכה. גם פערים בין משתתפים בקואליציה המגיעים מרקע חברתי שונה (ריבוד חברתי) או תפיסה זהותית שונה, עלולים לעורר קשיים.

קואליציה היא יצור ייחודי בעולם השינוי החברתי, והיא הביטוי המובהק של היקשרות מרצון לטובת יצירת חירות חדשה. לב ארן

8 מפתחות להצלחה שיעזרו לכם למצות את פוטנציאל העבודה המשותפת של קואליציה?

1. הכירו את השטח

הצעד הראשון עוד בטרם הקמת הקואליציה, הוא הכרות עם הזירה והתחום, מיפוי ואיסוף נתונים לשם הגדרה מדויקת של הבעיה והבנת שדה הכוחות של השחקנים.

חברות בקואליציה היא על בסיס וולנטרי ולכן הבנת המניעים, המוצהרים והסמויים והצרכים של הארגונים השותפים וגם של שותפים פוטנציאליים, חשובה על מנת להבטיח את גיוסם ומעורבותם. הכרת ההיסטוריה של עשייה בנושא – הצלחות וכישלונות והבנת סדר היום החברתי הפוליטי – יעזרו לכם לבחון את ההזדמנות שעל הפרק וההתכנות למימושה.

2. כל קואליציית ארגונים צריכה רכזת (או רכז)

תהליך שינוי להשפעה על מדיניות הוא תהליך ארוך טווח, שהתקדמות בו איטית ולעתים סיזיפית, הוא מלווה בתסכולים לצד הצלחות קטנות.

לאורך הדרך נדרשים חברי הקואליציה למחויבות למטרות, לאמונה ביכולת להניע שינוי ולפעולה בלתי נלאית להשגת היעדים. גורם מפתח בהצלחת פעילות קואליציה הוא קיומה של רכזת (או רכז) לפעילות.
הרכזת מארגנת ומרכזת את הפעילות בשני מישורים. המישור הראשון הוא תהליכי, וממוקד ביחסים המתקיימים בין הארגוניים ובין חברי הקואליציה. המישור השני הוא משימתי, ונוגע למכלול הפעולות המקדמות את הקואליציה להשגת מטרותיה כולל טיפול בהיבטים האדמיניסטרטיביים. הרכזת מניעה את חברי הקואליציה לביצוע המשימות שלקחו על עצמם, דואגת להנחות את הדיונים, מסייעת בקבלת החלטות אסטרטגיות, מנתבת את המהלכים, ו'מחזיקה' את הקואליציה כישות אחת. בנוסף, היא מסייעת לכל ארגון בכל בעיה מקצועית או פרקטית שקשורה לפעילות.

תפקיד נוסף וחשוב של הרכזת הוא יצירת אמון בין חברי הקואליציה הדבר מתאפשר ביתר קלות ברגע שהרכזת מייצגת את הנושא ולא ארגון מסוים. עליה לאפשר ביטוי לדעות של כל חברי הקואליציה, לשמור על שקיפות בתהליכי קבלת החלטות ולסייע בעיבוד חוויות ומחלוקות שצצות במהלך העבודה המשותפת. לשם כך עליה לפעול בשני כיוונים שונים. מצד אחד עליה להדגיש את הייעוד המשותף ובניית הסכמות ומצד שני, לאפשר לכל ארגון לשמור על הזהות העצמאית שלו.
.
נבילה אספניולי: "אני הייתי יושבת הראש וג'אבר עסאקללה היה מרכז הפורום מטעם שתיל. הוא היה שותף בכל הצעדים האופרטיביים, החל מהכנת ימי עיון, פנייה למועצות המקומיות, ביצוע סקר אתגרים, אדבוקציה בכנסת וקשר עם האנשים הנכונים. אנחנו ייצגנו, דיברנו, הבאנו את הידע שלנו – את הקול של החברה, ושתיל תמכו, ייעצו, ליוו ושיכללו את הכישורים שלנו".

3. כל אחד לפי יכולתו וכל אחד לפי צרכיו

היכולת לזהות את התרומה הייחודית של כל ארגון תורמת ליצירת המקום והערך המוסף היחודי של כל חבר בקואליציית הארגונים, ובכלל זה מאפשרת התייחסות ל'סובלים מהבעיה, כחלק מהמאבק והובלת הפתרון.

זיהוי הנכסים והכרה ברמות שונות של מעורבות מאפשרת גם הבנה של מה חסר ומה צריך לגייס מחוץ לקואליציה.

שלושה סוגים של משאבים דרושים לפעילות קואליציות:

  1. משאבים חומריים בעיקר כספיים המאפשרים קיום אירועים ושכירת יועצים.
  2. משאבים ארגוניים, כגון: לגיטימציה ציבורית, רישות וחיבור לגורמי מפתח שניתן להעזר בהם או להשפיע עליהם, מומחיות וידע מקצועיים או תשתיות ארגוניות כמו משרדים.
  3. משאבים אנושיים, הכוללים אנשי צוות בעלי ידע וניסיון שרלבנטיים לפעילות או פעילים ומתנדבים שיש להם פנאי ומחויבות גבוהה להשתתף בפעילויות שונות, הפגנות, הגעה לכנסת, כתיבת פוסטים ועוד.

לרה צימרמן: "העבודה המשותפת עם שאר חברי הקואליציה שהיו בה משפטנים הייתה לעזר גם עבורנו. או, אם הוגשו ניירות עמדה על ידי חברות קואליציה, למדנו מהן איך לכתוב נייר עמדה. לא חווינו התנשאות, כמו שלפעמים נוהגים כלפי קורבנות. וגם אני תרמתי, שלטתי באנגלית ובאינטרנט אז מצידי סייעתי רבות לחברות הקואליציה באיסוף חומר ממדינות אחרות."

ארגונים יכולים להיבדל זה מזה במשך פעילותם וברמת המעורבות שלהם. חלק מהארגונים או הפעילים הם משתתפים "פאסיבים", המקבלים מידע שוטף מהפורום, וחלק אחר מביע תמיכה על ידי צירוף שם וחתימה על ניירות העמדה ואחרים מגלים השתתפות פעילה דווקא בפגישות פנימיות.

הפעילים "הסובלים הישירים מהבעיה" שותפים להובלת השינוי, אך לעיתים הם אינם פנויים רגשית ופיזית לקחת על עצמם תפקיד פעיל ואינטנסיבי במאבק הארוך. כדי להגדיל את רמת המעורבות שלהם ניתן לאתר פעילים למשימות ממוקדות, למשל: לקחת חלק בדיון בוועדה בכנסת או פעילים המוכנים לשתף בסיפורם האישי ולשלבו במערך ההסברה, כך שיגדיל את התוקף והלגיטימיות של דרישות הקואליציה.

ג'אבר עאסקלה: "אלה היו שני שינויים עם השלכות דרמטיות כי בחברה הערבית התפתחה באמצעותם תחושת מסוגלות מבוססת. אנשים חוו את עצמם – חלקם לראשונה – כמי שיודעים לעבוד על ולקדם את הדברים שדרושים להם כאזרחים. אני חושב שהדבר המשמעותי ביותר בתהליכים האלה היה ששתיל האמין בכוח של הקהילה והיה מוכן לבנות כוח בשטח."

4. בניית הסכמות ושגרות עבודה בתוך הקואליצייה

קבלת החלטות צריכה להתקיים לרוב בהסכמה ומתוך שיתוף מרבי ומותאם של השותפים, אך בד בבד על הקואליציה להגדיר מצבים בהם הכרח להאציל לרכזת או לוועדת היגוי סמכות החלטה או בהיוועצות עם צוות מצומצם.

אופן הפעולה וחלוקת התפקידים המרכזיים בין נציגי הארגונים, יכול להיות קשיח ופורמלי או גמיש וספונטני, בהתאם למשימה ולהרכב המשתתפים ולמידת הנכונות והיכולת שלהם לשתף פעולה.

קיום מפגשים הם אתגר בתוך עומס העבודה ויש לתכנן אותם בתדירות מתאימה, ולנצל את הפגישות בצורה אפקטיבית. המפגשים נועדו כדי לעקוב אחר ההתקדמות, לזהות מכשולים וגם כדי לבנות את הקבוצה.

המפגשים גם יכולים להוות פלטפורמה ללמידה משותפת ולחיזוק יכולות הארגונים להביא את המומחיות שלהם לידי ביטוי ובכך לאפשר במה לכל אחד "לזרוח".

5. הגדרת ההישג הנדרש של הקואליצייה

הגדרת מטרות ויעדים אופרטיביים מוסכמים להשגה הם בסיס לעבודה המשותפת. בהתאם לכך ניתן לגבש את אסטרטגיות הפעולה, ליצור סדר עדיפויות ולהקים צוותי עבודה על פי הצורך.

ארגון המפגשים יהיה בדגש על השגת התוצאות הרצויות, בכדי לאפשר למשתתפים לחוש, החל מהשלבים הראשונים, עשייה ממשית וחגיגת ההצלחות הקטנות שבדרך. הישגים נדרשים יכולים גם להתייחס, לתשתית ולקשר והתיאום בין הארגונים.

ישי מנוחין: "קראנו פרסומים על חוק חופש המידע מצאנו מכנה משותף שאליו נצמדנו בעבודה על הקואליציה. לאורך כל הדרך שיבצנו ניצחונות קטנים. הצלחה של אדם טבע ודין באיזו עתירה, הצלחה לקבל מידע מגורם זה או אחר. יצרתי דפי מידע של הקואליציה אחת לשלושה חודשים. ביקשתי ממישל קישקה לאייר את זה. הארגונים יכלו להתבטא ולהרגיש חלק- אפילו שבפועל הם עשו מעט מאוד. היו למעלה מ-100 ארגונים שמתכם 5 בצוות ההיגוי. בעלות משותפת על השינוי. האגודה לזכויות האזרח הרגישה שהיא הובילה את השינוי. כל ארגון הרגיש חשוב"

6. ערוצי תקשורת פתוחים: "לשמור את כולם על אותו העמוד"

תקשורת פתוחה ומתמשכת ובניית ערוצי תקשורת פתוחים ויעילים תורמים לחיזוק תחושת השייכות והמחויבות ולשמירה על רמת מעורבות גבוהה של הארגונים.

שמירה על קשר שוטף עם כל הארגונים, בין אם הם מעורבים יותר או פחות, מאפשרת לכל אחד מהם את מרב ההזדמנויות להשפיע על מהלכי קואליציית הארגונים.

רשתות הקשר, יכולות לשמש להחלפת ידע, הזרמת מידע באופן שוטף, הפצת פרוטוקולים של הקואליציה וסיכומי פגישות עם גורמים שונים. דרך נוספת לשמור על קשר ועדכון, באמצעות ניוזלטר או דוחות תקופתיים לסקירת הנושאים וההצלחות.

7. מתן ערך ויצירת בעלות משותפת על ההישגים

ככל שפעילות הקואליציה נתפסת כשליחות חברתית, וככל שתחושת הסולידריות עם השותפים למאבק גדלה, כך גם גדלה מעורבות המשתתפים.

לצד זאת, חשוב כל הזמן לייצר למשתתפים בקואליציית הארגונים ערכים נוספים, כמו קבלת סיוע טכני ומידע משותפים אחרים או חלוקת תפקידים המדגישה את תרומתו הייחודית של כל נציג.

דרכים נוספות לייצר ערך למשתתפים: חשיפה תקשורתית, מתן בולטות ציבורית להשתתפותו של הנציג או ארגונו, יצירת קשרים חדשים עם פוליטיקאים וגורמים ממסדיים, קשר לקרנות פילנתרופיות ועוד.

ישי מנוחין: "פרט להעברת חוק חופש המידע ב-1998 ויישומו, ההצלחה הגדולה של עבודת קואליציה הייתה שכשעבר החוק כל הארגונים בקואליציה ראו בו הישג שלהם. מבחינתי כפעיל חברתי, ומבחינת שתיל כשולחי, עשינו את שלנו. מה שחשוב זה לא האגו והקרדיט האישי, אלא השינוי האזרחי שנעשה"

8. הרחבת הקואליציה

צטרפות חברים חדשים מעלה צורך לבנות מחדש יחסים ואיזונים בין הארגונים, ולדון מחדש בנושאים שכבר נדונו קודם או בבחירת אסטרטגיית הפעולה, (הסכמה, משא ומתן, הפעלת לחץ או קונפליקט).

התהליך מלווה לעיתים במתחים גלויים וסמויים, ולעתים אף בתחושה של דשדוש במקום ואובדן שליטה. אחת הדרכים להתמודד עם קבוצה גדולה היא לעבוד עם גרעין מצומצם של נציגים, מעין ועדת היגוי או צוות שיכול להוביל את הפעילות ולקבל החלטות בזמן אמת. מבנה כזה, הכולל גרעין מוביל קטן יחסית, מאפשר לארגונים המשתתפים לזכות בתגמולי השתתפות מרביים, שמסייעים להתגבר על עלויות ההשתתפות.

לסיכום,

קואליציה, מהיותה וולנטרית, היא משקפת דרגת אמון גבוהה בקבוצות חברתיות שונות ובמערכת, שבה העוגנים הפורמאליים ובטח המשפטיים – רופפים למדי.

כבר המילה קואליציה מסגירה אמת נסתרת, זוהי פעולה חיובית; גם אם מטרתה להיאבק בעוול, גם אם היא אופוזיציה לוחמת לאי צדק, היא עדיין בבסיסה חיבור, ורק לאחר מכן התנגדות. לב ארן

כתיבת הפוסט התבססה על המאמר שכתבו שוש קמינסקי, ג'ין יודס ועידית גודס-גרינבאום: קואליציית ארגונים לשם השפעה על חקיקה ויישום חקיקה, שמתאר את פעילות הקואליציה, 'פורום ארגונים לחוק מעונות יום שיקומיים', שקיבלה ייעוץ משתיל.
וגם על המאמר של פרופ' רוני קאופמן: גורמים ותהליכים המשפיעים על פעילות קואליציונית של ארגונים לשינוי חברתי.


>>תערוכה וירטואלית 40*40 משנים מציאות – למידע נוסף על מובילות ומובילי קואליציית ארגונים בתערוכת המחווה לדמויות מפתח, מנהיגות ומנהיגים, שחוללו שינויים משמעותיים בחברה הישראלית לאורך 4 עשורים. התערוכה והקטלוג הנלווה לה פותחים חלון להתבוננות באותן דמויות, בסיפורי החיים המרתקים שלהם, ובשינוי שהצליחו לחולל במציאות. צילומים: אלכס פרפורי.


משפיעות על העולם? מקדמים שינוי חברתי?

פנו אלינו ליעוץ

עוד פוסטים 40 שנה של שינוי חברתי

הילה ארזי-חטאב | 21 ביולי 2022

מטאפורות לשינוי חברתי

פוסטים אחרונים

אסף שמואלי | 1 באוגוסט 2022

איך לעבור שיימינג בשלום?

הצטרפו לרשימת המנויים שלנו

וקבלו מייל עם תכנים חדשים שעולים לבלוג

    תגובות

    כתבו תגובה