איך הקמנו קרן ע"ש אבי מעוז למימון מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים?

צילום:יוסי זמיר, שתיל סטוק

הפקת לקחים מהצלחות היא מאתגרת, הודות לנטייה האנושית לחטט בכישלונות. לכן כששואלות אותי על קמפיין מימון המונים לקרן ע"ש אבי מעוז למען מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים – מה גרם לכן להצליח? אני מתקשה לענות.

מה שהניע אותנו יותר מהכל, בשבועות שמיד אחרי הבחירות, כשח"כ אבי מעוז הניח את המצעד בירושלים גבוה בסדר העדיפויות שלו, זו תחושת בטן ברורה שלא נכון לתת לו להפעיל אותנו. היה ברור כשמש שהאיומים על המצעד הם מסך עשן שנועד להסתיר מהלכי עומק הרבה פחות קלים לזיהוי.

כשאבי מעוז מדבר על מצעד הגאווה צריך פשוט לקחת נשימה עמוקה

בתור מי שאנחנו, הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות – ארגון הפועל עבור הקהילה הגאה מזה 25 שנה, ידענו שאנחנו צריכות להתכונן למרתון, ולא לספרינט. אז נשמנו עמוק והיינו רגועות – בכל הכוח.

בפעם הראשונה שאבי מעוז איים על מצעד הגאווה, לא הגבנו. היינו עסוקות בהנחת תשתיות להמשך הפעילות שלנו אחרי השבעת הממשלה. בפעם השנייה, מתוך הבנה שהקהילה זקוקה לתגובה שלנו, פרסמנו את תאריך המצעד והבהרנו שקיומו לא תלוי באבי מעוז – אם כי אין ספק שכל התבטאות שלו בנוגע למצעד עזרה להעלות את המודעות לעצם קיומו באופן משמעותי!

לא התכוונו לתת לאבי מעוז לקבוע את סדר היום שלנו, ולא ראינו תועלת בהתכתשות פומבית על היותו של המצעד עובדה קיימת. למחרת הבחירות הבנו שתידרש עבודת עומק כדי לחזק את החוסן של קהל היעד שלנו, ושאפנו להגדיל את המעורבות הקהילתית, גם בסושיאל, גם בתרומות וגם בעשיה הארגונית.

ביום הבחירות, הבנו שנצטרך לשדר חוסן. המסר שביקשנו להעביר, פנימה וגם החוצה, הוא שקיומה של הקהילה הגאה בירושלים אינו תלוי בגחמה פוליטית כזו או אחרת. לכן, בפעם השלישית כשאבי מעוז איים על המצעד, שתקנו. הדבר היחיד שגרם לנו בסופו של דבר להגיב היה כשעלה לנו רעיון מספיק טוב.

מה הכוונה מספיק טוב?
רעיון ששירת את המטרות שלנו ממילא.

קמפיין מימון המונים להקמת קרן למצעד הגאווה בירושלים ע"ש אבי מעוז

הקרן על שם אבי מעוז למען מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים נועדה לעשות את הדברים הבאים:

1. להעלות את הנראות שלנו בדיגיטל. לקהילה שלנו ולשותפות שלנו רצינו להגיד שאנחנו רגילות לעבוד קשה ונמשיך לעבוד קשה.
2. להזמין מעורבות בעשייה של הבית הפתוח. הצבנו לעצמנו יעדי גיוס צנועים מאוד, ובמקביל שיתפנו פוסטים של חברות קהילה על הזדמנויות שונות לעשיה בארגון שלנו. חוץ ממאה אלף ש"ח, גייסנו כאלף תומכות ותומכים חדשים ועוד כעשרים מתנדבות בתקופה הזו.
3. להצחיק. התחושה שלנו היתה שאנחנו מוקפות בפאניקה, מבוססת ושאינה מבוססת. רצינו לייצר מרווח נשימה שבתוכו אפשר לראות את הדברים כהווייתם, ולא להיתפס לספינים שנועדו לעוור אותנו.

הרי מה היא האמת?
האמת היא שמצעד הגאווה והסובלנות בירושלים יתקיים. גם אם אבי מעוז מאוד מאוד יכעס. במצעד הגאווה הירושלמי שנערך ביוני 2021, שתיים מחברות הצוות בתפקידים הכי קריטיים בבית הפתוח לתפעול המצעד נאלצו לצאת לחופשת מחלה ביום המצעד. הוא עדיין קרה. כשאני נזכרת ביום ההוא, אבי מעוז הוא בלת"ם מלחיץ הרבה פחות.

הקהילה הגאה בירושלים, על חברותיה ותומכותיה, היא זו שמחזיקה את המצעד. המשאבים הקהילתיים שמושקעים בו הופכים אירוע בלתי אפשרי לעובדה קיימת כבר עשרים שנים. פתחנו את הרשתות החברתיות וראינו כל כך הרבה חברי וחברות קהילה עסוקים בשאלה האם מצעד הגאווה יתקיים, ורצינו לפזר את הבלבול. המצעד יתקיים.

מימון המונים כאמצעי ולא כמטרה

הגדלת המעורבות – סוד ההצלחה של הקרן על שם אבי מעוז היה שהיא לא נבעה מהכרח. שלא נדחקנו לפינה. בחרנו להגיב באופן שיעצים את המעורבות הקהילתית שלנו ויהדהד את העשייה שלנו, כי זה מה שרצינו לעשות ממילא. יותר מזה – הצלחנו כי הקפדנו לא להיתפס לפחדים מעורפלים, לא להעצים את האימה, אלא להיות כנות.

קמפיין תקווה ולא קמפיין הצילו – יכולנו לנסות לגייס כסף למצעד בטון של "הצילו, המצעד בסכנה". מי יודעת, אולי היינו מגייסות אפילו יותר ממאה אלף. אבל אם אני מתבוננת על ההצלחה הזאת, מה שהכי חשוב לי ללמוד זה שאני קובעת לעצמי את סדר היום. אני לא חייבת להגיב, אני לא חייבת להסתחרר בספין של מישהו אחר. כשהמציאות מעורערת ולא ברורה, הדבר הכי טוב שאנחנו יכולות לעשות זה להעצים את היציבות שלנו, מתוך אמונה בעוצמה של העשיה שלנו, ולדבר את האמת.

אז מה גרם לנו להצליח?

קודם כל, שא.נשים כבר התעסקו במצעד. אנחנו רק כיוונו אותם קצת, להתעסק בו באופן הנכון. במקום לשאול האם יהיה מצעד, הזמנו א.נשים לקחת חלק במצעד.

הזמנו אותן גם לקחת אוויר. לצחוק קצת. להירגע. רוגע הוא מצרך חשוב בימינו.

הזמנו אותן לראות את המציאות כהוויתה, כפארודיה על עצמה. פארודיה שבה אנחנו יכולות לבחור איזה תפקיד לשחק. והזמנו אותן לשחק תפקיד אקטיבי, בעל משמעות, תפקיד שמתאים להן, ולא להיות פיונים במשחק יח"צ מתוזמר של מישהו אחר. אחרי הכל, הזמנה שווה.

אגב, הקרן על שם אבי מעוז עדיין פתוחה לתרומות, ואתן עדיין מוזמנות לקחת חלק!