רות מייסון |

איך משלבים סיפורים אישיים בעבודה עם תורמים?

מנהלת ארגון נשות הכותל לסלי זקס. "אני מאמינה שהגעתי לעולם כדי לדאוג לחברה טובה יותר לדורות הבאים," אומרת הישראלית, בת ה-58 במבטא אנגלי. "אני מרגישה בת מזל שאני יכולה להמשיך למלא את המשימה הזאת".

נכון שאנחנו אוהבות להקשיב כשמישהי מספרת משהו אישי על עצמה או על מישהו אחר? אנשים יוצרים קשר עם אנשים ולאו דווקא עם פעילות. הם תורמים כדי להביא לשיפור בחיים של אנשים אמתיים.

למשל, אישה שתורמת לארגון שעושה עבודת סנגור ומסייע לאנשים לממש את הזכויות שלהם, תורמת כי בסוף השרשרת של העשייה, יש בן אדם שייהנה מהעשייה הזאת. בן אדם שיהיה מסוגל להתמודד קצת יותר טוב עם מצב של עוני, שירגיש שקורת הגג שלו יציבה יותר או שיוכל להביע את דעתו בלי לפחד. בגלל זה אנחנו משלבים סיפורים אישיים בבקשות ובפגישות עם תורמים, ובאותה מידה, שילוב סיפורים אישיים חשוב גם בדוחות לתורמים, כדי לחדד ולהחיות את ההשפעה של התרומה שלהם.

אז איך עושים שהסיפור יהיה חי, מעניין ומושך?

זה מתחיל עם מי זה שכותב או כותבת, ומי האדם שתכתבו אליו.

מי את, מי אתה, הכותבים? אנשים שמתעניינים באנשים, שיודעים ואוהבים להקשיב, שמתרגשים מהעשייה הארגונית. אם אתם מתרגשים מהסיפור, הסיכויים שגם התורמים יתרגשו. בקיצור אתם צריכים להיות כאלה שלא מפחדים לשאול שאלות, ושמבינים שאנשים אוהבים לדבר על עצמם, והתפקיד שלכם הוא בעיקר לתת להם אוזן קשבת.

על מי תכתבו? חשוב לבחור אדם שנהנה באופן זה או אחר מהעבודה שהארגון עושה; מישהו שיודע להביע את עצמו, ושמעריך את העבודה של הארגון.

מה תשאלו בראיון?

תמיד עדיף לראיין פנים אל פנים, כך שתוכלו להעשיר את הסיפור בהבעות פנים ומחוות של האדם אותו אתם מראיינים. כך גם קל יותר ליצור קשר ואמון. אבל אם זה לא מסתדר, אפשר לעשות ראיון טלפוני.

חשוב שתשאלו שאלות רקע על המשפחה, ילדות, לימודים, צבא אם רלוונטי, עבודה. מן הסתם לא תשתמשו בכל המידע שתאספו, אבל כדאי שתכירו טוב יותר את הבן אדם.

בנוסף כדאי לשאול:
1) איך הגעת לארגון או לפרויקט שלנו?
2) מה התשוקה שלך?
3) מה בחיים שלך הוביל אותך לתפקיד או לפעילות שאת עושה היום?
4) מה הייתה האינטראקציה שלך עם הארגון שלנו, ואיך זה עזר לך?
5) האם היו שינויים בך או בפעילותך כתוצאה מהקשר עם הארגון שלנו?
6) מה דעתך על הארגון שלנו? האם את רוצה לומר משהו לארגון או לתורמים שלנו? זו שאלה שאולי מביכה אבל סופר חשובה. קיבלתי ציטטות נפלאות משאלה זו. האהובה עלי ביותר: “שתיל זה הרוח במפרשים שלנו."
7) רצית להוסיף משהו?

איך לכתוב את הסיפור?

להתחיל עם סצנה קצרצרה כך שהקורא יוכל "לראות" את הנעשה, וכדי למשוך אותו פנימה.
קצת על מי זה הבן אדם שאתם מספרים עליו, שנתחיל להכיר אותו. אם יש משהו דרמטי בסיפור שלו, התחילי עם זה. אנו רוצים למשוך את הקורא לקרוא את הסיפור עד הסוף.

קצת על הבעיה שאתו הוא מתמודד.

איך ובמה הארגון שלכם סייע לו?

מה הייתה ההשפעה של הקשר עם הארגון שלכם? זו נקודה חשובה. הראו את הצמיחה של אותו אדם בעקבות המגע עם הארגון שלכם, או במלים אחרות הראו תנועה.

השתמשו בציטטות.

השתמשו בקול אקטיבי ולא פסיבי.

מלים פשוטות עדיפות על מילים גבוהות.

קצר עדיף על ארוך. 600 מלים זה המקסימום. 400 או פחות, עוד יותר טוב.

כשיש לכם טיוטה, עברו עליה ומחקו כל מילה מיותרת.

וודאו שאייתם נכון את השם של מי שראיינתם.

אל תשכחו לבקש רשות להשתמש בצילום של המרואיין – מוטב להראות אותו בתפקיד או בזמן פעילות רלוונטית.

עכשיו תעבירו את הסיפור למישהו אחר בארגון שלכם ובקשו ממנו תגובות.

הנה דוגמה לסיפורים שאנחנו מפרסמים לתורמים של שתיל.

*בתמונה: מנהלת ארגון נשות הכותל לסלי זקס. "אני מאמינה שהגעתי לעולם כדי לדאוג לחברה טובה יותר לדורות הבאים," אומרת הישראלית, בת ה-58 במבטא אנגלי. "אני מרגישה בת מזל שאני יכולה להמשיך למלא את המשימה הזאת".

משפיעות על העולם? מקדמים שינוי חברתי?

פנו אלינו ליעוץ

חזרה לסדרת הכתבות

עוד כתבות בסדרה

חגית שמלי | 8 באוגוסט 2023

שבעה שלבים בכתיבת בקשת מענק

נגה זיוון | 25 באפריל 2021

בקשת תרומה אפקטיבית

יובל יבנה | 12 במרץ 2020

איך לפנות לקרן בבקשה למענק?

חגית שמלי | 5 בינואר 2022

כיצד תכתבו דוח סוף שנה?

הצטרפו לרשימת המנויים שלנו

וקבלו מייל עם תכנים חדשים שעולים לבלוג

    תגובות

    תודה! עצות חשובות ונהדרות, שלא לדבר על זה שתמיד כיף לקרוא ציטוטים של מחמאות לעבודה של שתיל :-)
    ומעבר לכך - זה לא תמיד פשוט לתרגם עשייה של שינוי מדיניות או שינוי חברתי בכלל לסיפורים אישיים, במיוחד כשהפעילות עוסקת בסוגיות מאקרו ופחות בחיים האישיים של א/נשים. ולכן החיבור לסיפור האישי מנקודת המבט של התשוקה והתקווה כל כך חשוב ומוצא חן בעיני

    יפה, זה מתווסף למחקרים שמראים כי גם שינוי עמדות מתאפשר יותר כאשר יש מפגש אישי עם האדם והסיפור שלו/ה.

    חשוב גם להיות כמה שיותר אותנטיים; להציג את האתגרים של המרואיין ואולי גם של הארגון.

    לשימוש בסיפורים אישיים יש ערך כפול-
    פעם אחת בגיוס תורמים/מקבלי החלטות/שותפים כפי שכתבת
    ופעם שניה- לסיפור יש ערך תרפויטי למספר עצמו. העבודה על הסיפור מאפשרת עיבוד של החוויה והבנה שמדובר בחלק מתופעה או בעיה אוניברסלית (מה שמאפשר לך להרגיש נורמלית...)

    סגרת לנו את כל הפינות -- לבוא עם תבנית כזאת ביד באמת יכול להוריד מתח אצל המראיין

    הפוסט כתוב מצוין. מדגיש מאוד את החשיבות של סיפור אמיתי ומהלב-שמחבר נכון בין תחושת שליחות אישית לשליחות במסגרת ארגונית שמחובר לרעיון גדול יותר להפיכת העולם למקום טוב יותר. יוצר לרוב הזדהות רבה יותר מאשר עם רעיון מופשט ועם פוטנציאל גבוה להניע להשתתפות אקטיבית, מעבר לאהדה. נהניתי לקרוא וללמוד מניסיונך העשיר.

    פוסט מעולה לשימוש! תודה רבה
    שקד מהקואליציה הארצית להעסקה ישירה

    חשוב לשים לב לרגישויות של שימוש בסיפורים אישיים. מאמר מצוין אודות החוויה המורכבת של נשים בדואיות שסיפוריהם האישיים שימשו לגיוס כספים בידי ארגונים ישראלים: https://explore.tandfonline.com/page/bes/rfec-research-notes/20.4/art-6

    תודה רבה! בהחלט הצלחת רות, להעביר מה הערך של סיפור אישי, דרך הגישה למרואיין והתפקיד של המראיין.
    בטוחה שאעזר בהמלצות שלך.

    כתבו תגובה