תעודות ואישורים הנדרשים לגיוס כספים

צילום:יוסי זמיר, שתיל סטוק

אי שם, בתחילת שנות האלפיים, שימשתי כרכזת מצעד הגאווה בירושלים. יום שרב אחד, מתיש ומיוזע, מצאתי את עצמי במסדרונות המחלקה לרישוי עסקים של עיריית ירושלים, בעיצומו של טופס טיולים מסוייט במיוחד, כמו שרק עיריית ירושלים יודעת לייצר. הלכתי לאיבוד בין אגף שפ"ע, שהיה אמור לחתום על השירותים הציבוריים, ובין אגף הרישוי שהיה צריך להחליט האם המצעד שייך למסלול הירוק או האדום (כלומר, האם צריך עוד טפסים או שמספיק הקילו וחצי נייר שכבר מילאתי והחתמתי).

בסיומו של אותו יום עמדתי בוכה במשרדה של הבוסית שלי דאז, הרב נועה סתת, שהיא מקור השראה ואור בעולם הזה. "אנחנו לא ניכנע לטרור", אמרה לי נועה, "נתמודד עם הביורוקרטיה שיזרקו עלינו ונקיים את המצעד על אפם ועל חמתם". בכיתי, ברור שבכיתי. לא רציתי לחזור לטפסים, החתימות והניירת. "את חייבת להכנס למוד הנכון," היא אמרה, "ביורוקרטיה תוציא לך את הרצון לחיות, אבל תנסי להכנס למצב נפשי שיחליק את כל זה מעלייך".

היא צדקה. באמת יש מצב נפשי שצריך להכנס אליו כדי לצלוח את קשיי הביורוקרטיה. רוב האנשים לא מוצאים אותו, תעיד על כך לבנת פורן שבטח בנתה אחוזה מהכספים ששילמו לה אנשים שלא הצליחו להתמודד עם הטפסים של ביטוח לאומי. אבל כדי לעזור לכם להתמודד עם התעודות והאישורים הנדרשים לגיוס כספים, הנה מורה נבוכים קצר ושימושי:

אישור ניהול תקין

מי נותן: רשם העמותות
תוקף: שנה אחת, ולעמותות הפועלות תקין באופן מתמשך יינתן אישור בתוקף לשנתיים.
מה עושים עם זה? אין חובה חוקית להחזיק אישור ניהול תקין, אבל יותר ויותר קרנות ותורמים פרטיים דורשים את זה. למעשה, הקרן החדשה לישראל היא דוגמה יחידה שאני מכירה לקרן שלא דורשת אישור ניהול תקין. בנוסף, יש פלטפורמות מימון המונים וסליקה שדורשות אישור ניהול תקין, כמו למשל "ישראל תורמת". והכי חשוב – אם יש לכם כוונה לקבל כסף ממשרדי ממשלה, מרשות מקומית או מכל זרוע אחרת של הממשלה – דרישת חובה היא להחזיק אישור ניהול תקין בתוקף.
מתי מקבלים? עמותות בנות שנתיים ויותר. עמותות צעירות יותר יכולות לקבל אישור על הגשת מסמכים לבקשת אישור ניהול תקין.

תעודת רישום עמותה

מי נותן: רשם העמותות
תוקף: ללא תפוגה
מה עושים עם זה? הכל! המסמך מעיד על רישום העמותה, וכמובן שישנה חובה חוקית שתהיו רשומים כמלכ"ר כדי שתוכלו לגייס כספים ולנהל אותם. זה מסמך שמאד חשוב לשמור את המקור שלו כי תצטרכו להציג אותו אם תרצו לפתוח חשבון בנק, להגיש בקשה למענק לכל מקור שהוא, להירשם ל"ישראל תורמת" או לכל פלטפורמה אחרת ובעצם – לעשות כל דבר שקשור בכסף.
מתי מקבלים? כשמגישים בקשה לרישום עמותה חדשה.

תעודת רישום במע"מ

מי נותן: רשות המיסים
תוקף: ללא תפוגה
מה עושים עם זה? הכל! בדומה לתעודת רישום עמותה מרשם העמותות, גם תעודת רישום במע"מ היא אחת ממסמכי היסוד שקריטי שתשמרו. תצטרכו להציג אותו בכל פעם שתתעסקו בכסף: פתיחת חשבון בבנק, סליקה, קמפיין מימון המונים בכל פלטפורמה שקיימת ברשת, וכו'.
מתי מקבלים? עמותה חדשה בעת הרישום צריכה גם להגיש בקשה לרישום וסיווג מוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר) במע"מ.

אישור לפי סעיף 46 א'

מי נותן: מס הכנסה
תוקף: שנתיים
מה עושים עם זה? מאפשרים לתורמים הישראלים שלכם לקבל זיכוי ממס בכל פעם שהם תורמים לעמותה סכום שמעל 190 ₪. שימו לב – התורמים האמריקאים שלכם לא מקבלים זיכוי ממס הכנסה הישראלי אלא מ IRS האמריקאי ולכן הם צריכים שתחזיקו אישור אחר (ראו בהמשך). גם אם לא חובה, שווה שיהיה לכם אישור כזה, כי יש קרנות כמו "יד הנדיב" ולמעשה מרבית העסקים לא יתרמו לכם מבלי שתציגו אישור כזה בתוקף. ויש גם פלטפורמות למימון המונים שמחייבות שתחזיקו אישור כזה.
מתי מקבלים? טעות נפוצה היא שרק עמותות בנות שנתיים ויותר יכולות לקבל את האישור. זו, כאמור, טעות. עמותות צעירות יכולות לקבל, בתנאי שהן מציגות אישור על כך שהגישו בקשה לאישור ניהול תקין מרשם העמותות. תנאי הסף היחידי הוא הצגת מחזור הכנסות של 30,000 ₪ מינימום.
רצוי לצלצל למחלקת מלכ"רים במס הכנסה (יש טלפון באתר) כדי להתייעץ איתם לפני שאתם מתחילים את המסלול. מניסיון, הם מאד קואופרטיביים.
פרטים נוספים אפשר למצוא באוגדן של מנהיגות אזרחית.

אישור 501 (c ) 3

מי נותן: רשויות המס האמריקאיות, וזה מצריך שתהיו רשומים כמלכ"ר אמריקאי.
מה עושים עם זה? מאפשרים לתורמים האמריקאיים שלכם לקבל זיכוי ממס על תרומה.
מי יכול לקבל: רק גופים אמריקאיים, שרשומים משפטית שם. עמותה ישראלית לא יכולה לבקש אישור כזה. לעמותות ישראליות אנחנו ממליצים להתקשר עם גופים שיש להם סטטוס מלכ"ר בארה"ב (כלומר, רשומים שם). רוב העמותות שאני מכירה עובדות עם אחד מארבעת הגדולים: הסוכנות היהודית, PEF, הקרן החדשה לישראל או ישראל תורמת. כל אחד מהגופים האלו יכול לקבל את התרומה בשבילכם, להנפיק קבלה לתורם שתאפשר לו להזדכות ממס, ולהעביר לכם את הכסף. נכון ליום כתיבת שורות אלו, ישראל תורמת היא היחידה שגובה עמלה על השירות הזה.
דבר נוסף שכדאי לקחת בחשבון, ההתקשורת עם אותם גופים לוקחת זמן, ונדרשים להעביר מסמכים ואישורים על מנת שתתאפשר העברת הכספים בפועל.

ועכשיו, דוגמה מעשית

איך אפשר לעשות הרבה רק עם חלק קטן מהאישורים שפרטתי כאן למעלה.

אילו אישורים העמותה שלנו צריכה להחזיק? איך יודעים מה צריך ומה לא?
מסתכלים על פרופיל ההכנסות של הארגון! בדוגמה שלנו ניקח עמותה שמרבית התורמות הן ישראליות. מדובר בתורמות בסדרי גודל קטנים – תרומות של כמה עשרות שקלים עד מאות בלבד שהתקבלו בקמפיין מימון המונים. אין תרומות ממשרדי ממשלה או עסקים ישראלים ואין תורמים אמריקאים.

בואו נתרגם לשפת הביורוקרטיה:

1. העמותה חייבת להיות רשומה בישראל כדי לגייס כסף, לפתוח חשבון בנק ולהרשם לפלטפורמת מימון המונים כלשהי. כלומר, חובה להחזיק אישור רישום ברשם העמותות ותעודת רישום במע"מ.
2. העמותה לא מקבלת כסף ממשרדי ממשלה ולכן אף אחד לא דורש ממנה להחזיק אישור ניהול תקין. ייתכן שתהיה בקשה כזו מצד הפלטפורמה שהן מעוניינות בה כדי לנהל קמפיין למימון המונים אבל במקרה כזה ניתן להרשם בפלטפורמה שזו לא דרישת הסף שלה.
3. לעמותה אין תורמים אמריקאים ולכן אינה חייבת לספק פתרון לזיכוי ממס לתורמים כאלו. במידה והעמותה היתה מוצאת תורמת פמיניסטית אמריקאית שהיתה רוצה לתרום לה, ניתן היה להתקשר עם הקרן החדשה לישראל (שלא דורשת אישור ניהול תקין) ולקבל את התרומה דרכה, ללא תשלום עמלה כלשהו.
4. רוב התרומות בקמפיין מימון ההמונים לא הגיעו למינימום של 190 ₪ שמס הכנסה דורש כדי לתת לתורמת זיכוי על תרומתה. ולכן לא הייתי טורחת להגיש בקשה לאישור לפי סעיף 46 א'. לעומת זאת, אילו העמותה היתה מתכננת קמפיין מימון ההמונים שיכלול מדרגות של 200 ₪ ומעלה – אז כן היה להן שווה להשקיע בהגשת בקשה לאישור כזה כדי לעודד תורמות פוטנציאליות.

הכתבה הבאה בסדרה

חגית שמלי | 4 בנובמבר 2021

איך מכינים כרטיס פרויקט מעולה?

גיוס כספיםפיתוח משאביםבקשת מענקקרנות