מתכננים קמפיין נגד דמות ציבורית? כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון

קבוצת אמני מחאה בגרמניה שנקראת Zentrum für Politische Schönheit ובתרגום חופשי "המרכז ליופי פוליטי" עלתה לכותרות לאחרונה, גם בגרמניה וגם בישראל בזכות פעולת מחאה יצירתית וקונטרוברסלית העוסקת בימין הקיצוני בגרמניה ובזיכרון השואה.

אנדרטת מחאה במימון הציבור

מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה (AFD) היא מפלגה ימנית קיצונית שהולכת ומתחזקת בשנים האחרונות ואף זכתה ב-12.6% מהקולות בבחירות הכלליות האחרונות שהתקיימו בגרמניה. בכיר במפלגה בשם ביורן הוקה (ראש המפלגה בתורינגיה, אחת מהמדינות המרכיבות את גרמניה) מתבטא באופן לאומני וקיצוני ובין השאר התייחס בעבר גם לאנדרטת השואה המפורסמת בברלין (האנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו, זו עם קוביות הבטון הגדולות) ואמר שלא יכול להיות שבמרכז עיר הבירה של גרמניה תהיה "חרפה" כזו ו"חוסר כבוד" להיסטוריה ולעם הגרמני.

קבוצת האמנים בחרו לפעול בצורה שלא השאירה מקום לאדישות. הם איתרו את ביתו הפרטי של הוקה, שכרו את הבית השכן ופתחו בקמפיין מימון המונים למימון שכר הדירה והקמת אנדרטה זהה לאנדרטה המפורסמת בברלין מול ביתו, כדי שהוקה יאלץ להיזכר מידי בוקר בהיסטוריה הגרמנית ובשואה כשהוא פוקח את עיניו ומביט מהחלון.
לאתר הקמפיין

מה קרה עם האנדרטה?

מבחינה כספית חברי הקבוצה חצו תוך זמן קצר יחסית את הרף הראשון שהציבו לעצמם, חצו את הרף הבא ונכון לכתיבת מילים אלו עומדים על למעלה מתשעים ושלושה אלף יורו שנתרמו על ידי למעלה מ-3000 איש ואישה, הרבה מעבר לציפיות הראשוניות שהוגדרו.

האנדרטה נבנתה ועומדת ניצבת מול הבית של הוקה. הכסף אמור לממן את שימור האנדרטה, אבטחה ושכר הדירה למספר שנים. מבחינה תקשורתית הקמפיין זכה לחשיפה גדולה מאוד.

במקביל, התעוררה ביקורת ציבורית רבה על הקבוצה (שעושה פרויקטים נוספים של אמנות מחאתית פרובוקטיביים לא פחות) ועל הקמפיין הספציפי בטענה שהוא פוגע בפרטיותו של הוקה. כמו כן, חברי הקבוצה מספרים שקיבלו מאות איומים ברצח. הוקה עצמו אף קרא לקבוצה "טרוריסטים".

האם הקמפיין הצליח?

הצלחה בדרך כלל נמדדת לפי מה רצינו להשיג. אני לא יודעת מה היו המטרות של חברי הקבוצה מלכתחילה ולכן קשה לי לענות. השאלה שעולה, האם הקבוצה רצתה להוקיע את הוקה עצמו או את עמדתו?

הפרויקט קיבל חשיפה תקשורתית ויש גישה הרואה בכל פרסום – פרסום טוב, יצירת "רעש" סביב הנושא, לא חשוב אם אוהד או לא. ניתן להניח שכך סברו האמנים כאשר יצאו לדרך עם פעולה שכזו. אבל שווה לתת את הדעת מי בסופו של דבר התחזק מהקמפיין הזה?

אם מטרות הקמפיין שאפו לייצר נורמות חברתיות המתנגדות לגזענות, ולהגן על זיכרון השואה – חשוב לשאול ולבחון עד כמה הושגו. קיימת אפשרות שתגובת הנגד רק חיזקה את מעמדה של מפלגת ה-AFD ובמקום לסמן אותה מחוץ לגבולות השיח סומנה דווקא קבוצת האמנים ככזאת.

ולמה זה רלבנטי עבורנו?

בין אם התחברנו לקמפיין הספציפי הזה ובין אם לא, כי זה היה בעיננו רדיקלי מידי או לא רדיקלי מספיק, ראוי או פסול, מבריק או גימיקי, אני מאמינה שיש פה כמה מרכיבים ששווה ללמוד מהםגם לקמפיינים אחרים.

הרעיון יוצא הדופן – הקמפיין הזה לא דומה לשום קמפיין אחר. הוא ייחודי, יצירתי ומפתיע ואין ספק שהתהודה התקשורתית התאפשרה בין השאר בזכות זה. כמה מהקמפיינים שאנחנו עושים הם יוצאי דופן? בולטים בין שאר הדברים שמתחרים על תשומת הלב ברשתות החברתיות? כמו שכולנו יודעים בעשיה חברתית – הקשב של הציבור הוא לא אין סופי. פעולת מחאה יצירתית ומפתיעה באמת יכולה לגרום לחשיפה גדולה, בהנחה שזו אחת מהמטרות שלנו.

מחאה שמסבירה את עצמה – פעולה מושכת את תשומת הלב שלנו הרבה יותר מהסברים, מודל רלבנטי מגדיר מסר טוב כ EAST–easy, attractive, simple, timely– ונראה שמסר הקמפיין הזה עמד בכל ארבעת הקריטריונים.

בניית קהילה – קבוצת האמנים השכילה לבנות קהילה ולא להשאיר את המחאה בידי מספר מצומצם של אנשים. הציבור הוזמן לקחת חלק גם במימון ההמונים וגם בקריאה להצטרף למשמרות המעקב. בניית הקהילה אפשרה גב לקמפיין, נתנה לו לגיטימציה ציבורית ותמיכה כלכלית ורעיונית.

השילוב שבין מחאה במרחב הווירטואלי ובין מחאה במרחב הפיזי – הפרויקט לא יכול היה להתקיים ללא ההפצה הוויראלית, ללא הרשתות החברתיות או בלי גיוס הכסף בפלטפורמה אינטרנטית. אבל בעידן רווי של סרטונים, ממים, פוסטים ולייקים אין כמו מחאה במרחב הציבורי, הפיזי, ברחוב, או כמו במקרה הזה – ממש מול הבית של הוקה. כמובן שגם את המוחשיות הזו אנחנו בסופו של דבר חווים דרך המסך (אלא אם מישהו מתכוון לקפוץ לכפר המדובר בתורינגיה שבגרמניה) אבל בלי ההשפעה הפיזית והממשית במציאות, הקמפיין הזה היה נראה אחרת, ולטעמי היה מקבל פחות חשיפה.

לא מדובר פה בצ'ק-ליסט למחאה טובה או לקמפיין אפקטיבי, המשתנים הם רבים והאסטרטגיות שונות. אבל כן בחרתי להסיט את הזרקור לפן אחד, והוא היצירתיות שלתחושתי חסרה לנו לפעמים במחאות ובקמפיינים בזירת השינוי החברתי.

עוד דוגמאות מעוררות השראה ליצירתיות במחאה? שתפו כאן בתגובות.