מה מדד חופש הפעולה של ארגוני חברה אזרחית בישראל?

צילום:יעקב שרת

עד כמה יש חופש פעולה לארגוני חברה אזרחית בישראל? הכנסת מקדמת הצעת חוק למיסוי תרומות מ'ישויות מדיניות זרות', שם קוד לכספים המגיעים לארגונים אזרחיים ליברליים ממדינות המערב. שרים וחברי כנסת משתלחים בעמותות ומלווים את דבריהם בכינויי גנאי עסיסיים. פקידים במשרדי ממשלה תרים אחר ניסוחים שיאפשרו לעצור שיתופי פעולה מקצועיים ולצמצם תמיכות לארגונים שהממשלה אינה חפצה ביקרם. בכירים בארגונים מיינסטרימיים נרתעים משיתופי פעולה עם ארגונים-עמיתים-ליברליים מחשש שיבולע להם או לארגוניהם. כל אלו סימנים לשינוי המתחולל בסביבת הפעולה של ארגונים אזרחיים בישראל ההופכת, בהדרגה, ללעומתית. נכון, לא כולם חווים את ההתדרדרות. בישראל אלפי ארגוני חברה אזרחית הממשיכים את פעילותם הברוכה כמעט כבשגרה, אלא שסביבת פעולה אזרחית לא נמדדת במקומות הקלים לעיכול והכלה, אלא באותם מקומות בהם שוררת מחלוקת עמוקה פוליטית, ערכית וציבורית.

מה מידת חופש הפעולה של ארגוני חברה אזרחית?

כיצד נוכל לשפוט אם סביבת הפעולה של ארגונים אזרחיים משתנה לטוב או לרע?

כיצד בוחנים את השינוי באופן אמין ולא דרך כותרות בעיתון, תחושות בטן של פעילי שטח או פרשנות מוטה מימין או משמאל? התשובה היא שנעשה זאת באמצעות מדדים מקצועיים רלוונטיים.
בפוסט קודם סקרנו את מדדי הדמוקרטיה הבינלאומיים המובילים, עמדנו על מרכיביהם וראינו היכן ממוקמת ישראל בכל אחד מהם. למדנו שישראל עודנה דמוקרטיה אך המרחב הדמוקרטי הולך ומצטמצם. בפרק הנוכחי, השני ב'סדרת המדדים', נסקור שלושה מדדים הבוחנים את סביבת הפעולה של החברה האזרחית וארגוניה.
בדומה למדדי הדמוקרטיה שנסקרו (V-Dem, Freedom House ו- EIU – Economist Intelligence Unit Democracy Index), גם כאן מדובר במדדים עם מתודולוגיה סדורה שפותחו ומובלים על ידי גורמים מקצועיים, אזרחיים או אקדמיים.

מדד הסביבה המאפשרת – EU SEE

המדד הראשון שבחון את חופש הפעולה של ארגוני חברה אזרחית, מדד הסביבה המאפשרת, יצא לדרך בשנה החולפת, ביוזמת האיחוד האירופי. נתוני הדירוג הראשונים שלו יפורסמו רק בעוד מספר חודשים, אך המידע הנאגר בו זמין לעיונכם ושימושכם כבר היום.

המדד בוחן אם סביבת הפעולה של החברה האזרחית וארגוניה, ושואל האם היא סביבה מאפשרת, תומכת ומגינה. לוקחים בו חלק נציגים מ-86 מדינות, בהן גם ישראל (הקרן החדשה לישראל) והוא מנוהל על ידי קונסורציום של שישה ארגונים אזרחיים בינלאומיים.

לפרויקט יש שני אדנים מרכזיים:

הראשון, מערך ניטור שמטרתו לסקור ולנתח את סביבת הפעולה האזרחית בכל אחת מהמדינות, וליצור מנגנון לזיהוי והתראה מפני איומים EWM – Early Warning Mechanism)).

השני, מערך תמיכה מקצועי, ולעתים גם כספי, המכוון לסייע בפעילות לשיפור המצב או מניעת התדרדרות. כל מדינה בהתאם למצבה (FSM – Flexible Support Mechanism).

המרכיב הניטורי סובב סביב שישה צירים מרכזיים:

1. כיבוד חירויות יסוד (בדגש על חופש ביטוי, התאגדות ומחאה)
2. קיומה של מסגרת משפטית ורגולטורית תומכת
3. קיומם של משאבים נגישים וברי-קיימא
4. פתיחות ותגובתיות של המדינה
5. תרבות ציבורית תומכת (בחברה אזרחית) ושיח ציבורי
6. גישה לסביבה דיגיטלית מאובטחת

תהליך הדירוג מבוסס על שלושה מעגלי דיווח מקצועיים: דיווח דו-שבועי, רבעוני ושנתי. הדו"ח השנתי, ממנו נגזר הדירוג המספרי, מגובש על ידי פאנל מומחים מקומי הכולל נציגים מהזירה האזרחית, המקצועית והאקדמית.

איך יבוצע תהליך הדירוג המעשי?

נביט לרגע על הציר הבוחן את סביבת הפעולה המשפטית והרגולטורית. בציר זה יבחנו המומחים את הכללים המסדירים את תהליכי ההקמה והרישום של ארגונים חדשים, תיבדק מידת האוטונומיה העומדת לארגונים להגדיר את יעדיהם ותיבחן האפשרות שלהם לפעול, באופן חופשי, בתוך ומחוץ לגבולות המדינה בה הוקמו בלא התערבות שרירותיות של השלטון. הכל כמובן בהתייחס לפעילות המותרת בחוק. ככל שתנאי הרישום וההקמה שיזוהו מורכבים, יקרים או מגבילים יותר, כך הציון שיתנו המומחים בסולם של 1-5 יפחת. ככל שהתהליכים נגישים ופשוטים יותר הציון יעלה. כך גם ביחס להיבטים הנוספים שהוזכרו.

הפרמטרים למדידה מפורטים במסמך מתודולוגיה ארוך ומחייבים את כל השותפים. צוות מקצועי מיוחד של הקונסורציום מלווה את תהליך הדירוג המקומי ומוודא שהדוחות עומדים בכל התנאים הנדרשים.

תהליך הבחינה המתמשך של הנתונים – שנה אחר שנה, רבעון אחר רבעון – יאפשר לקבל תמונת מצב עדכנית ויסייע לזהות שינויים ומגמות, ולנתחם לעומק. נגישותם המלאה של שלושת סוגי הדיווחים שהוזכרו מאפשרת לכל מי שירצה בכך לעקוב מקרוב אחר האירועים בכל אחת מהמדינות הנסקרות.

מדד הקרנות – GLOBAL PHILANTHROPY ENVIRONMENT INDEX (GPEI)

המדד השני שנציג: GLOBAL PHILANTHROPY ENVIRONMENT INDEX (GPEI) הוא מדד הבוחן את סביבת הפעולה של קרנות פילנתרופיות. הקרנות הן גופי מימון מרכזיים המאפשרים ומסייעים לפעילותם של רבים מהארגונים האזרחיים. ברחבי העולם יש קרנות רבות הנבדלות זו מזו בגודלן, תחומי פעילותן והתמחויותיהן.

יש קרנות משפחתיות קטנות ולצידן קרנות עסקיות וציבוריות ענקיות. קרן גייטס לדוגמה חילקה סכום של כ-54 מיליארד דולר מאז שנת 2000 ועתידה לחלק סכום דומה בשנים הקרובות. רבות מהקרנות אוחזות בידע וניסיון מקצועי עשיר, ומעורבות לא רק בתמיכה ישירה בארגונים, אלא גם בהנעת תהליכי יזמות ופיתוח מדינתיים ומקומיים. במחקר של ד"ר אוסנת חזן, נאמדה תרומתן השנתית של קרנות פילנתרופיות בישראל ב-2022 בסכום של 8.6 מיליארד ₪.

מדד הסביבה הפילנתרופית מובל על ידי ביה"ס ללימודי פילנתרופיה באוניברסיטת אינדיאנה בהשתתפות כמאה מומחים מן העולם. המומחים מודדים ומעריכים את הסביבה הפילנתרופית ב-95 מדינות וכלכלות דרך מבט על מגוון תמריצים וחסמים לנתינה. הדוח האחרון שפורסם בחודש מאי 2025 משקף את תמונת המצב לשנים 2021-2023, אך הכותבות והכותבים הישראלים – נשות ואנשי המכון למשפט ופילנתרופיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, לא הסתפקו בכך ומציגים גם התייחסות לתמונת המצב העכשווית ב-2025.

חשוב לומר כי הדוח אינו (רק) מסמך 'אקדמי'. מטרתו, כך מבהירים כותביו, היא למקסם את יכולתה של הפילנתרופיה לסייע בהתמודדות עם אתגרים שפוגשות קרנות ופוגשים אזרחים במדינות השונות. המדד מבוסס על סולם בן חמש רמות (1-5) ובוחן שישה ממדים מרכזיים המשפיעים על איכות הסביבה הפילנתרופית בהם:

1. חופש הפעולה של ארגונים חברתיים
2. תמריצי מס לנתינה (הטבות המס הניתנות במרבית המדינות לארגונים ולתורמים כאחד)
3. נתינה חוצת־גבולות (קרי, האפשרות להעביר ולקבל תרומות מארגונים ומדינות אחרות)
4. סביבה פוליטית
5. סביבה כלכלית
6. סביבה חברתית־תרבותית

הציון שקיבלה ישראל בדוח האחרון אינו מיטבי בלשון המעטה: 3.75 לעומת 3.96 בדירוג הקודם. מרבית מדינות המערב, אותן מדינות שאנו נוהגים להשוות את עצמנו אליהן, נמצאות גבוה בהרבה בסולם. יתירה מכך, כותבי הדוח הישראליים מביעים חשש ממשי מירידה נוספת בדירוג נוכח הכוונה למסות תרומות המגיעות מישויות מדיניות זרות (הצעות חוק של חברי הכנסת קלנר ורוטמן הנדונה בוועדת חוקה של הכנסת) ומהלכי ההפיכה המשטרית/משפטית המכרסמים, להבנתם, במערך האיזונים והבלמים בין רשויות השלטון ומעמיקים את הקיטוב בין חלקי החברה בישראל. לכך נוספים כמובן. חוסר היציבות הביטחוני, הנסיגה הכלכלית והמתח הפוליטי והאזרחי. כדי להבהיר עד כמה מצבנו מתערער, די להסתכל על נתוני מדינות האזור. מסתבר שבדירוג הנוכחי ישראל נמצאת מתחת לאיחוד האמירויות, ערב הסעודית וכווית. איך נאמר, לא תמונה מעודדת.

מדד החופש האזרחי של CIVICUS

הכלי השלישי שנסקור הוא מדד החופש האזרחי של CIVICUS. ארגון אזרחי הבוחן בראש ובראשונה את מימושן של חירויות אזרחיות בסיסיות, בדגש על חופש הביטוי, ההתאגדות, וההתכנסות, קרי היכולת של אזרחים, ארגוני חברה אזרחית, ועדים מקצועיים ומפלגות, להתאגד, להתאסף ולהביע דעה באופן חופשי וללא חשש מצנזורה, פגיעה או ענישה.

המדד מדרג 198 מדינות וטריטוריות על פי מידת הפתיחות של המרחב האזרחי בהן באחת מחמש קטגוריות: מרחב פתוח, מצומצם, מוגבל, מדוכא וסגור. בדוח השנתי האחרון מ-2024, מדורגת ישראל בקטגוריה של מרחב מוגבל עם ציון של 47 מתוך 100.

תהליך הניטור והבקרה – של CIVICUAS נשען על מגוון מקורות מידע: דוחות של ארגוני זכויות אדם מקומיים ובינלאומיים, פרסומים של כלי תקשורת עצמאיים. עדויות של חוקרים, פעילים וארגונים שותפים. חומרים משפטיים, חקיקות ועוד. הנתונים נאספים באופן שוטף ומתעדכנים בתדירות גבוה. אם תיכנסו לאתר תוכלו לראות שבצד הדוח השנתי יש פרסומים שוטפים העוקבים אחר המצב במדינות שונות ואחר מגמות, הלכי רוח ותופעות רחבות יותר החוצות גבולות של מדינה זו או אחרת.

ניתן לומר כי 'מדד החופש' חשוף יותר להטיות תפיסתיות משני המדדים הקודמים בשל זהות השותפים המרכזיים (רשת של כעשרים ארגונים אזוריים המתמקדים בזכויות אדם ואזרח לצד ארגונים/פעילים מקומיים) ובגלל הרצון ביצירת מערך מידע המתעדכן בתדירות גבוהה. אך הקרבה לשטח והעדכניות הן בדיוק הסיבות ההופכות אותו, ואת המידע הזמין בו, למעניין ומשמעותי, מה גם שהוא נשען על מתודולוגיה סדורה ושקופה. לראיה, המידע והמדד משמשים פעילים אזרחיים, חוקרים, מקבלי החלטות וכלי תקשורת ברבות ממדינות העולם.

קוראים ישראלים עשויים לחוש לא בנח כשיעיינו במידע אודותנו. בראש דיווחים אודות המתרחש ברצועת עזה ובגדה המערבית, המהפכה המשטרית, האלימות המופעלת כנגד מפגינים בישראל, נסיונות להגביל את המוחים והמחאה, והעדרם של חוקי יסוד המעגנים חלק מחירויות היסוד. מוזכרים גם מהלכים עכשוויים, דוגמת הצעת החוק למיסוי תרומות ונסיונות לפגוע בחופש הפעולה של כלי התקשורת. ב-CIVICUS מציינים עוד כי המרחב האזרחי והדמוקרטי בישראל נפגע, בין היתר, כתוצאה מהחלשות גורמי הפיקוח והבקרה המוסדיים, קרי הדרגים המקצועיים במערכת ציבורית והמערכת המשפטית.

איך להשתמש במדדים שנסקרו?

סקרנו שלושה מדדים משמעותיים, אבל מי ולשם מה משתמשים במדדים שתיארנו כאן ובפרק הקודם בסדרה?
לא רק לאקדמאים: שימוש במדדים ככלי לניתוח, היערכות ושינוי מציאות.

מסתבר שהשימוש במדדים נפוץ יותר ממה שחושבים. מדובר בכלי עבודה ולא רק בכלי ניגוח פוליטי או נתון יפה לפרסום תקשורתי. מדדי הסביבה האזרחית, כמו מדדים בינלאומיים אחרים, משמשים מדינות, גופים בינלאומיים, קרנות פילנתרופיות, ארגונים אזרחיים וגורמים פוליטיים ומקצועיים. הנה כמה דוגמאות לשימושים שכיחים:

📊 ‎קרנות פילנתרופיות מסתייעות במדדים להערכת סיכונים ולתכנון השקעותיהן ומענקיהן במדינות שונות.

🏛️ ממשלות וגופים בינלאומיים משתמשים במדדים במסגרת תהליכי גיבוש ובחינה של מדיניות חוץ, מעקב אחר מילוי התחייבויות מדינתיות לשמירה על זכויות אדם וניתוח סיכונים פוליטיים.

📰 ‎תקשורת, ארגוני חברה אזרחית ופעילים פוליטיים ואזרחיים משתמשים במדדים ובמידע העומד בבסיסם לשם העלאת מודעות ציבורית, גיוס תמיכה ויצירת לחץ פוליטי וציבורי. לדוגמה, הלחץ הבינלאומי הכבד שהופעל על ישראל לאספקת מזון לתושבי רצועת עזה.

🎓 אנשי אקדמיה וחוקרים משתמשים בנתונים לניתוח תהליכים פוליטיים והשוואתיים, למעקב אחר מגמות לאורך זמן, ולצורך מחקר על קשר בין מצב החברה האזרחית ובין תחומים אחרים, למשל, צמיחה כלכלית או יציבות פוליטית.‏

💼 ‎ ארגונים בינלאומיים וגופי פיתוח מסתייעים במדדים לשם תכנון, יישום והערכת פרויקטים במדינות שהם פועלים בהן, או שוקלים אם להיכנס אליהן, ולמעקב אחר המידה בה מתאפשרת מעורבות ופעילות אזרחית. האיחוד האירופי לדוגמה, עושה שימוש במדדים לתכנון אסטרטגיות ההתערבות והסיוע שלו במדינות שונות, לרבות אופן הקצאת המענקים.

רבים מהנתונים הנאספים במסגרת המדדים שהוזכרו נגישים וזמינים לציבור הרחב. הם מאפשרים לבצע השוואות בין מדינות, בין שנים ובין משתנים. מאפשרים לכם להשוות את המצב כאן בישראל למצב במדינות אחרות ואזורים אחרים. המידע העצום והמגוון הזה יכול לשמש אתכם בכל זירות הפעולה – הפוליטיות, המקצועיות והתקשורתיות. זכרו גם כי יש מדדים רבים נוספים. חלקם מתמקדים בנושאים ספציפיים כחופש העיתונות, רמת שחיתות או רמת הרגולציה המדינתית. זהו את המדדים הרלוונטיים לכם והסתייעו בהם לאישוש, ביסוס וחיזוק עמדותיכם ותכניותיכם הן בשיח הפנים-ארגוני, והן בדיאלוגים שאתם מנהלים כלפי חוץ עם הציבור, התקשורת ומקבלי ההחלטות בדרג פוליטי ומקצועי. מומלץ ומועיל לעשות זאת. נסו ותיווכחו.