אלינור סידי |

אז איך מגייסים תרומה מקרנות?

fuondations

קרנות הן גורם המימון העיקרי של רוב העמותות לשינוי חברתי בישראל. זאת, בניגוד לעמותות נותנות שירותים (כמו חינוך, בריאות ורווחה) שאצלן הגורם המממן מספר אחת הוא המדינה. מכאן גם די ברור ההבדל המהותי בין סוגי העמותות ומספר הווריאציות הרב של סוגי המימון. בניגוד למדינה, שם יש נוהל ברור של החשב הכללי (החשכ"ל) ומשרד האוצר – בעולם הקרנות כל קרן חופשיה לאמץ נוהל משלה לגבי אופן ההתנהלות מולה.

אילו סוגים של קרנות יש?

קרנות של גופים מדיניים זרים – אלו קרנות ענקיות, השייכות לממשלות. האיחוד האירופי והאו"ם, למשל, מחזיקים מספר קרנות שונות כל אחד. גם לרוב ממשלות אירופה יש קרנות משל עצמן, שתורמות לארגוני שינוי חברתי בארץ, ומשרד החוץ של ארה"ב גם הוא מממן פה עשיה. לעיתים מספר מדינות עשויות להתאחד ולהקים קרן משותפת, למשל –הסקרטריאט.

סכומי הכסף שניתן לקבל מקרנות כאלו הם גדולים משמעותית ביחס לקרנות אחרות, אבל גם ההתנהלות מולן היא בדרך כלל סבוכה ובירוקרטית יותר. זאת, משום שההתנהלות היא מול מדינה, וכל מדינה והרגולציה שלה. לא נדיר לראות שהאיחוד האירופי, למשל, מתנה את התרומה שלו בפתיחת חשבון בנק נוסף, בדיווחים חודשיים או בתרומה כנגד קבלות, מה שמסבך את החיים להנהלת החשבונות שלכם. המלצה שלנו – אם אין לכם יכולת חשבונאית לנהל כסף גדול אל תנסו לפנות לבד לקרנות האלה. ביחד זה כבר סיפור אחר.

קרנות בינלאומיות – אלו יכולות להיות קרנות של גופים עסקיים, שבהם חלק מהרווחים של העסק מופנה בחזרה אל הקהילה או קרנות שהקים פילנתרופ כלשהו, למשל – קרן ביל ומלינדה גייטס, קרן ארקוסוכו. אלו קרנות מקצועיות, בינלאומיות.
ההתנהלות מולן אינה אישית, אלא מקצועית מול מנהל\ת תכניות שאמונה על התחום או הקופה הספציפית אליה אתם פונים. סכומי הכסף שקרנות כאלו מציעות אינם גדולים כמו הקרנות של גופים מדיניים זרים, אבל עשויים בהחלט לנוע על הטווח שבין 70,000 דולר ובין 250,000 דולר.

קרנות משפחתיות – כשמן כן הן. ההתנהלות פה היא קלה יותר מאשר קרנות של גופים מדיניים משום שהקרן הינה קרן משפחתית, ההיכרות היא אישית מול המשפחה או מול נציג.ה מטעמה, ולעיתים הן מתנהלות איפשהו בתחום הביניים שבין תורמים פרטיים ובין קרנות בינלאומיות. הירושלמים מבין הקוראים מכירים את קרן שוסטרמן כדוגמה טובה לקרן משפחתית שהינה שחקנית משמעותית בזירה הגיאוגרפית הירושלמית. סכומי הכסף שניתן לקבל מקרנות משפחתיות הם נמוכים יותר מאלה הבינלאומיות ונעים בין 5,000 דולר ובין 100,000 דולר, הכל בהתאם לגודל הקרן וכמות הכסף שיש במשפחה.

קרנות ישראליות – קרן רש"י, קרן יד הנדיב, קרן אריסון, למשל – ההתנהלות פה דומה להתנהלות מול קרנות בינלאומיות, ההבדל היחיד הוא המיקום הגיאוגרפי, המסייע להיכרות האישית.

פדרציות יהודיות – הפדרציות הן ארגוני התשתית של החברה היהודית בצפון אמריקה. הן מהוות את התקציב היהודי הגדול ביותר אחרי התקציב של מדינת ישראל. כמעט לכל עיר בארה"ב יש פדרציה יהודית וחלקן הגדול מפנה כספי תרומות גם לישראל. הפדרציות תורמות לעיר התאומה שלהן, או בהתאם לראייה אסטרטגית של חברי הפדרציה. ההתנהלות מולן מאד דומה להתנהלות מול קרנות בינלאומיות, ולכן הן נכללות כאן.

כל הכלים לפיתוח משאבים וגיוס כספים במקום אחד

איך מוצאים קרנות?

יש די הרבה מאגרי קרנות שמסתובבים ברשת. חלקם בתשלום בחלקם בחינם. שתיל ושיתופים מפעילים מאגר קרנות שמכיל 250 קרנות שיש להן נציגויות בישראל. ואפשר להכנס לפוסט הרשימות הגדול, כמובן.
חלק גדול מהקרנות מוציאות "קול קורא" המזמין ארגונים לפנות אליהן. אנחנו ממליצות להרשם לניוזלטר של כל קרן שמעניינת אתכם ולעקוב אחר הפרסומים שהיא מוציאה. באתר של הקרן תמצאו פרסומים לגבי תרומות קודמות שהיא נתנה ותוכלו להבין מהו התקציב המקסימאלי שניתן לבקש, כמה היא נוהגת לתת בדרך כלל, עבור מה, ומהם לוחות הזמנים. אם הקרנות לא מוציאות קול קורא, ניתן לשלוח להם LOI מכתב היכרות של עמוד וחצי עד שניים (מכתב ההיכרות יהיה מבוסס לרוב על כרטיס פרויקט – הסבר איך מכינים אחד כזה, כאן).

חפשו גם בפוסט הרשימות הגדול.

איך לפנות?

חובה לחקור טוב טוב את אתר האינטרנט של הקרן לפני שאתם פונים כדי לוודא שאתם באמת יושבים בול על תחומי העיסוק של הקרן. וחובה להכין דף LOI מסודר ומוצלח לפני הפניה.
לקרנות משפחתיות חשוב הקשר האישי, אבל שאר הקרנות הן לגמרי ביזנס. צריך לפנות במייל מנומס, עם מעט מאד מלל (לאף אחד אין סבלנות לקרוא בעידן הטוויטר), ולחתור לשיחת טלפון או זום כמה שיותר מהר.
לאחר הפניה הראשונית תקבלו סירוב מנומס או הזמנה זהירה להמשיך ולשלוח חומר עליכם. רק לאחר ההזמנה הזו אתם יכולים לשלוח כרטיסי פרוייקט, מסמכי תקציב וכל חומר אחר שיש לכם. אם תהיו מעניינים מספיק – הקרן תזמין אתכם להגיש בקשה למענק.

חשוב שתזכרו שיחד איתכם פונות עוד מאות עמותות. ככל שתהליך הפניה מהיר וקל יותר – ככה יש לכם יותר מתחרים שמגישים יחד איתכם. כך שאם אתם חושבים שעל בסיס אימייל אחד תקבלו כסף – אתם טועים. החיזור אחרי קרן אורך שנים ארוכות, ואם מדובר בקרנות מגופים מדיניים זרים אז זה אפילו נכון שבעתיים. מימון מקרנות אינו כסף מהיר ואם העמותה שלכם לחוצה כספית אנחנו ממליצות לפנות לאפיקי מימון אחרים (ראו פוסט "החמסה" שיסייע לכם להחליט בין אפיקי המימון השונים).

מה בודקת הקרן כשהיא מסתכלת עליכם?

הקרן רוצה להבין האם היא לא גורם המימון היחידי שלכם, ומה המשקל שלה ב"עוגת" התקציב שלכם. לרוב היא תרצה לדעת שיש עוד תורמים (בסדרי גודל משמעותיים) שמאמינים בכם ושהחליטו לתמוך בכם. אנחנו ממליצות שבשלב השני של הפניה, שבו אתם מעבירים מסמכים עם מידע מורחב עליכם, תציינו גם את שמות התורמים שלכם שתמכו בעבר ובהווה, ואם אין לכם עדיין כאלה, שתפו את הקרן עם אלו גורמים כבר יצרתם קשר או שאתם מתכוונים לפנות אליהם.
בנוסף, הקרן רוצה לדעת שאתם מסוגלים להתמודד בירוקרטית עם סכומי הכסף שהיא מעבירה לכם. היא רוצה לדעת שיש לכם סטטוס מיסוי מתאים, ושהכסף שהיא נותנת הולך ברובו למימוש הפעילות ולא הולך לתשלום מיסים. היא רוצה לדעת שיש לכם הנהלת חשבונות ורואה חשבון שמסוגלים לעשות ביקורת ברמה שמניחה את הדעת.
אם לא ניהלתם מעולם סכומי כסף גדולים – אל תנסו להגיש בקשה למענקים ענקיים. כבר ראינו בקשות מצויינות לפרוייקטים מעולים שנדחו בגלל העדר איתנות פיננסית של הארגון.

ולבסוף, הקרן רוצה לדעת שגם בקרב הציבור הישראלי יש מי שמאמין במטרות שלכם. בשנים האחרונות, תעיד כל מנכ"לית שנסעה לסבב קרנות בחו"ל, השאלה הראשונה שארגונים נשאלים היא – כמה כסף אתם מצליחים לגייס בתוך ישראל? חשוב שתראו שאתם נתמכים על ידי הציבור הישראלי. אם היקף התמיכה הכספית הוא קטן – הדגישו תרומות בשווי כסף והיקף התנדבויות.

איך מעבירים את הכסף לארץ?

אם הקרן ישראלית סביר להניח שהיא צריכה אישור ניהול תקין וייתכן שגם אישור לפי סעיף 46 א' לפקודת המס. אם הקרן היא בינ"ל היא לא צריכה אף אחד מאלה, אבל ייתכן שהקרן תחתים אתכם על חוזה שאומר שאתם פועלים על פי החוק המקומי ושאתם לא עושים דברים שמנוגדים לתקנון שלה.

דיווחים ומערכת יחסים

בהתנהלות מול קרנות חשוב שתזכרו שגם לאחר שקיבלתם את הכסף, יש עדיין התנהלות מול הקרן. אתם נדרשים לכתוב דו"חות סיום על האופן שבו השתמשתם בתרומה, ולעיתים הקרן תבקש גם דו"חות אמצע. כתיבת הדו"חות היא הזדמנות מצויינת עבורכם להישאר בקשר, לעדכן את הקרן בחדשות ולבקש שינוי בייעוד הכספים. הנה פוסט שיסייע לכם לכתוב דו"חות מוצלחים.

חשוב לדעת!

לקרנות יש נציגה או נציג שניתן לעמוד איתם בקשר ואף להזמין לביקור בפעילות הארגון. תהליך קבלת ההחלטות נעשה בבורד של הקרן. הנציגה מטעם הקרן שהקשתה עליכם בשלב ההגשה היא זו שתסנגר ותייצג אתכם בוועדה.

מדברות פיתוח משאבים הקבוצה של שתיל בטלגרם על גיוס כספים ופיתוח משאבים

משפיעות על העולם? מקדמים שינוי חברתי?

פנו אלינו ליעוץ

עוד פוסטים בנושא כסף ומשאבים

חגית שמלי | 20 באוגוסט 2024

איך לשלב נתונים בבקשת מענק?

פוסטים אחרונים

מאיה שביט | 9 בספטמבר 2024

איך להשתמש בכלי AI בארגון?

מאיה שביט | 26 באוגוסט 2024

הקרב על הנרטיב בעולם של AI

נחי אלון | 21 באוגוסט 2024

טראומה קולקטיבית והחלמה

חגית שמלי | 20 באוגוסט 2024

איך לשלב נתונים בבקשת מענק?

מאיה שביט | 8 באוגוסט 2024

בינה מלאכותית מושגי יסוד

הצטרפו לרשימת המנויים שלנו

וקבלו מייל עם תכנים חדשים שעולים לבלוג

    תגובות

    מחפש תרומות מפילוטרופים בארץ ובחול להפעלת תוכנית ליאומית למניעת האלימות בחברה הערבית והדרוזית בישראל שתופעל בבתי הספר מגיל הרך עד כיתה י"ב דרך סדנאות וליווי אישי וקבוצתי על ידי מיטב המאצים בחברה שמגיעים מה שטח ומכירים את המנטליות של החברה כולה.

      חפש כאן - https://shiftshatil.org.il/%d7%a7%d7%95%d7%9c-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%90/

    כתבו תגובה