חוק נגד החברה האזרחית: איך נאבק בחקיקה אנטי דמוקרטית

צילום:יוסי זמיר, שתיל סטוק

קים ליין שפלי מתארת בספרה רודנות בחסות החוק כיצד פוליטיקאים מצליחים לפרק דמוקרטיות מבפנים – לא בכוח הזרוע, אלא דרך שימוש מתוחכם במנגנוני המדינה. הצעדים מוכרים: החלשת איזונים ובלמים, הכפפת מערכת המשפט למרותם באמצעות מינויים ו"רפורמות", הצבת נאמנים בתפקידי מפתח בשירות הציבורי – ובנוסף לכל אלה, רדיפה שיטתית של ארגוני חברה אזרחית. רדיפה של ארגוני חברה אזרחית מתקיימת גם בישראל במגוון צורות. בפוסט הזה נתמקד בהצעת חוק שהקואליציה מנסה לקדם כדי לפגוע בפעילות של ארגוני חברה אזרחית – המוכר בשמות: חוק העמותות, חוק המיסוי והחוק הרוסי.

הצעת החוק נגד החברה האזרחית שמקדמת הקואליציה בישראל, אינה עומדת בפני עצמה ויש לראות בה חלק ממהלך שנועד להשתלט על מנגנונים דמוקרטיים. במסגרת זו מנהל השלטון קמפיין נגד ארגוני החברה האזרחית המקדמים דמוקרטיה, שוויון, סביבה, זכויות נשים ולהט"ב, סיוע לאוכלוסיות מוחלשות, הגנה על זכויות אדם ועוד. בואו נראה, מה בדיוק כוללת הצעת החוק הזו, ומה אפשר ללמוד ממקרים דומים ברחבי העולם?

הצעת חוק העמותות, החוק נגד החברה האזרחית קובעת שני דברים:

דבר ראשון: הטלת מס גבוה – על כל תרומה לארגוני חברה אזרחית מצד מדינות מחוץ לישראל, למשל ארה"ב, גרמניה, האיחוד האירופי, יוטל 80% מס. אפשר לקבל פטור מהמס בשלושה מקרים: אם הארגון מקבל כסף ממשלת ישראל, או אם הארגון קיבל פטור מיוחד משר האוצר, או אם המחזור הכספי של הארגון נמוך ממאה אלף ₪.

דבר שני: מניעת גישה למערכת המשפט – מערכת המשפט לא תוכל לדון בפניות של ארגון שעיקר התקציב שלו ממדינות מחוץ לישראל.

המנגנון בהצעת החוק מאפשר לממשלה שליטה בחופש הביטוי של ארגוני חברה אזרחית. באמצעות השליטה אם להעניק או לא להעניק תקציב לארגון מסוים, ובאמצעות פטור ששר האוצר – באישור ועדת הכספים, לצורך ההסבר המלא – יוכל לתת, הממשלה מספקת לעצמה שוט אפקטיבי נגד הארגונים, כך שהם עלולים לפחד לצאת נגד מדיניות הממשלה, או להעביר עליה ביקורת.

חשוב להדגיש שהפגיעה בהצעת החוק רחבה. גם גופים מיינסטרימיים ובעלי קונצנזוס כמו ארגוני סביבה, להט"ב, זכויות נשים ואפילו מוסדות לחקר והנצחת השואה עלולים להיפגע. הסיבה היא שהממשלה מקצצת בתמיכות לגופים אלו מטעמים אינטרסנטיים של העומדים בראש המשרדים. בהיעדר תמיכה ממשלתית ופטור פוליטי משר האוצר, יוטל המס על התקציבים ממדינות תומכות במטרות אלו. כך הממשלה יכולה להשתמש בחוק ככלי פוליטי ולעלער על הלגיטימיות של החברה האזרחית ככזאת שמבקרת את השלטון.

בזמני שגרה במשטר דמוקרטי, ביקורת ציבורית היא כלי רב ערך לשיפור שלטוני, לדיאלוג בין מקבלי ההחלטות לבין ציבור שבחר להתארגן ולקדם את הערכים בהם הוא מאמין במסגרת עמותה. אך ימים אלה אינם ימים רגילים למשטר הדמוקרטי בישראל ובמדינות אחרות בעולם. עבור ממשלה המחפשת שליטה, ביקורת נתפסת כאיום שצריך לנטל.

איפה עומד החוק נגד החברה האזרחית בהשוואה עולמית?

על פי נייר העמדה שהגיש לדיון המכון הישראלי לדמוקרטיה, גם במדינות שבהן הדמוקרטיה בנסיגה משמעותית כמו הונגריה ופולין – בתקופת ממשלתה הקודמת, אין חוקים שמטילים מס על התרומות ולא כאלה שמונעים לחלוטין תרומות של מדינות זרות לארגוני חברה אזרחית.

הונגריה

חבר במפלגת הימין הפופוליסטית "פידס", שבראשה עומד ויקטור אורבן, מקדם בימים אלה בפרלמנט ההונגרי הרחבה של סמכויות "המשרד להגנה על הריבונות". על פי הצעת החוק המשרד יוכל להעניש ובמקרים מסוימים לאסור על פעילות של ארגונים שהמשרד מסמן כ"איום לריבונות הלאומית". אותו משרד "להגנה על הריבונות" עומד בלב הליך שמנהל בין הדין האירופי לצדק נגד הונגריה בגין הפרת חוקי האיחוד האירופי. מומלץ לקרוא את המחקר החדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה המשווה חקיקה אנטי דמוקרטית בישראל לחקיקה הסמכונתנית בבהונגריה ופולין.

גאורגיה

בגאורגיה חוק שעיקרו סימון של עמותות שמקבלות יותר מ-20% מההכנסה שלהן מכל מקור כלשהו מחוץ למדינה (פרטי ו/או מדיניתי) עורר מחאת ענק במהלך שנת 2023. מפלגת הקואליציה הפרו רוסית במדינה ניצלה את הרוב הפוליטי שלה בפרלמנט כדי לאשר את החוק למרות המחאה הנרחבת והווטו שהטילה נשיאת המדינה נגד החוק המפלג. מדינות שבהן יש צעדים כל כך דרקוניים נגד ארגוני חברה אזרחית הן מדינות לא דמוקרטיות כמו צפון קוריאה ורוסיה (קראו עוד על ההידרדרות לאוטוקרטיה ברוסיה).

התנגדות מקומית ובינלאומית לחוק

למרות שהחקיקה הישראלית נגד החברה האזרחית מקודמת בזמן מלחמה קשה שגבתה קורבנות רבים, ועל אף שינויים שחלו בזירה הבינלאומית מאז הפעם הקודמת שבה עלתה הצעת חוק דומה בשנת 2023 ונבלמה תחת לחץ חיצוני – הקהילה הבינלאומית לא נשארה אדישה גם הפעם. שרת החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, הצהירה כי האיחוד יגביר את תמיכתו בארגוני חברה אזרחית בישראל, והבהירה כי חקיקה לא צריכה לצמצם את המרחב שבו הם פועלים.

במהלך דיונים בין משלחות של נציבות האיחוד האירופי לבין משרד החוץ הישראלי במסגרת הסכמי הסחר ביניהם, העלו נציגי האיחוד את הצורך לבלום את קידום הצעת החוק. במקביל, לפי דיווחים, כמה מדינות שוקלות להטיל מגבלות על פעילותם של ארגונים ישראלים הפועלים בשטחן.

על רקע מדיניות ישראל בעזה והמחיר הכבד בנפגעים ברצועה, מדינות באיחוד האירופי פועלות לבחינה מחודשת של הסכם הסחר עם ישראל, בעוד שבריטניה הודיעה על עצירת ההתקדמות בהסכם סחר בינה לבין ישראל. צעדים אלה עשויים להשפיע גם על אופן ההתמודדות הבינלאומית עם הצעת החוק.

וחזרה לישראל. הפגיעה הרחבה שתיגרם מהצעת חוק העמותות מאפשרת למתנגדי החקיקה ליישם את העיקרון של בניית מחנה רחב ולגייס את חברות וחברי הכנסת ואת הציבור נגד הצעת החוק. שורה ארוכה של ארגונים חתמו על מכתבים, מובילי דעה ועיתונאים כתבו פוסטים ופרסמו סרטונים, הסיפור התקשורתי מספר למה הצעת החוק נגד החברה האזרחית מזיקה ומסוכנת, ושורה של חברות וחברי כנסת השמיעו התנגדות בוועדה.

במציאות של קיטוב פוליטי, כל זה יכול לא להספיק כדי לבלום את החקיקה. ואולם במיוחד במציאות מקוטבת שכזאת יש חשיבות להיקף ההתנגדות המקומית בציבור ובכנסת, ולרמת ההתנגדות בעולם. הצלחה במדדים מסוג זה עשויה לתרום לבלימת הצעת החוק.