טכנולוגיה ושינוי חברתי

הטכנולוגיה משנה את העולם שלנו. כולנו חווים זאת בכל תחומי חיינו והקורונה רק האיצה את תהליכי שינוי, ואף לקחה אותנו קצת עד לקצה. הרי בשום תסריט לא דמיינו שכל חיינו יעברו לדיגיטל ובמשך שנה שלמה נבלה מול מסכים למטרות למידה, עבודה, קניות, פנאי ואפילו פעילות פוליטית שהתנהלה בחלקה בחוגי בית און ליין. מי שהיה אדפטיבי וסיגל לעצמו דרכי התנהלות חדשים המתאימים לעולם דיגיטלי, שרד והיה פעיל, ומי שלא – נשאר מאחור, כפרט או כארגון.

אומנם הקורונה הולכת להיות out מחיינו (הלוואי!), אבל הטכנולוגיה לגמרי In. היא לא הולכת לשום מקום וההשפעה שלה על החיים שלנו מבחינה אישית וארגונית רק תלך ותגדל. מה זה אומר מבחינת טכנולוגיה ושינוי חברתי? איזה הזדמנויות קיימות ומהם הכלים אשר יכולים לתרום ולמנף את העשייה החברתית? ומה זה אומר טרנספורמציה דיגיטלית בעולם של שינוי חברתי?

חלק מהתשובות לשאלה על טכנולוגיה ושינוי חברתי קיבלתי בכנס  Data on Purpose 2021: Democracy, Civil Society, and Digital Technology בו השתתפתי לאחרונה. זה היה כנס של יומיים שאורגן על ידי אוניברסיטת סטנפורד, און ליין כמובן. בכנס עסקו בהזדמנויות ובסכנות שפלטפורמות דיגיטליות מייצרות לדמוקרטיה ולחברה אזרחית. היה מרתק לשמוע על הנושאים הללו מזוויות שונות. משתפת כאן דוגמאות ונקודות מרכזיות בדגש על מה שאתם יכולים ליישם בשדה הפעולה של שינוי חברתי.

Software and Data Are the Future of Social Action
תוכנה ונתונים הם העתיד של הפעולה החברתית

כותרת ההרצאה הזאת סגרה את הכנס. לא פחות ולא יותר. עם כל הדרמטיות שמתלווה למשפט זה. הדובר הראשי, ג'ים פרוכטרמן, מייסד ומנכ"ל Tech Matters הציג בלהט רב את תפיסתו. על פיו תוכנה ונתונים יהיו הליבה בתהליך של קידום דמוקרטיה ושינוי חברתי בתקופה הקרובה. לדבריו ההתקדמות הטכנולוגית תעצב מחדש את עבודת המגזר החברתי כי היא מייצרת הזדמנויות חדשות להעמקה והרחבת ההשפעה החברתית. אך לשם כך יהיה צורך לחבר ולהתאים בין חידושים רבי עוצמה וטכנולוגיות מוכחות, לצרכים של קהילות ואנשים אשר עליהם אנו רוצים להשפיע (עוד על פתרונות טכנולוגים לעמותות).

לטכנולוגיה יש יכולת לתרום לסקיילביליות (scalability – בעולם העסקי הכוונה בדרך כלל לפוטנציאל צמיחה ורווחיות, בעולם חברתי רלוונטי לדבר על הרחבת השפעה), יעילות ואפקטיביות של עבודת המגזר החברתי. וזאת כי טכנולוגיות דיגיטליות לא רק מאפשרות הקשבה ולמידה על קהלים שמעניינים אותנו, אלא גם מנגישות למוטבים כלים ומידע. ולתפיסתו של ג'ים פרוכטרמן , שינוי זה ביחסי הכוח בין ממסד או מיינסטרים לאוכלוסיות שונות יהיה בעתיד בליבה של מאמצי שינוי של מערכות קיימות.

איך המהפכה הטכנולוגית יכולה למנף גם את העבודה של ארגונים לשינוי חברתי? כמה כיוונים ראשוניים שזיהיתי בעקבות הכנס:

אסטרטגיה מבוססת נתונים

להכיר את הקהל שלנו מתוך בסיסי נתונים – כולנו שומעים שוב ושוב על הביג דאטה, הנמצאת אי שם בענן של פלטפורמות דיגיטליות שונות כגון רשתות חברתיות. מדובר על מאגר נתונים אדיר עם מידע על מליוני גולשים ברשת. בכנס של סטנפורד דובר על כך שעד היום משתמשים במשאב זה בעיקר גופים עסקיים או פוליטיים לקידום מטרותיהם. איסוף ועיבוד נתונים מאפשר לנתח פרופילים שונים של קהלי יעד כדי לאפיין אותם ואת צורכיהם, תחומי עניין ואורח חיים שלהם, וזאת כבסיס לזיהוי מגמות וביצוע תחזיות. אפשרויות אלה מהוות תחליף לשיטות עבודה מיושנות יותר של ביצוע קבוצות מיקוד וסקרים טלפוניים.

ניתוח נתונים עוזר למקד את המסר לקהל – גם עבור תנועות חברתיות יש בביג דאטה פוטנציאל לא מבוטל. לדוגמה, ג'ניפר אדוורדס, מנהלת גיוס דיגיטלי מארגון Color of Change תיארה בכנס את האופן שבו הם בנו ונתחו נתונים (DATA) כבסיס לבניית אסטרטגיית פעולה. ג'ניפר שעובדת עם הקהילה האפרו אמריקאית סיפרה על שימוש שלה בטכנולוגיה כדי להגיע ולשמור על קשר עם אנשים. לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב בסוף 2020 חברי הארגון אספו ונתחו נתונים של הצבעות מבחירות קודמות. למול הניתוח בחרו כאסטרטגיה להתמקד באלו שלא הצביעו מעולם בבחירות. איתרו אותם, ובהתאם למאפייניהם למדו לספר סיפורים שונים לגבי חשיבות ההצבעה בבחירות ארציות כעוד דרך פעולה למאבק בגזענות כדי לעודד אותם לצאת ולהצביע.

להגיע לקהל בדרכים שונות – מעניין שאסטרטגית העבודה שלהם עם אוכלוסיה שעד כה מעולם לא הצביעה כללה צורות עבודה שונות – און ליין ואוף ליין, וזאת כדי להתחבר לא.נשים בצורה יותר משמעותית.  לדוגמה, בקהילה האפרו אמריקאית יש מאפיין של שמחה שחורה. לכן חברי הארגון ארגנו בזום כל מיני אירועים עם משחקים והפעלות כדי לשמח את האנשים בתקופה לא פשוטה של מגפת קורונה. בהמשך לכך אנשים באו לארגון, השתתפו בהכשרות שונות ואז גם פיתחו קמפיינים ופרויקטים שונים לקידום האינטרסים שלהם בקהילה (לדוגמה – שוק חקלאים מקומי בתקופת הקורונה). בנוסף ב-Color of Change נעזרו בטקטיקה של שליחת מיילים לעידוד הצבעה ומתן מידע אמין לגבי בחירות ואפשרויות הצבעה וזאת כדי להתמודד עם פייק ניוז. תמהיל מגוון של טקטיקות עבודה הביא לתוצאה רצויה של הגברת מעורבות פוליטית של מי שבעבר מעולם לא לקח חלק בבחירות ארציות.

דוגמאות אלה ואחרות מלמדות על החשיבות של איסוף וניתוח נתונים על קהל היעד אליו אנו פונים כבסיס לבניית אסטרטגיה חכמה ומדויקת יותר. בנוסף, כדי לקדם מטרות חברתיות בצורה אפקטיבית ויעילה יותר, יש לפתח אסטרטגיה משולבת של און ליין ואוף ליין, אשר פעולותיהן משלימות ומזינות זו את זו. כמו כן יתכן והיום מי שרוצה לקדם מאבק ציבורי צריך ליצור פונקציה בארגון של מארגן דיגיטלי (digital organizing – על תפקיד זה לראשונה שמעתי בכנס) אשר ידע להוביל תהליכים (גם אם לא לבצע אותם בעצמו) של ניתוח דאטה, בניית אסטרטגיה דיגיטלית אשר מסונכרנת עם האסטרטגיה בשטח, יצירת תוכן וקידום מסרים ברשתות, וזאת לצד בנייה והנעה של הקהילה און ליין. נשמע הרבה ומאתגר? אכן, אך כנראה שכיום זהו סל הכישורים הנדרשים במאבקים חברתיים.

פלטפורמות דיגיטאליות

כלכלת פלטפורמות – בשני העשורים האחרונים כלכלת הפלטפורמות נכנסה לחיינו ביתר שאת ואנחנו פוגשות אותה כמעט בכל תחום. פלטפורמות אלו נמצאות בענן ומרכזות שירותים, כלים, תוכנות או מידע רלוונטי בתחומי תוכן שונים. דוגמאות שיותר מוכרות הן רשתות חברתיות, ספוטיפיי או נטפליקס או Airbnb וגם פלטפורמות שעוזרות לנו לעבוד כגון Canva, Miro ,טריילו וכו'. מה שיפה ומאפיין את הפלטפורמות הללו זה הגמישות שלהן, הסקיילביליות ופרסונליזציה שהן מאפשרות – כל אחד יכול להתאים את הפלטפורמה לצרכיו האישיים או הארגוניים ולשלם בהתאם.

הנעה לפעולה באמצעות פלטפורמות – למעשה גם ארגונים חברתיים יכולים ליצור או להיעזר בפלטפורמות דיגיטליות קיימות כדי לקדם את מטרותיהם תוך כדי רישות, ארגון והנעה לפעולה של קהלי יעד שלהם. לדוגמה בכנס של סטנפורד הציג דרו אמברוגי, מנהל דיגיטלי של ארגון Coworker.org את העבודה שהם עושים בעזרת פלטפורמה המאפשרת לעובדים להתארגן ולקדם עצומות וקמפיינים להצפת צרכים ומטרותיהם מול מעסיקיהם. פלטפורמה זו בעיקר משמשת עובדים בארגונים גדולים שמפוזרים ברחבי המדינה, ורלוונטית בעיקר כשערוצים פנים ארגוניים לא עובדים מספיק טוב, וכשאין גישה לועדי עובדים.

דרו סיפר שהפלטפורמה שלהם זכתה לקפיצה מאד גדולה מבחינת כמות המשתמשים מאז פרוץ קורונה וזאת בגלל טלטלה שעבר שוק העבודה. לדוגמה, עובדי סטארבקס מכל רחבי המדינה התארגנו כדי לדאוג לזכויותיהם בתקופה שבה הוחלט לסגור את בתי הקפה (כגון תשלום שכר ע"פ חוק, מימוש/הגדלת ימיי מחלה וכו'). בזכות הפלטפורמה הדיגיטלית ולמרות ביזור ומרחק חברתי, העובדים יכלו להתארגן, לבנות כוח מול מעסיקים ולפתוח בקמפיין עם דרישות קונקרטיות. מה שיפה בעיניי הוא שהארגון, מעבר לפלטפורמה הדיגיטלית נותן לעובדים גם ליווי ותמיכה אישית לאורך כל הקמפיין, וזאת כדי לסייע בצמתים קריטיים של קבלת החלטות ומתוך דאגה לביטחון תעסוקתי של העובדים. ביני לבין עצמי תהיתי האם Coworker.org הוא גירסא מתקדמת של "כוח לעובדים", וזאת כי משלבים בעבודתם גם כלים והזדמנויות של עולם חדש.
בארץ יש פלטפורמות של ארגונים כמו אנו או זזים שמאפשרות להתארגן ולהוציא קמפיין דיגיטלי לפועל.

פלטפורמה אחרת שמצאה חן בעיניי היא של Action Network אשר מנגישה כלים דיגיטליים לארגונים ופעילים לשם קידום קמפיינים ולשם ארגון והנעת קהילה לפעולה. באתר שלהם יש כלים מגוונים וכל ארגון יכול לבחור כלים וטקטיקות שרלוונטים למאבק שלו. אגב, גם בארץ אנחנו כבר רואים פיתוחים מעניינים של פלטפורמות שעשויות לייעל ולשפר את העבודה של ארגונים חברתיים. דוגמא לכך היא הפלטפורמה של Coing.co, אשר מסייעת בניהול וחיבור בין אנשים סביב מטרות חברתיות וכלכליות משותפות, בעולם דיגיטלי ופיזי. הפלטפורמה מעצימה את מנהל הקהילה ומקלה על עבודתו באמצעות אתר ייעודי ליוזמות והפעלות קהילתיות, אוטומציות שונות ומערכת ניהול ותובנות (CRM) המסייעות לנהל קשרים מרובים ולקבל החלטות מבוססות ניתוח נתונים לשם התאמת התוכן והשירותים לחברי הקהילה.

טכנולוגיה ושינוי חברתי: סטארט-אפים חברתיים

התפתחות מלהיבה נוספת שאנו עדים לה לאחרונה היא התפתחותם של סטארטאפים חברתיים (social-tech) אשר משלבים בין טכנולוגיה לטיפול בבעיות חברתיות או סביבתיות. הביטויים של זה יכולים להיות בצורת פיתוח אפליקציה, מוצר טכנולוגי או פלטפורמה חדשה. דוגמא מדליקה לכך הוצגה בכנס של מורה לאזרחות באנגליה שהיה מוטרד ומתוסכל מכך שצעירים לא משתתפים מספיק בבחירות ארציות או מצביעים בלי להבין לעומק עבור מה הם מצביעים. כתוצאה מכך המורה קידם פיתוח אפליקציה שמנגישה לצעירים, באופן משחקי, אג'נדות פוליטיות של מפלגות שונות ומאפשרת להם לבחון איזה מפלגה משקפת באופן הכי נאמן את הערכים שלהם. בסוף הפעלה משחקית האפליקציה נותנת המלצה למפלגה שהכי מתאימה להשקפות ואינטרסים שלהם ונותנת מידע על אזור שבו המשתמשים חיים כדי לדעת איך בסביבה שלהם הרוב מצביע. תוך 3 שנים אפליקציה זו הגיעה ל 2 מיליון צעירים!

דוגמא אחרת היא פיתוח טכנולוגיה חדשה בתחום של אנשים עם מוגבלויות שפותחה על ידי יזמים ישראלים מחברת סטארט אפ Voicett . מייסדיה פיתחו טכנולוגיה המאפשרת למי שיש להם פגם בדיבור להיות מובנים באמצעות מערכת אשר לומדת לזהות את הפגם המסוים של המשתמש ומתרגמת אותו לדיבור ברור.

בארץ ישנם מספר ארגונים שתומכים ביזמים אשר מעוניינים לפתח טכנולוגיות לקידום מטרות חברתיות שונות. דוגמאות לכך הן פורום מיכל סלה אשר מאיץ ותומך במיזמים טכנולוגיים למיגור אלימות במשפחה, Mindcet של מט"ח המועדד יזמות טכנולוגיה בתחום חינוך, ו-CityZone אשר תומכת בסטארט-אפים אשר פותרים את אתגרי העיר ומעצבים את הערים החכמות של מחר. ישנן גם אקסלרטורים שלא מתמקדים בעולם תוכן ספציפי אלא באופן כללי מסייעים ליזמים שרוצים לקדם מטרות חברתיות בעזרת טכנולוגיה כגון: אימפקט 8200 או מייקרוסופט ו-Al For Good.

שחקנים חדשים אלו בזירה של שינוי חברתי מסקרנים ומלהיבים במיוחד כי הם מרחיבים ומחדשים את עוגת משאבים (אנושיים וחומריים) לטובת מטרות חברתיות. וטוב יהיה אם שחקנים ותיקים בזירות פעולה חברתיות יתחברו להזדמנויות ולכוחות החדשים הפועלים בזירה.

ולסיום, כפי שג'ים פרוכטרמן טוען, הטכנולוגיה שינתה את העולם ותמשיך לשנות אותו ואותנו. לדבריו, עד כה במקום שהיא תשרת את האנושות, האנושות משרתת את האינטרסים הכלכליים של חברות טכנולוגיות. וכיוון שטכנולוגיה לא הולכת לשום מקום וטק (tech) ג'ין לא יוחזר לבקבוק, צריך להבין איך משתמשים בו יותר לטובת צדק חברתי, שיוויון, אקלים ודמוקרטיה.