ד-מו-קרט-יה: מה מדד הדמוקרטיה בישראל?

צילום:אלון קורנגרין, סיירת הרחפנים

'מצב הדמוקרטיה בישראל מתדרדר עוד מעט יהיה פה כמו בהונגריה'. 'מה אתה מקשקש, אנחנו אפילו לא קרובים לזה, שמעת מה אמר הנשיא הרצוג: אנחנו דמוקרטיה תוססת וחזקה'. הוויכוח על מצבה של הדמוקרטיה הישראלית מתנהל באינספור שיחות, דיונים וויכוחים כמעט בכל בית בישראל. אלה מתריעים ומזהירים, ואלה אומרים שלא כצעקתה. המחלוקת בין בעלי הדעות השונות תיוותר כנראה בעינה, אבל אם אתם רוצים לדעת מה מצבה 'המדעי' של הדמוקרטיה בישראל ביחס ליתר מדינות העולם, יש דרך מסודרת לעשות זאת.

סדרה של מדדים בינלאומיים מוכרים ומכובדים יספקו לכם תשובה מבוססת ומנומקת. נציג כאן את שלושת המדדים הבולטים, אלה שמיטב החוקרים, הגופים הממשלתיים והמוסדות הפיננסים בעולם ובישראל משתמשים בהם.

מדובר בשלושה מדדים המשקפים תפיסה רחבה של דמוקרטיה החורגת מהצבעה בבחירות פעם בארבע שנים, כפי שגורסים חלק מחברי הקואליציה הנוכחית. כזו המייחסת חשיבות למגוון מרכיבים ושאלות, החל מקיומה של תחרות פוליטית ממשית, עבור במידת עצמאותן של מערכות משפט, תקשורת ואקדמיה, וכלה במצב זכויות האדם וחופש הפעולה של ארגוני החברה האזרחית.

מדד ראשון: מדד הדמוקרטיה של V-Dem

המדד הראשון שנסקור הוא מדד ה-V-Dem – Varieties of Democracy של אוניברסיטת גטבורג השבדית. זהו המדד המקיף מבין השלושה. הוא מכיל כשש מאות משתנים ומודד את מצב הדמוקרטיה ב-202 מדינות לאורך שנים ארוכות. חלקן כבר משנת 1900. תהליך המחקר והניתוח בכל מדינה נעשה בסיוע צוותי מומחים מקומיים המונים כ-4200 חוקרים, בהם גם חוקרים ישראליים. חוקרי V-Dem מסמנים חמישה 'מדדי ליבה' סביבם מתכנסים הפרמטרים השונים.

חמשת מדדי הליבה על פי מדד V-Dem:

• דמוקרטיה אלקטורלית
• ליברלית
• משתפת
• דיונית
• שוויונית

בסעיפי המשנה נמצא משתנים כמו הוגנות הבחירות, עצמאות שיפוטית, שוויון מגדרי, איזונים ובלמים מוסדיים, השתתפות אזרחית, איכות השיח, ועוד.

בשנה החולפת ירדה ישראל ממעמד של דמוקרטיה ליברלית למעמד של דמוקרטיה אלקטורלית לראשונה מאז 1966. בדמוקרטיה אלקטורלית נשמרים מרבית עקרונות הבסיס הפורמאליים המוכרים לנו כתחרות פוליטית וזכות הצבעה שוויונית, אך בעוד שבדמוקרטיה ליברלית קיימת מחויבות עמוקה לשמירה על זכויות הפרט והאזרח, לרבות זכויות המיעוט, שלטון החוק, עצמאות הרשות השופטת וחופש הביטוי; המחויבות לכל אלו בדמוקרטיה אלקטורלית פחותה. לצד ישראל יש מדינות מערביות נוספות כאוסטריה, פורטוגל או יוון, כך שאיננו לבד ברשימה, אך ירידה, היא ירידה וכמו שאומרים חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, מדובר באירוע משמעותי.

מדד שני: מדד הדמוקרטיה של Freedom House

המדד השני הוא מדד החופש בעולם Freedom in the World – Freedom House Index. מדד שפיתח ומפעיל ארגון אזרחי אמריקאי Freedom House" המתפרסם מדי שנה מאז 1973 וסוקר את המצב ב-208 מדינות וטריטוריות.

המדד נבנה סביב שני צירים מרכזיים:

1. ציר הזכויות הפוליטיות – בו ניתן לקבל ציון של עד 40 נקודות מתוך 100
2. ציר החירויות האזרחיות – משקלו עד 60 נקודות מתוך 100. הציון המדינתי הוא חיבור תוצאות שני הצירים.

המדד כולל 25 אינדיקטורים בהם: קיומן של בחירות חופשיות והוגנות ושל תחרות פוליטית, רמת שחיתות, חופש עיתונות, חופש דת ואמונה, זכות התאגדות, חופש פעולה לחברה האזרחית, עצמאות מערכת המשפט, חופש תנועה, זכויות מיעוטים, ועוד.

מדינות מדורגות באחת משלוש רמות חופש: ציון 81-100 נקודות משמעותו מדינה חופשית. ציון 31-80 משמעותו מדינה חופשית באופן חלקי, וציון 0-30 משמעותו מדינה לא חופשית כאשר לצד המדד המספרי יש גם דוח נרטיבי לכל מדינה. בדומה לעמיתיהם ב-V-Dem, מקפידים אנשי Freedom House לבצע את הדירוג בסיוע חוקרים מקומיים המסתמכים על מגוון מקורות מידע רשמיים ואחרים.

מה מצב הדמוקרטיה בישראל על פי מדד זה? גם כאן ידענו ימים יפים יותר. ישראל ירדה בעשור האחרון מציון כללי של 81 לציון של 73, כשעיקר הירידה נרשמת בציר החירויות האזרחיות.

מדד שלישי: מדד הדמוקרטיה של האקונומיסט: EIU

המדד השלישי בסקירתנו הוא זה שפיתחה יחידת המחקר של השבועון הכלכלי המפורסם האקונומיסט: EIU – Economist Intelligence Unit Democracy Index. המדד משקף את רמת הדמוקרטיוּת ב-167 מדינות על בסיס 60 אינדיקטורים.

האינדיקטורים עוסקים בתחומים הבאים:

• תפקוד מערכות הממשל
• תהליך הבחירות
• רמת ההשתתפות הפוליטית
• התרבות הפוליטית
• החירויות האזרחיות.

ערכיו נעים בין 0 ל-10 כאשר ציון גבוה משקף רמת דמוקרטיוּת גבוהה יותר. כל מדינה מסווגת לאחת מארבע קבוצות משטר, לפי הציון שקיבלה: דמוקרטיה מלאה, דמוקרטיה פגומה, משטר היברידי ומשטר סמכותני.

ומה מדד הדמוקרטיה בישראל על פי מדד EIU? ישראל ניצבת במקום ה-31 עם ציון של 7.8 מתוך 10, שמשמעו 'דמוקרטיה פגומה' בין סלובניה ממעל ודרום קוריאה מתחת, כאשר מי שמובילה את הרשימה היא נורווגיה עם ציון כולל של 9.81.

האמינות, המגבלות וההיגיון שמאחורי מדדי הדמוקרטיה

כפי שראיתם, יש דמיון מסוים בין המדדים. עם זאת, בחינה מעמיקה שלהם תגלה שורה של הבדלים במתודולוגיה, בהגדרות המשתנים וברמת הפירוט. מה שברור הוא ששלושתם נהנים מאמינות גבוהה ומשמשים גופים מדינתיים, אקדמיים, כלכליים ואזרחיים כמעט בכל מקום בעולם.

לפני שתשאלו, כן. למדדים, גם למדדים מקצועיים ואמינים יש חולשות. הם מודדים דברים בדיעבד וסביר להניח כי תהליכים שאנו רואים וחווים בימים אלה בישראל יקבלו ביטוי ממשי רק במדד הבא או בזה שאחריו. העיכוב בתהליך המדידה חלקו פרי מגבלות טכניות משום שתהליך ההערכה נעשה אחת לתקופה ולא באופן שוטף, אך יש בכך גם הגיון מסוים, כרצון לאפשר פרספקטיבה ולמתן מהמורות נקודתיות כמו אלה שנראה, למשל, במדדי הבורסה עם שבוע של עליות חזקות ולאחריהן גל זהה של ירידות חריפות.

מאחר ואנו עוסקים במבט על תהליכי עבודה מורכבים הנוגעים ביחסים בין רשויות השלטון, שיח ציבורי או חופש התארגנות, ביטוי ומחאה, השינויים הללו אינם מתרחשים או נמדדים מדי יום אלא בחתכי זמן ארוכים יותר. יש לכך כמובן גם הסברים נוספים בראשם מגבלת המשאבים של החוקרים.

מדד הדמוקרטיה בישראל

ואיך נדע שהמדד אכן מודד את מה שהוא מתיימר למדוד? איך נדע שישראל לא נפלה בדירוג פשוט משום שמי שמדרג אותנו אינו אוהב את ישראל או את מדיניות הממשלה הנוכחית? התשובה לכך היא שתהליך המדידה מבוצע בשיתוף מומחים מקומיים המכירים את המדינה הרלוונטית היכרות עמוקה. במקרים רבים אלו מרצים מובילים באוניברסיטאות, חוקרים במכוני מחקר וחשיבה או בעלי תפקידים מקצועיים וציבוריים משמעותיים (בעבר). אנשים שיש להם ידע ומוניטין מקצועי לשמר.

כמובן שהמדד המשוקלל נבחן ומעובד על ידי חוקרי הגופים המפרסמים, ואלה, אין להם דבר מלבד אמינותם. הרי אם חוקרים באוניברסיטת ייל, אוקספורד או תל- אביב ובכירי חברות ההשקעה והייעוץ הבינלאומיות יחשבו שהמתודולוגיה או תהליך המדידה אינם תקינים, הם יפסיקו להשתמש במדד וזה יאבד במהירות ממעמדו ומההכרה בו ככלי עבודה בינלאומי.

לא רק לאקדמאים: מדדי דמוקרטיה ככלי לשינוי וניתוח מציאות

מסתבר שהשימוש במדדים רווח הרבה יותר ממה שחשבנו. מדובר בכלי עבודה ולא רק בכלי ניגוח פוליטי או נתון יפה לפרסום תקשורתי. מדדי הדמוקרטיה, כמו מדדים בינלאומיים אחרים, משמשים מדינות, גופים בינלאומיים, חברות ייעוץ, גורמים פיננסים וכמובן גם ארגונים אזרחיים, פוליטיקאים וסתם אזרחים סקרנים.

הנה כמה דוגמאות לשימושים שכיחים:

אנשי אקדמיה וחוקרים משתמשים בנתונים לניתוח תהליכים פוליטיים והשוואתיים, למעקב אחר מגמות לאורך זמן, ולצורך מחקר על קשר בין דמוקרטיה ובין תחומים אחרים כמו צמיחה כלכלית, זכויות אדם או שלום וביטחון.‏

‎ממשלות וגופים בינלאומיים משתמשים במדדים במסגרת תהליכי גיבוש ובחינה של מדיניות חוץ, מעקב אחר מילוי התחייבויות מדינתיות לשמירה על זכויות אדם וניתוח סיכונים פוליטיים. האיחוד האירופי, לדוגמה, מסתייע בממצאי המדדים בתהליך גיבוש סיוע החוץ שהוא מעניק.

תקשורת, ארגוני חברה אזרחית ופעילים פוליטיים ואזרחיים משתמשים במדדים לשם העלאת מודעות ציבורית, גיוס תמיכה ויצירת לחץ פוליטי וציבורי. לפעמים מדובר במהלך לקידום זכויות אדם או בחינת רמת השקיפות השלטונית, ופעמים אחרות במהלכים לקידום שוויון מגדרי או התמודדות עם עוני.

ארגונים בינלאומיים וגופי פיתוח מסתייעים במדדים לשם תכנון, יישום והערכת פרויקטים במדינות שהם פועלים בהן או שוקלים אם להיכנס אליהן. למעקב אחר המידה בה נשמרים החוק והממשל התקין או מתאפשרת מעורבות ופעילות אזרחית. הבנק העולמי, לדוגמה, עושה שימוש במדדים לתכנון אסטרטגיות ההתערבות והסיוע שלו במדינות שונות.

חברות השקעה ואנליסטים מסתייעים במדדים לשם ניתוח יציבות פוליטית והערכת סיכונים עבור משקיעים ומוסדות פיננסים, הערכת תנאים לעסקים ופעילות גלובלית.

עוד נקודה שחשוב לקחת בחשבון, רבים מהנתונים הנאספים במסגרת המדדים שהוזכרו נגישים וזמינים לציבור הרחב. יתירה מכך, אם נכנסים לאתרי הגופים שהזכרנו, למשל V-Dem, ניתן למצוא סדרה של כלי עבודה וניתוח, לביצוע השוואות בין מדינות, בין שנים ובין משתנים. להסתכל על מצבה של ישראל לאורך זמן, להשוות את המצב כאן למצב במדינות אחרות ועוד. כלי העבודה הדיגיטליים הופכים את המידע העצום שנאסף לבעל ערך מעשי עבורכם בכל אחת מזירות הפעולה, בין אם מדובר בסוגיות של שוויון מגדרי, מצב חברתי-כלכלי, עצמאות תקשורתית, קיטוב פוליטי או חופש אקדמי.

ודבר אחרון, לפני סיום. התמקדנו כאן בשלושה מדדים מובילים, אך חשוב שתדעו כי יש מדדים רבים נוספים. חלקם מתמקדים בנושאים מוגדרים, למשל: חופש העיתונות, או רמת השחיתות, בוחנים את רמת הרגולציה המדינתית או את סביבת הפעולה של ארגונים אזרחיים, ואם מדובר בסביבת פעולה פתוחה, מכילה ותומכת, או אולי מגבילה ופוגענית. נעמיק יותר במדדים המתייחסים למרחב הפעולה האזרחי בפרק הבא בסדרה.

איפה תוכלו למצוא מידע על מדדים נוספים? חיפוש פשוט בכל אחד מכלי ה-AI יספק לכם דוגמאות למכביר, אבל כנקודת מוצא מקומית, אפשר לעיין במדד הדמוקרטיה הישראלית, שמפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה מאז 2003. המדד של המכון משלב מרכיבים נוספים שהמעטנו לדבר עליהם כאן, ובבסיסו סקר הבוחן את עמדות ותפיסות הציבור הישראלי בסוגיות רלוונטיות ואת השתנותן לאורך זמן. לקראת סופו של הדוח תמצאו נתונים על מקומה של ישראל במגוון מדדים בינלאומיים מוכרים, בהם כמובן גם כאלה שהזכרנו כאן. הכנסו לאתרים, קראו וסמנו את המידע הרלוונטי עבורכם, ושיהיה לכם בעניין ובהצלחה.