מניפסט ככלי לשינוי חברתי

"ברוח תנועת הפנתרים השחורים, אשר דרשו חלוקה צודקת של העוגה, אנחנו אומרות: הדמוקרטיה תהיה לכולן או שלא תהיה דמוקרטיה. הדחיפות המאיימת לא משכיחה מאיתנו את השורשים של המשבר הנוכחי, הנעוצים ב'סדר הישן' מעלה הריקבון, סדר שגידל בקרבו את התפלצות הפוליטיות המאיימות עליו כיום. אותם שורשים מגבילים את כוחה של מחאת הזרם הממלכתי היוצא נגד הממשלה.

מצד אחד, חוסר היכולת, וגם הרצון, להתגבר על האוקסימורון הגדול של 'מדינה יהודית ודמוקרטית' עולה למחאה בתמיכת הציבור הפלסטיני בישראל. מצד שני, ההיאחזות העיקשת בפנטזיית "ארץ ישראל הישנה והטובה" מכסה על היסטוריה של דיכוי וקיטוב מעמדי-אתני. היא משחקת לידי הניכור הפוליטי הקיים, ומצמצמת את מעגלי ההשתתפות במחאה בקרב הציבור היהודי.

כך, התעלמות מאי-שוויון הולך ומחריף וריכוזיות קיצונית של כוח ומשאבים, פועלת לטובת מחנה הימין הדורסני וכנגד הצורך לבנות מולו תנועת התנגדות רחבה"

טקסט שמציג שאיפות גדולות, לא? כך נפתח מניפסט קולקטיב כאןתוקם ביחס למחאה הנוכחית, שכותרתו "לא חוזרות אחורה – עד האופק של דמוקרטיה רדיקלית" מייצגת את תוכנו ומציעה לנו דרך חדשה לחשוב על השאיפות והמטרות של המחאה נגד ההפיכה המשטרית.

אכן, כתיבת מניספט היא כלי התארגנות ומחאה פחות נפוצה במחוזותינו, אבל היא הזדמנות עבור פעילות ופעילים במאבקים ארוכי טווח לנסח יותר מחזון, אלא להציע ביקורת נוקבת על החברה שלנו, שינויים מרחיקי לכת ודרישות שאינן ריאליות במציאות הנוכחית.

מה זה מניפסט ולמה צריך אותו?

מניפסט הוא הצהרת כוונות פוליטית של כוונות ודעות של יחידים, קבוצה פוליטית, מפלגה או ממשלה.

לרוב, גרסת מניפסט כמו שאנחנו מכירות אותו, יהיה מצע פוליטי של מפלגה. מסמך ארוך ומפורט, שיציע רפורמות והצעות חוק. מומחים ומשפטנים מגויסים לצורך הכתיבה, וכך נוצר מסמך שעוסק בכאן ובעכשיו, במה תעשה המפלגה אם יתנו לה את המנדט.

הפוליטיקאים מנסחים את סדר היום המתבקש, והמעורבות הציבורית מצטמצמת ולעיתים גם נעלמת. פעילות ופעילים חברתיים גם כן עוסקים בפוליטיקה, אבל כשאנחנו מתחילות מאבק, למי יש זמן לשבת ולכתוב מניפסט? מאבקים חברתיים הם כמעט תמיד אינטנסיביים ולחוצים. אנחנו נדרשות להתארגן במהירות כדי לקדם או לעצור החלטה בתוך חלון זמן ספציפי, לפעמים בבהלה מההשלכות שיהיו במקרה ולא נצליח. ובכל מקרה, יש כל כך הרבה תוכן שצריך לייצר, שקשור למטרות שאנחנו מנסות לקדם – פלאייר או לפוסטר, טקסט לאיוונט, פוסט לרשתות החברתיות, סרטון לטיקטוק או פודקאסט.

למה תנועה חברתית צריכה מניפסט

מניפסט דורש דמיון פוליטי ומכריח אותנו לחלום ולנסח מציאות אחרת. מי מאיתנו שמאמינות ושואפות לשינויים מרחיקי לכת, חייבות להגדיר את מה שהן מנסות להגשים, באילו מכשולים ואתגרים יצטרכו להתמודד וכיצד ניתן להתגבר עליהם. ולמה שלמי שעוסקות בפוליטיקה, גם אם בפוליטיקה חוץ פרלמנטרית, לא יהיה בעצם מצע שמזמין אחרות ואחרים להצטרף על בסיס אידיאולוגיה ושאיפות משותפות?

איך מתחילות ודוגמאות למניפסטים:

אין מבנה ספציפי לכתיבת מניפסט, ולכן, לצורך התחלה, כדאי להתבסס על מספר שאלות מנחות:

• במה אתן מאמינות? מה האידיאולוגיה שלכן?
• אילו מגבלות יש במציאות של היום שמעכבות או עוצרות את החזון שלכן? לדוגמה, אם מדובר בחזון פמיניסטי, שווה לכתוב על פטריארכיה, על אי שוויון מובנה בין גברים ונשים, על שמרנות ולהט"בופוביה וכו'.
• מי השותפים.ות הרלוונטיים.ות? מי ניתן לסמן כגורמי מכשול או אפילו אויבים למטרה?
• מהן המטרות הקטנות ובעיקר הגדולות אליהן נכוון?

אפשר גם לקרוא כמה מניפסטים פוליטיים מפורסמים, באנגלית ובעברית, לצורך השראה וחידוד ההבנה בחשיבות של מסמכים מכוננים בתוך תנועות חברתיות ופוליטיות. הנה כמה דוגמאות:

חזית השחרור הלהט"בית באנגליה הוציאה שני מניפסטים מוכרים, בשנת 1971 ולאחר מכן גם בשנת 1979. מסמכים אלו לא מציעים שינויי חקיקה, אלא מתמקדים בצורך בשינוי חברתי ביחס ללהט"ב וכן בחשיבות של יציאה מהארון כדי להגדיל את החשיפה של הציבור הרחב לקהילה הלהט"בית.

למטיבות לכת, יש לנו את המניפסט הקומוניסטי של קרל מרקס ופרידריך אנגלס משנת 1848, שמתאר את עיקרי האידיאולוגיה המרקסיסטית ונחשב לטקסט מכונן שנלמד ונבחן גם בימינו.

אמנם לא הוגדר כמניפסט, אך הטקסט המכונן "לפענח את הכוח, לברוא עולם חדש", של הפעילה החברתית, ד"ר ויקי שירן, מגדיר בעיות יסוד בקרב מבני כוח בחברה בישראל ומציג ניתוח פמיניסטי מזווית של פמינים מזרחי, בין האישי לפוליטי, שיכול לשמש גם כן כסוג של מניפסט אישי ומקור השראה.

מניפסט מוכר אחר הוא "מניפסט החלאה", מניספט פמיניסטי רדיקלי שנכתב על ידי ואלארי סולאנס בשנת 1967, כטקסט נוקב נגד המין הגברי שהציג את אידיאולוגיית ארגון בשם SCUM (חלאה או חלאות), שככל הנראה לא היה קיים במציאות, אבל אתגר את התיאורייה הפמיניסטית והתנועה הפמיניסטית בזמנו.