Shift מארח |

האם משחקים יכולים ליצור שינוי חברתי?

משחקים לשינוי חברתי

"המשחק עבור המאה ה-21 יהיה מה שהייתה ה"עבודה" עבור עידן המהפכה התעשייתית. הוא יהיה הדרך העיקרית שלנו לתקשר, ללמוד וליצור ערך". (פאט קיין – Pat Kane)

משחקים – לא מה שחשבתם

משחק מהווה את אחת המדיות החזקות בעולם כיום. אנחנו לומדים ממשחק לא פחות משאנו לומדים בבית הספר, וזו לא עוד דרך להעביר את הזמן או סתם לעשות כיף.

משחק הוא חלק בלתי נפרד מההתפתחות התקינה שלנו לאורך החיים. הוא אחת מצורות הלמידה והאימון המתקדמות והאפקטיביות ביותר שאנו מכירים – במהותו הטהורה, משחק הינו "בועת מציאות" קטנה – מרחב של למידה וחקירה, מקום של פתרון בעיות והתנסות במגוון מצבים בסביבה בטוחה ומהנה. למעשה, אין משהו שמעורר יותר את המוח מאשר משחק, ואת רוב המיומנויות שלנו כבני אדם צברנו דרך משחקים.

אבל מה הקשר בין משחקים (Games) או חוויה המשחקית (Play), לבין שינויים חברתיים? אם משחקים משפיעים כל כך על ההתפתחות שלנו, האם הם גם יכולים לשנות אותנו ולעזור ביצירת שינויים חברתיים?

בטח שכן. בניגוד לחוויה הפאסיבית יחסית שמאפשרים ספרים, סרטים, מאמרים ודוחו"ת, המשחקים מאפשרים חוויה אינטראקטיבית – הם מכניסים את השחקן לתוך עולם חדש, בו הוא חווה בצורה אקטיבית בגוף ראשון את הדברים.

רוצים שינוי? תראו מה שמשחק יכול לעשות:

איך יראה העולם ללא נפט?
דמיינתם פעם לעצמכם – עולם בלי נפט? נשמע הזוי אה… המשחק World Without Oil עשה בדיוק את זה. זהו משחק מציאות חלופית Alternate Reality Game – בו השחקנים נאלצים להתמודד עם עולם בו נגמר הנפט, ועם כל ההשלכות הנובעות מתסריט שכזה. הם נדרשים לשתף פעולה, ולמצוא פתרונות, כדי להתאים את עצמם למצב החדש.

משחקים יכולים להעלות מודעות, דיון והעמקה בנושאים חברתיים שונים. מעצם השתתפותנו במשחק אנו ממקדים את תשומת הלב שלנו בנושאים שבהם המשחק עוסק. מעבר למיקוד, האינטראקציה הנוצרת בתוך המשחק מאפשרת להיבטים שונים של הנושא לעלות כחלק מהחוויה, ובכך לעורר את המודעות ואת ההסתכלות שלנו על אותם היבטים.

דוגמה למשחק נוסף המעורר דיון משמעותי הוא משחק השלום העולמי. זהו משחק סימולציה פוליטי, המאפשר לשחקנים להתנסות בקשרי הגומלין הקיימים בעולם דרך זוויות כלכליות, חברתיות וסביבתיות-אקולוגיות, דרך משחק בצוותים (כל צוות הוא מדינה). המטרה במשחק היא לחלץ כל מדינה ממצבים מורכבים ומסוכנים ולהגיע לשלווה עולמית דרך מינימום התערבות צבאית. באופן מפתיע (או שלא), רוב השחקנים ב"משחק השלום העולמי", הם ילדים בבתי ספר יסודיים. הם נחשפים לתכנים פילוסופיים ומעשיים דרך המשחק, ומצליחים לייצר פתרונות מוצלחים, לעיתים אף יותר מהמנהיגים עצמם.

דברים שרואים משם, לא רואים מכאן

משחק הוא חוויה בגוף ראשון – אנחנו נכנסים לתוך ייצוג או תפקיד שיועד לנו על ידי מעצבי המשחק, ומשחקים מתוך אותה דמות. הכניסה לנעליים של דמות אחרת יוצרת אפשרויות חדשות ומגוונות – אנו יכולים לראות את העולם דרך עיניו של מישהו אחר, לחקור ולראות זוויות שונות וחדשות שלא היו גלויות לנו קודם ולחוות סיטואציות שאינן חלק מהיום – יום שלנו.

במשחק Peace Maker (2007) למשל, המטרה היא לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. איך עושים את זה? נכנסים לנעליים של ראש הממשלה הישראלי או של ראש הרשות הפלסטינית (כל משתתף בוחר בדמות המועדפת מבחינתו) ויוצאים לדרך. במהלך המשחק מקבלים החלטות אסטרטגיות ומתמודדים עם אירועים שונים (המבוססים על דברים שקרו במציאות) עד לסיום המשחק (ופתרון הסכסוך)

משחקים בפרות קדושות

למשחקים יש יכולת לעסוק בנושאי טאבו, לטפל בפרות קדושות, ולגעת בעניינים שנחשבים לחומר נפיץ. רוצים לדעת למה? קודם כל בזכותנו – השחקנים. כאשר אנו בתוך משחק, הלך הרוח שלנו מקבל תפנית. אנו יותר פתוחים, סקרנים, מוכנים להתנסות, ולהביא את עצמינו בצורה אותנטית. שנית, בזכות המרחב המשחקי. משחק יוצר מרחב בטוח ונעים לחוויה והתנסות במצבים שונים ומגוונים. השילוב של אלו, מאפשר לנו לגעת בתכנים מורכבים ורגישים, לחוות חוויות רגשיות שאם היו מוצגות בפנינו בצורה אחרת, היו קרוב לוודאי מעוררות סגירות, שיפוטיות ואולי אף אלימות.

קבלו דוגמה – המשחק Secret Hitler מכניס אותנו לתקופה של גרמניה שלפני עליית הנאציזם, ומאפשר אינטראקציה עם תכנים שהיו מאד רלוונטיים לאותה תקופה ואף לימינו, כמו גזענות וקבלת האחר. השחקנים מחולקים לליברלים (שהם הרוב) ומתמודדים מול המיעוט הפאשיסטי שיעשה הכל כדי לקדם את האג'נדה שלו, לנצח בבחירות ולעלות לשלטון.
המשחק היה כל כך פופולרי (בקמפיין מימון המונים הם גייסו מיליון וחצי דולר במקום היעד המקורי של 50 אלף), שאחר כך נוספה לו הרחבה לדונאלד טארמפ וכל הדמויות שמלוות אותו.

אפשר לעזור לך?

במחקר גדול שנעשה ב-2009, צוות חוקרים בין לאומי חבר יחד כדי לבדוק האם ניתן להשתמש במשחקים כדי להוציא מהאדם את הטוב שבו.

המחקר מצא כי משחקים פרו-סוציאליים. משחקים שבהם לא צריך להרוג מפלצות או לאסוף כסף, אלא לעשות דברים למען אנשים אחרים, יכולים ליצור השפעות ארוכות טווח על ההתנהגות שלנו ולגרום לנו ללמוד ולבצע דברים מועילים, העוזרים לאחר או אפילו לחברה כולה.

אחד הממצאים הבולטים הראה, שמספיקות 30 דקות משחק, כדי להגביר פי 3 את הזמן והסבירות שהשחקן יעזור למישהו אחר בעולם האמיתי (לעזור לנקות את הבית, לעזור לחבר עם שיעורים, לעזור לשכן וכו'). מה שאומר שמשחקים יכולים להשפיע על התנהגויות של בני אדם.

לא רוצים להיות אויבים

דתיים וחילוניים, יהודים וערביים, ימנים ושמאלנים, עשירים ועניים (מוזמנים להוסיף את הקבוצות המועדפות עליכם…), בדרך כלל יגלו חשדנות, ניכור ולעיתים אף איבה זה לזה, גם אם לא נפגשו מעולם. החוויה המשחקית מאפשרת להכיר את האנשים שמולנו, מעבר לדימויים ולסטריאוטיפים שיש לנו עליהם, משום שמעצם טיבה היא חברתית, ומאפשרת הורדה של מגננות. המשחק פותח חלון הזדמנויות ליצירת קשרים חברתיים משמעותיים בין השחקנים, ממקום נקי משיפוטים, דימויים, ודעות קדומות.

עמותת Games for Peace למשל, משתמשת במשחקים כדי לעשות בדיוק את זה – להפגיש בין צדדים יריבים ולהכיר מעבר לדימויים והסטריאוטיפים, לבנות ביניהם אמון, תקשורת ושיתוף פעולה באמצעות משחקים. (למען הגילוי הנאות – הייתי מעורב בפעילות העמותה בימיה הראשונים).

וזהו רק קצה הקרחון: ניתן באמצעות משחקים לחשוף קהלים לתכנים חדשים, ליצור למידה אפקטיבית ומשמעותית, להדריך ולפתח עובדים בתוך הארגון, לגייס כספים ועוד.

והנושאים? משחקים יכולים לעסוק כמעט בכל נושא חברתי אפשרי: זכויות נשים במדינות מתפתחות, תעשיית הבשר וטבעונות, ניצול עובדים בעולם השלישי, שנאה על רקע דתי, בדידות חברתית ואלו הן רק מספר דוגמאות, וארגונים כגון Games for Change פועלים במרץ כדי לתמוך בהתפשטות המגמה של שימוש במשחקים לשינוי חברתי.

אם לא תנסו, איך תדעו?

אז אמרנו שמשחקים יכולים לשמש כדרך לעורר דיון ומודעות, לפתור בעיות מורכבות, לטפל בנושאים מורכבים ורגישים, לעודד עזרה לאחר, לקרב לבבות ועוד – היריעה עוד רחבה, והפוטנציאל עוד עצום.

כיום, ארגונים חברתיים ברחבי העולם משתמשים במשחקים במגוון צורות: האקתונים למשחקים, מרחבים לחדשנות חברתית, מעבדות למשחקים ייעודיים, מרחבים משחקיים לפתרון קונפליקטים, חשיבה משחקית לפתרון יצירתי של בעיות, פעילויות חוץ ועוד.

במאה ה-21 מתחילים להבין ולראות כי משחקים הם הרבה מעבר למה שתופסים מהם – משחק הוא כוח אדיר וקדום המהווה את אחד מעמודי התווך באבולוציה שלנו – זהו כוח המאפשר לנו ללמוד ולהתפתח, לחוות, להתחבר, להשתנות ולהיות אנשים טובים יותר.
בואו נרתום את הכוח האדיר הזה כדי ליצור חוויות ומרחבים שהם מעבר לבידור – מרחבים של שינוי אמיתי, מרחבים שיהפכו את העולם שלנו לקצת יותר טוב.

כתב את הפוסט בני פייביש שייסד ומנהל את המסלול לעיצוב משחקים במכללת מנטור והבעלים של PlayWork, חברת יעוץ בתחומי ה-Engagement, מנהיגות ופיתוח מנהלים.

משפיעות על העולם? מקדמים שינוי חברתי?

פנו אלינו ליעוץ

הצטרפו לרשימת המנויים שלנו

וקבלו מייל עם תכנים חדשים שעולים לבלוג

    תגובות

    ואף מילה על ההרצאה של ג'ין מקגויקל בטד?

    https://www.ted.com/talks/jane_mcgonigal_gaming_can_make_a_better_world

      איזו הרצאה אופטימית:) תודה ששיתפת.

    כתבו תגובה