איך מתרגמים ערוץ תוכן לערבית?

לפני מספר חודשים עלה לאוויר אתר שתיל החדש הכולל גרסה בערבית. בשפה הערבית תוכלו לקרוא מידע כללי עלינו, מה אנחנו עושים ואיך ניתן לפנות לסיוע. מה שלא תמצאו זה את התוכן המתחדש, כמו למשל מידע על ההכשרות, פריטים ממאגר הידע או פוסטים בבלוג.

לתרגם תוכן סטאטי קל יחסית, לתרגם תוכן שמתעדכן באופן שוטף, זה כבר יותר מורכב, וכאן עולה השאלה: איך מתרגמים ערוץ תוכן לערבית?

בכל הנוגע לבלוג SHIFT השאלה הזאת, מעסיקה אותנו כבר זמן מה. התלבטנו האם בכלל נכון ליצור בלוג בערבית שהוא תמונת מראה לבלוג הקיים או שצריך ליצור משהו חדש? ואם הולכים על תרגום, איך ניגשים למשימה? האם לתרגם כל פוסט שעולה או שצריך לכתוב תוכן ייעודי לדוברי ערבית? האם התוכן מתורגם ככה כמו שהוא או שנדרשת התאמה תרבותית, ומה לגבי התמונות שמייצגות כל פוסט, האם כולן מתאימות או שגם כאן נדרשת התאמה? ועוד מלא שאלות שעלו סביב תרגום ערוץ תוכן לשפה הערבית.

ואז הגיעה אלי החוברת שיצאה לאור ממש לאחרונה: עיצוב מידע ושירותים דיגיטליים לחברה הערבית, של איגוד האינטרנט הישראלי, והבנתי עם מי אני צריכה להתייעץ. שיתפתי את אביגיל שגיא, מנהלת קשרי קהילה ופרויקטים חברתיים באיגוד האינטרנט הישראלי, שהפיקה את המדריך ונהורא דגן-הס, מנהלת מערך הנראות באיגוד האינטרנט הישראלי, שהובילה את הקמת האתר התלת לשוני של האיגוד והקמת אתר האיגוד בערבית.
שיתפתי אותן בשאלות שמעסיקות אותנו בשתיל, ומהר מאוד הבנתי שיש להן שיטת עבודה שיכולה לסייע לעוד ארגונים, והזמנתי אותן לכתוב לבלוג.

עד כאן ההקדמה, ומכאן מעבירה את הבמה לנהורא.

ערוץ תוכן בערבית, איך מתחילים?

ההחלטה להנגיש את אתר האיגוד לדוברי ערבית התקבלה באיגוד האינטרנט הישראלי הרבה לפני משבר הקורונה. אתר האיגוד הוא ערוץ תוכן מתעדכן עם מאות אייטמים ודפים, ולמעשה קיבלנו החלטה אסטרטגית שזה יהיה אחד מפרויקטי הדגל שלנו במהלך שנת-2020. המטרה: להנגיש את המידע הרב שנמצא באתר האיגוד, לחברה דוברת הערבית, המהווה כ-20% מאוכלוסיית ישראל. כשהקורונה הגיעה ואיתה השימוש האינטנסיבי ברשת, הצורך רק הלך והתחדד.

השאלה הראשונה היא איך מתחילים ומה המטרות המרכזיות? זה דרש מאיתנו לאפיין צרכים, להגדיר מטרות, קהלי יעד עיקריים ומשניים, לבנות עקרונות מנחים להנגשת המידע ולהגדיר אבני דרך ומדדי הצלחה.

לשם כך, ערכנו ראיונות עם גורמים שונים כדי לאפיין את הפרסונות להן האתר מיועד, לחדד את הנושאים שמעסיקים אותן, ולקבל החלטות לגבי רמת התרגום הנדרשת. הראיונות סייעו לנו להגדיר את הצרכים ולהתמקד בכמה תחומים. מזווית של צרכים והכרות עם החברה הערבית בישראל, רצינו להבין מה מתוך המידע הקיים אצלנו מעסיק את קהל היעד אליו אנו פונים, כדי שנוכל לבצע את החיבור הנכון למידע הקיים אצלנו. את הצרכים שעלו בחנו גם מזווית פנים ארגונית, המצביעה על הערכים והעקרונות שילוו אותנו בהקמת האתר והפעילות ההמשכית שלו.

דיברנו עם מגוון גורמים מייצגים מתחומים של אבטחת מידע, חינוך ומדיניות חינוך בחברה הערבית בישראל. בהקשר זה דיברנו למשל עם חוקרת אקדמית מובילה בתחום השימוש הדיגיטלי בחברה הערבית. כמובן שגם דיברנו עם נציגים מקצועיים מתחום הדיגיטל, כמו למשל מנהלת אתר כל זכות בערבית, ששיתפה מנסיונה הרב, ועם נציגי גופים כמו אתר פאנט וחברה העוסקת בתרגום והפקת תוכן לאתרים וחומרים פרסומיים בשפה הערבית. בנוסף – כאמור, גם מנהלי התחומים השונים אצלנו בארגון הביעו את עמדתם והביאו את זוויות ההסתכלות הייחודיות שלהם.

מה גילינו בראיונות?

היו כמה נושאים שעלו בצורה מובהקת מתוך הראיונות: ביקוש גבוה מאד לנושא הגנת הפרט ברשת, ובכלל זה – הגנת סייבר, היכרות עם תקיפות נפוצות ומה עושים במקרים של פגיעות בהיבט החברתי, כמו למשל נושא של הפצת תוכן פוגעני. ראינו שאלו נושאים שמאוד מעסיקים את החברה הערבית, ואין ידע מספק בנושא. זהו צורך המשקף רצון עז בשיפור האוריינות הדיגיטלית של משתמשים הפעילים, הזקוקים לשיפור הידע בכל הקשור לשימוש אתי ובטוח.

נושא נוסף נוגע לתחום ליבה משמעותי ומרכזי של איגוד האינטרנט הישראלי – המנהל את מרשם שמות המתחם בישראל בסיומת IL. בתחום זה עלו צרכים בהיבט של מידע ותוכן בנושאים שמעסיקים מנהלי אתרים ועסקים בכל הקשור לנוכחות דיגיטלית, אתרים ושמות מתחם (דומיינים – המהווים את הכתובת האינטרנטית של אתרי ושרותי אינטרנט).

עוד נושא שעלה – נסוב סביב מידע על תופעות ותהליכים באינטרנט – במובן הרחב ובמובן המקומי.

חשוב לציין, שכלל הפעילות, התחברה היטב למדריך שיצרנו, שנועד לתת כלים להנגשת שירותים ומידע לחברה הערבית בישראל. גם עבורנו היווה המדריך קטליזטור פנימי של נאה דורש – נאה מקיים.

העקרונות שהנחו אותנו בתרגום התוכן לערבית

שמירה על עקרונות הארגון – האיגוד הוא גוף ניטרלי, שבנוסף להיותו תשתית מדינה קריטית כמנהל מרחב IL., עוסק גם בהיבטים ערכיים של עיצוב פני האינטרנט בישראל כפתוח ובטוח, ושם לו למטרה לקדם הנגשת ידע בתחומי האינטרנט השונים ככלי להעצמת הפרט. איגוד האינטרנט הישראלי אינו גוף ממשלתי, ופועל ללא מטרות רווח. הידע שמפתח ומפרסם האיגוד בתחומים השונים, פתוח לציבור, פרקטי ושימושי לקהלי יעד שונים.

מיקוד בקהלי יעד רלוונטיים לתחומי התוכן שלנו – הראיונות סייעו לנו למקד את התוכן. הבנו שהתוכן שאנו מקדמים, רלבנטי בעיקר לבני נוער ומבוגרים שכבר נמצאים ברשת ופעילים בה.

יצירת אמון – נושא נוסף שהנחה אותנו באופן הקמת האתר, היה הרצון לייצר אמון מול הגולשים. בשלב הראיונות הבנו שיש חשיבות לנוחות המעבר בין השפות, שהגולש בשפה אחרת, יוכל לדעת איזה תוכן קיים בשפת המקור. החלטנו שהאתר שיעלה בערבית יהיה דומה ככל האפשר לאתר בעברית, כך שניתן יהיה להשוות את התוכן בשפה הערבית לתוכן הקיים בשפה העברית.

חלוקה לחמש רמות של תרגום לערבית

מבנה האתר שוכפל. מבחינת המבנה הוא כמעט זהה לאתר בעברית בתפיסה שלו, אבל לא באופן מלא, ולא הכל תורגם ברמה של אחד לאחד. עבודת התרגום היא תהליך המחייב השקעה עצומה של משאבים והיינו צריכים לתעדף מה נכון לתרגם ובמה אין הכרח. לשם כך חילקנו את הנושאים לחמש רמות של תרגום:

רמה ראשונה: תרגום מלא – חלק הארי של האתר תורגם באופן מלא ומונגש תרבותית. ההנגשה נעשתה על ידי פרויקטור מקצועי מהחברה הערבית – באמצעות חברה מקצועית, העוסקת בתרגום תוכן, ניהול אתרים ופרסום, ובעלת נסיון בעבודה עם אתרי אינטרנט בחברה הערבית.

רמה שנייה: תקציר – רמה זו הורכבה גם היא מנתח משמעותי יחסית של התכנים, שכללה תקציר תמציתי בערבית, וחיווי למידע נוסף בעברית.

רמה שלישית: חיווי בסרגל – הגדרנו תוכן שמצאנו לנכון לא לתרגם, אולם היה לנו חשוב לתת לו נראות באמצעות חיווי ברמת הסרגל. ברמת הקטגוריה רואים בניווט שהתוכן קיים, ובנוסף, הגולשים מקבלים גם חיווי שתוכן זה מופיע באתר בעברית, וקישור ישיר ונח למיקומו באתר בעברית. (להמחשה לסוג המידע מסוג זה – למשל סדרת כתבות מרחבי הרשת או התקשורת, או סדרת מחקרים בתחום מסויים, שהם למעשה קישורים מרחבי הרשת לתחומים מסויימים. עבור הציבור הרחב או עבור אנשי מקצוע שרוצים להעמיק – נוח לדעת שהוא קיים ומרוכז במקום אחד, ועדיין מבחינת "תיאום הציפיות" בהיבט השפה מול הגולשים – יש חיווי לכך שהתוכן עצמו קיים בעברית).

רמה רביעית: תוכן שלא תורגם ואין אליו חיווי – בקטגוריה זו כללנו תוכן שהוחלט שלא לתרגמו כלל, כזה שלא עלה באפיון הצרכים שערכנו.

רמה חמישית: תוכן שנכתב בערבית – הגדרנו תוכן ייעודי שייכתב מראש בשפה הערבית, ורלוונטי לחברה הערבית. (למשל מידע בנושא קורס ייעודי למדריכי אינטרנט בטוח בשפה הערבית). לגביו – נקבל החלטות בזמן אמת לכשיעלה, האם לתרגם את המידע גם לאתר בעברית.

לסיכום, ההחלטה על רמות התרגום כבסיס להקמת האתר ולהמשכיות התפעול שלו בעתיד, מאפשרת לנו להפוך את תהליך התרגום ליותר פרקטי, לכזה הדורש פחות משאבים, ומאפשר גם לגולש שקורא ערבית להיכנס להרחבה בעברית, כאשר התקציר מוגש בצורה ברורה בערבית.

יצאנו לדרך!

האתר עלה בסוף שנת 2020 ונמצא כרגע בתקופת הרצה. אנחנו מחפשים מה ניתן לשפר, מקבלים פידבקים ומתקנים בהתאם. מדי חודש עולים תכנים חדשים, ולפי העקרונות שיצרנו במסמך האפיון אנחנו מחליטים על רמת התרגום של התוכן לערבית.

הזנת התוכן לאתר מתבצעת באמצעות מנהל האתר שלנו, המקבל מהחברה המתרגמת עבורנו את התוכן – קבצים מונגשים בצורה אופטימלית ברמת הכותרות, הטקסטים והקישורים הפנימיים – והתהליך עד כה עובד מצויין.

במהלך 2021 נבנה את פעילות הפרסום והקידום לאתר, ונבחן כמובן את מדדי ההצלחה והתנועה לאתר.

הורידו את מדריך עיצוב מידע ושירותים דיגיטליים לחברה הערבית

בקרו אותנו באתר איגוד האינטרנט הישראלי בשפה הערבית