הקרב על הנרטיב בעולם של AI

ארגונים חברתיים מעלים תוכן לאתר שלהם כדי להגיע לקהלים שונים ולהשפיע על הנרטיב. עד לאחרונה, כשחשבנו על הדרך בה אנשים צורכים תוכן, התמקדנו בעיקר בגוגל, ושאפנו שהתכנים שפרסמנו יופיעו גבוה בתוצאות החיפוש. זה דרש מאיתנו להשקיע מאמצים בקידום והנגשת התוכן שלנו למנועי החיפוש (SEO).

בעידן של בינה מלאכותית, מפת התנהגות הגולשים עוברת שינוי. ד"ר יובל דרור, בפודקאסט עושים טכנולוגיה, מבהיר את ההבדל המהותי בין שני סוגי מנועים:

מנוע טראפיק – הוא המנוע המוכר לנו, כשאנחנו עושות חיפוש בגוגל והוא מספק לנו הפניות לאתרים המכילים תשובות לשאלות ששאלנו.

מנוע תשובות – לעומתו, מייצר תשובה ישירה לשאלה, המבוססת על מגוון מקורות, עם הפנייה לאתרים מהם שאב את התכנים. [הבהרה: צ'אט ג'פט הוא לא מנוע חיפוש ולכן כרגע גם לא נותן מקורות אם לא מבקשים, לעומתו Perplexity הוא מנוע חיפוש שגם נותן לינקים מהימנים- לרוב].

כאשר החיפוש הוא ב"מנוע תשובות" יש מקרים בהם הגולשים יבחרו להעמיק במקורות המידע אליהם הופנו, ובמקרים אחרים יסתפקו בסיכום שהוגש להם מבלי להמשיך הלאה. שינוי זה מעצב מחדש את האופן בו אנשים מחפשים מידע ברשת.

ככל שיותר אנשים, ובפרט צעירים עושים שימוש בכלי בינה מלאכותית לצרכים מגוונים, כמו: איסוף מידע, סיעור מוחות ואף לצורך שיחה ואינטראקציה חברתית, עלינו לשכלל את היכולת שלנו להשפיע על הנרטיב שיוצרים אותם כלים. כבר לא מספיק להשקיע בלמשוך לאתר גולשים אנושיים, צריך לכוון גם למנועי חיפוש מבוססי בינה מלאכותית.

חשבו על תלמיד המבקש מכלי AI לתאר את מצב הדמוקרטיה בישראל. התשובה שיקבל עשויה להיתפס כאמת ולעצב את תפיסתו. נסו זאת בעצמכם: פנו לצ'אטבוט המועדף עליכם, ושאלו שאלה בנושא שנוי במחלוקת הקשור לתחום עיסוקכם. בחנו את התשובה: האם היא מאוזנת? האם היא מציגה את מורכבות הנושא?

ארגונים חברתיים משקיעים מאמצים רבים בעיצוב השיח והמדיניות סביב נושאים רגישים וטעונים כמו: יחסים בין דת למדינה בישראל, הקהילה הלהט"בית, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, משבר האקלים וכו', ולכן, אי אפשר להמעיט בחשיבות הדרך שבה יוצג התוכן בנושאים אלו בכלי הבינה המלאכותית. במסגרת הקרב על הנרטיב אסור לנו להשאיר את הזירה למקורות מידע המוטים לרעתנו.

איך נשפיע על מקורות המידע של כלי AI

כשאנחנו מנהלות שיחה עם כלי AI, לא תמיד נקבל אותן תשובות, מכיוון שאופן הניסוח משפיע על התשובה המתקבלת. עם זאת חשוב לדעת, שמודלים גדולים של שפה (LLMs) שואבים חלק ניכר מהידע שלהם ממקורות מבוססי אינטרנט, וכאן טמונה ההזדמנות: אם התוכן שלנו יהיה מדורג גבוה במנועי החיפוש של גוגל, הסבירות שהוא ייכלל גם במאגרי המידע של כלי AI – גבוה.

כדי ליצור מצב שכלי AI ישענו על תכנים מאוזנים, המקדמים את הערכים אותם אנו מנסות ומנסים לקדם צריך לוודא שיש לנו באתר תוכן עדכני ונגיש. לצד התכנים שאתם מעלים לרשתות החברתיות ושולחים בניוזלטר, חשבו כל הזמן איזה תוכן ניתן לעלות לאתר באופן שוטף.

מכיוון שהחברות המחזיקות בכלי הבינה המלאכותית הגדולים והנפוצים אינן מפרסמות או מצהירות על האופן בו פועלים האלגוריתמים של אותם כלים, אין מידע ודאי ביחס לאופן בו כלים אלו שולפים את התכנים, אך כן מתפתח בעולם הנסיון לזהות מה הופך את הידע לזמין יותר עבור כלים אלו, וניתן לסמן מספר צעדים מרכזיים שניתן לאמץ במסגרת אסטרטגיית התוכן המותאם ל-AI:

1. כותרות ברורות – עריכת המידע כך שיכיל כותרות ותתי כותרות שיאפשרו לצ'ט לשלוף את המידע הרלוונטי. ההירכיה של הכותרות חשובה ומסייעת הן לקורא האנושי והן למנועי חיפוש וכלי AI  להתמצא בקלות בתוכן.
2. חלוקה לפסקאות – גם אם קיים ריבוי ידע ומסמכים, וקיימים טקסטים ארוכים, נסו לייצר קטעים קצרים שקל יותר לשלוף מתוך הטקסט.
3. ריבוי מקורות מידע והפניות לאורך הטקסט – שזירת לינקים והפניות לאורך הטקסט מגבירה את אמינות המידע בעיניי מנועי הבינה המלאכותית.

נוכל להיעזר בבינה המלאכותית עצמה

אמנם הסוגייה שעסקנו בה פה היא למעשה אתגר חדש איתו נדרשים להתמודד ארגונים חברתיים, אך ניתן לראות בו גם הזדמנות אמיתית ונקודת מינוף המאפשרת השפעה משמעותית על השיח סביב סוגיות הליבה של הארגונים.

כדי להצליח להתמודד עם האתגר, אפשר גם להשתמש בכלי הבינה המלאכותית בעצמם. הם יכולים לסייע לנו בהנגשת והתאמת הידע, גם באתר עבור כלל האוכלוסייה וגם עבור כלי הבינה המלאכותית.

לדוגמה, כלי הבינה המלאכותית יכולים לסייע בעריכת והנגשת התוכן הקיים באתרים באופן מזמין יותר לפונים ולכלים השונים, הן ברמה העיצובית והן ברמת הטקסטים – ניתן להתייעץ איתם על תיעדוף מסרים, בהירות הכתוב וגם לבקש ניסוח של טקסט מלא – רק חשוב אחר כך לעשות עריכה, ולוודא שהמסרים שלכם אכן נוסחו בצורה טובה.

מסתבר שיותר ויותר מנהלי אתרים משתמשים בכלי AI לכתיבה. בפוסט שפורסם בבלוג אתר נקודה (פברואר 2024) מובא מחקר מקיף שנערך על ידי SEMrush הבוחן את השימוש של אנשי שיווק דיגיטלי ו-SEO בכלי AI ליצירת תוכן. במחקר השתתפו 2,600 עסקים מרחבי העולם רובם מעסקים קטנים ובינוניים, מנהלים או מנהלי שיווק, מנהלי תוכן, מדיה חברתית וכו'. 67% העידו שמשתמשים בכלי AI ליצירת תוכן. מתוכם 79% העידו על שיפור באיכות התוכן ו-65% אף התייחסו לשיפור בקידום האתר בגוגל.

לסיכום,

עם כניסת הבינה המלאכותית הג'נרטיבית לחיינו והפיכתה לחלק בלתי נפרד מהאופן בו אנו צורכים תוכן, עלינו להבין את השינוי המתחולל ולשפר את היכולת שלנו להנגיש את המידע הרלוונטי, כך שיהיה מותאם למנועי AI, כדי שנוכל לקחת חלק בעיצוב השיח החברתי גם בזירה זו.